חינוך עם משמעות: במכללה האקדמית חמדת, חיים את ערך החוסן מדי יום ביומו

המכללה האקדמית חמדת חרטה על דגלה את ערך החוסן. היא שואפת להפוך את הסטודנטים והסטודנטיות שלה לא רק למורים ולמורות נהדרים, אלא גם לסוכני חוסן במערכת החינוך: מורים משמעותיים שמעניקים לתלמידים הרבה יותר מרק ידע יבש באנגלית או בחשבון.

פרופסור חיים שקד, נשיא המכללה, קורא לזה ״פדגוגיה של חוסן״. ״העיסוק העיקרי שלנו כמכללה הוא הכשרה של מורות ומורים״, הוא אומר. ״אנחנו רוצים ליצור אצל אנשי ונשות החינוך העתידיים גם מחויבות וגם יכולת לביסוס החוסן של התלמידים - זו גם זהות חינוכית וגם ארגז כלים שיעמוד לרשותם״.

חינוך שמעצים את התלמיד

אז מה זה בעצם חוסן? המכללה מפרשת את המילה בצורה רחבה. ״ברמה הראשונה - חוסן הוא היכולת להתמודד עם קשיים״, פותח שקד. ״אם קורה משהו מאתגר, אסון או טרגדיה, חוסן הוא היכולת לצלוח אותו, לחזור לעצמך ואפילו לצאת מזה מחוזק. ברמה הזו, משהו שעלול לקרות לתלמידים למשל הוא חרם חברתי, פרסום של סרטונים אישיים, או בעיות בבית או באזור. החוסן הוא היכולת להתמודד ולחזור לתפקוד - והרעיון הוא שהמורים והמורות יוכלו לתרום לכך״.

הרמה הבאה נוגעת לצמיחה מעלה: ״בשלב השני, חוסן הוא להגיע למימוש מלוא הפוטנציאל, לדחוף את עצמך להישגים שלא האמנת שתגיע אליהם, או שהסיבה לא האמינה שתגיע אליהם״.

בהתחשב במשבר המתמשך בו נמצאת מדינת ישראל, לא מפתיע שהדיבור על נושא החוסן הוא נרחב - אבל לא שגרתי להזכיר את התפקיד של מערכת החינוך בו. ״חוסן נתפש כמשהו של מטפלים רגשיים, של פסיכולוגים״, אומר שקד. ״הטענה שלנו היא שגם למערכת החינוך יש הרבה מה לתרום בגזרה הזו״.

איך זה מתבצע בפועל?

״מורים צריכים להיות מורים - לא צריכה להיות ציפייה שהם יהיו גם קצת פסיכולוגים, או 90% מורים ו-10% מטפלים. אבל הם בהחלט יכולים לעשות את העבודה שלהם בהתכווננות מסוימת, לדייק את השיטות ואת המטרות שלהם, כדי לתרום לחוסן של התלמיד. הדבר המרכזי בעינינו הוא שיטות ההוראה: הלמידה צריכה להוכיח לתלמידים שוב ושוב שהם יכולים יותר ממה שהם חושבים. אם מורה אומר לתלמידים: ׳אתם לא יודעים כלום, אז תשבו, תשתקו ותקשיבו", כמו בהוראה מסורתית - זה לא מעצים את התלמיד. אבל אם המורה יגיד לתלמידים שהם יכולים לנהל את הלמידה שלהם בעצמם, להציב לעצמם מטרות, לעבוד בקבוצות, לנהל פרויקט ולפעול מתוך מוטיבציה פנימית - זה יראה להם שהם מסוגלים ליותר משהם חושבים. מורים צריכים לומר לתלמידים שהם יכולים לאתר ידע לבד, להציג אותו בפני אחרים, לבקר ידע שמוצג בפניהם ואפילו ליצור ידע חדש; שמותר להם לחשוב אחרת מאחרים״.

שיטת הוראה כזו, לפני המשנה של מכללת חמדת, תיתן לתלמידים את הכלים להגיע להישגים שהם לא חלמו עליהם וגם להתמודד עם אתגרים וכישלונות, ליפול, לקום ולהמשיך. ואז, כשיגיע רגע האמת בחיים האמיתיים, התלמיד יוכל להגיד לעצמו: ״כבר ראיתי הרבה פעמים שאני יכול להתמודד. אז גם עכשיו, כשקרה משהו יותר מאתגר, אני סומך על עצמי״.

פרופ׳ שקד מסכם: ״הניסיון המצטבר של פיתוח חוסן תוך כדי למידה נועד לכך שברגע האמת התלמיד יצליח לגייס מתוכו ומהסביבה שלו את כל המשאבים הנחוצים כדי להתמודד ואפילו לצמוח״.

המורים: סוכני החוסן הראשונים

עבור מכללת חמדת, החוסן הוא לא רק מילים באוויר - אלא ערך שנקרא למבחן המציאות. המכללה נמצאת בשדות נגב, אחת מ-4 הרשויות שגובלות ברצועת עזה. המצב הביטחוני באזור מעולם לא היה יציב - ובעקבות ה-7 באוקטובר חטף טלטלה חזקה. ״במהלך המלחמה גילינו שהדיבור הבלתי פוסק על חוסן משרת אותך ברגע האמת״, חושף שקד. ״אתה מטפטף לעצמך את המסרים האלה שוב ושוב, וכשמגיע הקושי הם באמת מחזקים אותך״.

המכללה הושפעה מן הסתם מאירועי ה-7 באוקטובר. מתוך קבוצה של 17 סטודנטים זרים שגרו בקיבוץ עלומים, 10 נרצחו, 3 בתהליכי שיקום בריאותיים ועוד אחד עדיין חטוף בעזה - ביפין ג׳ושי. מורה מאמנת שעבדה עם סטודנטים וסטודנטיות מהמכללה נרצחה, וסטודנטים וחברי סגל איבדו קרובים ובני משפחה. גם מספר המפונים היה רב והגיע למאות. ״עכשיו המצב יותר טוב - גם אם לא לגמרי רגוע״, מספר שקד. ״אנחנו נמצאים בתהליך החלמה מהמשקעים ומהטראומות, בהרבה מישורים. וזה בסדר - חלק מהרעיון של חוסן הוא להבין שהמשבר הוא חלק מהסיפור שלך, לא משהו שאפשר להתגבר עליו ולשכוח. אנחנו לומדים איך להתמודד עם זה ולצמוח מתוך זה״.

גם בהסתכלות על המדינה כולה, המלחמה הפכה את תפיסת העולם של חמדת לרלוונטית מתמיד לחברה הישראלית. ״המצב היום הוא שיש המון ילדים עם צרכים רגשיים בעקבות המלחמה, הפינויים וכל מה שעברנו כמדינה״, אומר שקד. ״גם אם תיקח את כל המטפלות והמטפלים שיש בארץ ותביא אותם למערכת החינוך, זה עדיין לא יספיק. הרעיון שלנו הוא שאנשי החינוך צריכים להיות הקו הראשון, סוכני החוסן הראשונים. מי שעבר דברים מורכבים יותר צריך כמובן גם איש מקצוע מהתחום הטיפולי, אבל החינוך הוא הקו הראשון״.

במכללת חמדת לומדים כיום מעל 1,500 סטודנטים וסטודנטיות לתואר אקדמי, ולצדם כ-6,000 תלמידים ביחידה ללימודי חוץ. את ערך החוסן היא מקנה לכולם, בין אם הם עדיין לומדים לתואר ראשון או כבר עובדים בשטח בתחום החינוך. ״סטודנטים בוחרים בנו כדי ללמוד חינוך עם משמעות״, מסכם שקד. ״לא רק להקנות ידע ולפתח מיומנויות, אלא לתת ערך מוסף לחיים עצמם״.