כשאנחנו חושבים על "שותפים לדירה", לרוב הקונוטציה שעולה לנו בראש היא מסיטקומים אמריקאים, אך נסיבות החיים מזמנות לנו חברויות צבעוניות, הרבה יותר מאלו המאכלסות את הקומדיות הטלוויזיוניות. לעתים דווקא מתוך סיפוק של צרכים משותפים נולדת חברות אמיתית ועמוקה. אחת התופעות היותר מעניינות לכך היא הצלחתו של פרויקט ״כאן גרים״, במסגרתו עוברים סטודנטים לגור עם ניצולי שואה כשותפים לדירה.


עבור הסטודנטים, שהמציאות הכלכלית הנוכחית מאלצת אותם ללהטט בין הלימודים לעבודה זמנית שאמורה לקיים אותם, מדובר בהקלה משמעותית. הסטודנטים אשר מתקבלים לתכנית מקבלים מלגת לימודים שנתית בסך 8,000 ש״ח ממשרד הבינוי והשיכון, ונחסכות להם עלויות שכר הדירה; מחויבויותיהם הן לגור בדירה לפחות 3 לילות בשבוע, לקיים פעילות חברתית עם האזרח הוותיק במשך 4 שעות שבועיות לפחות, ולהשתתף בהוצאות המגורים (על ידי תשלום של 250 ש״ח בחודש). גם לניצולים מדובר בתכנית אופטימלית, שמפיגה את הבדידות, מתבלת את חיי היומיום ויכולה לספק עזרה במיני משימות שגרתיות שונות. 

אולם, כמו שמספרים אלי אוסיאטינסקי, בן 26, ונאווה בת ה-84 (שם בדוי, מכיוון שהחליטה שלא להיחשף בשמה ובתמונתה), המתגוררים יחד במסגרת התכנית מנובמבר של השנה שעברה, מדובר בהרבה מעבר לסיפוק הדדי של האינטרסים האישיים של כל אחד מהם - מדובר בחברות של ממש.

״שמעתי על התכנית דרך פרסומת של התאחדות הסטודנטים״, מספר אלי, סטודנט שנה ג׳ למנהל עסקים ויזמות במרכז הבינתחומי בהרצליה. ״כבר התנדבתי בזמנו עם אזרח ותיק, וחשבתי שזה פרויקט ממש יפה ששווה לנסות אותו״. 

השניים מעידים כי הכימיה ביניהם הייתה מידית: ״היה לנו קשר יפה מאוד כבר מההתחלה״, מספרת נאווה. ״התחברנו דרך הספורט - אלי הוא מדריך כושר, ואני גם הייתי ספורטאית - ייצגתי את ישראל באולימפיאדה בשנות ה-50', בפעם הראשונה שישראל התחרתה״. אף כי הם הזוג הראשון בתכנית של ניצולה וסטודנט (ולא סטודנטית), אלי מעיד כי הוא ״לא מרגיש שזה בא לידי ביטוי״. 

איך זה בשבילכם לגור ביחד?
״קודם כל, הלוואי שהוא היה גר איתי יותר - הוא כל הזמן עסוק, אני רוצה שהוא יחפש עבודה קרובה יותר לבית״, צוחקת נאווה, ואלי מתגונן: ״גם היא עסוקה, היא מתנדבת בוינגייט כמורה לחינוך גופני, הולכת למועדון ולקאנטרי, מתרוצצת, היא כל הזמן פעילה״. 

במה שונים המגורים עם אדם מבוגר ממגורים עם שותף בן גילך?
״הקשישים הם לא מיושנים - הם מאוד פתוחים לדברים חדשים - אבל כן יש להם ראש שונה", מעיד אלי, "נאווה ואני מדברים בשיא הפתיחות, אבל זה לא שאני אצא איתה לבר או אזמין חברים הביתה לשבת על בירה. צריך להיות עם ראש פתוח, אינטליגנציה רגשית גבוהה ונכונות לצאת מאזור הנוחות שלך. צריך גם לא להיות מפונקים - הזקנים הם הארד וורקרס, והם גם מצפים ממך להיות כזה״. 

יצא לך כבר להביא חברים הביתה?
״עדיין לא - אני לומד ועובד הרבה מאוד - אבל נאווה לגמרי בסדר עם זה״.

איך החברים מגיבים?
״בהתחלה הם צחקו, אבל אז הם הבינו שזה סידור רציני שעוזר לשני הצדדים. באופן כללי, אנשים מאוד מתלהבים מזה״.

אין תמונה
לפעמים גבר צריך להיות קצת עם עצמו
גם נאווה נשמעת מרוצה מהסידור: ״בעלי נפטר לפני כמה שנים״, היא מספרת, ״אני גרה לבד בבית עם הכלב, ואני לא בדיוק טיפוס לדיור מוגן, אז הפרויקט הזה התאים לי יפה. אני ואלי מסתדרים טוב מאוד - הוא אפילו מסתדר עם הכלב שלי. מכיוון ששתי הסבתות שלו נפטרו כשהוא היה קטן, אני כמו סבתא שלו, זאת חוויה מתקנת״. 

הוא מכיר את המשפחה שלך?
"יצא לו כבר לפגוש את הבת שלי ואת הנכדה שלי. אני עדיין לא פגשתי את אמא שלו, אבל אני מקווה שזה יקרה בקרוב״. 

מה הכי מצחיק אתכם אחד בשנייה?
״מצחיק אותי שתמיד חם לו", קובעת נאווה ונדמה שעוד רגע היא שולפת סוודר לחמם את אלי, "גם באמצע החורף הוא מסתובב עם גופייה, וכשאני אומרת לו שילבש משהו הוא אומר ׳לך קר, לי חם׳״.

״אותי מצחיק שהיא כל הזמן מלמדת אותי איך להכין חביתה וביצים קשות, ולא מבינה למה אני צוחק כשהיא מסבירה״.

אז מה כן למדתם אחד מהשנייה?
״אני אישה מבוגרת, אז אם כבר הוא צריך ללמוד ממני!״, צוחקת נאווה, ואלי מסכם את החוויה בתובנה לחיים: ״למדתי ממנה איך להישאר אופטימי, ואיך לשמר את שמחת החיים לא משנה מה קורה. זה מדהים בעיניי איך היא כל הזמן שמחה ורוצה לעשות דברים ולא מתעייפת״. 

פרויקט ״כאן גרים״, הנמצא כעת בשנתו השנייה, הוא יוזמה משותפת של שלושה גופים - המשרד לשוויון חברתי, משרד השיכון והבינוי והתאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל.

אין תמונה
לפעמים גבר צריך להיות קצת עם עצמו
״הקשר הרב דורי הוא לב לבה של העשייה במשרד לשוויון חברתי, ופרויקט ׳כאן גרים׳ הוא מיזם הדגל לביטוי קשר אמיץ זה", אמרה השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל, "כסטודנטית צעירה בבן גוריון הייתה לי הזכות לגור עם אזרחית ותיקה בבאר שבע. חשבתי שאבוא לתרום ולחזק, ובפועל יצאתי נתרמת ומחוזקת. זה קסמו של הקשר הרב דורי, הוא מחולל פלאים בשני הצדדים". 

גלעד ארדיטי, יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל, הוסיף: "בשנתיים האחרונות השתתפו מאות סטודנטים ואזרחים ותיקים בפרויקט ונוצרו קשרים אמיצים שלא היו מתקיימים לולא החיבור הזה. בעינינו כסטודנטים זה לא מובן מאליו שאזרחים ותיקים פותחים את הבית שלהם וחיים בשותפות עם אדם הצעיר מהם בעשרות שנים, ואנו שמחים שהתוכנית מניבה תגובות חיוביות משני הצדדים”. יואב גלנט, שר הבינוי והשיכון, הוסיף: "נקודת המפגש בין אזרחים ותיקים לסטודנטים במסגרת הפרויקט מסמלת את תמצית הישראליות: בערבות ההדדית, בשיתוף ובקשר בין הדורות, נוצר ערך חברתי ותרומה עצומה לצעיר ולוותיק, ולנו כולנו, כחברה."

סטודנטים ואזרחים ותיקים המעוניינים להשתתף בתכנית בשנת הלימודים תשע״ז יוכלו להירשם החל מחודש יוני 2016.