באגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים הכריזו על מהלך חדש, ושנוי במחלוקת, שנועד לטענתם להגביר את הפיקוח ולהרתיע את הסגל האקדמי מלהפר את התקנון ואת נהלי האוניברסיטה. באגודה השיקו לאחרונה מאגר שירכז את כל ההפרות של הסגל האקדמי, ויעניק מיפוי מדויק של ההפרות לפי קורס, חוג ופקולטה.

המאגר, שמסתמך על דיווחי הסטודנטים והסטודנטיות, התחיל לפעול בימים האחרונים וכבר הגיעו אליו פניות שונות, עוד לפני תקופת המבחנים - אז מצפים באגודה לעלייה במספר ההפרות ומכך גם בפניות. לטענת יוזמי המאגר, הוא מגיע לאחר שבסמסטר האחרון היו הפרות תקנון רבות, רובן בעקבות המעבר לסמסטר מקוון, שגרר עימו לא מעט אי-וודאות לסגל האקדמי ובמיוחד לסטודנטים ולסטודנטיות.

איילה (שם בדוי, השם המלא שמור במערכת), סטודנטית בשנה ב' בעברית, מודה על היוזמה: "אני חושבת שמדובר במהלך חשוב. אם זה בהגברת הפיקוח ואם זה ביציאה עם סעיפים חדשים בתקנון. קרו לי מקרים שמרצים הפרו את התקנון, ולא באמת קרה עם זה משהו. ברגע שאני לא עומדת בתנאים שמציבים זה גורר הורדה בציון, וכאשר המרצים לא עומדים בתנאים לאף אחד לא באמת אכפת".

"מדוע למרצים מותר לשנות לוחות זמנים והגשות בקורס כאוות נפשם? או אפילו לא לשחרר מידע כלשהוא על מבחן, דבר שהטעה אותנו וגרם לנו לחשוב שמדובר במבחן אחר לחלוטין? בנוסף קרו מקרים שהמרצים החזירו ציונים למבחנים באיחור של כמה ימים או מתרגלת שבדקה לחומרה עבודות ולא נתנה שום פירוט והסבר מדוע הורידה נקודות בסעיפים כאלה ואחרים". היא ממשיכה בלהט ומונה עוד עשרות מקרים נקודתיים שחוותה על בשרה כסטודנטית, "מה אני פחות נחשבת רק כי אני סטודנטית?".

אז למעשה מדובר במאגר הלשנה על המרצים? מלשינון.

"אני לא חושבת שזו הלשנה בשום צורה. אם אני נדרשת לעמוד בתנאים מסוימים ונפגעת אם אני לא עומדת בהם, אין שום סיבה שהם לא יעמדו באותם תנאים, או המינימום יוציאו מייל מתנצל ברגע שהם לא עומדים בתנאים הללו".

אילוסטרציה  (צילום: Thinkstock)
האם מדובר במלשינון או שמא במאגר נתונים לגיטמי? | צילום: Thinkstock

אלון רייכמן, סטודנט להיסטוריה וללימודי האסלאם והמזרח התיכון בעברית, מחזק את הטענות: "נוצר הרושם שהסגל האקדמי יכול לעשות כל שברוחו כלפי סטודנטים, ללא התחשבות או לקיחת אחראיות על מעשיהם או דבריהם. בטח בתקופה מורכבת זו יש תחושה של אדישות הסגל כלפי הסטודנטים".

"הדרישה מגיעה מתוך אמונה במשפט 'נאה דורש נאה מקיים'", הוא מסביר, "כלומר, לא ניתן רק לוודא שהסטודנטים עומדים בתקנון, אלא יש לוודא שגם הסגל עומד בו. המטרה היא לייצר הוגנות, ויש לצפות מן הסגל לשמש דוגמה אישית. יש תחושה של התנכלות מטעם הסגל אפילו יותר מאדישות ושל חיפוש הסטודנטים. ודווקא במצב חברתי עדין שבו הנורמות מתערערות, מצופה מאוניברסיטאות להיות מובילות דרך של התנהלות חברתית שהיא מכבדת".

"הסטודנטים היא אוכלוסייה שנפגעה קשות בתקופה הזו, ויש ציפייה שלנו להתחשבות ולהוגנות מהאוניברסיטאות. האוניברסיטה היא גוף עם הרבה כוח, ולכן היא צריכה לתת דוגמה להתנהלות שקופה ומכבדת, שרואה את הסטודנטים כחלק חשוב מהארגון", הוא מסכם.

"מטרת המאגר היא לייצר מנגנון מעקב"

יהונתן אלקובי, ראש מחלקת אקדמיה באגודת הסטודנטים בעברית, ומי שמרכז את המאגר מספר בראיון ל-mako: "כיום אין לנו או לאוניברסיטה מנגנון פיקוח ואכיפה של הפרות אקדמיות. אף אחד לא עוקב אחר ההפרות, וכתוצאה מכך קשה להראות מגמתיות של פקולטות/חוגים/מרצים שמפרים פעם אחר פעם את הזכויות שלנו. מטרת המאגר היא לייצר מנגנון מעקב שאליו כל נציג/רכז/סטודנט יעלה את כל ההפרות האקדמיות שהוא נחשף אליהן". יונתן מוסיף: "הפרויקט הזה ייצור לנו 3 מנגנונים שכיום חסרים לנו, מנגנון פיקוח, אכיפה והרתעה".

מהאוניברסיטה העברית נמסר בתגובה:

"האוניברסיטה העברית מובילה בארץ ביחס הוגן כלפי הסטודנטים הרבים שלה וגאה על כך שכל תלונה, קטנה כגדולה, נבדקת במהירות ולעומק. הסגל האקדמי והמנהלי פועלים לפי תקנונים אשר שקופים לציבור ולכלל הסטודנטים. לשמחתנו הרבה יש רק מעט מאוד מקרים אשר בהם נדרשת התערבות של מנגנון הפיקוח והאכיפה הקיים באוניברסיטה. רקטור האוניברסיטה מעורב באופן אישי בטיפול בדיווחים אשר מעלים חשש להתנהלות לא תקינה. היחס של הסגל כלפי הסטודנטים השתפר באופן מהותי בשנים האחרונות וסקרי שביעות רצון מצביעים על כך. אנחנו קוראים לכל סטודנט/ית אשר נתקלים בפגיעה בזכויות לפנות ללשכת הרקטור על מנת שנוכל לטפל בכך במהירות וביעילות".