הכניסה (בעיקרון) אסורה: המקומות הלא רשמיים שהפכו למוקדי עלייה לרגל

הצינור במאגר בנטל, הקרמבואים והבולענים הנסתרים בים המלח או המים החמים של עין ג'ונס - המקומות האלה הפכו בשנים האחרונות ליעדים המבוקשים ביותר בישראל, ויש להם מכנה משותף אחד ברור - הם מחוץ לשביל המטיילים המוכר והכניסה לחלקם יכולה להיות מסוכנת. אך למרות שלטי האזהרה, ואלי דווקא בגללם, נחילי מטיילים מגיעים אליהם מדי סוף שבוע.

> מחפשים אופציות לטיול בשבת? יש לנו כמה הצעות טובות

> ככה באמת נראים המקומות שכולם מצלמים לאינסטגרם

"הסיבה לתופעה הזו מורכבת משילוב של FOMO (הפחד להחמיץ) והחיפוש הנואש אחר שקט מהמציאות הביטחונית המתוחה. וגם מאופי ישראלי שלא ממש אוהב שאומרים לו 'אסור'", אומר ארז דגן, בלוגר טיולים שמתמחה בלגלות את אותן פניני טבע נסתרים. "כשאנשים רואים ברשתות החברתיות תמונה של בריכת טורקיז מבודדת, הם לא רואים את המוקשים שבדרך, הם רואים משהו בר השגה. הם ייקחו יום חופש, יפתחו ווייז ויסעו. במדינה למודת חרדה ולחץ, האדרנלין והרצון להרגיש את ה'חיות' מתערבבים עם החוצפה הישראלית והרצון לפרוץ גבולות".

הוא מוסיף: "אני חושב שיש לנו במדינה הרבה אתגרים כל הזמן, ודווקא להיות במקום יפה, שקט ומבודד עם מים צוננים בחום של הקיץ - זה מה שאנשים מחפשים - אלטרנטיבה. הם לא רוצים להיות בפארק המעיינות או בחוף דור שנסגר בתשע בבוקר בשבת כי הוא מפוצץ. הם רואים ברשתות החברתית נווה מדבר בודד והרצון להתחמק מההמונים מניעה אותם לנסוע כדי להיות לבד. הבעיה היא שרוב עם ישראל מטייל בסופ"ש, ואז החוויה משתנה לחלוטין".

אתה עושה בדיוק אותו הדבר
"אני אשקר אם אגיד שאני לא רוצה לראות מה יש מאחורי הגדר. יש חלק קטן באוכלוסייה שהוא באמת פורע חוק. אנשים אומרים 'הייתי פה לפני שנה', ועוברים את הגדר בלי להבין אפילו שהם עושים משהו בניגוד לחוק. כתוב 'סכנה, מוקשים', אבל הם אומרים 'זה חארטה של הרשויות'. בסוף, מישהו באמת יעבור ויקרה אסון".

כמו דגן, יש אנשים שממש מתפרנסים מהמקומות הללו. כך למשל, ד"ר גיא גולן, חוקר קרקע ומים ובעלי חברת הטיולים "סודות ים המלח". גולן הוא "המבוגר האחראי", זה שמצד אחד פותח למטיילים את השער לעולם האסור והמסוכן של הבולענים, אך מצד שני יודע בדיוק היכן הקרקע יציבה והיכן היא עומדת לקרוס.

"התשוקה הזו לראות את השונה והמיוחד מאפיינת את כולם, לא רק ישראלים", אומר ד"ר גולן. "תופעות הטבע שנוצרו בים המלח בשנים האחרונות הן בקנה מידה עולמי. אנחנו מרגישים שראינו כבר הכל, ופתאום מתחת לאף מתגלה מקום שלא ידענו על קיומו. ובכל זאת, זה נכון שהישראלים רגילים לאדרנלין ומתח מהיום יום, והם מעזים לחקור ולקחת סיכונים. אנשים שהולכים בלי להכיר את השטח מסתכנים בצורה דרמטית. היו לא מעט מקרים שיחידות החילוץ חילצו אנשים מבולענים, כולל חוקר בולענים מפורסם שנפל בעצמו".

איך אתה יכול להיות כל כך בטוח להוביל אנשים באזור הזה?
"אני חי את השטח ולומד מדי יום את השינויים בתת הקרקע, מתי נוצרים בולענים חדשים ואיפה בדיוק מתרחשת שקיעה של האדמה. ההבדל הוא שאני יודע לחזות איפה עומדות להיווצר תופעות חדשות ואיך להימלט אם נתקעים בסיטואציה מסוכנת. מטייל רגיל עשוי למצוא את עצמו עמוק מדי בבוץ או בתוך בור בלי יכולת לצאת".

כשהמדינה נוגעת - הקסם נעלם

אחת הבעיות המרכזיות בעיני המטיילים היא הטיפול של הרשויות באותם אתרים. ברגע שאתר פיראטי הופך למסודר, לעתים קרובות הוא מאבד את נשמתו או נסגר כליל. "אני בעד הרשויות כשהן אומרות שיש בעיה בטיחותית, אבל הן צריכות גם להבין את הצורך של הציבור", אומר דגן.

כדוגמה הוא מביא את עין הנצי"ב: "הפכו את המקום למסודר, ואז משרד הבריאות בדק את המים, מצא חיידקים ועכשיו המקום סגור לחלוטין. או בריכת התמר בעין פרת, הקטינו את העומק משלושה מטרים למטר ועשרים כדי שילדים יוכלו להיכנס, והאתר היה סגור שנה שלמה בשביל התוצאה הזו. לא מקטינים מקום כדי להפוך אותו לבטיחותי, צריך לחשוב על דרכים שלא יהרסו בדרך את הטבע".

בימים אלה גם מעין עין ג'ונס עומד במרכזה של פרשה דומה: הרשויות הכריזו שהוא מסוכן, סגרו את המקום והכינו תוכניות לשפץ אותו. הציבור לא אהב את המהלך, פתח אותו בכוח, וכעת העניין נמצא בשיאו של הליך משפטי.

בימים אלה, כשהקיץ נמצא בפתח, החום כבר כאן והמוני ישראלים מחפשים את המקום שבו יוכלו להיות בשבת באוגוסט בלי המונים ובלי הליכה ממושכת, דגן וגולן תמימי דעים: אין קסמים. אם אתם רוצים מקומות מיוחדים, אתם חייבים לקחת אחריות.

"צאו להתחבר לטבע ולהתנתק מהשגרה, אבל תשמרו על עצמכם", אומר ד"ר גולן במסר ישיר למטייל העצמאי. "מסוכן פה מספיק. כשאתם הולכים למקומות 'אוף-רוד' מסוכנים כמו הבולענים, אל תלכו לבד. לכו עם מי שזה המקצוע שלו. בדיוק כמו שלא תתעסקו לבד עם עמוד חשמל אלא תקראו לחשמלאי, אל תסכנו את החיים שלכם בשביל תמונה ויראלית".

המקומות הלא מוסדרים שהפכו ללהיט בארץ

1. מאגר בנטל ברמת הגולן - מאגר מים ענקי, מוקף בנוף פראי, שהפך לכוכב סרטוני הטיקטוק והאינסטגרם. המאגר אינו מוסדר לרחצה.
2. עין ג'ונס ברמת הגולן - בריכת מים חמים ובונקר סורי נטוש, המציע חוויה אלטרנטיבית של "נווה מדבר" מבודד. המקום יושב באזור גבול רגיש, המבנים במצב קריסה פיזי, ואין שירותי הצלה או פיקוח.
3. מאגר גלעד ברמות מנשה - בריכה ענקית עם מי גשמים צלולים ונקיים, במרחק שעה בלבד ממרכז הארץ. הליכה למאגר לא מוסדרת, אין בו שירותי הצלה ויש בו עומק משתנה.

   

4. הנהר הסודי באגן ים המלח - תוואי נחל מרהיב שנוצר מנסיגת הים, מעין "גרנד קניון" ישראלי נסתר מהעין. מדובר באזור צבאי סגור עם סכנת מיקוש, בוץ עמוק ותנאי חום קיצוניים ללא מקורות צל.
   
5. הבולענים, הקרמבואים והפטריות בים המלח - תצורות טבע ייחודיות בעולם, נופים שמזכירים כוכב לכת אחר ומים בצבעי טורקיז עמוק. באזור קיימת סכנה מקריסה פתאומית של הקרקע, שקיעה בבוץ טובעני ואין-ספור בורות עמוקים ללא התרעה.