מהי יצירה של סטודנט בעלת קניין רוחני במסגרת האקדמיה?
קניין רוחני הוא שם כללי לנכסים לא מוחשיים כמו פטנטים, זכויות יוצרים, סימני מסחר, עיצובים ועוד.
במהלך לימודיו של סטודנט באקדמיה הוא עשוי ליצור קניין רוחני מסוגים שונים. הסטודנט עשוי למשל להשתתף במחקר ולהמציא בעצמו, או כחלק מצוות, טכנולוגיות חדשות שניתן להגן עליהן בפטנטים. סטודנטים להנדסה ולמדעי המחשב עשויים ליצור תוכנות מחשב שניתנות להגנה בזכויות יוצרים. סטודנטים לעיצוב עשויים לעצב עיצובים חדשים שניתנים להגנה כעיצובים רשומים או ליצור יצירות שניתנות להגנה בזכויות יוצרים. מאמרים ועבודות אקדמיות שונים עשויים להיות מוגנות בזכויות יוצרים.
מהו תקנון קניין רוחני במוסד אקדמי, וכיצד הוא משפיע עליי כסטודנט במוסד?
מוסדות אקדמיים רבים מפרסמים מדי פעם תקנונים המסדירים את הזכויות והחובות של הסטודנטים (והסגל) במוסדות אלה. ניתן להתייחס לתקנונים כהסכם בין המוסד לסטודנטים. תקנונים אלה כוללים פעמים רבות תקנון הנוגע לקניין רוחני, ובו הוראות שונות בקשר לקניין הרוחני שנוצר על ידי הסטודנטים או קניין רוחני בו נעשה שימוש במסגרת הלימודים.
התקנון הוא מסמך חשוב, בגלל שבדרך כלל קיימות בו הוראות שקובעות מי הבעלים בקניין הרוחני, מי רשאי להשתמש בו, כיצד יחולקו ההכנסות ממנו ועוד. התקנון עשוי לכלול גם הוראות שונות מהוראות הקבועות בחקיקה.
לדוגמה, אם חוק זכות יוצרים קובע למשל שהיוצר של יצירה הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה, התקנון כהסכם עשוי לקבוע כי זכות היוצרים עוברת במקרים מסוימים לבעלות המוסד.
הוראות תקנון הקניין הרוחני הן לרוב שונות בין מוסד למוסד, ועל הסטודנט במוסד מסוים לקרוא ולהכיר את התקנון הרלוונטי אליו.
קיימים למשל תקנונים אשר חלים רק על סטודנטים לתואר שני ומעלה. במצב כזה, התקנון לא חל על סטודנטים לתואר ראשון, אבל ייתכנו חריגים - כמו למשל כאשר הסטודנט גם עוסק במחקר במוסד, או כעובד של המוסד. מצד שני, קיימים גם תקנונים שלא מבדילים בין סטודנט לתואר ראשון או מתקדם יותר, ולמשל קובעים שכל אמצאה של סטודנט הנובעת מתחום התמחותו או עיסוקו במוסד תהיה בבעלות המוסד.
כשסטודנט מייצר "קניין רוחני", חושב על רעיון, ומתחיל ליישמו במסגרת הלימודים – הוא חייב לבוא במגעים עם המוסד האקדמי. מה הפרוצדורה במקרים כאלה?
שאלת הצורך בפנייה למוסד ומה היא הפרוצדורה הנדרשת תלויות במידה רבה בתקנון הקניין הרוחני הרלוונטי לסטודנט. לפעמים נדרש הסטודנט לפנות למוסד בהתאם להוראות התקנון, ולפעמים הפניה למוסד מגיעה מיוזמת הסטודנט המעוניין בשיתוף פעולה עם גוף חיצוני ומבקש להבהיר אם קיימות למוסד דרישות לגבי קניין רוחני של הסטודנט.
על הסטודנט ליצור קשר עם המוסד כאשר הוא מעוניין להבהיר את הזכויות בקניין הרוחני, כאשר הוא רוצה לעשות שימוש ביצירה שיצר ורוצה לוודא מי בעל הזכויות בה, או כאשר הוא רוצה לעשות שימוש בקניין רוחני שבבעלות המוסד, או אף לקבל את הבעלות בקניין רוחני כזה.
תקנונים מסוימים קובעים שקניין רוחני שנוצר ע"י סטודנט יישאר בבעלות הסטודנט, ואז לכאורה אין לסטודנט סיבה לפנות למוסד כלל. אך כאשר הקניין הרוחני נוצר בשיתוף פעולה עם חבר סגל או תוך שימוש במתקני המוסד, הוראות התקנון עשויות להיות שונות ולמשל לכלול חובה לגלות למוסד על הקניין הרוחני כבר עם יצירתו.
במידה והמצאתי פיתוח בתחום הלימודים שלי, אבל לא במתקני האוניברסיטה או המכללה, האם הוא עדיין שייך למוסד האקדמי?
התשובה לשאלה תלויה בחוק הרלוונטי לקניין הרוחני שנוצר ובתקנון הקניין הרוחני של המוסד. חוק העיצובים למשל קובע שמי שעיצב עיצוב, המעצב, הוא הבעלים הראשון של העיצוב ושמי שהזמין עיצוב, הוא הבעלים הראשון של העיצוב שעוצב לפי הזמנה. החוק לא מתייחס בהקשרים אלה למתקנים בהם נעשה שימוש לצורך העיצוב. לעומת זאת, המתקנים עשויים להיות רלוונטיים כשמדובר בעובד שמעצב עיצוב תוך שימוש של ממש במשאבי המעסיק, אז החוק קובע שהבעלות תהיה של המעסיק (כשאין הסכמה אחרת ביניהם).
קיימים מוסדות עם תקנונים שלא נותנים משקל למתקנים בהם פותח הקניין הרוחני, אבל כן לתחום בו הוא נמצא, וקובעים למשל שקניין רוחני של סטודנט שנובע מתחום התמחותו או עיסוקו במוסד הוא בבעלות המוסד. לעומת זאת, קיימים מוסדות שמייחסים חשיבות לשימוש במשאבי המוסד ובמתקניו וקובעים למשל שרק אם סטודנט השתמש במשאבים אלה, הבעלות תהיה של המוסד.
לפני פרויקטי גמר או תערוכת בוגרים, סטודנטים רבים רואים ביצירה שלהם פוטנציאל להפוך למשהו מסחרי – כיצד עליהם לנהוג על מנת להשיג זכויות על היצירה?
על הסטודנטים לפעול בהתאם לחוק ולתקנוני המוסד המסוים. כמו שהוסבר, החוק הרלוונטי עשוי לקבוע שהיוצר של קניין רוחני מסוים הוא הבעלים בו, אך תקנון המוסד עשוי לקבוע אחרת.
במקרה של יצירה שכוללת טכנולוגיה חדשה, עיצוב של מוצר או קוד תוכנה, חשוב להתייעץ באנשי מקצוע לפי פרסום היצירה.
זכויות קניין רוחני, כמו פטנטים ועיצובים (בעבר נקראו "מדגמים"), עשויות להיפגע או לקבל הגנה מופחתת כתוצאה מפרסום שלהן לפני הגשת בקשה לרישום פטנט או עיצוב. באשר לקוד תוכנה, הגם שתוכנת מחשב עשויה להיות מוגנת בזכויות יוצרים, לפעמים בנסיבות מסוימות ניתן להגן על התוכנה גם בפטנט או לשמור אותה בסודיות כסוד מסחרי (במיוחד קוד מקור). לכן, כדאי לחשוב פעמיים לפני הגשה של יצירה עם פוטנציאל עסקי כפרויקט גמר או בתערוכה, בגלל שאלה כרוכים בפרסום.
כדאי גם לדעת שמוסדות אקדמיים מסוימים מאפשרים הגשת עבודות בסודיות במקרים המתאימים.
שימוש בהקלטות ובחומרים של מרצים – מה אסור ומה מותר?
חומרים כתובים של מרצים, הרצאות מוקלטות ויצירות שונות שנעשה בהן שימוש במסגרת הלימודים עשויים להיות מוגנים בזכויות יוצרים שבבעלות היוצר, המוסד או גורם אחר. חוק זכות יוצרים מאפשר להשתמש ביצירות המוגנות בזכויות יוצרים ללא הסכמת בעל הזכויות, כאשר מדובר ב"שימוש הוגן". שימוש הוגן הוא שימוש למטרות כמו לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, ועוד.
מוסדות אקדמיים קובעים לעתים בתקנון הקניין הרוחני הוראות לגבי השימוש ביצירות במסגרת הלימודים, ועל הסטודנט לקרוא ולהכיר אותם. הפרה של זכויות יוצרים או של תקנון המוסד עשויה להוות עילה להעמדה לדין משמעתי או לנקיטת צעדים משפטיים אחרים.
הכותב ליאור גלסמן הינו עו"ד ושותף במשרד עורכי הדין גילת ברקת ושות' מקבוצת ריינהולד כהן, המתמחה בקניין רוחני, פטנטים, זכויות יוצרים, סימני מסחר, סודות מסחר ועוד.