צעירים רבים שואפים לעסוק ברפואה, מקצוע מאתגר ומספק שאין שני לו בשוק העבודה בכל הקשור לשליחות ועניין מקצועי.
מסלול הלימודים מוכר וידוע: הוא מונה שבע שנים, כולל שנת סטאז' ואז לרוב עוד מספר שנים של התמחות בתחום רפואה ספציפי, בו מעוניינים להתמקצע (כגון: רפואת משפחה, רפואה פנימית לתת-סוגיה, כירורגיה, פסיכיאטריה ועוד). במקביל, קיימת אפשרות לבוגרי תואר ראשון בתחומים מסוימים ו/או אשר למדו מקבץ קורסים מסוימים, אותו הגדירה המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג), להמשיך ללימודים לתואר ד"ר ברפואה (M.D.) במסלול של 4 שנים (הקיים כיום באוניברסיטאות: ת"א, בר-אילן – קמפוס צפת ואריאל). אך כדי להגשים את החלום, חשוב להתייחס לשורה של קריטריונים כדי לוודא קבלה אפשרית לתחום וכן התאמה אליו. הנה כמה מהבולטים ביותר:
מוכנות להשקעה
לימודי רפואה נחשבים לאינטנסיביים ביותר לעומת מסלולי לימוד במקצועות אחרים. מדובר בשש שנים או ארבע שנים (תלוי במסלול) של למידה תיאורטית מקיפה ברמה גבוהה, לצד התנסויות קליניות במחלקות שונות בבתי חולים, שלאחריהן מגיעה תקופת סטאז' ולרוב עוד פרק זמן יחסית ארוך של התמחות, במסגרתם הסטודנטים והבוגרים זוכים לחוות את הצד הפרקטי והמעשי של הלמידה, על ידי משמרות ארוכות במיוחד.
למעשה, משבר הקורונה הציף את הבעייתיות בכמות שעות העבודה המוגזמות של עובדים העוסקים ברפואה, ובמיוחד של מתמחי הרפואה, שעובדים במשמרות של 26 שעות רצופות. לכן, על המועמדים ללימודים לקחת בחשבון שעיסוק ברפואה, במיוחד בתקופת ההתמחות, שואב אנרגיות רבות ומשפיע לא מעט על חיי הזוגיות, המשפחה והפנאי.
התאמה לתחום
לא כל אחד יכול לעסוק ברפואה. מעבר לשעות האינטנסיביות שמשפיעות על כל תחומי החיים, אנשים העוסקים ברפואה נאלצים להתמודד לעיתים עם מראות קשים וסיטואציות לא נעימות. זה מצריך מהם תכונות אופי שלא קיימות אצל כל אדם, כמו קור רוח, יכולת עמידה במצבי לחץ, מוסר עבודה גבוה, סבלנות ואמפתיה למטופלים.
חשוב להבין האם יש לכם את שצריך כדי להתמודד עם המכשולים המנטליים של מקצוע הרפואה, והאם אתם בנויים לא רק למסלול הלימודים הארוך, אלא גם להתמחות ולקריירה שיגיעו בסיום הלימודים התיאורטיים.
עלות מול רווח
לפני שמתחילים ללמוד רפואה, חשוב לבחון גם עד כמה הלימודים 'מחזירים את ההשקעה' הכספית כאשר מתחילים לעבוד בתחום. למעשה, לימודי רפואה בישראל במסלול השש-שנתי צפויים לעלות כ- 80,000 ₪ לפחות, כך שאת ההשקעה אפשר להחזיר כבר בשנת הסטאז'. מתמחה צעיר בבית חולים ציבורי אמור להרוויח בין 10,000 ל- 11,000 ₪ בחודש, כך שבתוך שנה ניתן להחזיר את סכום הנטו שהושקע על הלימודים עצמם.
תכנית הלימודים והמוסד האקדמי
נתוני הקבלה למסלולים השש-שנתיים הינם גבוהים ביותר (ויש שיאמרו "לא ריאליים"). כדאי להביא בחשבון גם את אופציית התואר הראשון וממנו להמשיך במסלול הארבע-שנתי ללימודי ד"ר לרפואה. אחד הדברים החשובים ביותר שצריך להבין לפני שנרשמים ללימודים בתחום הרפואה הוא איזה מוסד לימודים מתאים למה שאתם מחפשים. חשוב מאוד לבחור מוסד לימודים שמותאם לעולם הרפואה המודרני והדיגיטלי של היום, שנשען על טכניקות לימוד חדישות ולא מתבסס אך ורק על לימודי רפואה מסורתיים, אלא גם על חדשנות, טכנולוגיה ומדעי הנתונים – הכול על מנת להפוך את עצמכם לאטרקטיביים ובעלי יתרון בשוק העבודה בסיום הלימודים.
הצורך בטכנולוגיות רפואיות גדל מאוד, בייחוד במשבר הקורונה העולמי, והוליד פיתוח והטמעה מוגברים שלהן, בעיקר בכל הקשור לתמיכה בקבלת החלטות רפואיות על בסיס AI (אינטליגנציה מלאכותית), הנגשת מידע, אבחון וטיפול מרחוק וייעול מערכות בריאות. השילוב המורכב והחיוני בין ידע ברפואה לידע טכנולוגי בעולמות הנתונים יצר תחום חדש לגמרי שמתפתח במהירות – רפואה דיגיטלית.
נכון לעכשיו, אין בישראל מענה ראוי לצורך באנשים בעלי ידע משולב ברפואה ובטכנולוגיה בעולמות הנתונים, ולכן HIT מכון טכנולוגי חולון, יצרו תכנית חדשה ומהפכנית, המכשירה בוגרים שיוכלו להשתלב בצורה הטובה יותר בעולם הרפואה הדיגיטלית, ואף לזכות ביתרון מהותי בקבלה ללימודי המשך ברפואה. לתכנית שותפים בתי חולים מובילים בארץ: איכילוב, שיבא, רבין, הדסה ועוד, בנוסף לקופות חולים ולתמיכה בפן המחקרי מצד המכון הביולוגי בנס ציונה.
תואר B.Sc. בטכנולוגיות דיגיטליות ברפואה מורכב מ-50% מדעי הרפואה ומ-50% מדעי הנתונים בסביבות ביו-רפואיות. התואר מאפשר לבוגרים להשתלב כמנתחי מידע ואנליסטים של מידע רפואי, תומכי מחקר ומומחים בכל הקשור להיבטים הדיגיטליים והטכנולוגיים של עולם הרפואה במגוון מוסדות במערכת הבריאות – מרכזי מחקר וחדשנות בבתי חולים ובקופות חולים, בחברות פארמה, בחברות ביטוח רפואי ומעל לכל - בסטארט-אפים הרבים בעולם הרפואה הדיגיטלית. התכנית מאפשרת לבוגרים להמשיך ללימודי רפואה (M.D.) במסלול ארבע-שנתי בארץ ובמוסדות נבחרים בחו"ל.
תנאי הקבלה
כאמור, תנאי הקבלה ללימודי רפואה במוסדות ללימודי רפואה ברחבי הארץ נחשבים לנוקשים ולמאתגרים ביותר. בשל מספר המועמדים הגבוה מדי שנה, דרישות הסף לקבלה ללימודי רפואה הן המחמירות ביותר בעולם הלימודים בישראל, מה שמוביל צעירים רבים ללמוד רפואה בחו"ל, במוסדות בהם תנאי הקבלה נמוכים יותר.
אפשרות נוספת היא להגיע מוכנים יותר על מנת לעמוד בתנאי הקבלה לתכנית הארבע-שנתית. בתכנית הלימודים לתואר (B.Sc.) בטכנולוגיות דיגיטליות ברפואה של HIT למשל, אפשר לבחור בשנה השלישית בתוכנית התמחות במסלול מדעי הרפואה. מסלול זה מיועד לבוגרים שרוצים להמשיך ללמוד רפואה במסלול הארבע-שנתי. מסלול זה מעניק יתרון למועמדים ללימודי רפואה, שכן הם מגיעים מצוידים בכל הידע הנדרש ללימודי רפואה, לצד ידע טכנולוגי עשיר והבנה בתחום המחקר הרפואי-טכנולוגי. במסגרת המסלול ילמדו הסטודנטים קורסים מתקדמים בנושאים כמו שיח רופא-מטופל בעידן הדיגיטלי, ניתוח וקבלת החלטות בעולם הרפואי, טיפול תרופתי בעידן הדיגיטלי שצפויים לסייע להם בקבלה ללימודי רפואה ובהתמודדות עם מסלול הלימודים בעתיד.
תנאי הקבלה לתוכנית בוגר (B.Sc.) בטכנולוגיות דיגיטליות ברפואה נוחים ונגישים יותר מאשר לימודי רפואה מסורתיים בתוכנית שש-שנתית: תעודת בגרות עם ממוצע ציונים משוקלל של 90 לפחות; לימודי מתמטיקה ברמת 5 יחידות בציון 75 לפחות / ברמת 4 יחידות בציון 85 לפחות (או לבוגרי מכינה בתחום); לימודי פיזיקה ברמת 5 יחידות בציון 75 לפחות / ברמת 4 יחידות בציון 85 לפחות (או לבוגרי מכינה בתחום); בחינה פסיכומטרית בציון של 600 לפחות בדגש כמותי, עם ציון של 125 לפחות בחלק הכמותי של הבחינה (בעלי ממוצע בגרויות של 105 ומעלה פטורים מהבחינה הפסיכומטרית).
לפרטים נוספים ומידע אודות הרשמה למסלול הלימודים לרפואה דיגיטלית לחצו כאן