עיריית באר שבע גייסה השבוע סטודנטים לחינוך ממכללת קיי ללמד בכיתות א'-ד' בעיר, כחלק מהמאמץ לאפשר לימודים בקפסולות בכל ימות השבוע ולא רק 3 ימים. הסטודנטים  אמנם עוד לא התנסו בהוראה אמיתית מול תלמידים, אבל עכשיו לאור מציאות הקורונה החדשה, כולם קפצו למים העמוקים. במכללת קיי קוראים למיזם: "צו 8 חינוכי".

ד"ר חפצי זוהר, סגנית וממלאת מקום ראש העיר באר שבע המחזיקה בתיק החינוך בעיר, סיפרה ל-mako על הרעיון שעומד מאחורי שיתוף הפעולה שנרקם: "במסגרת הרצון למצוא פתרונות יצירתיים וחדשניים למצב שנוצר, היה טבעי שאפנה למכללת קיי. כשהבנתי שנזדקק לכוח הוראה איכותי וטוב שיתגבר את בתי הספר בעיר, פניתי לפרופ' לאה קוזמינסקי הנשיאה, הצגתי את האתגר שאנו מתמודדים איתו ולשמחתי לא היה היסוס. הם הבינו את החשיבות הלאומית שבסיוע למערכת החינוך בימים אלה".

מעבר לתרומה הגדולה של הסטודנטים לניהול תקין של משק החינוך בעיר, גם הסטודנטים מצידם, שמלווים בצוות החינוכי של בתי הספר, לומדים את עבודת המורה כפי שחלמו ורוצים להיות.

"שיתוף הפעולה מסייע לנו להתמודד עם המחסור הגדול שנוצר בגלל מתווה הקפסולות.  נקלענו לסיטואציה מוזרה שלא ידענו כמוה", מספרת תמר חדד, סגנית מנהלת בית ספר 'אפיקים בנגב' בבאר שבע: "כדי לשמר כמה שיותר שגרה אנחנו נאלצים לייצר פתרונות יש מאין. המצב מאלץ אותנו להשתמש במשאב הטבעי ביותר שזה פרחי הוראה, סטודנטים לחינוך, ולתת להם הכשרת בזק מול תלמידים - תוך תמיכה וליווי צמודים".

ליאל אברג'ל, בת 24 מבאר שבע, סטודנטית שנה שלישית לחינוך לבית הספר היסודי, במסלול מתמטיקה ומקרא, נקראה גם היא לדגל, ולמרות שכסטודנטית מצופה ממנה בשלב זה להתמיד בלימודיה שלה, היא מודה שההתנסות המעשית הזאת עבורה שווה המון: "אני עושה דברים שלא הייתי עושה לפני, סוף כל סוף אני יורדת לשטח, חיה עם תלמידים, פוגשת תלמידים. אני מרגישה שצברתי ניסיון מטורף - דבר שלפני הקורונה בכלל לא היה אפשרי".

ההחלטה ללמד פוגעת בלימודים שלך?

"אני מוותרת על קורסים שאני לומדת ואפילו משלימה לבד, אני מוותרת על שעות בעבודה שלי כמדריכה של נוער בסיכון - אבל אני מתגייסת למען התלמידים. נוצר מצב של חוסר כוח אדם והיה צריך להתגייס מעכשיו לעכשיו".

בימים כתיקונם, סטודנטים לחינוך מגיעים לבית הספר במהלך הלימודים על מנת ללמד, אך לרוב הדבר נעשה כחלק מתהליך הלמידה ותחת השגחה של מורה ומפקחת. לטענת אברג'ל העובדה שהכל נעשה בהליך מזורז, לא גורעת מתחושת הסיפוק שהיא חווה: "אני מגיעה כל בוקר עם חיוך ואני מאושרת לגלות שהתלמידים מחכים לי. בנוסף אני מקבלת תמיכה מלאה מבית הספר והם מצידם בודקים אם משהו חסר לי. הייתי ממליצה גם למכללות אחרות להוראה לעשות זאת עם ישובים סמוכים שנמצאים ליד מקום הלימודים שלהם, אני חושבת שצברתי ניסיון שלא הייתי צוברת אילו לא היה את הקורונה. פה אני רואה מה זה להיות מורה".

"הגעתי לתחום ההוראה כשהייתי בת 36, עם ההבנה הכי נכונה שמקצוע ההוראה הוא התחום שאני רוצה ללמוד, בזה אני רוצה לעבוד", מתארת שמרית אבקסיס, סטודנטית שנה שלישית לחינוך יסודי מקרא וספרות. "העבודה עם ילדים היא סיפוק מטורף. אני מרגישה חום ואהבה וזו הסיבה שבגללה החלטתי להיות מורה. אני מרגישה שאני מצליחה להשפיע על ילדים שחלקם מתקשים לפעמים ובשבילי זה עולם ומלואו".

"המכללה נותנת לנו כלים רבים, אבל מציאות הקורונה לימדה אותנו שכל הזמן אנחנו משתנים, כל הזמן יש מציאות חדשה שאנחנו צריכים להתרגל אליה וכשזורקים למים צריך לדעת לשחות. אני נכנסת ללמד וזה הדבר הכי טוב עבורי".

את ממליצה לסטודנטים אחרים לעשות את זה?

"גם מנתח יגיד שעדיף לנתח בשטח מאשר רק ללמוד כל היום. נותנים לי לחיות את המציאות וזוהי ההתנסות הכי טובה שיכולתי לקבל. אם היו לי ספקות בלימודים, עכשיו אני בטוחה שאני במקצוע הנכון עבורי, קורסים לא ילמדו אותי להיות מורה, הניסיון והשטח כן".

עובדים או מתנדבים? לא ברור

ומעבר למחמאות שהרעיפו על הפרויקט הצדדים המשתתפים בו, שכאמור מיטיב הן עם מערכת החינוך שזוכה לתגבורת משמעותית ורוח רעננה, והן עם הסטודנטים שזוכים להתנסות בעבודה - כששאלנו בנוגע לשכר שמקבלים הסטודנטים עבור עבודתם בבתי הספר כמורים מן המניין, התברר לנו כי רק כשבוע לאחר שהתחילו ללמד, גילו הסטודנטים כי יקבלו על כך מלגה בסך 2,200 שקלים בלבד. הפרטים המלאים אודות המלגה עדיין לא ידועים, כמו למשל: על כמה שעות יקבלו? מתי יקבלו? ועוד.