אתחיל בווידוי קטן: אני לא אדם של טיולים. וכשאנחנו (בן הזוג, הילדה ואני) יוצאים לחופשה אנחנו לא זזים הרבה. בכלל לא הרבה. האטרקציות העיקריות שלנו הן ללכת לבריכה, משם לחדר וחוזר חלילה. לכן כשראיתי את הלו"ז של החופשה שאורגנה לי ברמת הגולן נבהלתי קלות. לא היה שם אפילו רגע אחד של מנוחה. כשבדקתי את הדברים יותר לעומק הבנתי: אנחנו ממש נצטרך לעשות דברים. רק מה, מתברר שלטייל בחופשה זה לא רע בכלל. זה אפילו כיף.

המקום שאליו נסענו היה מצפה השלום בכפר חרוב - שעתיים וחצי נסיעה מתל אביב, ואם מחשבים עצירות בדרך עם ילדה בת 4 אז כמעט חמש שעות. קטן עלינו. ארזנו חצי בית ויצאנו לדרך. טיפ קטן: תמיד צאו לחופשות באמצע השבוע. הכבישים ריקים, כולם בעבודה, ותחושת החופש מתעצמת.

היום הראשון: אקשן, טבע ומטבח משובח 

היעד הראשון היה טיול ריינג'רים בגו גולן בגבעת יואב. את פנינו קיבל בחור מקסים בשם גיא, והוא גם זה שעשה איתנו את הסיור, ומבחינתי לפחות זה היה הכי טיול שטח שיכול להיות. בת הארבע התפעלה מזה שאנחנו "נוסעים על אבנים", ובואו נודה, גם אנחנו. המקום מציע כמה מסלולים באורכים שונים, מאתגרים יותר ופחות: מסלול "נוף כנרת" אורך כשעה והוא מתאים לאנשים כמונו; כאשר יש גם מסלול משפחות שכולל טבילה בבריכת מעיין ביר-א-שגום. למיטיבי לכת מומלץ מסלול שאורכו כשלוש שעות וחצי והוא מיועד לנהגי שטח מנוסים, וכמובן יש גם טיול שקיעה לזוגות.

מחיר מסלול נוף כנרת - כשעה:

אמצע השבוע: ריינג'ר 4 מקומות 450 שקלים | ריינג'ר 2 מקומות 350 שקלים

סופ"ש וחגים: ריינג'ר 4 מקומות- 550 שקלים | ריינג'ר 2 מקומות 450 שקלים

למסלולים ומחירים נוספים הכנסו לאתר

רמת הגולן - מצפה השלום  (צילום: גיא זיו)
Go golan | צילום: גיא זיו

מגבעת יואב המשכנו אל כפר הנופש מצפה השלום. המקום עצמו יפה בצורה שקשה לתאר. מדשאות ענקיות, טיילת קטנה שמשקיפה לכנרת, מיליון (טוב, אולי פחות) סוגי ציפורים ואפילו שפני סלעים שמקפצים להם - ובעיקר המון שקט ושלווה. אומנם הבקתות עצמן בסיסיות, אבל הן ממש לא העיקר. אגב אם אתם מגיעים ללא ילדים ישנם חדרים משודרגים יותר, ולמי שמגיע בין שבועות לסוכות יש גם בריכה.

לינה בכפר הנופש מצפה שלום החל מ-750 שקלים ללילה

רמת הגולן - מצפה השלום  (צילום: עצמי)
בקתות העץ המשקיפות לכנרת | צילום: עצמי
מצפה השלום  (צילום: עצמי)
טיילת עם נוף לכנרת בכפר הנופש מצפה השלום | צילום: עצמי

אחרי שהתמקמנו יצאנו ליעד הבא: מסעדת הבקתה ברמות, מסעדת בשרים שמתמחה בעיקר בהכנת בשרים מעושנים. המנות נדיבות, המקום נעים וטעים מאוד, ואל תפספסו את הבריסקט המתובל – בעיניי אחת המנות הטעימות.

מצפה השלום  (צילום: עצמי)
הבקתה ברמות. לא לפספס את הבריסקט | צילום: עצמי

היום השני: אוכל ועוד קצת אוכל

את היום השני של החופשה פתחנו עם סלסלת ארוחת בוקר עשירה ומפנקת שמגיעה עד פתח הדלת בבקתה. אכלנו בתיאבון וקצת שכחנו שאנחנו בעצם בדרך לסיור קולינרי ברמת הגולן. אבל אם אין ברירה אז אין ברירה.

את הסיור "אל גולן" מארגנת שרה כץ שהגיעה לאזור לפני שמונה שנים בעקבות חלום – לגדל פרות במרעה. היום היא מדריכה סיורים שמטרתם היא להפגיש את המטיילים עם אנשי העשייה של הגולן, ולהכיר להם את השפע הקולינרי והתרבותי. מתברר שיש ואפילו הרבה. 

כמה דברים שחשוב לציין: ההתניידות בין התחנות היא ברכבים פרטיים, כדאי להגיע עם נעליים נוחות ובגדים נעימים, ואם אם אתם מתכננים להצטייד בבשר או גבינות כדאי תביאו אתכם צידנית. כמו כן - בתחנה הראשונה אין שירותים מסודרים.

משך הסיור הוא כארבע שעות והוא מתחיל בחוות בקר ליד מושב כנף, שבה אכלנו גבינות עיזים תוצרת המקום, ואז הלכנו לדיר כדי שהילדה תוכל להתלטף עם הגדיים ולהסביר להם שגם לה יש כלב שנראה בדיוק כמוהם. משם המשכנו לחוות עזיזו - שמתמחה בגידול וייצור עצמי של מוצרי לבנדר. המקום יפהפה וממש שווה ביקור, ויש בו הכל: שמנים, סבונים, שוקולד, דבש עוגיות ואפילו גלידה – והכל מלבנדר. אכלנו עוד ממש קצת והמשכנו, לא לפני שרכשנו מוצרים כדי שגם הבית שלנו יריח כמו ספא.

מחיר השתתפות בסיור "אל הגולן": מגיל 14 ומעלה - 220 שקל, מגיל 7 עד 14 - 90 שקל.

רמת הגולן - מצפה השלום  (צילום: גילה גדעון)
גבינות עזים תוצרת המקום | צילום: גילה גדעון
רמת הגולן - מצפה השלום  (צילום: עצמי)
וכמובן אין כמו ללטף גדיים | צילום: עצמי
מצפה השלום  (צילום: עזיזו לבנדר)
חוות הלבנדר. יש כאן אפילו גלידה | צילום: עזיזו לבנדר

התחנה הבאה הייתה יקב מיקה במושב נטור. את הדרך להכנת יין החלה מיקה ביקב פלטר בצפון הגולן מתוך רצון להתמקצע בעולם הגפן, ובמקביל למדה ייננות. בסוף 2020 היא חזרה אל המשק המשפחתי כדי להמשיך את דרכה בעשייה עצמאית. האירוח במקום הוא בימי ראשון עד שישי, בין השעות 10:00 עד 16:00 בתיאום מראש. אכלנו עוד ממש טיפה, הוספנו יין כדי שלא נהיה צמאים מדי והמשכנו.

רמת הגולן - מצפה השלום  (צילום: עצמי)
יקב מיקה. גבינות ויין מעולה | צילום: עצמי

ביעד הבא, ארוחה בטבע מהבשר של משק שניידר, לא היינו, והלכנו למקום אחר: סדנת זכוכית בסטודיו מנדרינה. את הסטודיו הקימה רינה אפלבוים, אומנית זכוכית, צלמת ובלוגרית. בביקור אפשר לחזות בתהליך העבודה של פיסול מוט הזכוכית, ואכן בן הזוג התנסה בתהליך, והתוצאה, אין ספק, מרשימה. אני לעומת זאת הרגשתי ששילוב שלי עם מבער הוא פחות רצוי והלכתי לטייל בחנות המזכרות עם הילדה, שם רכשנו כלב קטן מזכוכית. נוט טו סלף: כלבים קטנים מזכוכית לא שורדים נסיעה של ארבע שעות בין מזוודות.

מחירי השתתפות בסדנה: 

סדנא מקצועית זוגית - 600 שקלים לזוג

סדנה קבוצתית - 250 שקלים למשתתף

סדנא משפחתית של שעה - החל מ-65 שקלים (תלוי במס המשתתפים)

רמת הגולן - מצפה השלום  (צילום: עצמי)
חנות המזכרות בסטודיו מנדרינה | צילום: עצמי

לאחר מכן, כיוון שהרגשנו שעבר יותר מדי זמן מאז שאכלנו הגענו למוסנזון פודטראק במושב נטור שמגיש סביח ופלאפל: מתאים בדיוק לשעות הצהריים כשאין ממש כוח לשבת במסעדה, ורוצים רק לאכול וללכת לישון. וזה בדיוק מה שעשינו.

רמת הגולן - מצפה השלום  (צילום: איתמר מוסנזון)
מוסנזון פודטראק | צילום: איתמר מוסנזון


אחרי שנ"צ קצר נטשתי את בן הזוג והילדה והלכתי לדבר שלשמו באתי – טיפול וואצו במים במתחם "רוח על המים". במקום שלוש בריכות חמימות במליחות משתנה, והן נעימות ומזמינות. טיפול הוואצו עצמו הוא קצת מורכב בעיניי. הוא מאוד אינטימי אבל אם תצליחו להתמסר אליו כנראה שתקבלו שעה של רגיעה וניתוק. השקט של המים (אפשר גם עם מוזיקה אבל אני אישית מעדיפה תמיד את השקט) והנענוע העדין עושה את שלו. שוב, זה יכול להרגיש מעט מביך, אבל מבחינתי זה היה טוב ומהנה, ובטיול עם ילדים - זה אפילו חובה.

טיפול החל מ-275 לאדם בסשן זוגי או 400 לאדם לטיפול פרטי

רמת הגולן - מצפה השלום  (צילום: יח"צ)
שעה שלמה של ניתוק מהכל | צילום: יח"צ

חזרתי לחדר רגועה, ואחרי שהשריתי שלווה על גם על הסובבים אותי נסענו למסעדת סוזנה במדרחוב האומנים באניעם. אנחנו היינו שם בערב כך שהכל היה כבר סגור, אבל נראה שבשעות הצהריים זה מקום שממש מומלץ להסתובב בו. הכפר מעוצב בצורת מדרחוב, סביבו פועלות גלריות של אומני הישוב, מה שנותן אווירה של פיסת חו"ל קטנה באמצע רמת הגולן.

מסעדת סוזנה היא אחת ממסעדות הבשרים הטעימות שיצא לנו לאכול בה. המקום הוא על שמה כמובן של סוזנה, ופניה מתנוססים גם על התפריט, והנכדים הם אלה שמנהלים את המסעדה. פלטת הבשרים שקיבלנו הייתה פשוט מעולה, ועל אף שאמרנו שזה "הרבה יותר מדי בשביל שני אנשים וילדה", לא נשאר כלום על הצלחת.

רמת הגולן - מצפה השלום  (צילום: איתמר יששכר)
אל תפספסו את מסעדת סוזנה | צילום: איתמר יששכר

היום השלישי והאחרון: חוזרים לציוויליזציה

היום האחרון של הטיול היה יום מקוצר, ואחרי יומיים של פעילות הרגשנו שהפעם הזמן לטובתנו ואין לנו מה למהר (מה שהתברר כמובן כטעות כשנתקענו שעה וחצי בפקקים בחזרה לתל אביב). התחלנו את הבוקר בקטיף דובדבנים ופירות יער במשק לוי שבצפון הגולן, במחיר של 30 שקלים לאדם. מדובר על חווה ענקית בגודלה, שמעבר לקטיף מספקת גם אתר קמפינג הכולל 28 חושות בגדלים משתנים. הילדה מילאה סלסלה בעשרות סוגים של פירות יער (כי מתברר שיש הרבה מעבר לאוכמניות ותותים, מי ידע?) ומשם המשכנו בנסיעה הביתה.

מצפה השלום  (צילום: עצמי)
קטיף עצמי של כל פירות היער שקיימים - והכל טעים | צילום: עצמי

בין המקומות המומלצים שבהם לא הספקנו להיות יש את עין קשתות - כפר יהודי מתקופת המשנה והתלמוד שממוקם מעל נחל סמך וצופה אל הכנרת והרי הגליל, וחוות חופש אקולוגית לבעלי חיים ביער אודם (35 שקלים לאדם), כאשר חלק גדול מבעלי החיים שנמצאים שם עברו שיקום לאחר שניצלו. כמו כן עד התאריך ה-7 ביולי מתרחש ברמת הגולן "פסטיבל ארץ הגולן" המשלב בתוכו עשרות אירועי תרבות, מוזיקה, אמנות מתוצרת מקומית ועוד.

אנחנו החלטנו לסיים את החופשה במקום שאי אפשר שלא לעצור בו – בכנרת. נכנסנו למים חמש דקות, ואחרי שהתפעלנו ש"כבר לא רואים את הקו האדום, ואיך הכנרת התמלאה" המשכנו הלאה, לציוויליזציה, שלפתע נראתה לנו מאוד מאוד סואנת.

לסיכום, מתברר שלעשות פעילויות ואטרקציות בחופשה זה דווקא הרבה יותר מהנה ומעניין ממה שאי פעם דמיינו, וזה טיול שמאוד מתאים למשפחות שמחפשות תעסוקה שתהיה נעימה גם להורים וגם לילדים. כי בואו נודה, כשהם מבסוטים, לנו הרבה יותר כיף.


 הכתבת הייתה אורחת מטעם תיירות הגולן