ישראלים רבים מתעניינים בלימודי תואר ראשון, שני ודוקטורט במוסדות להשכלה גבוהה בבריטניה, ולא בכדי. מערכת ההשכלה הגבוהה בממלכה היא מהמובילות בעולם - אוניברסיטאות בריטיות מדורגות בין הטובות ביותר מסוגן בכמעט כל תחום מחקר מרכזי. לימודים בבריטניה מאפשרים לבצע מחקר באיכות גבוהה, לצד החוקרים והמרצים המובילים בעולם במגוון רחב של דיסציפלינות.

סטודנטים ישראלים חווים הצלחה רבה במסגרת לימודיהם במוסדות להשכלה גבוהה בבריטניה, משתי סיבות עיקריות: ראשית, הלימודים מתבצעים בשפה האנגלית, מה שמאפשר השתלבות חלקה ומוצלחת של ישראלים בקורסים המוצעים. שנית, מערכת ההשכלה הגבוהה בבריטניה דומה מבחינות רבות למקבילתה הישראלית, בראש ובראשונה בעידוד חשיבה ביקורתית.


כיום לומדים בכל שנה בבריטניה כ-500 סטודנטים ישראלים, מספר יציב למדי בשנתיים האחרונות' מרביתם לומדים לתואר שני. כמות הישראלים הלומדים בבריטניה קטנה לעומת מדינות אחרות, אולם הסטודנטים הישראלים מבוקשים מאוד - הם נחשבים לחריפים, יצירתיים, בוגרים ובעלי חשיבה ביקורתית.

לפני כשבועיים אירח בביתו שגריר בריטניה בישראל, דיוויד קוורי, אירוע בנושא השכלה גבוהה בבריטניה. באירוע השתתפו ישראלים בוגרי האקדמיות בממלכה הבריטית, נציגי המוסדות ומחלקי מלגות וכן סטודנטים המתכננים ללמוד בבריטניה. קוורי הצהיר כי "ישראל ובריטניה הן מעצמות אקדמיות, ושתיהן יכולות להפיק ערך מוסף עצום משיתוף פעולה".

שגריר בריטניה בישראל - דיוויד קוורי (צילום: בן קלמר, באדיבות שגרירות בריטניה)
שגריר בריטניה בישראל - דיוויד קוורי | צילום: בן קלמר, באדיבות שגרירות בריטניה

"האוניברסיטאות בבריטניה הן אחת ממקורות העוצמה שלה", הדגיש קוורי, "ארבע אוניברסיטאות בריטיות מדורגות בעשירייה הפותחת העולמית, ואוניברסיטת אוקספורד נבחרה לאחרונה לאוניברסיטה הטובה בעולם. גם בישראל יש אוניברסיטאות מצוינות, ותפקידי למקסם את שיתוף הפעולה ביניהן ולהגביר את תנועת הסטודנטים מישראל לבריטניה ומבריטניה לישראל. לחלופת הסטודנטים בין המדינות חשיבות עצומה - בריטניה מדגישה בכך את התנגדותה לתנועות החרם, ומחזקת בכך את שיתופי הפעולה האקדמיים בין המדינות".

כריסטיאן דאנקאמב, ראש המועצה הבריטית בישראל, שהשתתף אף הוא באירוע, הוסיף: "אחת הדרכים הטובות ביותר לחזק את הקשרים בין ישראל לבריטניה היא באמצעות לימודים במוסדות להשכלה גבוהה של המדינות. הלימודים מאפשרים הבנה מעמיקה יותר אחד של השני".

אז אחרי שהשתכנענו, כמה זה עולה?

תואר ראשון בדרך כלל עולה 9,000 פאונד לשנה לבריטים ולתושבי האיחוד, ו-16,000 עד 21,000 פאונד לשנה לתלמידים מחו"ל, המחיר משתנה בהתאם לתואר.

תואר שני נע בין 9,000 ל-12,000 פאונד לשנה לבריטים (יש תארים שנמשכים רק שנה ולכן הסכום מכסה את כל התואר), ו-16,000 עד 20,000 אלף פאונד לשנה לתלמידים מחו"ל. המחיר כמובן משתנה ממוסד אחד לשני, כאשר יש כמה מוסדות שבהם בריטים, אירופאים ותושבים מחו"ל משלמים כולם את אותו הסכום.

המחיר לתואר שלישי משתנה ומגוון מאד ונע בין 4,000 פאונד לשנה עבור בריטים ותושבי האיחוד, ויכול להגיע עד 15,000 פאונד בשנה, תלוי בתואר, בסוג המעבדה ואם תושב הינו בריטי, חבר האיחוד האירופי או כלל לא.

אירוע בבית שגריר בריטניה בישראל (צילום: בן קלמר, באדיבות שגרירות בריטניה)
אירוע בבית שגריר בריטניה בישראל | צילום: בן קלמר, באדיבות שגרירות בריטניה

איך נרשמים?

הרשמה לתארים מתקדמים מתבצעת באופן ישיר מול מוסד הלימודים; לרוב האוניברסיטאות ניתן להירשם החל מחודש ספטמבר, כלומר כ-11 חודשים לפני תחילת שנת הלימודים. לחלק מהאוניברסיטאות יש מועד סיום להרשמה, בעוד אחרות מריצות הרשמה פתוחה לאורך כל השנה, כאשר ההמלצה היא להירשם כמה שיותר מוקדם על מנת להגדיל את סיכויי הקבלה.

רוב האוניברסיטאות דורשות טופס ציונים מתורגם, המלצות של מרצים וחיבור אישי. כמו כן הן ידרשו להעריך את רמת האנגלית של המועמד או המועמדת באמצעות מבחן IELTS, אותו ניתן לבצע בישראל דרך המועצה הבריטית. אורך לימודי התואר השני משתנה ונע בין שנה לשנתיים. את חלק מהתכניות ניתן לסיים ב-12 חודשים.

אירוע בבית שגריר בריטניה בישראל (צילום: בן קלמר, באדיבות שגרירות בריטניה)
"אחת הדרכים הטובות ביותר לחזק את הקשרים בין ישראל לבריטניה היא באמצעות לימודים במוסדות להשכלה גבוהה" | צילום: בן קלמר, באדיבות שגרירות בריטניה

שכר הלימוד בבריטניה משתנה ממוסד לימודים אחד למשנהו, ותלוי גם בסוג התואר. חלק מהאוניברסיטאות מציעות מלגות לסטודנטים בינלאומיים, וחלקן אף מציעות מלגות המיועדות לסטודנטים ישראלים. ישראלים גם יכולים לקבל סיוע ממספר מלגות וקרנות פרטיות. ניתן למצוא רשימה מלאה של מלגות רלוונטיות דרך אתר המועצה הבריטית.