עד כה היינו רגילים כי תלמידי חינוך מיוחד למדו במוסדות ייחודיים עבורם, בכיתות מותאמות, או עם אדם שהתלווה וסייע להם להשתלב בכיתות רגילות. אולם מה שקרה לאחרונה, כחלק מהשינוי בחוק החינוך המיוחד, הוא לא פחות מבשורה של ממש. אחד השינויים מאפשר להוריהם של תלמידים ותלמידות שעברו ועדת השמה, לבחור את המוסד החינוכי בו ילמדו ילדיהם. באופן זה, יכולים תלמידים ותלמידות בעלי צרכים מיוחדים ללמוד גם בבתי ספר שאינם משויכים כלל וכלל לחינוך המיוחד.
מי שהחליט לקחת את המהלך הזה צעד אחד קדימה הוא מינהל החינוך בעיריית ירושלים, בשיתוף "אינקלו - רשת בתי הספר והגנים המכילים", שמובילים יחד עם משרד החינוך והרשויות המקומיות את הקמת המסגרות המכילות בישראל. כך, ירושלים הינה הרשות הראשונה שיוצאת למהלך של הגדלת מספר בתי הספר המכילים הפועלים בתחומה. איך יראו בתי הספר המכילים? אלו יהיו בתי ספר בהם לומדים תלמידים עם ובלי צרכים מיוחדים, בכיתות משותפות, ללא כל הבדל ברמת הליווי והסיוע. בתי ספר כאלה צפויים להיפתח בשלושת המגזרים בירושלים: חרדי, ערבי וכללי, ובכל שכבות הגיל, מגן ועד על יסודי.
"באיזשהו שלב כולם יהיו במקום הזה"
"בתחילת השנה הנוכחית הציעו לנו להתחיל בתהליך הכנה בדרך להפיכת בית הספר למכיל", מספרת מנאל דראושה, מנהלת בית הספר "יסמין" במזרח ירושלים. "גם לפני כן התקיים אצלנו שילוב של ילדי חינוך מיוחד בתוך בתי הספר, אבל להפוך לבית ספר שבו לומדים תלמידים בלי צרכים מיוחדים יחד באותן כיתות, ללא הפרדה בכלל, על בסיס תפיסת חינוך מכילה – זה כבר משהו אחר, משהו חדשני ופורץ דרך".
לדבריה של דראושה, כשמשלבים ילדי חינוך מיוחד בתוך מסגרת חינוכית רגילה, הם מקבלים מענה אישי שלא מתייחס לכלל הכיתה. כעת, השינוי המדובר צפוי לאפשר לאנשי הצוות להתייחס אל הכיתה כאל מכלול אחד. "כמנהלת אני מאוד אוהבת את התפיסה הזאת. זה מאוד מתחבר אליי כבן אדם שמסתכל על תלמידים ללא הפרדה על בסיס תפיסת חינוך מכילה. זה מאוד מתחבר ל'אני מאמין' שלי", היא מסבירה. "אני חושבת שלכל ילד, גם בחינוך המיוחד וגם בחינוך הלא מיוחד, יש צרכים מיוחדים משלו. ההבדל הוא שעד עכשיו זה הוגדר לפי קריטריונים מסוימים ולא על דברים אחרים. לדוגמה - יש ילדים שיש להם צרכים על בסיס רגשי-חברתי או לימודי, והם לא נחשבו אף פעם לחינוך מיוחד. עכשיו, כל החינוך של המאה ה-21, הביא ומכוון אותנו לחינוך מותאם אישית לכל הילדים, מותאם לצרכים וליכולות שלהם. בעצם גם החינוך של המאה ה-21 מביא אותנו לחינוך ללא הפרדה, תפיסת בית ספר מכיל, באיזשהו שלב כולם יהיו במקום הזה".
למידע נוסף על תוכנית "מכילים">>
מצד אחד מאתגר – מצד שני מעצים
ירושלים היא העיר הראשונה בארץ שיצאה במהלך המכוון להפיכת הרשות למכילה, ובכך – להפיכת בתי ספר וגנים למכילים. בבתי הספר האלה ילמדו כ-27 תלמידים ותלמידות בכיתה, מתוכם כ-3 בעלי צרכים מיוחדים בשכיחות נמוכה ו-3 בעלי צרכים מיוחדים בשכיחות גבוהה. לכל תלמיד ותלמידה בבית ספר תכנית לימודים ייחודית משלו, השמה דגש על מיצוי יכולותיו האישיות. במסגרות אלה הלמידה בכיתה מתאפשרת בצורה מבוזרת, כאשר בכל עת ישנן 2 מורות בכיתה הנותנות מענה לכלל התלמידים.
"כשנבחרנו יחד עם עוד כמה בתי ספר בעיר להיות הראשונים להתחיל בתהליך, מאוד שמחתי להיות חלק מפורצי הדרך", מוסיפה דראושה שמתהדרת בותק של למעלה מ-21 שנים בעולם החינוך, "זה גם מאתגר אבל גם מעצים. עכשיו עומד בפנינו אתגר עצום, לייצר קהילה לומדת הטרוגנית ועשירה. זה דורש מאיתנו להכשיר את הצוות שלנו לעניין, לבנות קהילה מול ההורים, התלמידים, הצוות ואפילו השכונה שבין הספר שוכן בה. הכל בליווי הרשות, וכדי שכל תלמיד יקבל מענה על הצרכים שלו. כולנו שואפים למצוינות וחשוב כל הזמן לוודא שיש לנו את היכולות לממש את היכולות של כל התלמידים והתלמידות שלנו".
יכולים לעלות לפעמים קולות שהכלה כזו יכולה לפגוע הן בתלמידים הרגילים והן בתלמידי החינוך המיוחד שלא מקבלים מענה אישי.
"אני חושבת שהחינוך המכיל מביא איתו הרבה עושר חינוכי, כך שגם הילד שהוגדר בתור חינוך רגיל ירוויח מזה. כדי להפוך להיות בית ספר מכיל צריך לעבוד על כמה היבטים, ביניהם - תכנית לימודים אישית עם כל ילד. בחינוך משולב בונים תכנית לימודים רק לילד המשולב, בחינוך מכיל צריך לבנות תכנית אישית לימודית לכולם. זה רווח לכל ילד, בין אם הוא הוגדר כחינוך רגיל או עם צרכים מיוחדים".
דראושה מספרת כי במסגרת השינוי בית הספר עובד על ערוץ תקשורת חזק בין ההורים, המורים והקהילה. "החיבור הזה והתקשורת בין כל הגורמים הקשורים לבית הספר, יחזק את כל הילדים ויעניק ערך מוסך גם לתלמידים שבחינוך רגיל", היא מוסיפה, "בכלל, אנחנו מקימים ומייצרים מרחבים מגוונים וחדשניים שכלל הילדים ירוויחו מהם, כך גם בהקשר של פרקטיקות הוראה מתקדמת, גיוון דרכי הוראה, שימוש בטכנולוגיה חדשנית, מקוונת ומתוקשבת. כל ההיבטים האלו הם נטו רווח לילד בחינוך הרגיל. כאמא, לשמוע שסביבת הלימודים של הילד שלך משתדרגת, זה משמח מאוד".
רווח נקי לכלל התלמידים
ההכלה המדוברת מוגדרת כערך – כאשר בבסיסה לא רק שילוב הילדים בעלי הצרכים המיוחדים – אלא תפיסת עולם הגורסת כי בית ספר, כמו משפחה, צריך לשמש במרחב בו יש מקום מיוחד לכל אחד ואחת, על כישרונותיו ואתגריו. בתי הספר המכילים זוכים לליווי אינטנסיבי של גורמי מקצוע העוסקים בתחום ההכלה: בהיבטים הארגוניים, הפדגוגים והפיסיים.
"אני חושבת שיש בזה ערך מוסף כשהתלמידים רואים סביבם את המהות של בית הספר המכיל", מסכמת דראושה, "כשילד עם קשיים בראייה נעזר בכתב ברייל, גם ילד בחינוך רגיל לידו לומד על הקושי, על עוד צורת כתיבה, על רגישות לאחר ועל קבלת השונה, הוא יגדל להיות אדם אמפתי שרואה את העולם אחרת. גם עבור התלמידים עם הצרכים המיוחדים יש פה עניין ערכי, להרגיש מסוגלות, חלק מכולם ושווים לכולם, זה רווח נקי ממש לכלל התלמידים".