במבט לאחור, לתקופת התיכון - חלק ניכר מהזמן כל מה שכולנו רצינו לעשות היה לברוח מבין כותלי בית הספר. בית הספר היה נראה אז, אפשר לומר, כמו חדר בריחה גדול, שבו אתם צריכים לנווט את דרככם, לחמוק מהמחנך ומהמנהלת כששעון העצר (שמציין את תום ההפסקה) מתקתק. היום, לעומת זאת, כמה בתי ספר לקחו את זה למקום אחר לגמרי - חדרי בריחה בתוך בית הספר, שדווקא נועדו לעודד למידה.

פרויקט מרשים בתחום הוא חדר בריחה שנבנה דווקא על ידי 16 תלמידים מפנימיית בית הנוער בתל אביב ומתל-ברוך צפון במסגרת הפרויקט הארצי MoonaQuest, שמוביל מרכז החלל והטכנולוגיה מונא. חדר הבריחה, שנבנה כולו על ידי תלמידי תיכון, מכיל שלוש משימות עיקריות, כולן מבוססת על עקרונות פיזיקליים שונים בתכנית הלימודים, וכן חידות מתמטיות.

הקונספט: לגנוב את המתכון הסודי של קציצת הסרטן ממר קראב. המבוגרים שביניכם אולי פחות יתלהבו, אבל עבור צעירים יותר מדובר באטרקציה מרגשת. עמידה במשימות תוביל לקבלת קוד סודי שיפתח את הכספת, שבה נמצא המתכון המבוקש של קציצת הסרטן המפורסמת.

חדר בריחה MoonaQuest (יח``צ:  יחסי ציבור )
חדר הבריחה של MoonaQuest | יח``צ: יחסי ציבור

"חדרי בריחה הם לא רק משחק כיפי, אלא גם הזדמנות לחבר אנשים - ובמיוחד בני נוער - סביב טכנולוגיה", אומר אסף ברימר, מנכ"ל ומייסד מונא. "עם תמריצים נכונים ומסגרת מקצועית תומכת, אפשר לגרום לקבוצות שונות באוכלוסייה לגלות ביחד את הכישורים המדעיים והטכנולוגיים שלהם ולפתח מוצרים ושירותים עם ערך כלכלי וחברתי".

אם גם אתם רוצים למצוא את המתכון הסודי לקציצה של מר קראב, כדאי שתדעו שביום חמישי, ה-18.5, חדר הבריחה נפתח לציבור במסגרת אירוע "רגע אחד חינוך" של עיריית תל-אביב-יפו. במסגרת האירוע, בניין העירייה יהפוך ב"רגע אחד" למרחב שבו יתקיימו הופעות, מיצגים ושיחות אישיות, בהשתתפות אנשי חינוך, ספרות, תרבות, מדע, רוח ופוליטיקה בישראל.

חדר הבריחה שמחליף את המבחן בתנ"ך

תופתעו לגלות, אבל לא מדובר בחדר הבריחה היחיד בארץ שנוצר בין כותלי בית הספר. בבית ספר סמילנסקי ברחובות כבר נמצא חדר בריחה פעיל שנועד להחליף מבחנים, לא פחות ולא יותר. הפעם סיפור המסגרת הוא משרד המרתף של שרלוק הולמס בלונדון, בתחילת המאה הקודמת. נושא החידות, לעומת זאת, מתחלף ותלוי בכיתה ובמקצוע. בינתיים כבר יצא לדרך הפיילוט הראשון בנושא ספר מלכים א', שמיועד לתלמידי כיתות ו'. בכל מקצה ייכנסו לחדר חמישה תלמידים, למה שנראה ומתפקד כמו אסקייפ רום לכל דבר ועניין.

לצורך בניית החדר נוצר צוות חשיבה משותף של בית הספר וסטודיו סגול, שמתמחה בעיצוב סביבות למידה בבתי ספר. "האתגר בפרויקט היה ליצור מרחב עם סיפור מסגרת מעניין, שיכול להכיל בו זמנית הרבה חידות, להיות רב פעמי ולאפשר חידוש ושדרוג בהתאם לצרכים", אומר גל נדב, מנכ"ל החברה. "יצרנו תפאורה מרתקת, מעברים סודיים, אבזור מיוחד, מקומות מסתור, ריהוט מתאים ועוד".

חדר בריחה סמילנסקי (יח``צ:  יחסי ציבור )
ללמוד איך ללמוד. חדר בריחה בסמילנסקי | יח``צ: יחסי ציבור

"אני הייתי תלמיד עם בעיות קשב וריכוז לא מאובחנות, ורק במזל ובזכות מחנכת מקסימה סיימתי בכלל בית ספר", אומר נדב. "עבורי, הקושי העיקרי היה לשבת זמן ארוך, במיוחד במבחנים. בעיניי, מיזם כזה יכול לקדם שינוי חשיבתי, לתת מענה ולסייע לילדים שקשה להם לשבת בכיתה ולענות על שאלות במבחן קונבנציונאלי. מה גם שבמצבי מבחן בחיים האמיתיים, לא באמת יוצא לשבת ולפתור שאלונים".

במובן מסוים, ההכנסה של חדרי הבריחה לבתי הספר היא צעד אחד קדימה במגמה שצוברת תאוצה בשנים האחרונות, להפוך את הלמידה לפרויקטאלית. לדברי בית הספר, החידות משלבות רבדים של בדיקת ידע, זיכרון והבנה, ובוחנות גם יצירתיות, עבודת צוות ומחקר. צוות המורים מעריך כל תלמיד הן בצורה עצמאית, והן באופן קבוצתי, תוך בחינת שיתוף הפעולה.

"בית הספר חייב להתאים את עצמו לעולם המודרני ולאופי של התלמידים", אומרת מנהלת בית הספר, מתי פוליקר. "מטרת העל שלנו היא חינוך ליזמות, כך אנחנו יוצרים בוגרים סקרנים ויצירתיים, שעובדים בשיתוף פעולה ולומדים איך ללמוד. המבחנים המסורתיים הם כבר פחות רלוונטיים לתלמידים היום".

חדר בריחה סמילנסקי (יח``צ:  יחסי ציבור )
למידה חווייתית מחוץ לקופסא. חדר הבריחה בסמילנסקי | יח``צ: יחסי ציבור

חדר הבריחה הוא למעשה יוזמה של גלית כהן, מורה ומחנכת בבית הספר, שחקרה את נושא חדר הבריחה במסגרת עבודת תזה בתואר השני (מהנושאים שעושים חשק לעשות תואר שני). הטענה המרכזית בעבודת התזה שלה, היא שניתן להחליף מבחן קונבנציונלי, המשקף סיטואציה מלאכותית, בסיטואציה קרובה יותר למציאות. למעשה, הערכה חלופית מהווה את אחד הערכים שהוגדרו על ידי משרד החינוך כערך נדרש, במסגרת התאמת מערכת החינוך למאה ה-21.

"תפיסת המורה מול התלמיד השתנתה", מעידה פוליקר. "המידע זמין מאוד, כך שתפקיד המורה הוא לא להעביר חומר לימודי, אלא לכוון וללמד את התלמיד איך לחקור ואיך ללמוד. אנחנו חייבים לייצר עבור תלמידים למידה חווייתית מחוץ לקופסא, לסקרן ולעניין אותם".