פאב, גלריות וגלמפינג חדש: קיבוץ גשר הזיו הפך למקום הכי מרענן בארץ

בעולם אחר, הייתם קופצים היום לנפוש ולבלות בקיבוץ גשר הזיו כשנוף הלגונות והמפרצונים של החוף הכי יפה בארץ היה עוטף אתכם מכל כיוון. הגלים היו מתנפצים על הצימר שלכם שנמצא בקו הראשון לים, והמבצר הצלבני ובתי האבן העתיקים של כפר הדייגים א-זיב, היו משלימים את התפאורה הסמי יוונית. אבל, ופה האבל הגדול – החברים הראשונים של הקיבות, שאולצו לפנות את קיבוץ בית הערבה בצפון ים המלח בעקבות מלחמת העצמאות, חשבו שהכפר הערבי הנטוש פחות מתאים להם. החלוצים רצו להתחיל הכל מבראשית ובחרו להתנחל 200 מטר דרומה מחוף אכזיב וכל השאר היסטוריה, מורשת ותיירות - שבימים אלה חווה רנסנס.

> איך קיבוץ אחד קטן מעז?

ואם בהיסטוריה עסקינן, נחזור לינואר 1949 אז הגיעו החברים מים המלח מצוידים בחלום להקים יישוב עברי במרחק 4.5 ק"מ מרכס סולם צור שעל גבול הלבנון. החברים אמנם רצו "שטח נקי" ולהקים מקום חדש לחלוטין אבל קבלו נדוניה בסמוך לאזור הנבחר - שבעה מבנים נטושים בנויים מבלוקים וגג פח, ששימשו במלחמת העולם השנייה את צבא הוד מלכותה. בזמנו הם חשבו שהמבנים אכן שימשו כבסיס של הצבא הבריטי אבל רק לפני שנתיים נחשף הסיפור האמיתי, עם עדותו של ז'אק – הלוחם הבריטי האחרון שנותר בחיים, שהיה אז קשר המחנה והיום והוא בן 98. המבנים שימשו למעשה את יחידת הקומנדו SRS (Special Raiding Squadron) שמנתה כ-200 חיילים בריטים שהקימו מחנה על הגבעה. כאן הם התאמנו בסודיות על הפלישה לאירופה ועל מבצע האסקי – כיבוש האי סיציליה, שהיה הראשון של בעלות הברית במסע לשחרור היבשת מהטרור הנאצי.

בהמשך, החברים השמישו את המבנים לצורכי הקיבוץ הצעיר והם אכלסו בהם את הרפת, הנגרייה, המסגרייה, המכבסה, מחסן הבגדים, חדר האוכל והגנרטור, שהיו מרכז העניינים, החדשות והרכילות המקומית. אחד מהסודות שעברו מפה לאוזן הוא קיומו של מחסן הנשק הראשון של הקיבוץ, שהוסתר במאגר המים הבריטי, מאחורי מחסן הבגדים.

ובאשר למקור השם גשר הזיו - הקיבוץ נקרא על שם גשר א-זיב שעובר מעל שפך נחל כזיב, הסמוך. הגשר פוצץ ב-1946 על ידי לוחמי הפלמ"ח, במסגרת פעולת ליל הגשרים המפורסמת, במהלכה נהרגו 14 לוחמים ולזכרם הוקמה אנדרטת יד לי"ד הממוקמת כחצי ק"מ צפונית לקיבוץ. בצמוד לאנדרטה חניון נופש ומסלול טיול לאורך הנחל, וכן התחנה הראשונה במסלול הטיול מים אל ים (מהים בתיכון ועד לכנרת).

נחזור לימינו: מהשבת השחורה של השבעה באוקטובר לפני כשנתיים, עם פרוץ המלחמה הצבא התמקם בקיבוץ, הפאב הפך למפקדה ומרפאה קדמית, ובחורשה חנו נגמ"שים. פינוי הישובים הצפוניים לגשר הזיו הפכו אותו לגבול החדש, הזמני, עם לבנון. "במהלך המלחמה הטילים והכטב"מים חלפו מעלינו ולמזלנו הם נפלו רק מסביב, בשטחי הים והשדות. למרות הקרבה שלנו לגבול לא פונינו. התושבים היו בחרדה אבל החזיקו מעמד ובדיעבד זה היה נכון לנו כקהילה", מספר איתן שטרן, חבר הקיבוץ שאחראי על מורשתו, על האמנות בגלריה המקומית ומדריך סיורים בקיבוץ. "פינוי של קיבוץ זורק אותו שנים אחורה, זה לפרק קהילה שקשה להחזיר אותה לקדמותה. זה לעסוק בשאלות של איך שורדים את המלחמה והמשבר ואיך חוזרים ביום שאחרי. לצערנו יש באזורנו לא מעט קיבוצים ויישובים שפונו, חלקם טרם חזרו ולמי שחזרו קשה להתגבר ולהתניע מחדש את הקהילה, הקיבוץ ועסקי התיירות. במהלך המלחמה נעצרו לנו יוזמות תיירותיות חדשות, בהן הקמה של בית מורשת, מתחם קולינריה ואתר גלמפינג, אבל אנחנו קהילה חזקה ומאוחדת והצלחנו להתגבר ולהכין את היום של אחרי". ואכן, ההכנות נושאות פרי ונכון להיום הם סוגרים מעגל בחלק מהמבנים הבריטיים, הנטושים, בהם נפתחו לאחרונה עסקים תיירותיים וקולינריים.

קיבוץ 2.0

גשר הזיו הוא למעשה מודל של קיבוץ מתחדש שעבר הפרטה לפני חצי יובל ומתנהל היום כקיבוץ קהילתי. בקיבוץ 2,000 תושבים - מעטים הם ממייסדיו והשאר בני הדור השני והשלישי, בנים חוזרים וכן משפחות חדשות והרבה צעירים, שרוצים איכות חיים מושלמת שהיא מעבר לבית יפה מוקף מדשאות, שקט ונוף. הרעיון - שהכל יהיה נגיש וקרוב מבלי לצאת משטח הקיבוץ. כמו רחוב בעיר הגדולה, למשל, עם בית קפה שכונתי, מאפייה, קונדיטוריה ומעדנייה, סדנאות אמנים, גלריה, קורטוב של תרבות, יקב משמח ללב אנוש ומקום לצאת לבלות בערב. רצו וקיבלו במנות גדושות, ואת אלה הם לא שומרים לעצמם בלבד ופותחים אותם לכולם – לתושבי האזור, למטיילים, לתיירים ולעוברים על הדרך.

כצעד ראשון שיפצו את המבנים הבריטים כחלק מתכנית משולבת לפיתוח עסקי ושמירה על מורשת הקיבוץ. במבנה המכבסה פתחו גלריה, במבנה הגנרטור - ביר גארדן, ברפת מעדנייה ובחדר האוכל ייפתחו בקרוב מסעדת שף מיוחדת ואת ז'קלין - טרקלין לארוחות פרטיות ואירועי פופ אפ. גם מבנה המסגרייה ישופץ בשיתוף רשות העתיקות ויוקם בו מוזיאון לשימור מורשת הפיניקים שחיו באזור.

עוד בקרוב: ארכיון ובית מורשת, מתחם לריטריטים, סטודיו ליוגה ופילאטיס ותחנת רדיו חברתי, שיפתחו בשאר המבנים ההיסטוריים. בנוסף, ישמרו גם את הצריפים הראשונים הנישאים בראש הגבעה הצפונית. הגבעה תעבור פיתוח ותהפוך למתחם בילוי, לייף סטייל ושירותים קהילתיים, מוקף מדשאות ופארק קטן. גם מגדל המים יעבור שדרוג ויהפוך לנקודת תצפית גבוה שתחלוש על האזור. "הרעיון", אומר שטרן, "הוא להקים מקום תיירותי-חברתי עם תוכן וערך מוסף לתושבים ולאורחים".

ועוד בענייני התחדשות, בעבר היה בקיבוץ בית הארחה יפה ונחשב שכל השמנה והסלתה נפשו בבתיו הקטנים ועל המדשאות בראש הגבעה, שהשקיפה לפנורמה של השדות, מטעי האבוקדו והים. בית הארחה נסגר ובמבנים מתגוררים היום חברי גרעין צבר – חיילים בודדים שהגיעו מארה"ב והפכו לחלק מהקהילה הצעירה. הקיבוץ לא ויתר על רעיון האירוח ועד סוף 2026 צפוי לקום שם מתחם גלמפינג בהשקעה של 8 מיליון שקלים ובשיתוף עם תיירות ניר דוד, שהקימה שני מתחמים דומים בקיבוצים אורטל וניר דוד. במתחם יקימו 30 אוהלים גדולים ומעוצבים שמזכירים את הלוד'גים האפריקאים. האוהלים יהיו ממוזגים, מרוהטים וצמודי מקלחות, שירותים ומרפסות, ויוכלו לארח עד 5 נופשים. בשטח הציבורי יקימו מטבח גדול ומאובזר, חלל התכנסות, מרחב שיקדם תוכן וטיולים, ובריכה צמודה, שהיא למעשה בריכת הקיבוץ שנסגרה ובמסגרת ההקמה היא תשופץ ותשרת את החברים ואת אורחי הגלמפינג.

מה עושים?

המכבסה

המכבסה המיתולוגית הוכרזה כמבנה לשימור והוא הראשון ששופץ. ב-2016 נפתחו בו גלריה לאמנות וארכיון לשימור מורשת הקיבוץ. מאחורי היוזמה ורעיון ההקמה עמד אהרון שריף, חבר המשק, ששימור המורשת וקידום האמנות היו חלק ממפעל חייו. מטרת הגלריה, בין השאר, היא לקדם את האמנות הפלסטית והאמנות העכשווית, המחוברות להוויית החיים, הזהות, המקום והמרחב. היא מהווה במה לאומנים ישראליים, ובדגש על אמני הצפון, והגליל המערבי בפרט – החל מאמנים בכירים ומובילים דרך כישרונות צומחים ועד לאמנים חדשים בלתי מוכרים. הגלריה היא לא רק חלל לאמנות ומורשת אלא פרויקט קהילתי שמושתת על מעורבות, שותפות וטיפוח סביבה דינמית של תערוכות מתחלפות, שאוצר איתן שטרן, ושל ערבי שיח ואירועי תרבות.

מתי: חמישי, 10:00-14:00, שישי-שבת, 09:00-15:00.

לעוד פרטים

שנילה

שנילה היא חנות יד שנייה הממוקמת מול הגלריה. מדובר בחנות קהילתית, קטנה ומזמינה, שמתנהלת באווירה נעימה המושטת על ערכי הקיימות והערבות ההדדית. את החנות מפעילות מתנדבות שממיינות, מסדרות ומוכרות את הפריטים, ואת ההכנסות הן מעבירות לטובת פרויקטים חברתיים ותרבותיים בקיבוץ ובסביבה. על הדפים והקולבים תמצאו מציאות ואוצרות של כלי בית, בגדים, תיקים, תכשיטים ואביזרים, במחירים מאוד נגישים.

מתי: שלישי, 18:00–20:00, שישי, 09:00–13:00, ושבת הראשונה בכל חודש.

לעוד פרטים

סדנאות האמנים

מבנה הלול הוסב לפני שנים למתחם אומנים ואומנות מגוונת. בסיור בין הגלריות, הסטודיו והסדנאות תגלו ציירים, פסלים, אמני קרמיקה, אמן תחריט, אמן בעץ, חרש ברזל ועוד. האמנים מסבירי פנים, מזמינים לראותם במלאכתם ומספרים על עבודותיהם ועל תהליך היצירה והכי יישמחו שתרכשו את היצירות שאהבתם.

בנוסף, הם עורכים הפעלות וסדנאות חד פעמיות בהן סדנאות יצירה מחומרים ממוחזרים, סדנאות להכנת כלי נגינה וסדנאות אפוקסי שעורך האמן סתיו אוחנה (הסדנאות הקרובות שלו יתקיימו ב-14-16.8).

מתי: שישי, 09:00-15:30, ושבת -09:00-16:00.

לעוד פרטים

איפה אוכלים ושותים?

מתחם ז'אק

חצר הראשונים וארבעת המבנים הבריטים שמסביבה עברו שימור ושיפוץ במסגרתם החליפו את גג הפח וחיזקו את הקירות והגג עם קורות וקשתות ברזל דקורטיביות. גם החצר הירוקה עברה מהפך והיא בנויה במפלסים, מוקפת עצי זית וביניהם מוקמו שולחנות פיקניק לבילוי נעים ובלתי פורמאלי. המבנים ההיסטוריים והחצר, שהייתה הלב הפועם של הקיבוץ בשנותיו הראשונות, הפכו לאחרונה למתחם קולינרי שמחזיר את האנרגיות והוייב למקום, ומהווה אופציית בילוי ואוכל מעניינת ומדליקה. מאחורי היוזמה עומדים גלעד מטרני והשף מוריס זריהן, ממסעדת מועדון ארוחת בוקר הוותיקה בשבי ציון, ועידו פיינר, ממסעדת ג׳וז ודניאל האהובה ממושב בני ציון.

במקור המקום היה אמור להיפתח להרצה ב-8 באוקטובר 2023, יום לפני השבת השחורה ומלחמת חרבות ברזל, שעצרה הכל. ההתארגנות מחדש דרשה כספים נוספים והם יצאו לגיוס המונים. ההירתמות של הקהילה המקומית, של חברים ותומכים ברחבי הארץ, ריגשה אותם מאוד והם הצליחו לגייס מעל מאה אלף שקלים כדי להרים אותו מחדש ולפתוח החודש. השלושה חברו ליצירת חוויית בילוי חדשנית בצפון בכלל, ובקיבוץ בפרט, הקימו ארבעה מקומות אוכל שונים והרימו כאן שילוב  מנצח לאוהבי אוכל ואלכוהול, חוש הומור ועיצוב עם קריצה שובבה. הם קראו למתחם ז'אק, שמתכתב  עם דמותו המיתולוגית של החייל הבריטי, שמרכלים עליו שהיה מרגל ואומרים שהוא ידע לצחוק ולהרים כוסית במקום הנכון.

ז'אק דליקטס – הרפת לשעבר מאכלסת היום קפה-מעדנייה משובחת. על המדפים תמצאו לחמי מחמצת, גבינות בוטיק, בשרים מיושנים, סלטים, מטבלים, מאפים ריחניים וקפה איכותי בשירות עצמי. תבחרו, תעמיסו על המגש וצאו להתענג עליהם בשולחנות הפזורים בשטח החצר. יש גם סלי פיקניק להרכבה עצמית' שאפשר לארוז, לרדת לים ולפרוס את כל הגודיס' מול הלגונות והמפרצונים של חוף אכזיב. מתי: שלישי-חמישי, 9:00-14:00 , ובחמישי מ-18:00.

גנרטור – פעם היה כאן מחסן ציוד וחדר הגנרטור והיום ביר גארדן תוסס ומבעבע. על הבר ברזי בירה מקציפה מהחבית ומבחר בירות מרחבי העולם, לצידן מנות שהולכות טוב ביחד בהן המבורגרים עסיסיים, סטייק מינוט, כנפיים בטראקיס, פיש אנד צ'יפס, קלמרי מטוגן, צ'יפס פריך ופיצות עם בצל, אנשובי או עלי רוקט. ויש גם ארנצ'יני וסלט קיסר עם אבוקדו וארטישוק, ומוזיקה שמניעה ועושה מצב רוח טוב. מתי: שלישי-חמישי, 12:00-14:00, ומ-18:00, ושישי, 12:00-14:00.

הביסטרו – כמה טבעי שבמבנה חדר האוכל תפתח בקרוב מסעדה בניצוחו של השף מוריס זריהן, שיגיש תפריט עונתי לצד קוקטיילים יצירתיים.

ז'קלין – החלל שאירח את החוגים בקיבוץ יהפוך לטרקלין לארוחות פרטיות, תכנים מתחלפים, אירועי פופ-אפ ומפגשי נטוורקינג.

לעוד פרטים

לחם טנא

דוד אמזל הוא יליד גשר הזיו ותושב חוזר לאחר עשור שחיי עם משפחתו בארה"ב ולמד אפייה בסן פרנסיסקו. ב-2009 הקים מאפייה קטנה ומטריפה בלול התרנגולות לשעבר, וריחות הלחמים סחררו את התושבים והמבקרים שהפכו ללקוחות מכורים. כאן הוא מכין לחמי ממחמצת ושאור בעבודת יד ומקמחים מיוחדים בהם קמח אמר – זן של חיטת מורשת נדירה. לחמי הכוסמין, השיפון, הפרג, והאחרים, נאפים בתנור לבנים וקשה להתאפק מלזלול אותם בעודם חמים. עם השנים דוד, ורעייתו ויויאן, פתחו בחצר גם בית קפה כפרי שהפך מיד לשכונתי של הקיבוץ והחברים קוראים לו "חדר אוכל". הם פותחים את הבוקר עם קפה משובח וקרואסונים, דיינישים, בריוש, סקונס אספרסו-שוקולד ומאפים מלוחים, ובשישי מתענגים על חלות ועל הג'חנון של אורה, אמא של דוד.

את החוויה הקולינרית בני הזוג משלבים עם קולטורה ובמבנה הסמוך למאפייה הם פתחו גלריה לתערוכות מתחלפות ואירועי מוזיקה ותרבות.

מתי: ראשון-חמישי, 07:00-14:00, ושישי עד 15:00

לעוד פרטים

יקב אכזיב

מארק גוברמן הוא צייר ויינן שמשלב את שתי אהבותיו ביקב-גלריה שהקים בקצה מתחם האומנים. מדובר ביקב בוטיק משפחתי בו הוא מציג את ציוריו לצד בקבוקי יין. את היקב עיצב בסגנון כפרי המנהל דיאלוג עם הנוף שעוטף אותו, ואת השם המתבקש בחר בשל מיקומו בסמוך לאכזיב. הסיפור המעניין מאחורי הלוגו שמעטר את הבקבוקים היא חפירה ארכיאולוגית שעשה בישוב פיניקי בסמוך לקיבוץ, שם מצא כד עתיק ובתוכו חותם שאימץ כלוגו.

את הענבים הוא מביא מהכרמים של מרום גליל מהם הוא מייצר יינות מרלו, שיראז, קברנה סוביניון, פטיט סירה ויין קינוח. מארק מארח ומספר את סיפורו האישי, מציג את ציוריו, מספר על היקב והפיניקים, ומגיש בפרגולה בחצר טעימות מהיינות לצד גבינות, סלטים וטאפסים.

מתי: שבת, 10:30-15:00, ובשאר השבוע בתאום מראש

לעוד פרטים

האקונומיה

הפאב, שנקרא אקונומיה, על שום מיקומו מתחת לחדר האוכל, הוא מהוותיקים במקום. מדובר בפאב קיבוצי קלסי שפתוח בסופ"שים ומהווה סוג של מועדון חברים ועוגן תרבותי מרכזי, כשהכל כאן נעשה בהתנדבות. עם תחילת המלחמה הפאב הופקע לטובת הצבא, הפך לחמ"ל ולמפקדת גדוד והיה מלא בחיילים. הפסקת האש בפברואר האחרון החזירה את הפאב לתושבים, שהתגייסו לשפץ אותו ולפתוח מחדש לשמחת חברי המשק, ובהמשך גם לשמחת הנופשים. יש כאן בירות, אלכוהול, נשנושים, הופעות מוזיקה, די.ג'יי וגם מסיבות, אירועים, ערבי תוכן וערבי פוקר.

מתי: חמישי-שישי, מ-21:00 עד אחרון המבלים.

לעוד פרטים

איפה ישנים?

מלון מטיילים

המלון ממוקם בקצה הקיבוץ והוא מזכיר בעיצובו כפר יווני. במלון 28 חדרים שנצבעו ורוהטו בגווני כחול ולבן בהשראת הים, ובהם גם חדרי סטודיו וחדרי גן. החדרים בגדלים שונים המותאמים לזוגות ולמשפחות, ובכולם מטבחון מאובזר ומרפסת עם פינת ישיבה. המלון מוקף חורש ובין השבילים תמצאו ספסלים למנוחה, פינות מנגל ומתקני שעשועים לילדים.

לעוד פרטים