"הרגשתי בטוחה": הרופאה הישראלית שיצאה למסע ארוך בחזרה לארץ

לפני יומיים ישראייר הוציאה טיסה מיוחדת מדלהי, הודו, כדי להחזיר מאות ישראלים שתקועים שם. עוד לפני שזה קרה, ד"ר רינה גולדברג בנימין, רופאת משפחה ממחוז שרון שומרון בכללית, חילצה את עצמה בדרך ארוכה ואף מסוכנת, כדי להגיע מהר לארץ, ולחזור במהרה לעבודה החיונית בימים אלה.

כך, ד"ר גולדברג בנימין, מצאה את עצמה באמצע מסע מורכב שנמתח על פני מדינות, שדות תעופה ודרכים ארוכות במדבר. ממאהמדבד שבהודו למומביי, משם לעמאן ולבסוף דרך עקבה ואילת. הרופאה מציינת שעל אף הדרך הארוכה, הייתה לה רק מטרה אחת - לחזור למטופלים שמחכים לה במרפאת למפרט של כללית בכפר סבא.

הכל התחיל כשב־13 בפברואר יצאה ד"ר רינה גולדברג לטיול בצפון־מערב הודו. היא טסה דרך דובאי לעיר אמדהאבאד, שם קבעה להיפגש עם חברה קרובה מימי השירות הצבאי. זו הייתה הפעם הרביעית שהשתיים נפגשות לטיול משותף בעולם. החברה מתגוררת כיום במלבורן שבאוסטרליה, ובכל כמה שנים הן בוחרות יעד אחר ומבלות יחד כמה ימים של טיול.

בפעם הקודמת נפגשו בתאילנד, בספטמבר 2023, בטיול לציון יום הולדתן ה־60. הפעם טיילו באזור גוג'ראט, אזור מדברי בצפון־מערב הודו, סמוך לאמדהאבאד. לפני הטיסה חזרה לישראל התארחה גולדברג בביתו של מכר בשם ג'וני, שהציע לה להתארח בביתו ודאג לה עם משפחתו לאורך השהות, למרות שהם צמו בגלל רמדאן, דאג לה לארוחות בכל שעות היום.

אלא שאז החלו השיבושים. הטיסה שהייתה אמורה להמריא ביום ראשון בשעה תשע בבוקר בוטלה. גולדברג יצרה קשר עם סוכנת הנסיעות שלה בניסיון למצוא פתרון מהיר. תחילה נמצאה טיסה חלופית לאתונה, אך גם היא בוטלה. האפשרות הבאה הייתה חזרה דרך ירדן – אך במשך כמה ימים לא נמצא גורם מקומי שיוכל לסייע בתיאום המעבר.

לבסוף יצאה גולדברג בטיסה מאמדהאבאד למומביי, לאחר המתנה ארוכה של שמונה שעות בשדה התעופה. הטיסה המריאה באחת וחצי לפנות בוקר ונמשכה כשעה בלבד. ממומביי המשיכה בטיסה נוספת לעמאן. הטיסה, שנמשכה כשש שעות, נחתה בשעה אחת בצהריים.

מיד לאחר שירדה מהמטוס הבחינה באדם שממתין לה עם שלט. הוא היה האיש שאמור היה לסייע לה עם הוויזה ולהעביר אותה במסלול מהיר. לפני שיצאה לדרך, דאג ג'וני להכניס לתיקה שקדים וצימוקים, "כדי שלא אהיה רעבה בדרך", היא מספרת.

לאחר איסוף המזוודות יצאה לנסיעה ארוכה לעבר הגבול הישראלי. היא מתארת נהג מוסלמי ברכב יונדאי אלנטרה שממתין לה בשדה התעופה, והשניים יצאו לנסיעה של כארבע שעות לעקבה. "הדרך עברה במדבר כמעט ריק מאנשים", היא אומרת. "לאחר כשעתיים עצר הנהג במקום מבודד. נכנסנו למתחם גדול – חנות ומסעדה מסורתית עם בופה עצום של ארוחת צהריים. השף עצמו יצא אליה והציע לנו אוכל".

בזמן הזה, בתה עקבה אחר מסלולה באמצעות אפליקציה בטלפון. "למה עצרת?", שאלה אותה בהודעה. אך גולדברג מספרת שלא חששה. "אני מרגישה בטוחה במקום שאני נמצאת בו", היא אומרת. "אני מאוד עם הרגליים על הקרקע".

במהלך הדרך המשטרה עצרה אותם שלוש פעמים וביקשה לראות דרכון. כל המסמכים היו מסודרים, והנסיעה נמשכה. כאשר הגיעו לגבול חיכה לה שוב אדם עם שלט, שסייע לה לעבור את מעבר הגבול.

גם בצד הישראלי המעבר היה חלק ופשוט. רק לאחר שיצאה מהמסוף חיכה לה בן זוגה, הצליחה להסדיר את המשך הדרך. היא ובן זוגה נשארו ללון באילת ולמחרת המשיכו לבית שלהם ביישוב סלעית. "בסוף, הדרך הייתה ארוכה", היא מסכמת, "אבל היה לי ברור שאני חוזרת. המטופלים שלי מחכים".