בשנה האחרונה, בשל מגבלות הקורונה, עבר חלק לא קטן מהמשק לעבודה מהבית. אחת ההשלכות הבעייתיות של התופעה, היא העובדה כי רבים מהמעסיקים נוטים לזנוח את נושא ההטרדות המיניות במרחב העבודה, וסבורים כי המעבר לעבודה באונליין הופך את האפשרות כי עובד או עובדת יוטרדו מינית לשולית עד בלתי אפשרית.

זוהי טעות מרה. מעסיק שיתנהל תחת ההנחה שהאפשרות להטרדה מינית פסה מן העולם עם המעבר לאונליין, כנראה לא מבין עד הסוף את העולם הדיגיטלי. בעידן שבו כל ציוץ בעל אופי מיני בטוויטר (ראה מקרה חן ליברמן, דנה ויס, לינוי בר גפן ועוד), וכל אמירה או התייחסות מבזה או משפילה עלולות להיחשב הטרדה מינית – המעסיק חשוף לתביעות ענק, לעיתים אפילו ללא הוכחת נזק.

הוראות החוק למניעת הטרדה מינית חלות ביתר שאת בעידן החדש, והזנחת הנושא עלולה לעלות למעסיק בלא מעט כסף, נוסף לפגיעה בשמה הטוב של החברה באופן בלתי הפיך – דבר שיכול להוביל עד סגירתו.

בהקשר זה ראוי כמובן לציין גם כי על כל עובד ועובדת, לדעת שהעבודה מהבית אין בה כדי לפגוע במאום בזכויותיהם בכל הקשור להטרדות מיניות.

אז מה יכול להיחשב להטרדה מינית בעבודה במסגרת עבודה מהבית? מצאנו כמה דוגמאות מייצגות, שלצערנו כמעט כולנו יכולים להזדהות איתם:

"את נורא סקסית עם החולצה הצמודה הזו" - אם קולגה זרק לעברך אמירה בעלת אופי מיני במהלך פגישת זום - זו יכולה להיחשב הטרדה מינית?

כן משום שזו יכולה להתפרש כ"התייחסות מבזה או משפילה ביחס למינו או למיניותו של אדם".

"אני רואה שבעלך לובש תחתונים, מעניין אצלכם בבית..." - אם קולגה מעיר לך על מה שהוא רואה אצלך בבית במצלמה - זו הטרדה מינית?

אם האמירה אין בה דבר שקשור במיניות אז היא אינה נחשבת כהטרדה מינית.

אבל, אם ההערה נוגעת למשל לבעלך שעבר מאחורייך בתחתונים בטעות, או לחפץ או תצלום שמוביל להערה בעלת אופי מיני המיוחסת אלייך - זו בהחלט יכולה להיות הטרדה מינית, משום שאמירה כזו יכולה להיחשב "התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו".

"אם היית לידי עכשיו - מה הייתי עושה לך!" - אם הבוס זורק לעברך באופן קבוע הערות בעלות אופי מיני בפגישות און ליין זו הטרדה מינית?

כן, ואף אינך צריכה להראות שאינך מעוניינת אם מדובר בניצול יחסי מרות.

"קלטו קלטו ת'סרטון של ההוא ממחלקת תפעול" - אם במהלך התכתבות וואטסאפ או דוא"ל בין עובדים, נכתבות מלים בוטות בעלות אופי מיני או נשלחות תמונות/סרטון של אדם ללא הסכמתו העלולות להשפיל אותו, זו הטרדה מינית?

כן משום שאלה יכולות להיחשב "התייחסות מבזה" או שליחת "תצלום, סרט או הקלטה של אדם המתמקד במיניותו ללא הסכמתו".

אם עובדת מתקשרת שוב ושוב לעובד ומציעה לו לבוא אליה הביתה לבד או מדברת איתו שוב ושוב על מין מבלי שזה הביע הסכמה - זו הטרדה מינית?

כן, משום שאלה יכולות להיחשב "הצעות חוזרות בעלות אופי מיני".

"תגיעי מושכת היום לפגישת זום, תלבשי משהו צמוד - זה לקוח חשוב" - כשהבוס מנחה אותך להתלבש בצורה מאד מסויימת לצורך פגישת זום - זו הטרדה מינית?

אם יש בהנחיה אופי מיני, זה בהחלט עלול להתפרש כהטרדה מינית.

"בואי תראי מה יש לי שם" - אם אחד ממשתפי מפגש זום עושה תנועה מגונה בעלת גוון מיני, פותח מכנסיים לעיני המצלמה או מדבר גסויות - זו הטרדה מינית?

כן. ואף יכול להיחשב גם כמעשה מגונה אם הוא נוגע בעצמו. לאחרונה פרסמנו כאן ב-mako על סטודנט מהאוניברסיטה הפתוחה, שטען כי הוטרד מינית על ידי המרצה שלו במהלך שיעורים שנערכו בזום, כאשר לדבריו המרצה נגע בעצמו לאחר השיעור הפרטי - כשחשב שהמצלמות כבויות.

אז כיצד אמור מעסיק למנוע את ההטרדות המיניות במרחב הווירטואלי? האם הוא בכלל יכול לשלוט בנושא הכל-כך נפיץ הזה גם כשהעובדים עובדים מהבית?

התשובה לא השתנתה. אמצעי המנע שקובע החוק חלים בדיוק אותו הדבר גם ב"עידן הזום". כמו בכל נושא שרוצים שיהיה על סדר היום, הכל מתחיל בהסברה. או במילה אחרת: שיווק. על המעסיק לשווק לעובדים שוב ושוב את הנושא, להדגיש את זהות הממונה בחברה למניעת הטרדה מינית ולתחזק את התודעה אצל העובדים שיש למי לפנות, שהוא שומר עליהם, שהוא מגנה בכל תוקף מעשים, אמירות, התייחסויות, תצלומים וכל דבר שעלול להוות הטרדה מינית.

עו"ד הילה אראל שמש (צילום: ינאי יחיאל,  יח"צ)
עו"ד הילה אראל שמש | צילום: ינאי יחיאל, יח"צ

מתוך צעדי המנע הללו, על המעסיק לדאוג להסברה ולהרצאות זום בנושא, תוך שהוא מחייב את כלל העובדים בהשתתפות. עליו לדאוג לשלוח את התקנון למניעת הטרדה מינית בדוא"ל או בוואטסאפ לכלל העובדים בחברה ואף להחתים אותם, ובצירוף הדגשה כי על אף העובדה שהם עובדים מהבית - התקנון חל מהסיבות שמנינו לעיל.

על המעסיק גם לדאוג להכשרת הממונה שמינה למניעת הטרדה מינית בחברה, ולוודא שהעובדים יודעים על קיומו. לא פעם העובדים לא יודעים שיש ממונה בכלל. הם אמנם מכירים את התקנון מהשירותים או המטבחון, אבל לא תמיד יודעים מי האחראי או האחראית, ואז, כשיש הטרדה, כאמור גם בפגישות זום, אף אחד לא ידבר.

מה אמור לעשות הממונה על הטרדות מיניות, כאשר לאורך תקופה ארוכה העובדים פועלים מהבית?

ראשית נבהיר כי הממונה אינו האיש האחראי כלפי העובדים, אלא הזרוע הארוכה של המעסיק. התפקיד שלו, בין היתר, הוא נראות. בדרך כלל מדובר בסמנכ"ל משאבי אנוש או תפעול שהוא "גם" האחראי למניעת הטרדה מינית. לפעמים אפילו בלי שהוכשר לכך. לא תמיד המעסיק יודע שעל הממונה לעבור הכשרה ולכן ההמלצה היא שהממונה יסב את תשומת לבו לדאוג לו להכשרה ראויה. כדי לייצר נראות כלפי העובדים, כדאי ומומלץ שמעת לעת ישלח הממונה דוא"ל לעובדים או יקיים עמם פגישות זום להסברת הנושא, יציף אותו וידאג להזמין מומחה חיצוני להרצאה בנושא.

*הכותבת היא עו"ד בעלת משרד עורכי דין, מומחית בדיני עבודה, יועצת ומרצה בנושא הטרדות מיניות.