הרחוב הכי שווה ברחובות: גילינו מקום ששווה לכם ללכת בו
רחוב יעקב, הרחוב המרכזי ברחובות, הוא כנראה הפנינה הכי מפתיעה בארץ - שלא הכרתם. לאורך 500 מטרים תמצאו בו חנויות יין, אומנות, מסעדות ופיסות היסטוריה, כיאה לאחת המושבות הראשונות בארץ, ובלי עזרה של הברון הנדיב. יצאנו לסיבוב וחזרנו עם לא מעט המלצות


רוסי, סיני ואתיופית נפגשו ברחוב, ולא, זו לא התחלה של בדיחה, זה משולש תרבותי-תיירותי-קולינרי שהתקבץ ברחוב אחד, ואם תרצו הוא מאפיין את העיר שבראשיתה "נכבשה" על ידי האליטה הליטאית והרוסית והיום היא יותר רב גונית ועדתית - רחובות.
בראשית הייתה כאן מושבה קטנה ועצמאית, מודל לאם כל המושבות שצלחה את דרכה לבד ובלי תמיכה כספית של הנדיב הידוע. המושבה הוקמה ב-1890 על ידי חברי תנועת חובבי ציון, שחלמו להקים ישוב יהודי בראש הגבעה שבין עקרון לנס ציונה. בין החולמים היו אפרים זקס, אליעזר סלוצקין, יהודה לייב יוספזון, אברהם דונדיקוב, בתיה מקוב ויעקב ברודיא - על שמו נקרא הרחוב הראשון והראשי במושבה - רחוב יעקב, בו נטייל הפעם "ונפגוש" את חבריו הטובים.
אחד מהנכבדים שהגיעו לבקר במושבה היה הרצל בכבודו ובעצמו, שהתלהב מתושביה שהצליחו להקים להם בית ויישוב נאות בלי לקבל עזרה ותמיכה כלכלית. שנה אחרי, ב-1899, קפץ לביקור גם הברון רוטשילד, שהתלהב גם הוא מהמושבה והציע לחברים להקים בית רופא ובית מרקחת, אך הם סירבו. בראש המתנגדים עמדה הגב' בתיה מקוב, באומרה: "אם אין באפשרותנו לדאוג בעצמנו לצורכי בריאות, אין לנו בכלל זכות קיום. אנו נדאג לעצמנו". הברון לא נעלב, להיפך, הוא היה גאה בעצמאותם וביכולותיהם. מי שנפרדו לשלום הברון קיבל מהם ספר תורה למזכרת, ובנאומו הנרגש אמר ש"זה המקרה הראשון במושבות שאני הוא המקבל ולא הנותן".
בשנות ה-20 ביקרו במושבה, וגרו בה תקופה, נכבדים ואנשי רוח נוספים בהם רחל המשוררת – שלמדה כאן לדבר עברית: המשורר אלכסנדר פן - שעבד בפרדסים ולימד אגרוף את צעירי המושבה; הצייר נחום גוטמן - שהכיר את רעייתו דורה למרגלות בית הכנסת אוהל שרה. ובענייני פרנסה, חלק היו פרדסנים וחקלאים שגידלו כרמים וסיפקו את הענבים ליקב בראשון לציון, ולחלקם היה יקב פרטי במרתף הבית, וזה אולי מסביר למה ברחוב יש לא מעט ברים וחנויות יין.
יעקב, ולא אבינו
יעקב ברוידא, שעל שמו, כאמור, נקרא הרחוב, היה מעשירי המושבה וראש אגודת מנוחה ונחלה שהקימה אותה. אורכו של הרחוב כ-500 מטרים, שמתחילים במפגש עם רחוב הרצל הסואן ומסתיימים בכיכר היפה המצטלבת עם "רחוב המיליונרים", וזה הולך להיות מעניין.
יעקב הוא רחוב שכונתי, מרכזי, אך לא מאוד הומה ורועש. יש בו קסם של טיול בין דפי ההיסטוריה ובין בתי הראשונים המפוארים (גם בקנה מידה של היום), מבני ציבור מרשימים, דקלי וושינגטוניה המרקיעים לשמים, עצי פיקוס בני 100, שסוככים ומצלים על הרחוב, ופיקנטריה של סיפורים ורכילויות על המתיישבים הראשונים. ואפרופו העצים, למרות הירוק והיופי שהם מוסיפים לו הם הפכו למעונם של עופות וינשופים, שהצנפות המכוערות שלהם "מקשטות" את רב קירות הבתים ברחוב.

לא רק היסטוריה יש ברחוב המתחדש. ביעקב יש גם תרבות ואמנות ואדריכלות וקולינריה, וגם גן בוטני נסתר, חנות ספרים מקסימה, ברים שכונתיים ואפילו שוקולייטרה ששמה הולך לפניה. למרות שטיולי הרחוב שלנו מתמקדים בדרך כלל ברחוב אחד, לא יכולנו להתעלם הפעם מרחוב המיליונרים אז המשכנו לטייל גם במקטע ההיסטורי, המיוחד שלו.
חרל"פ ואינגירה
יעקב 1 פינת רחוב הרצל

אפרים חרל"פ היה איש ציבור וממייסדי המושבה שעסק במדידת אדמות ופתח לאורך השנים שלושה מלונות, אותם ניהלה רעייתו יהודית. את הראשון פתח מול בית הבאר ברחוב הרצל, ואת השני ברחוב יעקב - בבית היפה ששכר מחיים יוסף יפה, שנקרא אז בית החומה והיה לו יקב קטן בחצר. הרכילות מספרת על מר טולקובסקי, שהיה אורח קבוע במלון שלא אהב את האוכל, נכנס למטבח, בישל לו ולאורחים ובערב הנעים להם בנגינה על כינור.
ב-1933 נפתח במבנה הייחודי בית הקפה הראשון שהיווה מקום מפגש חברתי חשוב לתושבים. המבנה הצבעוני ממוקם בתחילת יעקב ויושביו נהגו לשבת ולצפות ביוצאים ובנכנסים למושבה תוך התעדכנות בחדשות, בסיפורים ובריכולים.
בית הקפה עבר לאורך השנים גלגולים רבים ולפני כחודשיים נכנסה למקום צהחיי אדסה - הבעלים של מסעדת אינג'ירה שפעלה ברחוב הרצל. צהחיי מתמחה באוכל אתיופי ומכינה אינג'ירה בגודל מגש ענק עליו היא עורמת גבעות קטנות של תבשילים בהם תפוח אדמה וגזר, עדשים כתומות ברוטב, תבשיל ירקות עם חומוס ועוד. המקום פשוט וצנוע אבל האוכל, מעידים הסועדים, טוב ובריא.
מתי? ראשון-חמישי 13:00-02:00, שישי 11:00-22:00
בית קנטרוביץ'
יעקב 2

הבית השני ברחוב הוקם ב-1891 על ידי סימקה וניסן קנטרוביץ'. במרתף ביתם הקימו יקב פרטי, שלימים היה היקב הראשון של אגודת הכורמים, ובתום עונת הבציר ועשיית היין שימש כאולם תיאטרון וכאולם התעמלות של מכבי רחובות. היום בחזיתו לרחוב יש מגוון חנויות.
ברוידא – חנות יין
יעקב 7

בית גדול שהוקם בראשית היישוב אך אין לו ייחוס מיוחד. המבנה מאכלס ארבעה עסקים – את הפיצרייה פיצה 194; את החנות המתוקה בתיה פרחים משמחים (בפינת אחד העם 2); את המספרה של אורן, ואת ברוידא - חנות שמקדמת את תרבות היין. על הקיר בכניסה לחנות מונצחת דמותו של האדון יעקב ברודיא ומתחתיה לוחית עם סיפורו האישי. עוד בכניסה, מרפסת מוגבהת מעליה סוכת גפנים מתוכה משתלשלים אשכולות ענבים עסיסיים, רק להושיט יד, לקטוף ולזלול. בפנים החנות מדפים עמוסים ביינות ישראלים מיקבי בוטיק נבחרים וכן אלכוהול מרחבי העולם. במקום נערכים ערבי ייננים וטעימות מודרכות, ואפשר להזמין בקבוק, לשבת במרפסת, להרים כוס ולהשקיף אל הרחוב.
בית בתיה
יעקב 11

בתיה מקוב הייתה ממייסדות המושבה ונודעה כאישה חזקה ואמיצה. ביתה מתפרס על נחלה שהייתה מהראשונות ברחוב, וכן היחידה בבעלותה של אישה, והוא נראה צנועה לעומת בתי המיליונרים, השכנים. הבית נבנה ב-1890 מאבני כורכר וגג רעפים אבל אל תסתכלו בקנקן כי מסתבר שבמרתף היה לה יקב ובחצר תנור עצים ששימש את כל אנשי המושבה. בחלק הימני של הבית פתחו מספרה וחלקו השני נשמר כשהיה אך נראה מיושן ומוזנח. הבית סגור למבקרים אבל אפשר להציץ עליו מבעד לגדר.
עמליה בר יין
יעקב 13

בר יין ישראל השייך לרס״ר אביעד גוטמן, שמאז השבעה באוקטובר משרת במילואים, בגבול הצפון. טרום המלחמה הוא פתח את הבר השכונתי עם מרפסת ירוקה ומוגבהת מעל הרחוב. לצד יינות ישראלים, שהוא מלקט ביקבים מובחרים, הוא מגיש תפריט ישראלי-ים תיכוני בשלוש גזרות – ירקות, פסטות ודגים, מקומיים ועונתיים. לצד היין תוכלו להזמין קובנה עם סלסלת עגבניות, סלט ארטישוק וגבינה פטה, טורטליני במילוי לבנה וזעתר בחמאת מרווה, ברוסקטת אנשובי, סביצ'ה לוקוס עם אבוקדו, ועוד.
מתי? ראשון-חמישי 23:00-18:00, מוצ"ש 23:00-20:00
נאם קינג
יעקב 14

מסעדה קטנה ומשפחתית שמגישה כבר שנים אוכל סיני אותנטי. עיצוב המסעדה מאפיין את ארץ השמ שהעולה והוא כולל תמונות, אהילים, אביזרים וכלים מייד אין צ'יינה, מפות אדומות על השולחנות ומוזיקה תואמת . המנות גדולות, המחירים נגישים ותוכלו להזמין כאן מבחר מנות לבנות של "פרה נמוכה", מנות של עוף ובקר מסורתיות, וכן גם דגים, פירות ים, מרקים, נודלס, וונטון וספרינג אגרול.
מתי? שני-חמישי 12:00–15:30 ו-17:00–19:00, שישי 12:00–15:30 ו-17:00-20:30, שבת 12:00–15:30
להב ואהרון
יעקב 16-18
שני מבנים מראשית הישוב שנשארו כשהיו ומאכלסים היום מעדניות. האחת שף בשר – מעדנייה ואטליז כשרים, השנייה מעדני אהרון – מעדנייה רוסית שלהבדיל לא כשרה. על המדפים מיני דליקטסים, נקניקים, גבינות וממתקים מיובאים, וכן אלכוהול משובח מגיאורגיה, אוקראינה, איטליה, צרפת, ועוד.
ברונו צ'וקולטה
יעקב 17

על הבניין שלט הנצחה המספר על הבית המקורי בטרם נהרס, אז שימש את הנהלת מנוחה ונחלה ובהמשך הפכו את המרתף שלו לסליק של ההגנה ועל הגג ייצרו רימוני יד.
מאז 2011 ממוקם במפלס הרחוב צ'וקולטה, שריח השוקולד העולה ממנו מסחרר ראשים. מדובר בחנות קטנה ומטריפה של יוליה ואנטון פרגר – היא שוקולייטרית שיוצרת שוקולד ופרלינים בטעמים ובשילובים מקוריים שזכו במדליות בינלאומיות. בימי שישי הם פותחים במקום בית קפה קטן ומעבר לפרלינים, למרמלדות ולמרשמלו עננים, הם מגישה קישים, קרואסונים מלוחים ומתוקים, ועוגות גבינה ונמסיס.
מתי? שני, רביעי-חמישי 09:00--18:00, שלישי 09:00-13:00, שישי 08:00-14:00
אחוזת מרגו
יעקב 20

בית המגורים הראשון בעיר היה שייך ליהודה לייב יוספזון, שהקימה אותו ב-1890. בבית הגדול והיפה נערכו אירועים חשובים שלימים נכנסו לדפי ההיסטוריה, בהם האסיפה הראשונה של הועד הראשון של המושבה, שהיה אחראי על הקשר בין התושבים לשלטון הטורקי, ועל התכנון והקמת הבתים, על החינוך, התחבורה ושמירת כללי ההתנהגות שבין אדם לחברו.
בעשורים האחרונים הבית נודע כאחוזת מרגו - מסעדת שף באווירה פטיט פריז הנושנה עם מפות צחורות, כלי חרסינה וסכו"ם מוכסף. וגם האוכל בהשראה צרפתית-קלסית עם מנות כמו פטה כבד, כבד אווז עם ריבת בצל, מניפת חזה מולארד וקונפי שוק אווז ביין.
מתי? שני-חמישי 12:00-15:00, ראשון-חמישי 18:00-23:30, שישי 11:00-15:00
הבית האדום
יעקב 21

אהרון אייזנבג היה מהחולמים ומהיוזמים להקמת המושבה. בנו הבכור עובד, שהיה פרדסן ומהילדים הראשונים שנולדו במושבה, בנה ב-1922 את אחד מהבתים היפים והמסקרנים ברחוב, נכון גם להיום. הבית תוכנן על ידי האדריכל שמואל טיינר בסגנון קולוניאלי עם גג רעפים, עמודים דקורטיביים, חלונות גבוהים, מרפסות וגרם מדרגות שמוביל לכניסה. סמני ההיכר של הבית הם הדלתות, התריסים, העמודים, הגדרות והשערים הצבועים באדום, שבולטים על רקע המבנה הלבן, והם שהעניקו לו את שמו – הבית האדום. עם השנים חומות הבית הוסרו, השערים נפתחו ואפשר להיכנס ולהציץ עליו מבחוץ.
בבית מתגוררים נכדו אביב מרכס ומשפחתו, ואם אתם בעניין של לראותו אותו מבפנים, ולשמוע את סיפור המשפחה והבית, אתם מוזמנים ליצור איתו קשר.
לפרטים: 08-9314114
מילתא
יעקב 26

מילתא היא חנות ספרים מיוחדת ואחרת, כזו כמו שהיו כאן הרבה בעבר, בטרם השתלטו הרשתות. יש כאן מבחר עצום של ספרים והמוכרים מכירים את הקונים ויודעים מה הם אוהבים לקרוא, שומרים להם כותרים מתחת לשולחן ומחליפים רשמים ודעות על ספרים שקראו. במרכז החנות שולחן גדול עמוס בספרי ילדים, שמוזמנים לדפדף ולבחור.
בנוסף הם עורכים מפגשי סופרים, שיח גלריה, ערבי מוזיקה, שעות סיפור (בהם סיפורים לפני השינה) ויצירה לילדים בקומת הגלריה.
מתי? שני-חמישי 10:00-18:00, שישי 09:00-14:30
עוגות דה לה פה
יעקב 26
העוגות של הקונדיטוריה הוותיקה מפורסמות בכל הסביבה, והיא שלוחה של Cakes de la Paix - בית קפה קטן שהוקם לפני 30 שנה בצפון תל אביב, שהפך עם השנים לרשת מתוקה עם סניפים ברחבי גוש דן. גולת הכותרת הן עוגות השמנת המעולות, וכן עוגות המוס, הפאים במגוון מילויים, העוגות הבחושות, המאפים, הקישים והקינוחים בהם קיפוד שחור. אפשר לארוז הביתה, ואפשר גם להזמין מהמבחר, להוסיף קפה טוב ולשבת להתענג סביב השולחנות בחוץ.
בית דונדיקוב
יעקב 32

ביתו היפה של אברהם דונדיקוב, מהמייסדים וחבר הועד, היה השלישי שהוקם במושבה ב-1891. משני צידיו נשתלו עצי אקליפטוס, שהיום הם עבותים וגבוהי צמרת, בחצר היה משק ובית בד, ובחזיתו הציבו את פעמון המושבה. לאחר שהלך לעולמו רעייתו אסתר נישאה לאיכר, לסופר ולפעיל הציבור משה סמילנסקי, והשניים ערכו בבית אירועים ומפגשים חשובים. לאחר מותה אסתר הורישה את הבית לעיר שנפתחה בו גלריה עירונית שמציגה בו תערוכות מתחלפות ועורכת סיורים מודרכים.
גבעת הפעמון
יעקב 32

ברחוב, בחזית בית דונדיקוב, הציבו את פעמון המושבה שצלצל שש פעמים ביום - ב-07:00 ביציאה לעבודה, בארוחת הצהרים ובסיומה, ב-13:00 לחזרה לעבודה מהארוחה, בסיום העבודה וב-20:00, צלצול שסימן לשומרים שהגיע שעת השמירה. בנוסף צלצל גם בנסיבות מיוחדות - באירועים, לוויות, שריפות ואסיפות, כשלכל מקרה היה מספר צלולים שונה כדי שהתושבים ידעו באיזה אירוע מדובר. זה היה גם המקום בו חילקו את הדואר וכן נקודת המפגש של צעירי המושבה.
הפעמון המוצב שם היום הוא משוחזר ועדיין בולט למרחוק, ולצידו שלט המספר את סיפורו ומציין את שעות הצלצול.
גן רנה סמילנסקי
יעקב 37

הגן הוא מההפתעות המשמחות שגילינו ברחוב. הגן מסתתר בין הבניינים ואם לא תבחינו בשלט בכניסה יש מצב שתפספסו אותו. מדובר בפנינה סודית מלאת קסם שהיא גן בוטני-אקולוגי עם שבילים מוצלים ביניהם נטעו עצי נוי מראשית המושבה, עצי פרי, צמחי ארבעה ושבעת המינים, צמחי בר, צמחים שמוזכרים בתנ"ך, וכן שביל משולט בכתב ברייל לטובת העיוורים. בשטח הגן הציבו בית בד, גת עתיקה, אבני ריחיים ובאר, והקימו בריכה אקולוגית עם דגים וצמחיית מים. בשטח תמצאו ספסלים ופרגולה נהדרת עם ספרים לקריאה והחלפה חופשית.
סמילנסקי
יעקב 42
בית הספר הוא הראשון שהוקם במושבה ב-1893. בראשיתו היה חדר תלמוד תורה, התלמידים למדו בצריף ושבע שנים אחרי בנו את המבנה המרכזי. ביה"ס נקרא אז עממי והקפידו ללמד ולדבר עם הילדים עברית במבטא ספרדי. ביה"ס היסודי הלך וגדל, עצי האיקליפטוס הענקיים נשארו נטועים במקומם, ושמו הוסב ע"ש משה סמילנסקי. בין בוגרי ביה"ס היו שלמה ציץ' להט, ראש עיריית תל אביב לשעבר, הרמטכ"ל מוטה גור, המחזאי והפזמונאי דן אלמגור, והזמר דני רובס.
ואם אתם שם, כנסו לראות את החצר הגדולה עם העצים, המבנים המקוריים וציורי הקיר.
גן בעברית
יעקב 44 פינת חביבי
גן הילדים הראשון נפתח ב-1902 בניצוחה של הגננת יהודית הררי, בתו של אהרון אייזנברג, ממייסדי המושבה. יהודית הקפידה ללמד ולדבר עם הילדים עברית בלבד ולהנחיל להם אותה כשפת אם, שגרמו לרחל המשוררת, שהתגוררה אז במושבה, להצטרף לגן וללמוד איתם עברית. הגן הוותיק נסגר וב-2007 הפך לארכיון ההיסטורי של העיר, שאם אתם חובבי היסטוריה ומורשת זה המקום להיכנס וללמוד עוד על המושבה, העיר ואנשיה באמצעות ספרים, מסמכים, תמונות, אוספים ועוד.
מתי? בתאום מראש
Rey's
יעקב 43
"רעות היא one man show – אישה מיוחדת ומארחת מושלמת ששולטת על בר היין שלה בנועם ובחמימות כאילו היינו בני משפחה יקרים", מעידים הקבועים שנוהגים לבלות על בקבוק יין טוב שהיא מתאימה להם בדיוק מושלם. רעות היא גם הברמנית שאחראית על בחירת היינות, על האוכל המעולה (הכשר), המוזיקה המשובחת, האווירה השמחה וחלוקת הצ'ייסרים להעלאת מצב הרוח. באמצ"ש הבר מואר בתאורת נרות רומנטית ובחמישי החלל הופך למסיבה הכי טובה בעיר.
מתי? ראשון-חמישי 19:00-24:00, מוצ"ש 20:15-23:30
בית העם
יעקב 48

הישן כאן משתלב בחדש בהרמוניה שעושה כבוד האחד לשני. מדובר בבית העם ההיסטורי שהוקם ב-1912 בצמוד לבית הכנסת הראשון, שתפקד אז כמרכז תרבותי-חברתי ומקום לאסיפות, כנסים ואפילו כמשכן זמני לעובדים בכרמים בעונת הבציר. לפני כעשור המבנה היפה עבר שימור ומתיחת פנים, נוסף לו אגף חדש והוא הוכרז כהיכל תרבות עירוני ואתר מורשת. המבואה הגבוה של ההיכל משמשת כחלל תערוכות מתחלפות וברחבה החיצונית פתחו בית קפה..
בית האסמים
יעקב פינת מנוחה ונחלה וגורודסקי 2

בצידו של המבנה המיוחד, הבנוי מאבני כורכר ודלתות עץ, נטועים עצי הדר עליהם תלויות תמונות החטופים, ובחזיתו עמוד מודעות כמו פעם, עליו מודבקות מודעות אותנטיות – חיבור מצמרר בין עבר להווה. ראשיתו ב-1910 אז הוקם על ידי מרדכי מקוב כאסם תבואה ובהמשך נפתחה בו המכולת הראשונה. האסם עבר שימור והיום הוא מארח את מוזיאון המיניאטורות ומציג תערוכה של מורשת העיר במודלים קטנים, לצד תערוכות מתחלפות.
מתי? ראשון-חמישי 09:00-12:00, שישי 09:00-11:00
אהל שרה
פינת מנוחה פינת יעקב

בית הכנסת הראשון נחנך ב-1903 בראש הגבעה ונקרא ע"ש שרה, חותנתו של יעקב, בורידא. המקום נשמר במלואו, כמעט, כך ארון הקודש ששוחזר בדייקנות לפני 70 שנה, וכך גם ציורי הקיר שחודשו. בית הכנסת הוא מהיפים בארץ, הן במבנה האדריכלי והן בהיכל התפילה עם העמודים המגולפים, הקשתות והשנדלירים המשתלשלים מהתקרה. ובעניין התאורה - כשמדליקים את האורות בערב התקרה נצבעת בגווני תכלת המדמה את השמים. בית הכנסת מוקף בגן יפה עם עצים, מדשאות וספסלים שמזמינים לשבת ולהתענג על השקיעות והבריזה בין ערביים.
רחוב המיליונים

בראשית קראו לו רחוב המיליונרים בשל הבתים הגדולים והמפוארים שהוקמו ב-1908, בהם התגוררו עשירי המושבה שנמנו על מייסדיה. הבתים האקלקטיים הם מהיפים והמרשימים בעיר, הם חלק חשוב מההיסטוריה והוכרו כאתר מורשת. שמו הרשמי של הרחוב הוא מנוחה ונחלה והוא מצטלב עם הכיכר המחברת אותו לרחוב יעקב.
בטיול ברחוב מומלץ להציץ לביתו של אפרים זקס (מנוחה ונחלה 54) עם גרם המדרגות המרשים וקשתות החלונות והדלתות בסגנון מזרחי; לבית יעקב ברוידא (מנוחה ונחלה 56), שבביתו התגוררה רחל המשוררת עם אחיותיה; לבית אליעזר סלוצקין (מנוחה ונחלה 58) עם 15 המדרגות כנגד 15 שירי המעלות בספר תהילים. הבית מאכלס היום את מנהלת תיכון דה שליט ונראה עדיין מרשים.