יקב, גלידה ורחוב קסום: המקומות שמרגישים באיטליה - ממש במרכז הארץ
מתחת לאף שלנו מסתתרים לא מעט מקומות קסומים, טעימים ויפים, שמרגישים כמו בארץ המגף. החל מיקב באווירה אחרת, דרך גלידרייה אותנטית ועד למתחם שנעים לשוטט בו, הנה כמה מקומות שלא צריך להחתים דרכון כדי להגיע אליהם

לא צריך דרכון, לא טיסה ולא אירו. לפעמים ההרגשה של איטליה נמצאת במרחק של יין טוב, סמטה קסומה או צלחת פסטה איכותית. במרכז הארץ מסתתרים לא מעט מקומות שעושים כבוד לתרבות האיטלקית, לא רק למראית עין, אלא בעזרת איכות לא מתפשרת ונאמנה למקור. יצאנו לבדוק איפה בישראל מרגישים לרגע באיטליה, וגינו מקומות שנמצאים ממש מתחת לאף:
יקב בתחושה של משפחה איטלקית: בן נון

יש יקבים שאתה מגיע אליהם כדי לטעום יין, ויש כאלה שאתה מגיע אליהם ומיד מוריד הילוך. כזה הוא היקב שהוקם בשנת 2012 על ידי ד"ר דני יניב ואדי גנדלר. דני נמצא בין סבבי מילואים שם מתפקד כרופא עם דיוק כירורגי, מסירות טוטאלית ושקט פנימי שגם בסיטואציות מורכבות לא נעלם. רק אחר כך הבנתי: אותם ערכים בדיוק עברו מהסטטוסקופ אל הכוס.
היקב יושב בנחלת המשפחה בלב המועצה האזורית גזר, וכשנכנסים בשער משהו בקצב משתנה. השקט, הירוק, האוויר. לא מרגיש כמו "יקב שבאים אליו", אלא כמו בית שמארח. אני מצאתי את עצמי מרגיש כאילו נחתתי לרגע ביקב משפחתי קטן בטוסקנה כזה שלא מחפש להרשים, אלא פשוט לעשות דברים נכון. ליקב אף יש יינות מענבי סנג'ובזה האיטלקי שמותאם לקהל הישראלי.
טעימת היין מתבצעת בכוס רידל עצומה של 960 מ"ל כוס ענקית, כמעט הצהרה. לא גימיק, אלא כלי שנותן ליין להיפתח באמת, לנשום, ולהראות מה הוא יודע לעשות. וזה עובד. מאוד. היינות עצמם מופקים מענבים שהיקב מגדל בעצמו, עם דגש ברור על בלנדים מדויקים, מחושבים, כאלה שלא צועקים אלא מדברים בשקט ומי שמקשיב, מרוויח.
כתובת: יקב בן נון, כפר בן נון.
סיור בסמטאות איטלקיות: מתחם נוגה ביפו

בין יפו העתיקה לשדרות ירושלים של תל-אביב מתגלה מתחם נוגה רובע שקט וקסום שמרגיש קצת כמו פיאצה איטלקית מוקטנת בלב העיר. פעם זה היה רובע מוסכים ותעשייה, אבל היום הוא הפך לרחובות מרוצפים ואווירה שכונתית שלא דומה לשום מקום אחר בתל אביב. סיור בין בוטיקים של מעצבים ישראלים, חנויות עיצוב בוטיק וגלריות אמנות מזכיר את הסמטאות של טוסקנה, שבהן כל פינה נושאת חוויה של יצירה וסטייל מעודן.
במתחם פועלת גם Noga Gallery, אחת הגלריות המובילות בישראל שמציגה תערוכות של אמנים ישראלים ובינלאומיים ומשתלבת היטב באווירה של עיר תרבות חיה. הגלריה עצמה עם תכניה פתוחים כמעט כל השבוע יכולה לשמש נקודת עצירה לתצוגת אמנות עכשווית לפני ההמשך ברחובות שנבנו מחדש.
כתובת: מתחם נוגה ביפו.
אוכל איטלקי: מסעדת לוצ'נה, ראשון לציון

ברגע שנכנסים למסעדה אי אפשר להתבלבל, הגענו לאיטליה, המזרקה בכניסה, העיצוב, חדר היין הכל מדבר איטליה. רשת המסעדות האיטלקית הוותיקה, שנולדה בעמק רפאים הירושלמי עוד ב־2008, פורשת כנפיים ופותחת סניף חדש ומהודר בהשקעה מרשימה. מדובר במסעדה הגדולה בתולדותיה: 800 מטרים של אווירה איטלקית, 276 מקומות ישיבה, מטבח שמרים דגל של חומרי גלם מוקפדים ובר קוקטיילים שנשמע כאילו עבר הדרכה ישירה בפירנצה.
בלוצ’אנה החדשה מקפידים לשלב בין המסורת: ריזוטו פונגי עשיר, פיצה בוראטה עם ריח של דרום איטליה, אנילוטי שמרגיש כאילו יצא מאיזו מסעדה משפחתית בפיימונטה לבין פרשנות עכשווית כמו טרטר דג ים עם שזיף וקרמיות של קרם פרש ודלעת. הכול מוגש בעיצוב שמכבד את החוש הוויזואלי כמו שאיטליה מכבדת את הבצק שלה: בקפדנות, באלגנטיות ועם קריצה. המסעדה מספרת את הסיפור האיטלקי בשפה קולינרית ישראלית. המסעדה פתוחה בערבים והאווירה בה פשוט גורמת לך להישאר עוד ועוד.
כתובת: לח"י 2, ראשון לציון.
גלידריה איטלקית אמיתית: ארטה, תל אביב

Arte פועלת כבר שנים בלב נחלת בנימין. מדובר בגלידריה שהיא הרבה מעבר למקום לעצור בו לקינוח. מאחורי הדלפק עומדים סיסי פגאני ומרקו קמורלי, זוג איטלקים שבחרו להביא לישראל את אמנות הגלידה האיטלקית כמו שהיא אמורה להיות: ייצור יומי בעבודת יד, מתכונים אישיים וחומרי גלם טבעיים ואיכותיים, בלי קיצורי דרך תעשייתיים. אחרי לימודים בטוסקנה ובסיציליה, שם ספגו את המסורת של גלידה וגרניטה איטלקית אמיתית, הם בנו מקום שמכבד טכניקה, איזון וטעם, ומתרגם אותם לשפה מקומית.
התוצאה היא ויטרינה שמצליחה לשלב בין קלאסיקות איטלקיות מדויקות כמו קרמי וניל עשירים, קרם פירנצה בניחוח יין וין סנטו ושילובים קלאסיים של שקדים, תפוז ושוקולד, לבין טעמים יצירתיים ומפתיעים כמו לחם וחמאה, אפרסק ולבנדר, שוקולד עם צ’ילי או אבוקדו סטרצ’לה טבעוני. לצד זה, Arte מקפידה על קווים תזונתיים מודעים עם גלידות טבעוניות, נטולות תוספת סוכר וברובן גם ללא גלוטן. אבל הסיפור של המקום לא נגמר בגלידה: האמנות נוכחת כאן בכל פינה, מהלוגו בהשראת האדם הוויטרובי של דה וינצ’י ועד תערוכות מתחלפות, מוזיקת ג’אז חיה ואווירה שמרגישה כמו גלריה איטלקית שכונתית. זהו מקום שבו הגלידה היא המרכז, אבל התרבות היא הלב, והלב הוא איטלקי בהחלט.
כתובת: נחלת בנימין 11, תל אביב.
יקב איטלקי במקום מפתיע: יקב שילה
אחרי שפתחנו ביקב שנותן תחושה של משפחה בטוסקנה, נסיים עם יקב שהתמקצע בזן ענבים איטלקי ומוכר- ברברה: יקב שילה. לא פחות מרשים מהיין עצמו הוא מרכז המבקרים החדש של יקב שילה. זה לא עוד חדר טעימות, אלא מרחב שמרגיש כמו המשך טבעי של היקב: נקי, מוקפד, נעים, בלי רעש מיותר. מקום שמאפשר לעצור, לשבת, להקשיב ליין. יש בו תחושה של בשלות, של יקב שיודע מי הוא, ולא צריך להוכיח.
אחד היינות שמסמל יותר מכול את הדרך הזו הוא ברברה שילה. זן איטלקי במקור, כזה שמדבר חומציות, רעננות ואוכל אבל בגרסה המקומית של שילה הוא מקבל פרשנות ישראלית מדויקת. זה יין שלא מנסה להיות גדול מהחיים.
החיבור בין מרכז המבקרים החדש לברברה שילה מרגיש מדויק: שניהם לא מחפשים דרמה, אלא עומק. שניהם מדברים בשקט – אבל משאירים חותם. אתה מגיע לטעימה, ויוצא עם ההרגשה שראית יקב שנמצא בשלב טוב. מאוד טוב.
כתובת: יקב שילה, אזור התעשייה שילה.