יין אדום, לבן או רוזה - הוא הדוגמה הטובה ביותר, וכמובן אחת העתיקות ביותר, לביוטכנולוגיה. כן, מדובר ביין, המשקה הזה שמורכב מענבים סחוטים שהסוכר בהם הופך לאלכוהול בעזרת שמרים.
"ההגדרה הכי טובה ופשוטה לשאלה מה היא ביוטכנולוגיה, היא מניפולציות שמבצעים בחומרים טבעיים, חומרים ביולוגיים, כדי להתאימם לצרכים שלנו, בני האדם", מסביר ד"ר שי טייב, מרצה בחוג לביוטכנולוגיה, במכללה האקדמית הדסה ירושלים. ד"ר טייב יודע על מה הוא מדבר. לפני שנים הוא התחיל את דרכו בתחום כשהתקבל ללימודים לתואר ראשון בביוטכנולוגיה באקדמית הדסה. כיום הוא, כאמור, מרצה במכללה וגם הקים חברה בה הוא מפתח דרך חדשה לריפוי סרטן באמצעות נגיפים, פרי מחקרו בדוקטורט שנעשה במעבדותיהם של פרופסור עמוס פנט וזיכריה רונס באוניברסיטה העברית.
"ביוטכנולוגיה היא תחום שמשתלב כמעט בכל סוגי התעשייה: רפואה ודיאגנוסטיקה, חקלאות, תרופות, מזון ואפילו פלסטיק, ויש לה תפקיד חשוב במציאת פתרונות לאיכות הסביבה. יש חברות שמפתחות יכולות שמבוססות על אמצעים ביולוגיים כדי לפתור בעיות שעד היום לא היה להן מענה. למשל, ניקוי אוקיינוסים מכתמי נפט באמצעות חיידקים, שימוש בחיידקים לפירוק של מוצרי פלסטיק שלא יאגרו וייצרו ערמות זבל או הפיכת מזון לאיכותי ומזין יותר בעזרת שמרים או ירקות מהונדסים גנטית. בעשור האחרון חלה התקדמות עצומה בתחום הזה שמשתלב היום במגוון רחב של תעשיות", מסביר ד"ר טייב.
"ביוטכנולוגיה משפיעה על פיתוחם של תרופות וטיפולים רפואיים טובים יותר, אבל זהו נושא רחב מאד, והשימוש בתאים חיים התרחב כיום למציאת פתרונות למגוון גדול של בעיות", מוסיף פרופ' ברטולד פרידלנדר, נשיא המכללה האקדמית הדסה ומי שהקים את החוג לביוטכנולוגיה במכללה ועמד בראשו במשך 8 שנים.
פרופ' פרידלנדר היה בין הראשונים בישראל לזהות את הצורך הגובר באמצעים ביוטכנולוגיים והראשון שיזם והקים חוג לתואר ראשון בתחום. "היינו הראשונים לקבל אישור של המל"ג לתוכנית לתואר ראשון, עד אז היו רק אופציות בתואר שני ושלישי. האתגר הגדול היה לשכנע שיש לבוגרי תואר ראשון סיכויים לעבודה ולקריירה. ואכן, מאז שנת 2007 כ-90% מהבוגרים שלנו השתלבו בתעשייה הביוטכנולוגית, בחברות תרופות, בחקלאות, בחברות הזנק או לחלופין המשיכו לתארים מתקדמים. בשנים האחרונות חלק מהסטודנטים משתמשים בתואר הזה כמקפצה ללימודי רפואה."
במה שונה החוג של האקדמית הדסה מחוגים אחרים בהם לומדים ביוטכנולוגיה?
"הסטודנטים שלנו זוכים בלמעלה מ-300 שעות מעבדה, וכתוצאה מכך הבוגרים שלנו רוכשים ידע וניסיון מעשי רחבים שמקנים להם יתרון משמעותי בהמשך הדרך המקצועית או האקדמית שלהם".
למי מתאימים לימודי ביוטכנולוגיה?
ד"ר טייב: "לבעלי ולבעלות זיקה ואהבה לביולוגיה וחשיבה מחוץ לקופסה. ביוטכנולוגיה היא תחום שיכול להפתיע, במרבית המחקרים שזכו בפרסים הדבר נעשה בזכות תוצאות שלא חזו מראש והפתיעו את החוקרים. ביוטכנולוגיה היא מקצוע לאנשים אמביציוזיים, שרוצים ומוכנים להשקיע, אנשים בעלי יכולת לבצע אינטגרציה של תחומים, נושאים ורעיונות בו זמנית וכמו כן להגיע להסקת מסקנות בצורה חשיבתית ברמה גבוהה".
"זהו תחום מתגמל מאד מבחינה אינטלקטואלית ופרקטית. בוגרי תואר ראשון עשויים להתקבל לתפקידי בקרת איכות ולצפות לשכר התחלתי של 8,000 שקלים ומעלה, בעלי תואר שני יכולים לצפות לתפקידים מחקריים, לתפקידים מתקדמים בתחום בקרת איכות ושיווק מוצרים ביוטכנולוגיים או תרופתיים, ולשכר התחלתי של 11,000 שקלים ויותר. בוגרים שלנו שממשיכים ללימודי דוקטורט יכולים לשאוף לתפקידי ניהול צוותי מחקר, ולמשרות הוראה במכללות ובאוניברסיטאות או להיות יועצים בחברות גדולות".
"אני, למשל, עוסק כיום גם בהוראה במכללה ובמחקר, ובמקביל, מפתח את החברה שלי ViruCure Therapeutics", מוסיף דר' טייב, "כיום אנחנו בונים מעבדות מחקר ומשרדים ובעיצומו של תהליך קיבוץ מידע מחקרי קליני ופרה קליני (בחיות מודל) כמו גם גיוס אנשים מובילי דעה ברמה הבינלאומית בתחום".
"התחום הזה מתפתח מדי יום, כך שבעתיד אנחנו צופים עוד אופציות רבות ומגוונות לבוגרים שלנו. לכן גם חשוב לנו שהסגל האקדמי יהיה מעורב ואנחנו מעודדים אותם להיות שותפים בפרויקטים מחקריים, כדוגמת המחקר של ד"ר טייב, ולהעביר מסרים וחדשנות לסטודנטים", מסכם פרופ' פרידלנדר.