בתים יפים, ווייב אחר ומזג אוויר נעים: סיבוב במושבות הטמפלרים בארץ

יש מקומות שכשמתהלכים בהם מרגישים אווירה אחרת, עם מבנים שמיד מכניסים אותנו לתוך סרט ישן, נופים שגורמים להרגיש לרגע שאנחנו באיזו עיירה נידחת באירופה. כאלה הן מושבות הטמפלרים בישראל, שמזמינות לטיול שמרגיש קצת רחוק מפה, נוטף סטייל חו"לי והיסטוריה מעניינת.

> מחפשים עוד רעיונות לטיולים? יש לנו כמה הצעות טובות

אז איך הכל התחיל? במחצית השנייה של המאה ה-19 נחתה בארץ ישראל העות'מאנית קבוצה של חולמים גרמנים. חברי כת הטמפלרים הגיעו מתוך אמונה דתית כי יישוב הארץ ועבודת אדמה יחישו את גאולת העולם. הגעתם חוללה מהפכה טכנולוגית, אדריכלית וחקלאית ששינתה ללא היכר את פני הארץ.

הטמפלרים היו אלה שהכניסו לראשונה את הלימוד הכיתתי המודרני עם לוח ומורה, יסדו את ענף הפרדסנות המתקדם, פיתחו קווי תחבורה בכרכרות, הקימו תעשיות שמן וסבון, ואף טבעו מטבעות פנימיים משלהם עם ציור של מחרשה.

אף שפרק זה בהיסטוריה המקומית הסתיים בגירושם של הטמפלרים עקב תמיכת חלקם במפלגה הנאצית במלחמת העולם השנייה, האבנים החצובות, גגות הרעפים האדומים והמרתפים הקרירים שרדו. יצאנו למסע בין שלושה מוקדים טמפלריים מרתקים, המשלבים היסטוריה, תרבות וקולינריה.

1. המושבה הגרמנית בחיפה

אירופה הקלאסית למרגלות הכרמל

בשנת 1868 ייסדו הטמפלרים בחיפה את מושבתם הראשונה בארץ. במרכזה נסללו שדרות הכרמל (כיום שדרות בן-גוריון) ולצדן הוקמו בתי אבן עם חלונות מקושתים, מרפסות עץ וגגות רעפים. התכנון ההנדסי כלל קומת מגורים, קומה עליונה לחדרי שינה, ומרתף חצי-שקוע ששימש כקירור טבעי לאחסון מזון.

הצצה בין מבני השדרה מגלה כיצד ההיסטוריה הציורית הפכה למתחם סוער של תרבות, מלונאות וקולינריה. אז אפשר למשל להיכנס למוזיאון העיר חיפה (בית העם - שד' בן-גוריון 11), המבנה הטמפלרי הראשון שנבנה בארץ (1869). בעבר שימש כמרכז הקהילתי והרוחני, ועל משקופו חקוק בגרמנית "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני". כיום משמש כמוזיאון עירוני המציג את תרבות העיר ותערוכות על מורשת הכת.

ישנם גם שני מלונות ששווים הצצה, הראשון הוא מלון קולוני (שד' בן-גוריון 28), שנפתח ב-1905 כמלון "אפינגר" ושימש בין היתר כאכסניה לקצינים בריטיים. המבנה עבר שימור קפדני וממשיך לארח מטיילים ברוח תקופתית, שכוללת ארוחת בופה מפוארת. והשני הוא בית שומאכר (שד' בן-גוריון 12), שהוקם ב-1870 על ידי יעקב שומאכר, אדריכל וסתת אבן שהיה ממעצביה הבולטים של המושבה. כיום פועל במבנה המשומר מלון הבוטיק "מילה".

השדרה משלבת מוסדות קולינריים מובילים כמו מסעדת "שטרודל" המציעה מטבח ערבי ביתי ומודרני, מסעדת "פטוש" השוכנת בחצר עם עץ זית עתיק ומרצפות מצוירות, ומעדניית הבוטיק "מרתה" של השף אליאס מטר ברחוב המגינים הסמוך.

2. אלוני אבא

כשהיסטוריה טמפלרית הופכת לבית אומנים תוסס

בשנת 1907 הקימו בני הדור השני של הטמפלרים מושבה חקלאית ירוקה בלב יער אלוני תבור. הם קראו למקום וולדהיים (בגרמנית: "בית ביער"). לאחר מלחמת העצמאות, הפך המקום ליישוב עברי בשם אלוני אבא, על שמו של אבא ברדיצ'ב, מצנחני היישוב העברי באירופה שנרצח על ידי הנאצים.

הטיול באלוני אבא מרגיש כמו קפיצה קטנה לכפר אירופי ירוק, אפילו הטמפרטורה שם משתפת פעולה עם ההרגשה, וקריר שם יותר מבמקומות אחרים בארץ ברוב חודשי השנה. אחד הבתים המפורסמים במושב, שאליו גם אפשר להיכנס, הוא בית משפחת שטייב. זה בית אבן דו-קומתי בעל מרתף שקוע וקירות אבן גיר חשופים, שהוקם בתחילת המאה הקודמת. המבנה זכה לתהילה כאשר שימש כסט צילומים בסרט ההוליוודי "אקסודוס" (1960), בו צולמה הסצנה שבה נפגש פול ניומן (בתפקיד ארי בן כנען) עם אביו בסרט.

בתוך הבית ההיסטורי באלוני אבא, התרחש בשנים האחרונות גלגול נשמות יצירתי. המבנה, שבמשך השנים שימש כבית מעבר למתיישבים, מחסן נוי וספרייה, הפך למרכז תרבות, אומנות וקולינריה בשם "מקום השראה". ב-2016 שתי יוצרות, אומנית המיקס-מדיה שירלי ברלב והציירת יפעת גולן, שכרו קומה במבנה והקימו בה את הסטודיו שלהן. מתוך שיחות הקפה נולד חזון למלא את שאר החדרים באמניות יוצרות מהעמק. עם הזמן הצטרפו יוצרות נוספות בתחומי הצורפות, הקרמיקה והאומנות הרב-תחומית.

היום אפשר להיכנס למבנה ולהציץ בגלריה והחנות (בקומה העליונה). נמכרת בה אומנות ישראלית מקומית מעשה ידי אומניות הבית ויוצרים מהאזור, לצד חללי העבודה הפעילים של היוצרות. לפעמים יש גם סדנאות פתוחות שאפשר לקחת בהן חלק. אם כבר הגעתם לסדנה כזו, תבקשו להיכנס למטבח ולראות את הנוף מהמרפסת. ואם חסר לכם גם קפה ביד בעודכם מביטים רחוק לנוף של עצים גבוהים ושמיים כחולים, תדרשו לרדת לקומה למטה ותמצאו את מבוקשכם. במרתף האבן הקריר פועל בית קפה ובר יין אינטימי המגיש קפה משובח, כריכים, מאפים ויין.

בנוסף, החלל ההיסטורי מארח הופעות מוזיקה אינטימיות, הרצאות, סדנאות אומנות, חנות יד-שנייה ואירועים לכל המשפחה.

רוצים להגיע לעוד מבנה תקופתי ביישוב? בקרו בכנסייה הטמפלרית (האוונגלית). מבנה ניאו-גותי מרשים שנבנה בשנת 1915 במימונם של חברי הקהילה ופרוטסטנטים מחיפה, ומנציח את הארכיטקטורה הדתית של התנועה.

3. שרונה בתל אביב

מהתיישבות חקלאית ללב הפועם של העיר

בשנת 1871 תקעו הטמפלרים יתד ממזרח ליפו, סמוך לנחל איילון, והקימו את המושבה החקלאית "שרונה". חברי הקהילה הפכו את השטח לשגשוג חקלאי וטכנולוגי יוצא דופן. במהלך השנים ידע המקום תהפוכות דרמטיות: גירוש התושבים במלחמות העולם, הפיכת המתחם לבסיס צבאי בריטי שהיה יעד לפעולות המחתרות העבריות, ולאחר מכן הפיכתו ל"קריה" - משכנם המקורי של משרדי ממשלת ישראל הצעירה בראשות דוד בן-גוריון ומטה צה"ל.

בתחילת שנות ה-2000 עבר האתר פרויקט שחזור ושימור, שהפך את המבנים הטמפלריים ההיסטוריים לריאה ירוקה ומוקד אורבני תוסס שפרושים על 48 דונמים של מדשאות מוצלות ושבילים פסטורליים. המבנים העתיקים שוכנים בלב מתחם הטכנולוגיה והעסקים של תל אביב ומארחים כיום בתי קפה נינוחים, מסעדות שף, יוגה בשעות הבוקר ופסטיבלי אוכל.

המורשת הטמפלרית בישראל היא עדות למפגש בין תרבויות, חזון חקלאי וקדמה טכנולוגית. ביקור במושבה הגרמנית בחיפה, בשרונה בתל אביב או בבתי האבן של אלוני אבא מעניק הזדמנות לצעוד בין דפי ההיסטוריה, ולנשום אווירה אירופית (גם בלחות של תל אביב). נחמד לגלות שגם היום בתוך המבנים הישנים עדיין מפעפעת רוח של יזמות ויצירתיות. זה תמיד הופך כל טיול למרגש ומלא השראה.