"עדיין חווים איומים והטרדות": מומחים מסמנים - מתי נוכל לחזור לטייל בלי פחד בחו"ל?
בדרך כלל, תוך כמה שבועות עד כמה חודשים מסיום מערכה, השנאה כלפי ישראל נרגעת, אך הפעם יש הרגשה שונה באוויר. רק בשבועיים האחרונים דווחו לא מעט תקריות אלימות ואנטישמיות, על אף שהסכם הפסקת האש האחרון נחתם כבר לפני שלושה חודשים. מנגד, סוכני הנסיעות מציינים שהביקושים לקיץ הקרוב גבוהים מתמיד, שהמצב לא כזה נורא ושהישראלים לא מפחדים - הם רק יותר זהירים


לפני שלושה חודשים בדיוק (9.10) נחתם הסכם הפסקת האש האחרון עם חמאס, במסגרתו הוחזרו כמעט כל החטופים החיים והמתים לישראל. למרות זאת, גם היום, המעמד של ישראל בעולם נשאר לא יציב ולא מעט ישראלים שמטיילים בחו"ל, ויהודים שגרים במדינות אחרות, סובלים משנאה ואנטישמיות.
אלה האירועים עליהם דיווחנו רק בשבועיים האחרונים: ישראלי הותקף בנמל התעופה במילאנו, נוסעים ישראלים נחסמו בנמל התעופה ולא הצליחו לעלות על הטיסה שלהם, נוסעים יהודים נזרקו ממונים בבריטניה, ישראלי שצייר גרפיטי של שלום הותקף בברצלונה, תיירת בווייטנאם ביקשה לא לטייל עם ישראלים וצעיר הותקף בצורה קשה מחוץ למלון בקפריסין. אם נלך עוד שבועיים אחורה, הרשימה תהיה ארוכה בהרבה. כמה זמן עוד נרגיש רדופים ברגע שננחת בחו"ל? זו שאלה שמעסיקה לא מעט אנשים שרוצים להזמין היום טיסה לקיץ הקרוב.
"בדרך כלל, תוך שבועות עד כמה חודשים מסיום מערכה - התחושה הזו נרגעת, לרוב במקביל לירידה בסיקור התקשורתי בעולם, בעוצמת ההפגנות ותוך הפחתה של העיסוק בנושא ברשתות החברתיות. הפעם זה לא קורה", אומר סשה רויטמן, מנכ"ל "התנועה למאבק באנטישמיות". "גם הרבה אחרי, יהודים וישראלים עדיין חווים איומים והטרדות, וחוששים להזדהות. זו אינדיקציה ברורה לכך שמדובר במשהו עמוק ומתמשך יותר, וכמובן מדאיג יותר. מדובר בחריגה ברורה מהדפוס המוכר, שמעידה שלא מדובר בתגובה זמנית למלחמה, אלא במגמה מתמשכת".

הוא ממשיך: "הנתונים בידינו, כמו גם מה שקורה בשטח, מראים כי כעת אנחנו נמצאים בסיטואציה שונה בתכלית. מאז ה-7 באוקטובר, יש בעולם גל אנטישמי ואנטי-ציוני שמתבטא בפשעי שנאה ואלימות כלפי יהודים וישראלים. מדובר במגמה כואבת ומתמשכת שלא הפסיקה עם החתימה על הפסקת האש - אלא אפילו גברה, ואירועים כמו הטבח הנורא באוסטרליה משקפים זאת. האנטישמיות נמצאת כרגע בשיא שלא ראינו מאז ימי טרום-השואה. היקף התופעה, עוצמתה והנורמליזציה שלה בשיח הציבורי בעולם מציבים אותנו בנקודת שפל שלא נראתה מזה עשרות שנים".
"לישראלים יש יותר מודעות, אבל לא פחד"
למרות המצב, שנת 2025 מסתיימת במגמת עלייה מובהקת במספר הטסים לחו"ל, בהשוואה לשנת 2024. בסוכנויות הנסיעות מציינים שב-2026 הציפייה היא שכבר נחזור לשגרה. "אנחנו רואים את זה במספרים שבשנת 2025 היו למעלה מ-9 מיליון יציאות לחו"ל. כלומר ברמת הציבור התחושה של רדיפה (אם קיימת) בדרך כלל לא מחזיקה יותר מדי זמן", אומר ד"ר ערן כתר, ראש ביה"ס לניהול תיירות ומלונאות באקדמית כנרת ומומחה בינ"ל לתיירות. "בהחלט יש תקריות נקודתיות שמקבלות הרבה הד תקשורתי, אבל בפועל רוב הישראלים ממשיכים לטוס, לטייל ולחזור שוב".

יוני וקסמן, משנה ליו"ר אופיר טורס, מוסיף: "הישראלים היום יותר בוחנים את היעד, שואלים שאלות, ובוחרים חכם. יש יותר מודעות, אבל לא פחד. לצד זה, חשוב להגיד שהמציאות בשטח הרבה יותר רגועה ממה שמשתקף לפעמים בכותרות. יש לא מעט יעדים באירופה שבהם היחס לישראלים חיובי מאוד, במיוחד במזרח אירופה, וגם ביעדים תיירותיים מובהקים שבהם התייר הוא חלק מהשגרה. אנשים רוצים להבין איפה נוח להסתובב, באיזה אזור לבחור מלון, ומה הניסיון של ישראלים אחרים. הרבה פעמים אחרי שיחה קצרה והסבר מבוסס ניסיון, הם מתקדמים להזמנה. זה מראה שיש רצון לטוס, פשוט עם קצת יותר מחשבה ואחריות".
האם לקראת פסח והקיץ הקרובים אתה יותר אופטימי?
"בהחלט כן. אנחנו רואים ביקושים יפים לפסח, במיוחד ליעדים קרובים כמו יוון וקפריסין, וגם ליעדים במזרח אירופה כמו צ'כיה ובולגריה שמאוד אהובים על הקהל הישראלי. בנוסף, היעדים הרחוקים יותר כבר נסגרים הרבה זמן מראש. ארצות הברית ותאילנד מוזמנות לקיץ עוד חודשים קדימה, וכבר מרגישים את זה במחירי הטיסות. זה סימן ברור שהישראלים לא מוותרים על חו"ל ופשוט חוזרים לטייל בצורה מחושבת ובטוחה".
ד"ר כתר, מצטרף לאופטימיות: "2026 מסתמנת כרגע כשנת שיא בתיירות היוצאת ואנחנו רואים שהביקוש רק מתחזק וביעדים רבים בעולם מצפים לגידול בתנועת התיירות, ובתרומה הכלכלית של ישראלים למלונות ועסקי תיירות. מעבר לזה, ההערכות בענף הן שעד פסח התיירות הנכנסת אפילו תכפיל את עצמה".

בניגוד אליהם, סשה רויטמן, מנכ"ל "התנועה למאבק באנטישמיות", יותר זהיר: "אני מנסה לשמור על התקווה, אבל אנחנו בהחלט בנקודת מבחן קריטית. אם בחודשים הקרובים לא יתרחש בעולם שינוי אמיתי (שכולל, בין היתר, הגברת האכיפה, הצבת גבולות ברורים ושינוי משמעותי בשיח) אני חושש שהמצב ימשיך להתדרדר, ואף עלול להתקבע כנורמה. מנגד, אם מדינות ומנהיגים ינקטו צעדים ברורים, עקביים ואפקטיביים, יש סיכוי ממשי לרגיעה ולהשבת תחושת הביטחון לקראת פסח והקיץ. בסופו של דבר, הדברים תלויים במעשים - לא בהצהרות ודיבורים".
מה להבנתך חייב להשתנות כדי שנחזיר לנו את הביטחון מעבר לים באופן סופי?
"העולם, במיוחד מנהיגיו, חייבים להפנים שאנו נמצאים בנקודת קיצון - ולהתנהל בהתאם. חשוב להבין כי זו לא בעיה רק של הקהילות היהודיות בתפוצות או של הישראלים שגרים או מטיילים בחו"ל - זו בעיה כלל-עולמית. מנהיגי העולם חייבים להגן בכל דרך על האזרחים החיים ונמצאים במדינתם, ויש להיאבק בתופעה הפסולה בכל דרך - לרבות חינוך, חקיקה, הסברה, אכיפה ועוד. זה הזמן לצעדים פרו-אקטיביים: אכיפה אמיתית, גבול מוסרי ברור בשיח הציבורי, ואחריות של מדינות להגן על מיעוטים ואזרחים. בלי זה - תחושת הביטחון לא תחזור".