משבר הקורונה העולמי השפיע על כולם, ללא יוצא מן הכלל: אנשים פרטיים, מדינות וארגונים. בין היתר, אחת התובנות העיקריות מהמשבר הייתה שכל ארגון צריך הון אנושי איכותי שמסוגל לתת פתרונות טכנולוגיים באופן דינאמי. אבל בעוד עובדים עם יכולות כאלה הם חלק בלתי נפרד מתחומי ההייטק והתעשייה המודרנית, דווקא ענף הרפואה נותר מאחור.
כדי לענות על הצורך הזה, החליט מכון טכנולוגי חולון לפתוח מסלול לימודים חדשני, לראשונה בישראל, שמשלב את מדעי הנתונים והטכנולוגיה יחד עם מדעי הרפואה. התואר עוסק בטכנולוגיות דיגיטליות ברפואה (B.Sc), והוא פותח עבור בוגריו את מסלול התעסוקה העדכני ביותר בתחומים אלה לעידן של אחרי הקורונה.
מסלול אחד, שני תחומים מבוקשים
התואר בטכנולוגיות דיגיטליות ברפואה מבית HIT יאפשר לבוגריו להשתלב כמפתחים, מנתחי מידע ותומכי מחקר בארגונים פרטיים וציבוריים. הבוגרים גם יוכלו להשתלב כמנתחי נתונים רפואיים, מקצוע שיש עבורו ביקוש שיא כיום בשוק, ואין צורך להיות רופאים כדי לעסוק בו.
"הצורך בכוח אדם מסוג זה קיים כרגע והוא רק יילך ויגבר", מספר ד"ר רפאל ברכאן, סגן נשיא למחקר, חדשנות ובינלאומיות ב-HIT ומי שהגה והקים את התוכנית ללימודי תואר ראשון בטכנולוגיות דיגיטליות ברפואה. "הקורונה האיצה ושחררה חסמים, וכל מי שירצה להיות שחקן בזירה הרפואית יצטרך כוח אדם שיהיה אמון על ניתוח וניהול הנתונים שלו".
בהמשך לדברי ד"ר ברכאן, ראוי להזכיר את הביקוש לעובדים שבקיאים גם במדעי הנתונים והטכנולוגיה וגם במדעי הרפואה בהמון מקומות שונים בארץ ובעולם: מרכזי חדשנות בבתי חולים, מכוני מחקר של קופות חולים וארגוני רפואה קהילתית, סטארט-אפים בתחום הרפואה הדיגיטלית, חברות פארמה ואף חברות ביטוח (דפי 4A עם מידע על הפוליסה OUT, דאטה במערכות מחשב מתוחכמות IN).
"בוגרי תואר כזה יהיו הרופאים המתאימים ל-2050"
למעשה, המחשבים (החל משעונים חכמים ועד למחשבי על) מקיפים את כל מהלך חיינו כבר הרבה מאוד שנים, מה שמעלה את השאלה - מדוע תכני לימודים מסוג זה לא שולבו בתארים ברפואה עוד לפני הקורונה? "צריך להבין שמאוד קשה להכניס תכנים חדשים לתוכניות לימודי רפואה שש-שנתיות קלאסיות", מסביר ד"ר ברכאן. "ישנם, כמובן, מסלולים ארבע-שנתיים לבוגרי/ות תואר ראשון במדעי הרפואה, מדעי החיים, רוקחות ועוד, אלא שגם שם נעדר המימד הטכנולוגי-דיגיטלי שהוא בבחינת הכרח היום".
החידוש שעליו מדבר ד"ר ברכאן במסלול הייחודי של HIT בא לידי ביטוי במתן אפשרות לאתחל קריירה חשובה שעד היום לא היה לה מענה אקדמי. בשטח כבר מבינים את החשיבות: "בוגרי תואר כזה יהיו הרופאים המתאימים ל-2050", מצהיר פרופ' זאב רוטשטיין, מנכ"ל בית החולים הדסה, ומנמק: "אנחנו משוועים לרופאים שלא בורחים ממחשבים או רובוטים ולכאלה שיכולים להפוך את בתי החולים במהירות למאוד דיגיטליים".
"הרפואה הדיגיטלית תומכת ברופאים ובצוות המטפל ולכן היא לא מחליפה את הקשר והקרבה", מוסיפה ד"ר ענת אנגל, מנכ"לית בית החולים וולפסון. "האבחנה, למשל, לא יכולה להתקבל מבלי ללמוד את המטופלים, אז טעות לחשוב שהמערכות הדיגיטליות מרחיקות בין הרופא לבין החולה. בפועל, הטכנולוגיה יכולה גם להעצים את המטופל, לעזור לו להיות שותף במידע ובהחלטות ולאפשר לו לקבל אחריות על הטיפול".
מה צריך כדי להתקבל לתואר בטכנולוגיות דיגיטליות ברפואה?
כאן המקום לציין שתנאי הקבלה במסלול לתואר בוגר בטכנולוגיות דיגיטליות ברפואה גבוהים בהשוואה לשאר תוכניות הלימודים במכון טכנולוגי חולון. היתרון הוא רף גבוה שמבטיח סביבת לימודים מאתגרת ויצירת קשר עם מי שיובילו את התחום כבר בשנים הבאות.
בשביל להתקבל למסלול היוקרתי, תצטרכו להגיע עם תעודת בגרות, ממוצע ציונים משוקלל של 90 לפחות, לימודי מתמטיקה ברמה של 5 יח"ל בציון 75 לפחות או מתמטיקה ברמה של 4 יח"ל בציון 85 לפחות ולימודי פיסיקה ברמה של 5 יח"ל בציון 75 לפחות או פיסיקה ברמה של 4 יח"ל בציון 85 לפחות. למי שלא עומדים בתנאים אלה מוצעים מסלולי מכינות שונים.
בנוסף, הקבלה מותנית בבחינה פסיכומטרית בציון של 600 לפחות ועם ציון של 125 מינימום בחלק הכמותי. עם זאת, בעלי ממוצע בגרות משוקלל של 105 ומעלה יהיו פטורים מהבחינה הפסיכומטרית.
הבונוס: התוכנית של HIT מאפשרת לבוגרים המעוניינים בכך להמשיך ללימודי רפואה (.M.D) במסלול השלמה 4 שנתי (בארץ או בחו"ל). בזכות שיתופי הפעולה הייחודיים של מכון טכנולוגי חולון, ההשלמה לרפואה מתבצעת מול המוסדות המובילים בארץ וביניהם שיבא, איכילוב, הדסה ועוד.
נשמע לכם מעניין? לפרטים נוספים על התואר בטכנולוגיות דיגיטליות ברפואה לחצו כאן>