הנביאים: יכול להיות שעד היום בכלל לא שמעתם על אחד הרחובות הכי מיוחדים בארץ

כשגרמני, איטלקי, אנגלי, ישראלי ואתיופית נפגשים, ולא, זו לא התחלה של בדיחה, זו לגמרי מציאות שהתגלתה לי ברחוב הנביאים הירושלמי. לא זכור לי שאי-פעם ראיתי מקבץ כה גדול של בתי חולים סמוכים זה לזה, ובשכנות לכנסייה וקונסוליה. ויש גם איפה לישון ומה לאכול כמובן.

> על בצלאל שמעתם? עוד רחוב מפתיע בירושלים

את אלה, ועוד, אפשר לראות ברחוב הכי קוסמופוליטי מהמאה ה-19, שמזוהה היום עם אוכלוסייה חילונית ודתית-חרדית, לצד עמים וזרמים של הנצרות, וגם של בעלי ממון גדול, ודי אם נספר שיש ברחוב בית למכירה עם תג מחיר של 54 מיליון שקלים, והוא לא היקר ביותר.

נביאים, חומות ואהבות נסתרות

תחילת הרחוב מול שער שכם וסופו לאחר כ-1.6 ק"מ, בכיכר הדוידקא. הוא ממוקם מחוץ לחומות העיר העתיקה אך סמיכותו אליהן הובילה אז להקמת בתי חולים, בנייני חינוך ודת, קונסוליות ובתי מידות מפוארים. ברחוב התגוררו כל המי ומי לפני שעברו לשכונת רחביה, בהם מנהיגים, שגרירים, רופאים, אנשי דת ורוח, ועשירים בעלי ממון רב. לפני שנקרא "הנביאים" הוא נודע בשמות כמו הרחוב האחורי, רחוב בתי החולים, רחוב הקונסולים ורחוב האצולה. את שמו הנוכחי קיבל מרונלד סטורס, מושל ירושלים בתקופת המנדט, בשל סמיכותו לקברים של נביאים. לא רק בתי חולים היו בנביאים. הרחוב נודע גם ברב דתיות ולאומיות, באדריכלות, באמנות, בתרבות, אבל גם במזימות, בתככים, ברומנטיקה וברומנים אסורים, שמרכיבים ביחד את הפסיפס המרתק שלו.

ואם ביום ירושלים עסקינן, ממש היום (15.5) אם לא ידעתם, ובאיחוד המחודש שלה לפני 59 שנים, נזכיר שעד 1967 הגבול עבר גם ברחוב הנביאים ושער מנדלבאום – המעבר בין ישראל לירדן, שחצץ בין ירושלים המזרחית למערבית, היה סמוך לו.

בשנים האחרונות עיריית ירושלים הובילה מהלך להעברת מוסדות אקדמיים רבים לרחוב ולסביבותיו, ובכללם בצלאל האקדמיה לאמנות ועיצוב, מוסררה – בית הספר לאמנות וצילום, והמרכז האקדמי הרב-תחומי (מכללת הדסה, לשעבר). הסטודנטים בולטים בנוף של הנביאים ולא מעט מהם גרים בו וסמוך לו, והם שהעירו, הדליקו והצעירו את הרחוב מחדש והפכו אותו לרובע סטודנטיאלי תוסס. "אנחנו נראה את המגמה הזו הולכת ומתחזקת בשנים הקרובות", אומרים גורמים בעירייה, ומוסיפים: "תוכניות הבנייה ברחוב מאושרות עם דגש על שימור המבנים הוותיקים והאיקונים, כמו גם הקפדה על הוספת שטחים למלונאות ומסחר ברחוב. בסוף, מדובר בפנינה ייחודית שיכולה להפוך לחלק מאוד ייחודי בנוף הירושלמי". אחד ממוקדי הסטודנטים ברחוב מתרכז באיגרא, שם יש גם גג ובר חברתי-קהילתי, אליו עוד נחזור.

נביאים, נעים להכיר

הנביאים הוא מהרחובות החשובים והמעניינים בעיר ומוקד תיירות היסטורי ותרבותי מרתק. סיור לאורכו הוא מסע אותנטי בין דפי ההיסטוריה לבין סיפורים על בתי פאר שנראים כארמונות שנחתו כאן ממחוזות אחרים, חצרות, גנים ובוסתנים שמסתתרים מאחורי שערים וחומות. תמצאו כאן גם סיפורי מציאות מול אגדות אורבניות, ואהבות גלויות ונסתרות ביניהן של ד"ר טיכו ואשתו אנה, הרב קוק ואשתו ריזא רבקה, ואיתמר בן אב"י ולאה אבושדיד.

את הטיול שלי בחלק מהרחוב הובילה האדריכלית שרון דינור, הממונה על מחלקת שימור מבנים בעיריית ירושלים, וההרגשה הייתה של סיור במוזיאון אדריכלות פתוח לרווחה. למי שבעניין סיור איתה הוא מציינת: "אנחנו עורכים שני פסטיבלים שנתיים של שיטוט בעיר ובבתים מיוחדים. בפסטיבלים אני מובילה סיורים באזור הנביאים, שהוא לדבריה מהרחובות המרתקים בעיר". דינור מתארת את הנביאים כרחוב מכושף ואומרת שהקסם המסקרן שלו לא מפסיק לפעול ולהפתיע. למטיילים עצמאית ברחוב היא ממליצה: "אפשר לעשות מסלול של הווילות והמשפחות המיוחסות, מסלול של קונסוליות ומעצמות, או מסלול סביב נושא בתי החולים. יש ברחוב אין-סוף נושאים וסיפורים והוא אמצעי לשמור ולהעביר הלאה את הסיפור של ירושלים".

בית הבישוף

הנביאים 25

בית האבן ההיסטורי של הבישוף האנגליקני הוקם לפני 150 שנה וגם היום הוא יותר אחוזה מסתם בית. הוא משתרע על 1.8 דונם ו-850 מ"ר בנויים, שמתפרסים על שתי קומות פלוס גג עם בונוס של פנורמה מדהימה על מגרש הרוסים, המרחיקה אל העיר העתיקה והר הצופים, כשכיפת הסלע המוזהבת מנצנצת למרחוק. בימי מלחמת העולם השנייה הבית הוסב למפעל לייצור זכוכית, בהמשך נפתח בו גן ילדים של המיסיון ובשנות ה-70 התגוררה בו משפחת מקסוול, המו"לית הבריטית.

הבית עומד בימים אלה למכירה עם תג מחיר של 54(!) מיליון שקלים ואם יתמזל לכם ויתקיים יום מכירות פתוח לכשתגיעו, כנסו להציץ על הקירות העבים, הקשתות החלונות המעוגלים, גרם מדרגות העץ, השנדליר המשתלשל מעליהם והרופטופ עם הנוף. ואם הוא יהיה סגור תסתפקו בסיבוב בגינה, שגם היום היא עדיין מיוחדת.

סדנת ההדפס

הנביאים 30

מבנה עות'מני עם קשתות וקמרונות מפוארים, שהיה מהראשונים שהוקם ברחוב ב-1876-1860 ושימש כמלון לצליינים ומפעל לגומי. לבית גג רעפים קטום עם מרפסת שטוחה שנקראה "מרפסת האלמנות" בשל הנשים שעמדו וצפו לחזרת בעליהן. בהמשך התגורר בבית "הרבי האדום" - הרב חיים צבי פסחוביץ שפתח במקום ישיבה, בית כנסת, בנק ובית קפה.

ב-1974 הבית נרכש על ידי האמן אריק קילמניק במטרה לפתח את אמנות ההדפס בארץ ולהוות בית לאומנים וליצירה בטכניקות מסורתיות של תחריט, ליטוגרפיה, הדפס אבן ורשת, חיתוך עץ וכריכת ספרים. סיור בסדנה מגלה אולמות מרשימים בהם מכבשים ואומנים שעובדים בטכניקות השונות, ושתי גלריות שמציגות את אוסף ההדפסים הגדול בארץ (שניתנים לרכישה), בהם של אומנים ישראלים מובילים. המרשימה מבין השתיים היא הגלריה העליונה, עם קשתות האבן, גג קורות העץ, והנוף שחולש על הרחוב ועד לחומות והעיר העתיקה. במקום נערכים סיורים מודרכים, קורסים וסדנאות חווייתיות ליצירת הדפסים אישיים.

מתי: ראשון-חמישי, 08:00-15:00

לעוד פרטים

האיטלקי ולב לם

הנביאים 36

אם יש ארמון ברחוב, או מבצר עם צריחים משוננים, זה לגמרי האיטלקי, שנבנה בתחילת המאה ה-20 באקלקטיות אדריכלית אירופית-גותית-מזרחית, מרשימה ביותר. עד שנות ה-60 המבנה הגדול והמיוחד אכלס את בית החולים האיטלקי והיום את משרד החינוך. מבחוץ אפשר לראות את החזיתות עם החלונות והקשתות, את עבודות האבן המדויקות, את המגדל הנישא לשמים ואת הגגות עם הפיתוחים המשוננים. אם תתאפשר לכם כניסה תוכלו להתרשם גם מהארכיטקטורה הפנימית ומהתקרות הגבוהות, המצוירות.

המבנה ההיסטורי הוא חלק ממתחם משרד החינוך שכולל גם את בניין לב לם - מבנה ארוך, מודרני ומעוגל, שהניגודיות בין העתיק למודרני, והרחבה הגדולה המחברת ביניהם, שמזכירה את פיאצה דל קמפו בסיינה שבאיטליה, מרתק ומעניין במיוחד.

מתי: הכניסה למרחב בשעות העבודה סגורה על ידי שומר ופתוחה לקראת ערב ובסוף-שבוע, אבל אפשר לראות אותם מבחוץ. בתאום מראש נערכים סיורים במקום

המרכז האקדמי הרב-תחומי

הנביאים 37

בראשית פתחו כאן את בית החולים רוטשילד, שלפני כן פעל בעיר העתיקה כדי לתת שירותי בריאות ליהודי העיר. לאחר שהאוכלוסייה גדלה ובית החולים נעשה צפוף ושירותיו גרועים, הוא יצא מהחומות והודות לתרומתו הנדיבה של הברון ג'יימס רוטשילד הוקם ב-1887 מבנה חדש ברחוב ושנים אחרי עבר לבעלות ארגון הדסה. בית החולים פעל 40 שנה לאחריהם עבר להר הצופים ובמקומו פתחו תיכון לנערות. בהמשך הקימו גם אגף חדש במבנה מעוגל, מודרני יותר, ובשנות ה-80 גם התיכון עזב ובמקומו השיקו את מכללת הדסה, ולאחרונה הוסבה המכללה לטובת המרכז האקדמי הרב-תחומי. כאן גם גלריית עזריאלי, שמציגה תערוכות מתחלפות, בהם גם של בוגרי האקדמיה, והיא פתוחה לכולם.

הקונסוליה האתיופית

הנביאים 38

מלכת שבא ביקרה בכנען, התאהבה בשלמה המלך, הרתה לו וילדה את מנליק, מייסד שושלת הקיסרות האתיופית. לאורך השנים נוצר קשר חם של הקיסרות עם ירושלים בעקבותיו הוקמו מספר מבנים בעיר בהם זה של הקונסוליה. המבנה הגדול על כל 90 חדריו הוקם ב-1925-1928 על ידי הקיסרית זאודיתו, שתכננה לגור בו אבל לאחר שהאיטלקים כבשו את אתיופיה משפחתה נאלצה לברוח. בכניסה לבניין ניצב פסל אריה עם צלב וכיתוב באתיופית "האריה משבט יהודה ניצח", זכר לעברו. הקונסוליה עזבה ב-1973 והמקום הפך לבית מגורים מוזנח אבל הצצה פנימה למבואה, למסדרונות ולחצר הגדולה חושף את עברו המפואר.

קפה מרכז

הנביאים 41

בית קפה קטן, לא מעוצב ולא מתיימר ויחד עם זאת נעים וידידותי. כאן תפגשו סטודנטים לצד עולים חדשים אנגלוסקסים וחובשי כיפה, גם בשל היותו כשר למהדרין. הקפה מעולה ויש קפוצ'ינו, אספרסו, קורדטאדו, אייס לאטה, אייס קפוצ'ינו, מאצה לאטה, ומשקה שוקולד לבן. וגם שייקים, מאפים וכריכים, אבל העניין הוא קפה בטעמים. על הדלפק בקבוקים עם סירופים בטעמי אבטיח, פסיפלורה, אגוזים, קרמל מלוח, שוקו עוגיות ופאי דלעת, שאתם בוחרים את הסירופ והבריסטה מוהל אותו בקפה. וטיפ לדרך: יש הנחות לסטודנטים.

מתי: ראשון-חמישי, 07:45-16:30, ושישי, 09:00-13:00

לעוד פרטים

בית הכמורה הגרמני

הנביאים 42

עוד אחד מהבתים המפוארים הוא וילהלמיני אימפריאלי – בית מידות שמעוצב בסגנון גרמני אימפריאליסטי, בו התגורר ראש הקהילה הגרמנית פרוטסטנטית. עיקר תהילתו של הבית הוא על מפגש הפסגה של הקיסר וילהלם פרידריך השני עם תיאודור הרצל. בהמשך התגורר בו גם מושל ירושלים ובשנות ה-50 נפתח במתחם בית ספר בו לימדו נגרות ומסגרות, והיום הוא משמש את כבית ספר להנדסאים של מכללת אורט. כנסו, כנסו תתרשמו, ותתפסו אנתחתא בצל העצים בגינה.

הקונסוליה האמריקאית

הנביאים 48

הבית הוקם על ידי הנוצרים הסורים בסוף המאה ה-19 והשלט התלוי בכניסה מספר על הברחתו של איש הלח"י ישראל אלדד. בראשית התנחלה בבית הקונסוליה האמריקאית, שעזבה בשנות ה-30 ובמקומה נפתחו מרפאות – האחת של הכירורג דר' יוסף טרוי ושנייה של דר' מרכוס זלצברגר – רופא אף אוזן וגרון שגם גר בבניין ובמרפאתו היו שני מסלולי קבלה, לאמידים ולעמך. נכון להיום הבניין יש, מעט מוזנח, ומתחתיו שורה של חנויות קטנות.

הפלאפל התימני

הנביאים 48

המכורים אומרים שהפלאפל של התימני הכי טעים בעיר אז הצטרפנו לתור המשתרך על המדרכה כדי לטעום. התמני הוא מרדכי מעברי שכבר 50 שנה מטגן כדורים לפי מתכון שקיבל מהדודות, כשמנת הלהיט היא פלאפל קריספי בתוך לחוח עם נגיעות חילבה וסחוג. ויש גם פלאפל סלוף, סביח באשתנור, ולחוח כוסמין ולל"ג. לאחרונה מוטי העביר את השרביט לאיל, בנו – איש מקסים עם פאות ארוכות שמעטרות את פניו החייכניות. עד שהמנה מוכנה איל מגיש לכולם כדור לטעימה ומספר שב-2002 אירע בפלאפל נס גדול. "מחבל התפוצץ כאן בשעה 13:00. חוץ מהמחבל שנהרג אף אחד לא נפגע כי בניגוד לכל יום, שזו שעה עמוסה, הפעם היה ריק".

ארוטדשס

הנביאים 48

40 שנה שרוני ארוטשס מכין בורקס ספרדי שמבוסס על בצק פריך עשוי מחמאה וגבינה. רוני ממשיך את המסורת של יעקב, אביו, שהתחיל בשנות ה-70 והיה היחיד באזור שאפה בורקס. "הייתי סטודנט, באתי לעזור לאבא בלילות וכשהוא חלה לקחתי את המקום ושיניתי את התמהיל". לצד הספרדי רוני מכין גם בורקס פילו ועלים במילוי גבינת עזים, תרד, תפוחי אדמה ועוד. ויש גם עוגיות רוסיות עם שקדים ואגוזים, עוגיות טחינה ועוגיות תמרים. בשישי מצטרפות גם חלות, עוגות גבינה ושערות קדאיף עם קרם שמנת.

הכנסייה האתיופית

הנביאים 56 - אתיופיה 10

הקהילה האתיופית-הנוצרית הקימה במאה ה-19 את כנסיית ברית הרחמים וסמוך לה את מנזר דברת גנת, ובעברית הר גן העדן. הכנסייה המרשימה בנויה בעיגול גדול ובראשה כיפה שחורה בהשראת הכנסיות באתיופיה. החלל הפנימי צבעוני הודות לשטיחים, לקירות ולציורים המעטרים אותה, בהם של מלכת שבא והמלך שלמה ושל הסעודה האחרונה. מחול לכנסייה גן יפה ובית הלחם שבו הנזירים אופים את לחם הקודש.

מתי: ראשון-חמישי, 07:30-19:30, שישי, 09:00-13:00

מחיה השפה העברית

הנביאים 56 פינת אתיופיה 1

בית האבן ההיסטורי הוקם בסוף המאה ה-19 והתפרסם הודות לדייר מהקומה השנייה - אליעזר בן-הודה, מחיה השפה העברית. כאן גר עם רעייתו ובנו איתמר, וכאן ערך את עיתון הצבי, כתב מאמרים ועבד על כתיבת המילון העברי החדש.

בית הרב קוק

הנביאים - הרב קוק 9

סטייה קטנה מהנביאים ותגלו את ביתו של הרב קוק, שהיה איש חזון, מנהיג והרב האשכנזי הראשון בישראל, שהקים בביתו את הישיבה הראשונה בארץ. כמו האיש כך ביתו, צנוע ומאופק עם שולחן עבודה ורהיטים מעץ ומדפים עליהם מונחים ספרים שכתב, בהם ספרי דת, ציונות ושירה. הבית הפך למרכז מבקרים והכניסה אליו דרך קיר אבן שנראה כמו שער בחומה. בבית נערכים סיורים מודרים בליווי חזיון אורקולי, ואפשר להוסיף גם הפעלות ומשחקים.

מתי: ראשון-חמישי,10:00-15:00, ובשישי בתיאום מראש

לעוד פרטים

בית טיכו

הנביאים - הרב קוק 13

השכנים של קוק היו רופא העיניים ד"ר אברהם טיכו ורעיית אנה, זוג אוהבים שעלו מוינה. את המרפאה הראשונה הקים ליד שער מנדלבאום אך לאחר שנדקר על ידי מוסלמי סגר אותה ופתח מרפאה בביתו. הד"ר היה אהוב על כולם וטיפל גם במי שלא היה להם כסף לשלם. ביתם היפה, והגינה המקסימה שמקיפה אותו, הפך למוזיאון שמציג את ציוריה של אנה, את אוסף החנוכיות של הרופא, וכן תערוכות מתחלפות. לאחרונה נפתחה בו גם מסעדת שף.

מתי: ראשון-חמישי, 17:00-22:00, שישי, 10:00-14:00

לעוד פרטים

שערי צדק

הנביאים פינת שטראוס 5

גם בית החולים ביקור חולים החל דרכו בעיר העתיקה ועבר לנביאים בשל בעיות צפיפות ומחסור בתקציב. ביקור חולים נכנס לנעליו של בית החולים הגרמני ולאחר שיפוצים והוספת אגפים הוא נחנך ב-1925 בנוכחות הרברט סמואל, הנציב העליון של הצבא הבריטי, וב-2012 הוא הפך לחלק מבית חולים שערי צדק. מבנה האבן היפה ממוקם בפינת הרחוב, ומבחוץ אפשר לראות את דלתות הפליז הגדולות עליהן רקועים סמלי שבטי ישראל, צמחים וחיות. היום פועלות במקום מחלקות נשים, יולדות ותינוקות, ובימים אלה בית החולים בשיפוץ ואפשר לראותו רק מבחוץ.

וילה בראון

הנביאים 54

הווילה היפה ממוקמת במבנה מסוף המאה ה-19, ששנים אכלסה מרפאה בריטית. לפני כעשור הווילה הפכה למלון בוטיק המשמר את ההוויה הירושלמית, הישנה. מעבר משער המעוטר לגינה ולמלון משאיר מאחור את ההמולה האורבנית ומכניס את האורחים למסע בזמן עם העיצוב האקלקטי, המשלב אלמנטים קלאסיים בהשראה אירופית, נגיעות מהמזרח התיכון והמודרניות העכשווית. האווירה הירושלמית נשמרת כאן בקפידה והיא מחוברת להיסטוריה, ליוקרה ולרומנטיקה שהילכה קסם על הרחוב.

המלון, שעבר לרשת מלונות ישראל קנדה, היה סגור במהלך המלחמה ונפתח השבוע מחדש לאחר מקצה שיפוצים. בוילה 25 חדרים מעוצבים שמנהלים דיאלוג עם הקשתות והתקרות הגבוהות, המאפיינות את הארכיטקטורה הירושלמית, ועם הריהוט הקלאסי והטקסטיל של פעם אבל בסטנדרטים של מלונאות יוקרה מודרנית.

לעוד פרטים

בית תבור

הנביאים 58

הבית המפואר של האדריכל והארכיאולוג קונרד שיק, שתכנן גם את שכונת מאה שערים השכנה, ונודע כאחד מבוני ירושלים במאה ה-19. הבית תוכנן בסגנון אקלקטי - שילוב של גותיקה גרמנית עם אדריכלות מזרח תיכונית ואלמנטים תנ"כיים, בהם קרניים על הגג כמו שהיו במזבח. זה הבית עליו אמר ראש העיר טדי קולק "אם הייתי יכול לבחור בית אחד בירושלים זה הבית שבו הייתי בוחר לגור". ולמה בית תבור? על שום הפסוק ששיק אהב - "צפון וימין אתה ראתם, תבור וחרמון בשמך ירננו".

במלחמת העולם הראשונה הבית שימש את הקצינים הטורקיים ובמלחמת העצמאות את מפוני הרובע היהודי. היום הוא משמש את המרכז התיאולוגי השבדי ואת הנציגות האחראית ללימודי סטודנטים שבדים בארץ.

מתי: שני-שישי, 09:00-13:00

איגרא

הנביאים 67

אברהם הוסטל נסגר בעקבות המלחמה והאין תיירים, ולבניין נכנסה עמותת טנא הירושלמית שהפכה אותו ל"הבית" – מקום מגורים לסטודנטים ומרכז תרבות ליברלי-קהילתי. העמותה הוקמה לפני 16 שנים על ידי יעל ברמן דומב כמכינה שמטרתה להשאיר צעירים בעיר ולחזק אותה כעיר ליברלית, פלורליסטית, במסגרתה הקימו כפרי סטודנטים בשכונות רחביה ונחלאות.

במסגרת הרעיון הקהילתי הם הקימו במקום ארבעה מסלולי עשייה שפתוחים לכולם - מסלול קיימות - חנות יד שנייה עם בגדים, ספרים וכו'; איגרה - גג קהילה ותרבות לאירועים ופעילויות; שבת משפחות - סדנאות, מופעים, מוזיקה ואוכל; ארטויזם – מסלול אמנות ואקטיביזם והשפעתם על המרחב. בנוסף, בקומת הקרקע פתחו את בירא עמיקתא – בר בירה מבית הביר בזאר, בו נערכים ערבי מוזיקה בהם "חוה נשירה" משירי חוה אלברשטיין, ערבי ג'אז בכל יום ראשן, ערב ג'אם סשן וליין בלוז ג'רוז וריקודים.

לעוד פרטים

ואם אתם כבר שם

ברחובות המתפצלים מהנביאים עוד מקומות ששווים הצצה, בהם חצר סרגיי עם המזרקה והגינה היפה; הכנסייה הרוסית עם הצריחים, כיפות הזהב, העיטורים וציורי הפרסקאות בחלל הפנימי; מוזיאון המחתרות האותנטי עם חדרי הכליאה בהם היו עצורים לוחמי האצ"ל, הלח"י וההגנה; ומולו בצלאל - האקדמיה לאמנות שהתמקמה במבנה חדש, מרתק ארכיטקטונית, בו גם נערכים סיורים מודרכים.

הלני המלכה – הנביאים לא התברך, עדיין, במסעדות, בתי קפה ומסעדות שוות, ואת אלה תמצאו ברחוב הלני המלכה, שמתחיל בנביאים ומסתיים ביפו. לקראת סוף הרחוב מוקד בילויי תוסס עם ברים, מהשווים והלוהטים בעיר, בהם התקליט, הקסטה, הצעצוע, הגורן, החצי השני, גטסבי, סירא וברייק בר.