לא רק ג'ימבורי ואגדו: ככה תטיילו עם המתבגרים שלכם באילת

זה היה בפראג. עמדתי באמצע סמטה יפהפייה וצרחתי לבן זוגי: "תזכיר לי את הרגע הזה בפעם הבאה שאני מציעה חופשה עם הילדים. תזכיר לי את הבלתי, את המנחוס, את הפרצוף של ‘אני שונא/ת את החיים’ בכל תמונה. לעולם לא נוסעים איתם שוב. אפילו לא עם הכלב!" הוא לא ענה. יש רגעים שאין מילים.

ואז הגיע האויב האמיתי: המסכים. איירפודס תקועות, מבט של "הייתי מעדיף טיפול שורש", גלגולי עיניים ברמת אולימפיאדה. פעם היינו משפחת טיולים. היום? משפחת בינג' בנטפליקס. קמים, מחכים שיתעוררו, מחכים שיסכימו, מחכים שירצו, ונגמרה השבת.

> מחפשים עוד רעיונות לטיולים משפחתיים? יש לנו כמה הצעות

> בפארק הטרמינל באילת כבר הייתם? ככה הוא נראה

אחרי פראג עשינו עליהם חרם טיולים. ואז, בלי אזהרה, הם אמרו: "אמא, אנחנו מתגעגעים לטייל אתכם", והבנתי משהו חשוב: הם לא הפסיקו לרצות אותנו, הם פשוט לא יודעים איך להיות לידנו בלי להילחם.

אז נולד הרעיון הזה: המלצות טיולים למתבגרים ולמי שמממן אותם. מתחילים אחרי 11:00 (לפני כן אין עם מי לדבר), כוללים אוכל טוב, לוקיישנים לאינסטגרם, קצת הליכה עצלה, והרבה הומור. ובינינו? גם הסכם מסכים בסיסי. ההמלצות הראשונות לטיול עם מתבגרים, הן לאילת. כי יש בה הרבה מעבר לג'ימבורי בבריכה עם הקטנטנים.

הספוט האינסטגרמי

עמודי עמרם

עמודי עמרם הם מסלול קצר עם צבעי מדבר שנראים כאילו עברו עריכה בפילטר עוד לפני שהעליתם לסטורי: סלעי אבן חול ורודים‑אדמדמים, עמודים טבעיים בגובה כ־15 מטר, והליכה של כמה מאות מטרים בלבד מהחניה - מינימום מאמץ, מקסימום דרמה בצילום.

מצפור הים האדום

המצפור מציג זווית גבוהה ומרהיבה הרי אילת והמפרץ, מושלמת לתמונה של "אני עומד על קצה העולם", שבה בפועל רואים בעיקר את הקפוצ'ון של המתבגר, כי הוא מתעקש לעמוד עם הגב למצלמה.

משימת אינסטגרם "לפני/אחרי"

לפני הטיול - צילום באוטו עם הפרצוף המיואש ו"הכריחו אותי לצאת מהמיטות". אחרי - צילום על רקע העמודים או התצפית, עם כיתוב "לא כזה נורא פה". אתם מעלים, הם בוחרים פילטר.

רגע של עצמאות

תנו להם להוביל את הניווט מהחניון לעמודים (השביל השחור, כ־600 מטר מהחניון). אם הם הולכים לאיבוד, זה ייכנס למדור הבא.

רגע רגשי לא צפוי

באמצע המדבר, כשאין קליטה, קורה קסם קטן, לפעמים הם זורקים משפט לא מתוכנן על בית ספר, חברים, אהבות קטנות. אל תתנפלו, אל תנצלו את זה ל"נו, ידעתי". תשמעו, תשמרו בפנים.

אוכל שווה במחיר נורמלי

לוויתן (Whale)

מסעדת המבורגרים בהרודס פאלאס, שמתאימה בדיוק לנפש המתבגרת: המבורגר, צ'יפס, אווירה צעירה, גרפיטי צבעוני, בלי מילים מבהילות בתפריט. היא מוגדרת כלא כשרה. אם זה לא מפריע לכם, זו תחנה מצוינת למלא מכלים.

איפה? דרך הים 6 מתי? א'-ש' 13:00-16:00, 17:30-20:00. לא כשר.

ביר גארדן

בר‑מסעדה על הטיילת הצפונית, מול הים, עם תפריט של בר: פיצות, נקניקיות, בשרים, סלטים, ובירות להורים.
גם כאן - לא מקום כשר רשמי, כך שאם כשרות חשובה, תחליפו למסעדה כשרה מהרשימות המעודכנות בעיר ותשמרו את הקונספט: אוכל פשוט, משביע, שלא גורם למתבגר להרגיש שהוא בא למסעדת שף מפונפנת.

איפה? דרך פעמי השלום. מתי? א'-ש' 13:00-1:0013:00. לא כשר.

DNA - המבורגר בר באילת

המבורגר חדש באילת בשכונת אלמוגים הותיקה באילת. המבורגר מבשר קצבים שנטחן במקום, צ'יפס, בירה ואווירה שכונתית מיוחדת. אה, וזה גם צמוד למכולת שלי שבה תוכלו להצטייד בכל המתוקים האפשריים לקראת הנסיעה לטיול הבא או הביתה.

איפה? מתחם "השדרה", חטיבת גולני 7. מתי? א'-ה' 13:00-13:00, מוצ"ש-13:00. כשר.

משימת "שיחה בלי מבחנים"

• עד שהאוכל מגיע, מסכים חופשי.
• כשהצלחות על השולחן - הטלפון הפוך.
• נושא שיחה: לא בית ספר, לא בגרויות. סדרה, סרט, שיר, גיימינג. העיקר שזה העולם שלהם.

רגע רגשי לא צפוי

תתפסו משפט קטן כמו "דווקא היה נחמד בעמודי עמרם" ותענו רק "גם לי". בלי נאום המשך. בלי "אז למה התבכיינת בבוקר". שם נבנה עוד חצי מילימטר של גשר.

קינוח: הכנאפה של זוהר

פה בערך נגמרים הטיעונים שלהם ומתחילה הכנאפה. הכנאפה של זוהר בשדרות התמרים מציעה כנאפה טרייה, חמה, עם גבינה, גלידה טורקית ומתוקים מזרחיים נוספים, ונחשבת לאחד המקומות המדוברים בעיר.

איפה? שדרות התמרים 34. מתי? א'-ה' 14:00-1:00, שישי 12:00-16:00, בשבת סגור. כשר.

ספוט אינסטגרמי מתוק

צלחת כנאפה נמסה, גבינה נמתחת, כפיות מתנגשות, זו תמונה שמקבלת לייקים בלי פילטר. וכשר.

רגע רגשי לא צפוי

תשאלו שאלה אחת פשוטה: "מה הזיכרון הכי כיפי שלך מטיול שעשינו פעם?" ותשתקו. לפעמים, מעל כנאפה, הם נזכרים שילדות זה לא רק ריבים.

פעילות עם עצמאות

חוף הדקל – למי שצריך "אקשן ברקע"

חוף רחצה נינוח עם וייב של "להסתלבט" אחרי אקשן, מוזיקה, אוכל ואפשרות לפעילויות ימיות. אתם תופסים כיסא נוח; הם בוחרים אם להיכנס למים, לשנרקל, או רק לשבת עם הרגליים במים ולצלם.

חוף אינדיגו – למי שרוצה "אני והים"

חוף אינדיגו בדרום העיר, עם מסעדה, השכרת ציוד לסאפ ושנירקול, ואווירת חוף פתוח צמוד לשמורת האלמוגים. זה מקום מצוין לתת להם (ולכם) מרחב: "קחו ת'זמן ואתם מחליטים מה בא לכם לעשות: לשחות, לשכב, להסתלבט, לאכול (שוב). ניפגש כאן".

משימת עצמאות

תנו להם לבחור: דקל או אינדיגו. אתם חיים עם ההחלטה. ברגע שהם בחרו, הם גם קצת יותר בפנים.

רגע רגשי לא צפוי

לפעמים זה לא משפט גדול, אלא רגע שקט: אתם על כיסאות, הם במים, ואתם קולטים שהם כבר לא קטנים, אבל עדיין חוזרים כל פעם להביט איפה אתם יושבים.

צ'קליסט סוף יום

• ספוט אינסטגרמי אחד
• אוכל שכולם יצאו ממנו לא רעבים (לפחות לשעה)
• רגע אחד שבו הם בחרו משהו בעצמם
• ורגע אחד קטן שבו היה צחוק אמיתי או שקט נעים

יעל לרנר היא מדריכת סיורי קולינריה ואמנות באילת, מחברת ספר הטיולים "רגעים קטנים" ואמא לשלושה מתבגרים