פה זה כן אירופה: המקום הכי יפה להגיע אליו - לפני שהסתיו יחלוף

רשמית הסתיו אתנו כבר חודש וחצי, אבל עוד קודם יכולנו לחוש בירידה ההדרגתית בטמפרטורות ובלחות, לחזות בפריחת החצבים, שכעת נמצאת בסיומה ועם שעון החורף גם להרגיש ששינינו פאזה והסתיו עוטף אותנו בצינה קלה.

> מחפשים עוד רעיונות לטיולים? יש לנו לא מעט כאלה

רגע לפני שהחורף האמיתי יגיע (בתקווה שבקרוב), אלה המקומות הכי נעימים, מלאי מים ופורחים, שניתן לטייל בהם וליהנות מאחת העונות הכי יפות שיש. מהר, לפני שייגמר.

שלכת

מרום גולן

כל ילד יודע ששלכת היא מסימני הסתיו הבולטים, תופעת טבע מרתקת שבה העצים מאלצים עצמם להיפרד מן העלים בכדי שיוכלו להתמודד עם אתגרי החורף, הטמפרטורות הנמוכות, המשקעים והרוחות. החורש הים-תיכוני המאפיין את צפון הארץ ומרכזה, ירוק ברובו כל השנה, אך יש בו מינים שלכתיים בודדים שיודעים לתת שואו מרשים כגון האלה האטלנטית. אז מה כן? בואו לרמת הגולן.

בקיבוץ מרום גולן השוכן ברום של כ-977 מטרים, קר מאוד בחורף והתנאים דומים למדינות קרות ברחבי הגלובוס. זו הסיבה שלאורך השנים הביאו מאותן מדינות צפוניות, שורה של עצים שיכלו להתמודד היטב עם השלג בחורף, מרביתם עצי שלכת מרהיבים. לאחר שניטעו ברחבי בקיבוץ הם התאקלמו היטב ומרגישים כמו בבית ומבלי להתכוון הפך המקום הקטן לגן בוטני ויופיים השלכתי מפאר את השבילים ומעניק ערך מוסף. היום מעטרים את הקיבוץ עשרות עצים נשירים וחנוך שנק, אחראי הנוי מספר שהם עדיין ממשיכים לשתול עצי שלכת ולהגדיל את המגוון אף שזו משימה אין-סופית. גם מנעד הסוגים רחב, יש להם מגוון של צבעי שלכת וכמובן תצורות עלים שונות מה שמוסיף עניין ויופי. בין היתר תפגשו אדר יפני, מייפל, מילה אמריקאית, ג'ינקו בילובה, ליקווידמבר, ספיון השעווה, אלה סינית, אוג הדונג, ערמונים ואפילו רדווד אמריקאי מרשים ועוד. את הסיורים מוביל שנק והם יוצאים לדרך בסוף השבוע הזה (7.11) וזמינים לקהל בימי שישי ושבת בשעה 11:00. באמצע השבוע הסיור פתוח לקבוצות (מ-10 משתתפים). משך הסיור כשעה וחצי ומחירו 60 שקלים לאדם. להזמנות.

נדידה

אגמוני השרון

הטבע הוא דבר מופלא, הוא משנה פניו בין עונה לעונה, משתנה בתוך עצמו ואף יודע להתאים ולאזן את כלל חלקיו בתנאים החדשים. הנדידה היא תופעה סתווית מרגשת שמבטאת את ההשתנות הטבעית גם של בעלי החיים על פני היבשה ובאוויר, וכיצד הם נעים מנקודה לנקודה כדי למקסם את שרידותם.

פעם נהגו להסביר שכאשר מגיע הנחליאלי לארץ, זה סימן שהגיע סתיו ואילו היום מתמלאים שמי הארץ בעונת הנדידה בכחצי מיליארד עופות ממאות מינים שכל חפצם הוא לחמוק מהקור האירופי המסוכן ולהגיע לאפריקה כדי להישאר בחיים. מקורות המים שלאורך נתיב הנדידה הם יעד חיוני בנדידה כי הם פועלים על תקן מסעדת דרכים והציפורים מתקבצות בהן בלהקות ענק או בחבורות קטנות לצורך מנוחה, הצטיידות והזנה.

לצד אגמון החולה, בריכות הדגים של מעגן מיכאל וכפר רופין, התרבו בעשור האחרון מקווי המים באזור השרון ונוספו בריכות, אגמונים קטנים ומאגרי מים וחיש קל הפכו לתחנות תדלוק חדשות לציפורים. גם לנו התווסף בונוס משמעותי, שכן האתרים האלה מקרבים אלינו את הטבע ומאפשרים נגישות קלה וזמינה למטיילים ולחובבי ציפורים לצפות בתופעה המרגשת. בין הבולטים והפופולריים נמצאים אגמון חפר, מצפור ויקר ואגמון פולג, מקווי מים לא גדולים אך מלאי קסם שמחד מושכים מגוון רחב של עופות מים וציפורים נודדות ומאידך מהווים אטרקציה נהדרת לכול דיכפין. לכל אחד אופי משלו. במצפור ויקר אפשר לצפות בלהקות ענק של שקנאים, באגמון חפר יש גם כפנים, אגמיות, מגלנים ושלדגים לצד ציפורי שיר המסתתרות בסבך. ציפורי שיר אפשר למצוא גם באגמון פולג וכן אנפות, שלדגים, תמירונים ועוד. בסך הכל נהנים מקווי המים ממצפורי תצפית, משבילי הליכה קלים, מגשרונים וממדשאות ואפילו מעגלות קפה להשלמת החוויה.

פריחה

שמורת חלמוניות ירוחם

לקראת סוף אוקטובר ניתן הקיו בנגב, ופרחי החלמונית הגדולה, פורצים מתוך האדמה במחול סוער. הפרח הגדול שזורח בגוון חלמוני עד שמשי, הוא פלא מדברי בלתי נתפס ולכן נקרא גם 'זהב המדבר', 'פנס צהוב' ויש המפריזים בכינוי “פרח התדהמה הצהוב”. עניין ההפרזה הוא סובייקטיבי לגמרי, וכשנחשפים לפלא בדמות גביע זהוב בוהק וזורח הבוקע מאדמת הנגב הצחיחה ברכות ועדינות, התדהמה היא התגובה האולטימטיבית. הפלא המרהיב מתרחש בימים אלה בשמורת חלמוניות ירוחם, שם הן מתקבצות בריכוזי פריחה שומטי לסת וכיוון שעונת הפריחה קצרה, זה בדיוק הזמן לצאת לשטח ולהתמוגג.

החלמונית הגדולה היא גיאופיט, צמח פקעת השייך למשפחת הנרקיסיים, וכמו החצב פורחת בעונה די קשה, אחרי קיץ ארוך ולוהט ולפני הגשם הראשון. מצד שני אין הרבה פרחים שמרשים לעצמם ללבלב בעת הזו בגלל התנאים הקשים ובכך טמון גם היתרון שאין כמעט תחרות על מאביקים. החלמונית קיבלה את שמה כאמור בשל הגוון החלמוני, אבל זה נכון לשיא של הפריחה. בראשיתה היא פורצת מהקרקע בגוון ירקרק משהו ובסוף ימיה משתלט צבע חום על עלי הכותרת המזדקנים. בניגוד למרבית הפרחים, שעם קמילתם מתפתח פרי נושא זרעים, החלמונית שומרת על פירותיה בתת הקרקע ובסוף החורף מזדקר גבעול שפולט אותם החוצה. הנמלים אוספות אותם, אוכלות את הרקמה החיצונית והשומנית ומשליכות את הזרע מחוץ לקן לתנאים אופטימליים של אדמה תחוחה דשנה ואפילו מוגנת לרבייה.

שמורת חלמוניות ירוחם שוכנת מדרום לעיר ירוחם. שלט גדול מוביל לחניה ממנה יוצא שביל כחול. הדרך המהירה היא להמשיך בכחול גם אחרי הפיצול עם השחור, ולהיכנס לוואדי קטן. כשמגיעים לשלט המעיד על ריכוז הפריחה, מביטים לגבעה השמאלית ומגלים שהיא מנוקדת בצהוב. כדי ליהנות רצוי לטפס על הסלעים, אבל בזהירות. הבחירה האבולוציונית בבית גידול של סדקי סלע נובעת מהעובדה שאלה המקומות הטובים ביותר לאגירת מי נגר ולכן הם לחים יותר מסביבתם הצחיחה. אפשר לבחור להמשיך בשחור וגם לאורכו מגיעים לנקודה עם שילוט, אך בזמן הביקור שלנו טרם פרחה שם אף לא חלמונית אחת. כשמזג האוויר נעים אפשר ליצור מסלול מעגלי נהדר שיש בו הכל מהכל, מתחילים בכחול ממשיכים אתו צפונה וחוזרים עם השחור שמתמזג לקראת הסוף עם הכחול המקורי. זכרו שהשמורה נמצאת בשטח אש פעיל ולכן פתוחה בסופי שבוע בלבד.

שיטפונות במדבר

גב ימין

הסתיו מתאפיין במזג אוויר הפכפך שידוע במעברים חדים בין שרבי קיצון לשיטפונות כבדים. לכן אירועי הגשם מיום הבחירות, לא הפתיעו למעט החריגה המשמעותית בכמות המשקעים שהייתה גבוהה באופן לא פרופורציונלי לסטנדרט העונתי ועוצמתו האדירה שהובילה לזרימות חזקות. אגני הניקוז של עשרות נחלים ומאות יובלים קטנים שצפו וקצפו והפכו את המרחב לפארק מים רטוב והמדבר רקד ועלז מבקעת הירדן דרך ים המלח ועד הנגב והערבה. הוואדיות ספגו כמויות מרשימות של נוזל החיים, הגבים התפקעו עד שפתם, הערוצים מלאו שלוליות ולכולם הייתה שמחה וצהלה והטבע זכה בהמון בריכות מים חדשות. בעקבות האירוע תימשך נוכחות המים במדבר שבועות רבים. המפלס בערוצים כמו פרסת נקרות שהפכה לאגם, אומנם ילך וירד אך הגבים יישארו מלאים, ואם יגיעו שיטפונות נוספים, הם יחדשו את מלאי המים הטריים. מה עושים עם כל הטוב הזה? יוצאים למדבר ויפה שעה אחת קודם ליהנות ממזג אוויר סתווי ונעים וממים נעימים.

מסלול נחל ימין ונחל חתירה, שהוא חלק משביל ישראל, משלב טבע מים ופריחה. תחילתו בחניון הלילה מישור ימין וסיומו בחניון עין יורקעם, ומדובר בהקפצה קצרה של פחות משישה ק"מ. השביל מסומן בירוק וכיוון ובתחילתו היה תוואי הנחל רטוב, בוצי מעט ורווי שלוליות בין הסלעים. אחרי כקילומטר ורבע מגיעים לגב ימין שכמו נחצב בסלע – בריכה נפלאה לטבילה שזרזיף קטן המשיך וזרם אליה. בהמשך מטפס השביל לראש ימין וכדאי לסטות ממנו ולצפות במפל ימין, ואז הוא גולש במצוק לוואדי נחל חתירה. השביל מתעקל ימינה וצועדים לצד הנחל עד למעקף המטפס מעל גב חתירה ומפל חתירה, וכעבור זמן קצר חובר לעין ירקעם – גב מים פופולרי עם כמה בריכות. סך הכל כתשעה קילומטרים. שימו לב שאפשר בתחילת המסלול לצאת מהשביל הירוק לערוץ נחל ימין, כדי לגלות את פריחת חבצלת הנגב הענוגה. זהו אחד המקבצים היפים בנגב והפריחה קצרה.

ואם בעין יורקעם עסקינן, דעו שזמן רב ניטש קרב סביבתי עיקש בין ארגוני סביבה ומטיילים מול חברת כיל החפצה בכריית פוספטים בשטחו. המהלך עלול להחריב את פנינת הטבע, לפגוע באגן הניקוז והפיצוצים יבהילו בע"ח. הגב ייעלם או יזדהם הנוף ייהרס ואוצר טבע אהוב במיוחד יצא ממפת הטיולים ויתפוגג.

טיול משפחתי

שביל האלות

בפארק בריטניה, המשתרע באזור שפלת יהודה, משורטטים קילומטרים של שבילים בין חורשות ויערות, אתרים ארכיאולוגיים ופניני טבע. עונת הסתיו מזמנת מזג אוויר מושלם לטיול רגלי והפעם בשביל האלות השוכן סמוך ליישוב ליאון שריגים. המסלול מעגלי, כ-2.5 קילומטרים בלבד. קל ונוח ומתאים למשפחות והוא לוקח את המטיילים למסע ציורי קסום בתוך חורש ים-תיכוני עשיר, פריחה עונתית מתחלפת וגם היסטוריה קדומה. נקודת ההתחלה והסיום היא בחניון שריגים, מקום פופולרי למטיילים עם שולחנות פיקניק רבים בצל עצי יער נישאים.

הטיול עוקב אחר סימון שבילים שחור וחלקים ממנו מתמזגים עם שביל ישראל. אם שאלתם מהיכן השם שביל האלות, התשובה פשוטה משום שלאורך הדרך צומחים שלושת מיני האלות, זו לצד זו בשכנות טובה: אלה ארץ-ישראלית, אלת המסטיק ואלה אטלנטית. בדרך פוגשים את שלושת המינים וכזכור האלה האטלנטית היא מעצי החורש הבודדים שיש להם מופע שלכת סתווי. אבל לא רק אלות מעטרות את השביל אלא גם עצי אלון, אורנים, בוסתני חרובים וכרמי זיתים עתיקים. אם לא תספיקו בסתיו, יצטרפו לכל אלה בחורף ובאביב רקפות, כלניות, סחלבים ועוד. המסלול ירוק כל השנה ומשובץ בעדויות היסטוריות ומתקנים חקלאיים קדומים שחלקם חצובים בסלע. יש שם גתות, בורות מים ואפילו כבשן סיד עתיק. אחת הנקודות המרתקות נוגעת לתצפית אל "במה פולחנית" קדומה, שמפעילה את הדמיון ומחזירה את גלגל הזמן אלפי שנים לאחור. משך הטיול כשעה וחצי, אין לאן למהר ולא נדרש מאמץ פיזי ואפילו קטנטנים יכולים לצעוק אותו בחדווה, אך הוא לא מתאים לעגלות. לא לשכוח להתפקנק בסוף בכיף!