במרכז של המרכז: כיכר דיזנגוף חזרה לימיה הגדולים - ולא ידענו עד כמה

להִזְדַּנְגֵּף, הִזְדַּנְגֵּף מזְדַּנְגֵּף, הזדנגפו, היה הסלנג הרווח בימי הזוהר של הרחוב הכי מפורסם בארץ, בשנות ה-60-70-80, שנחשב למרכז תרבות ומעוז הבוהמה הישראלית. מי שרצה להיות בעניינים, לרכוש את הבגדים הכי אופנתיים, לראות ולהיראות, להתחכך ולפגוש את כל המי ומישל אותם ימים, הגיע לעיר הגדולה ומיהר להִזְדַּנְגֵּף, כלומר – ללכת לאורכו של רחוב דיזנגוף, שלימים הפך מטבע לשון לשוטטות. כל היפים והידועים ישבו בכסית, רוול ובקליפורניה – מההמבורגריות הראשונות בארץ שהייתה שייכת לאייבי נתן – פעיל שלום אקטיביסטי.

עוד מקומות ששווה לבקר בתל אביב:

> לילנבלום הוא הרחוב הכי שווה שאולי לא חשבתם עליו

> אלנבי עברה מהפך - ולגמרי שווה ביקור

> נחלת בנימין הוא המדרחוב הכי חם בעיר

הרחוב היה תמצית הישראליות התרבותית, הבליינית והתיירותית, עד שהגיעו שנות ה-90 ואיתם גם פיגועי הטרור ברחוב והוא ירד מגדולתו. עסקים נסגרו, בתי הקפה נעלמו ואיתם גם הבוהמה, נערות הזוהר והמזְדַּנְגֵּפים למיניהם, והיו מי שמיהרו להספיד אותו. שלושה עשורים אחרי, וכמו עוף החול, הרחוב חוו רנסנס מטורף, בעיקר סביב הנמכתו המחודשת בסוף 2018, והפועל הארכאי – להִזְדַּנְגֵּף, משיל מעליו את האבק וחוזר להיות רלוונטי ושימושי מתמיד.

ההיסטוריה של צינה

רחוב דיזנגוף נחנך ב-1934, נקרא על שם מאיר דיזנגוף – ראש העיר הראשון של תל אביב, וחיבר בין אבן גבירול, במרכז העיר, לרחוב התערוכה, בצפונה, בואכם לנמל ולים. ארבע שנים אחרי חנכו את הכיכר, שתכננה האדריכלית ג'ניה אוורבוך בסגנון הבין-לאומי שרווח באותם ימים ונודע כסגנון הבאוהאוס (ע"ש ביה"ס לאדריכלות בגרמניה) ולימים אפיין את בתי העיר הלבנה. עקרונות התכנון כללו בתים עם מרפסות מעוגלות, בדומה לבתים הסובבים את הכיכר ומשלימים את המבנה העגול שלה. בלב הכיכר הייתה בריכת נוי עם מזרקה ואורות צבעוניים שנדלקו בלילה, ומסביבה שתלו דשא ופרחים, נטעו עצים והציבו ספסלים, ותוך דקותיים היא הפכה למקום הבילוי הכי מרכזי בעיר. מסביב נפתחו בתי קפה, בתי קולנוע ובתי מלון, שטרום עידן מלונות הבוטיק היו צנועים ונקראו פנסיונים. חלק מהבתים שמשו למגורים האחרים אכלסו בתי קולנוע, בהם קולנוע אסתר שנחנך ב-1939, וקולנוע חן, מצדה השני של הכיכר, שפועל עד היום. ב-1940 הקימו מאחורי הכיכר את תיאטרון האוהל ו-20 שנה אחרי הצטרף תיאטרון הקאמרי, שהתמקם בפסאז' הוד (בדיזנגוף 101).

"צינה" (ע"ש רעייתו של מאיר) היא כמו שמש – שולחת קרניים לשישה רחובות שיוצאים ממנה – זמנהוף, ריינס, בן עמי, פינסקר ודיזנגוף, שהיא קוטעת את הרצף היישר שלו. הכיכר, כמו גם הרחוב כולו, ידעה עליות ומורדות. באחת מהעליות, תרתי משמע, הוחלט להגביה אותה מעל הכביש הסואן ולהקל על עומסי התנועה. הכיכר המחודשת נחנכה ביולי 1978 ושמונה שנים אחרי הצטרף אליה "אש מים" – פסל קינטי של האמן יעקב אגם, שהסתובב תוך שהוא יורק להבות אש ויורה זרנוקי מים בקצב המוזיקה. המזרקה הצבעונית הפכה לאטרקציה תיירותית ולצד המתלהבים קמו מתנגדים שטענו שהיא נטע זר לכיכר ועלויות ההחזקה וההפעלה שלה הן גדולות. המתנגדים הגדילו וציינו שהגבהת הכיכר ניתקה את היושבים מהנעשה מסביב והיא תרמה להורדת קרנו של הרחוב. אחרי שנים העירייה החליטה להחזיר את הכיכר לקדמותה – להוריד אותה בחזרה למפלס הרחוב ולעצב אותה כמה שיותר קרוב למקור. בנובמבר 2018 הכיכר הושקה בפעם השלישית, אחרי שפתחו אותה לרווחה, החזירו ימיה כקדם והיא נעורה לחיים חדשים, צעירים ובועטים יותר. גם המזרקה האייקונית הצטרפה לכיכר המחודשת רק שהיום היא כבר לא צבעונית, לא מסתובבת, לא יורקת אש ועדיין לא ממש שייכת.

מדרחוב כן-לא

היו שנים בהן דיזנגוף נסגר לתנועת רכבים מכניסת השבת ועד צאתה והתושבים, התיירים ובעלי המסעדות והברים חגגו בראש חוצות. מאז עברו הרבה מכוניות ואוטובוסים ברחוב ההומה, ונושא המדרחוב עלה, ירד ועלה שוב. האם המדרחוב הדיזנגופי נראה באופק? לדברי העירייה זה לא עומד כרגע על הפרק.

גם בלי מדרחוב העסקים פורחים והאנשים חוזרים הודות לכיכר שהפכה לחלק אינטגראלי מהרחוב ולזירה קטנה לפיקניקים אורבניים. "דיזנגוף תמיד היה מקום מפלט למי שלא רוצה להיתקע בבית. עכשיו, כשכל העיר חסומה, הוא גם נהיה המקום הכי נוח", אומר עומרי, מיושבי הכיכר, שמציין שהוא גר בסמוך וראה איך הרחוב יורד מגדולתו. "הרחוב היה מת במשך שנים, פתאום אתה רואה אנשים מסתובבים, קונים, יושבים בבתי הקפה וממלאים את הכיכר כמו בפיקניק המוני. דיזנגוף חוזר לעצמו וזה כיף".

גם אמחנו הגענו לכיכר ל-24 שעות, להרגיש את הדופק, לחוות אותה מקרוב ולהבין איך הפכה שוב בשנים האחרונות לתפוח אדמה לוהט מוקף בעשרות בתי קפה, מסעדות וברים, יוזמות תיירותיות, 10 בתי מלון והיד עוד נטויה.

פיצוץ המלונות בדיזינגוף

ברחוב, כאמור, יש נכון לעכשיו 10 מלונות אורבניים – שמונה פעילים ושניים חדשים – מלון רספשיין של רשת פתאל, שיושק בדצמבר, ומלון דיזנגוף 99 של רשת ישרוטל, שיפתח ב-2026.

מלון מאייר האוס

מאייר נולד מחלום של ארז אביב ושותפיו עופר ביטון ואלון אביב - תל אביבים שרצו להעניק לאורחיהם את החוויה העירונית מתוך הכרות אישית. השלושה התמקמו בבניין משרדים ולאחר מקצה שיפוצים הפכו אותו למלון בוטיק מקסים, ששמו נלחש מפה לאוזן בין יודעי דבר וחובבי הלוקיישן בצנטרום של העיר.

במלון 44 חדרי קלסיק, סופריור ודלוקס שחלקם צמודי מרפסת קטנטונת, ושתי סוויטות בגודל 45 מ"ר, מוקפות מרפסות וחלונות שמכניסים פנימה את הפנורמה של הרחוב. ואם אתם בעניין סוויטה, דעו שבאחת מהן יש אמבט פריסטנדינג להשתכשך מול הנוף. כל חדרים מעוצבים בשיק בוטיקי-אלגנטי-פונקציונאלי-אינטימי, נעים ונוח, וגולת הכותרת הוא הרופטופ עם הבר, המסעדה, בריכת האינפיניטי ומרפסות השיזוף שחולשות על העיר והשקיעות המרהיבות. אלה הם רק הספתח לבריכה הפתוחה והמחוממת בחורף, ואין רומנטי יותר מלשבת בה כשהגשם מטפטף מעל. ובעניין ארוחת בוקר, היא מוגשת בקפה מאייר הממוקם בחזית הרחוב. ויש גם חדר טיפולים וצוות ניהול מאוד ידידותי ושירותי שנכון לכל גחמה של האורחים.

לעוד פרטים

מלון בקסטייג'

הבקסטייג' התמקם בבית ארלוזרוב, במקום מושבו של תאטרון האוהל המיתולוגי. מבנה הבאוהאוס ההיסטורי עבר תהליך שימור והפך למלון בוטיק שעושה כבוד לעברו. במהלך השיפוץ שמרו על מעטפת הבניין, המבואה וגרם המדרגות, וכן את רוח התיאטרון המרחפת מעליו. בעיצוב עשו הומאז' לתקופה תוך שמירת גובהו של האולם שהפך לאטריום עם תקרת זכוכית. בנוסף שילבו אלמנטים ואביזרים בימתיים והוסיפו ריהוט רטרו, יצירות אמנות, ספרים ופס קול שמשלימים את האווירה. עוד הוסיפו תלבושות ותא צילום להשתעשע ולהצטלם כשחקנים לרגע.

במלון 48 חדרים בהם חדרים עם חצר אנגלית, דופלקסים עם גלריית שינה, וג'וניור סוויט צמוד מטבחון. כל החדרים ממוקמים מסביב לחלל הפתוח ואפשר להציץ מגבוה על ההתרחשות במלון. למלון יש גם גג פורח עם עצי אשכולית ופינות ישיבה, וכמסורת מלונות רשת אטלס יש Happy hour עם יין, שתייה וכיבוד. ובעניין ארוחת הבוקר, היא מעולה, והפירוט עליה בהמשך.

לעוד פרטים

מלון RECEPTION

בראשית היה קופת חולים, בהמשך מרכז ללימודי קבלה ולאחר שנים של שימור ושיפוץ הוא הפך לרספשיין – מלון בוטיק חדש מהניילונים. המלון ממוקם בבניין באוהאוס שהוקם ב-1938 ומעל קומות היסוד נבנו שלוש קומות חדשות.

המלון נמצא בהרצה והצצה מקדימה חשפה מקום מרשים שמעוצב באלגנטיות מאופקת המשלבת את האותנטיות הקלאסית של תל אביב עם האנרגיה והמודרניות שלה. בלובי הגדול שתי עמדות קבלה שנראות כמו חלונות, בר ארוך ומרשים, וספות עור שמזמינות לשקוע בהן עם ספרים מתוך הספרייה הצמודה. במלון 75 חדרים, רופטופ עם בריכת אינפינטי ארוכה, מרפסות שיזוף ובל עמי – בראסרי של קבוצת יארזין ובניצוחו של השף עידו אדרי. בשלב זה מגישים במסעדה רק ארוחות בוקר ומיד עם פתיחתה היא הפכה ללוקיישן מבוקש עם רשימת המתנה של חודש קדימה.

לעוד פרטים

מלון דיזנגוף 99

שם המלון מנציח את כתובתו וכן את הסרט הנושא את אותו השם, הזכור מהסצנה האלמותית של המשולש הרומנטי בו כיכבו גלי עטרי, ענת עצמון וגידי גוב. אז המלון בטח לא מנציח את הסרט אבל כן מנציח את התל אביביות של פעם בטאצ' ובעיצוב מודרני. במסגרת השיפוץ והשימור הרימו את הבניין באוויר (ממש ככך), תחתיו נבנו קומות מרתף וחניות ומעליו קומות נוספות. במלון האורבני 122 חדרים וסוויטות צמודי מרפסת, לאונג' עסקי, גלריה, אולם אירועים, רופטופ עם לאונג' ובריכה, מרכז קניות וקומפלקס הסעדה של השף חיים כהן. הפתיחה במהלך 2026.

לעוד פרטים

מלון סינמה

מלון הקונספט הראשון בארץ שנפתח בחלל שאכלס את קולנוע אסתר המיתולוגי. הקולנוע הוקם ב-1939 והכיל 1000 מקומות ישיבה בהם תאים עם כורסאות עור עליהם ישבו נכבדי הארץ. הסרט הראשון שהוקרן היה שלגיה ושבעת הגמדים והאנקדוטה המעניינת שהוא תפקד בו זמנית גם כבית כנסת ואולם למופעי אגרוף. 60 שנה אחרי בניין הבאוהאוס ההיסטורי הוסב למלון שעושה כבוד לעברו הקולנועי, הן בעיצוב והן בתצוגת החפצים, המסרטות הענקיות, לוחות הבקרה, הכרזות, התמונות והאלמנטים האייקונים של מבואת הכניסה עם העמודים וגרם המדרגות המונומנטאלי. במלון 78 חדרים, גג שמשקיף לכיכר, Happy Hour ובית קפה בכניסה.

לעוד פרטים

מלון סנטר שיק

הסנטר הוא האח הקטן והצמוד של הסינמה. המלון משמר את המורשת האדריכלית והתרבותית של העיר הלבנה ועיצוב החדרים והחללים הציבוריים הם בהשראת שנות ה-50-60 העליזות. במלון 54 חדרים, גג פורח עם ערסלים, פינות ישיבה ותצפית על הכיכר והעיר. בכניסה למלון מבואה יפה שמוקדשת לדמויות אייקוניות שהרישומים ההומוריסטיים שלהן מקשטים את הקירות.

לעוד פרטים

מלון קוקו

מלון בוטיק קטן עם טוויסט מודרני, צעיר ושובב, בהשראת מיקומו בלב העיר התוססת. במלון 33 חדרים מעוצבים בצבעוניות יצירתית, ובחלקם מרפסת עם נדנדה ותצפית אל הרחוב ואל החצר הפנימית. הבונוס, מתחת למלון ממוקם בר-מסעדה קוקו, מהטובים והנחשקים בעיר.

לעוד פרטים

מלון פיקסל

פיקסל הוא מעין הוסטל משודרג השייך לרשת מלונות לוגאין. במלון אין עמדת קבלה, אין חדר אוכל ויש שירות חדרים בווטסאפ, הכל נעשה כאן באמצעות אפליקציה – מההזמנה, דרך התשלום ועד לצ'ק אין עצמאי. במלון 35 חדרים בגודל XS-XL, ולדבריהם "אם ניו יורק ותל אביב היו עושות ילד היה יוצא פיקסל".

לעוד פרטים

סיורים, בילויים ואוכל טוב בכיכר

בוקר - בקסטייג' קפה

בראנצ'ים עושים לנו את זה, מן ארוחת בוקר גדולה ומפנקת שסוגרת גם פינה של ארוחת הצהרים. כזהו הבראנץ' של הבקסייטג' שמשלב אוכל טוב, ובשפע, עם חוויית מאחורי הקלעים של עולמות הבמה בהשראת מיקומו באולם תאטרון לשעבר, כולל פרופס הומוריסטים, וילונות קטיפה ענקיים שמשמשים כתפאורה ופרוז'קטורים גדולים שמשתלשלים מעל ועוטפים את הכל לכדי חוויה מיוחדת.

הארוחה היא שילוב מנצח של בופה חופשי מלא כל טוב – מגבינות משובחות דרך דגים מעושנים, מגוון סלטים ומטבלים, מנות פינגר-פוד כדוגמת פטרייה צלויה וגילופי פרמז'ן, פרוסת חציל עם ציזיקי, בייבי פיתה עם סביח ופריקסה, מיצים סחוטים, מימוזה וקאווה בשביל מצב הרוח, לחמים, מאפים, עוגות, פירות, מיני פודינג בריאותיים, וכמה סיבובי קפה שרק תבקשו מהבריסטה. ויש גם מנות עיקריות כדוגמת ביצה עלומה בקרואסון, פרנץ טוסט עם תרד ואספרגרוס וצמד "עיניים" מעליו, חביתות, שקשוקה, וגם פנקייק עם קצפת ובננות מקורמלות.

פתוח בראשון-חמישי 07:00-13:45, ושישי-שבת 07:00-14:15

לעוד פרטים

צהריים – ג'ינה

עברנו על פניה לא מעט פעמים וחשבנו, ולא בצדק, שהיא מלכודת תיירים בשל מיקומה מול הכיכר, ובגלל הנוריות על העצים שנראים קצת קיטש. המלצה של חבר מבין עניין ושישי צהרים נראו לנו זמן מתאים לנסות אותה, ויודעים מה – אחרי שהתיישבנו על המדרכה, בקו ראשון לכיכר, הכרנו, אכלנו, הופתענו התאהבנו בכל המכלול, גם במלצריות. מסקנה – אל תסתכלו בקנקן וזה, תופסת פה בגדול.

ג'ינה, ע"ש האדריכלית שתכננה את הכיכר, היא גם בית קפה, גם בר וגם מסעדה, עם תפריט הכל מכל "כמו הכיכר והאנשים והצבעוניות" אמרה המלצרית בקריצה, כך שבכל הרכב ושעה שתגיעו תמצאו מה לאכול. אז הלכנו על קליל ורענן שהתאים לשישי שטוף שמש. לשולחן הקטן מלהכיל הגיעו מנות גדולות מהמצופה - רצועות סיבצ'ה וסלטון של מלפפון, מילון ונענע ברוטב נהדר, פולנטה עם קוביות פילה. מחבת סי פוד פרובנסל וסלט ש.ע.מ, ששכחנו לשאול מה הפשר, אבל שמחנו לראות את הר החסה, התרד, הארוגולה, האנדיב, השעועית הירוקה, הסלק הצלוי וגבינת העיזים המטוגנת, ורק בשבילו נחזור מחר. ובעניין העצים והאורות – הצצנו ומסתבר שהמדרכה הפכה לסוג של גינה אורבנית שהקבועים נוהגים להתכנס שם בחבורות. וטיפ לדרך, בראשון-חמישי, 16:30-20:30, יש happy hour עם 30 אחוזים הנחה על כל התפריט.

לעוד פרטים

ערב – רופטופ 98

אם את היום עשינו בטיולים ואוכל במפלס הרחוב בערב כבר התלבשנו יפה ועלינו לגובה, לבר הנהדר הממוקם ברופטופ אופנתי, נחשק וסקסי. הערב מתחיל באווירה נעימה ורומנטית עם מוזיקה בהתאם, שמגבירה את הקצב אל תוך הלילה, מניעה את הגוף ועושה חשק לרקוד. לאלה תוסיפו את אורות הכרך המנצנצים בחשיכה, את הבריכה שזוהרת בטורקיז בחסות התאורה התת-מימית, ואת הקוקטייל הטרופי המרים, וקבלתם פתיחה מעוררת תאבון.

ועם התאבון בא האוכל – שילוב ים-תיכוני ומנות קלילות שזורמות עם האלכוהול, בהן אויסטר ג'ילרדו, תמנון ספרדי, טרחון כבוש , קבב דגים וברוסקטת ארטישוק ואיולי כמהין, ועיקריות משובחות למי שהגיע רעב. השף צביקה שטראוס משנה את התפריט בכל יום, בהתאם לעונה ולפרודוקטים, ולמזלנו נפלנו על יום עם קרפצ'ו ומח עצם צלויה, ריזוטו אספרגרוס ופירות ים ופילה דניס מעל, ונתח אנטריקוט בול במידת העשייה שביקשנו. וטיפ לדרך, המחירים מפתיעים ביחס לגודל ולאיכות.

לעוד פרטים

הסיור הסודי

הדיזנגוף סנטר הוא הקניון היחיד שמעבר לשופינג ודוכני אוכל, עורך סיורים מרתקים המאפשר הצצה אל מאחורי הקלעים שלו, במקומות נסתרים בהם חיים עטלפים, בחממה חקלאית נטולת קרקע ובמכוורת דבורים עירוניות שמייצרות דבש על הגג. הסיור הייחודי מתמקד בהשפעה ובקשר שבין כלכלה לחברה וסביבה, ובדגש על קיימות וכלכלה מעגלית בשטח הקניון. ואם זה נשמע לכם דידקטי נעבור לפרקטי - עטלף במרתף, סיור לילי במהלכו צופים במשקפות ראיית לילה על מושבות העטלפים ולומדים למה בחרו להתגורר במקום המפתיע. על הדרך נחשפים לסודות הסנטר ואיך נראית נגרייה מקיימת, איך מייצרים קומפוסט מתחת לאדמה, ואיך הכל מתחבר למיחזור פסולת ושינוי הרגלי הצריכה. הסיור מומלץ מגיל 6 ועולה 35 שקל.

ואם אתם כבר שם, תזמינו סיור גם בגג של החווה החקלאית, שעוסקת בגידול ירקות ותבלינים בשיטה הידרופונית, ותצטרפו לסדנאות חקלאיות ולהתנסות בשתילה וקטיף.

לעוד פרטים: 050-4417144

סיפורי אהבה בדיזנגוף

מינהלת עיר עולם ותיירות, בעיריית תל אביב, עורכת מגוון סיורים מעניינים באזור הכיכר בהם סיפורי אהבה בדיזנגוף - על האהבות שפרחו ברחוב הרומנטי בין הזוג המלכותי צינה ומאיר דיזנגוף, ובין אגדת התיאטרון חנה רובינא למשורר הצעיר אלכסנדר פן; כיכר צינה - בעקבות הגלגולים שכיכר עברה לאורך השנים, הקיבוץ שהיה בתוך העיר ובריכות הנוי הנסתרות; סיור טעימות קולינריות ולאחריו צפייה בהצגה בתאטרון בית לסין; חיי הלילה בדיזנגוף - בעקבות סצנת הברים של הרחוב והכרות עם האנשים מאחורי הבר ואלה שיושבים על הבר.

לעוד פרטים

ז'ילינסקי את רוזן

ז'ילינסקי היא מסוג החנויות שאם היינו פוגשים בחו"ל היינו עפים על גלי הריח הענוג. ייתרה מזאת, בשביל בושם אישי הרחקנו עד לבירת הבשמים העולמית – העיירה גראס שבדרום צרפת. אז עכשיו יש חנות בצמוד לכיכר, והיא נראית אותנטית כאילו היא יושבת כאן כבר שנים עם ריהוט העץ הכבד והצבעים החומים שמשרים אווירה טבעית, חושנית משהו. כאן תוכלו לרקוח בושם בעבודת יד ובניחוח אישי, ולהתאים לו גם מוצרי קוסמטיקה, טיפוח ואווירה כדוגמת נרות ודיפיוזרים.

לעוד פרטים

סיאם

מה שטוב לחופשה בתאילנד טוב כפליים בדיזנגוף וכמה היינו מאושרים לגלות את סיאם, התאומה של חנויות הפוט מסאז' בממלכת האיים. גם כאן כורסאות גדולות ונוחות, ריחות, צבעים, מוזיקה חרישית ועיסוי משחרר ומרגיע מידיהם המיומנות של מעסים.ות אותנטיים מיד אין תאילנד. בנוסף לעיסוי כפות הרגלים תוכלו להזמין גם עיסוי תאילנדי ומסאז' טיפולי לרצועת הגב-כתפיים-צוואר.

לעוד פרטים

הגינה הסודית

מאחורי מלונות סינמה ומאייר האוס מסתתרת גינה קטנה, מקסימה וקהילתית שנראה שכולם שם מכירים את כולם, ועובדי הקיוסק הצמוד יודעים איך הם אוהבים את הקפה שלהם. אז נכון, כשמגיעים לדיזנגוף יושבים לקפה-יין-קוקטייל בכיכר ולאורך הרחוב, אבל אם תגיעו ללילה-שניים אל תפספסו. מדובר במותק של גינה ברחוב צדדי, עם ספסלים, שולחנות פיקניק, עצים עבותים, מתקני שעשועים וספרייה נהדרת לקרוא במקום או להשאיל.

איפה? גינת רות, רחוב רות 1