תקשורת חברתית אינה מוגבלת לחברה האנושית בלבד. ידוע כי גם בעלי-חיים מקיימים תקשורת בין הפרטים שבחברה בעזרת קולות, מחוות גוף וכו'. אך מה באשר לצמחים? מתברר שגם הם מצליחים לתקשר ביניהם ולקיים מערכות יחסים מורכבות, וכל זאת ללא שימוש במוח או במערכת חישוב מרכזית.
בני האדם תלויים בצמחים לצורך מחייתם, החל במוצרים מובנים מאליהם כגון ביגוד, מזון, תרופות ונייר וכלה במשאב הבסיסי והחשוב ביותר - החמצן אותו אנו נושמים. אולם, בכדי לשרוד ולהצליח בסביבתם הטבעית, במהלך האבולוציה התפתחו בצמחים יכולות מגוונות להתמודד עם סביבותיהם המשתנות, יכולות אותן אנו מתחילים לגלות ולהבין רק לאחרונה.
אם עד לאחרונה נתפסו הצמחים על ידינו כיצורים נייחים ופסיביים שאינם מגיבים למידע סביבתי, מחקרים חדשים מעידים כי עולמם של הצמחים הוא עשיר ומורכב הרבה יותר ממה שחשבנו. צמחים קולטים מידע באופן קבוע מהסביבה ואף משתמשים בה כדי להתפתח באופן מתוחכם ויעיל. הצמחים מסוגלים לחוש שינויים סביבתיים עתידיים בסביבתם, אילו משאבים עומדים לרשותם ומי מאיים על קיומם.
מסע שורשים
אולם, למרות הפוטנציאל הגלום בגילוי, נושא התקשורת בין צמחים עדיין נמצא בחיתוליו. קושי מיוחד קיים בחקר תגובות של שורשי הצמח הנמצאים מתחת לאדמה. במטרה לחשוף את תלמידי מכללת אחוה למחקרים מאין אלה, הוקמה במקום חממת מחקר והוראה במסגרת בית הספר למדעים, בה ניתנת לתלמידים הזדמנות לחקור את עולם הצמחים.
לפרטים והרשמה למכללה האקדמית אחוה>>
"מדובר בתקשורת של ממש", מסביר ד"ר עומר פליק, חוקר ומרצה בבית הספר למדעים במכללה האקדמית אחוה ואוניברסיטת בן גוריון. "כמו בעלי חיים בעלי מוח, קיומם של הצמחים תלוי ביכולת לתקשר, הן פנימית - בין איברים שונים של אותו הצמח, והן חיצונית - עם צמחים שכנים ובעלי חיים. התקשורת נעשית תוך שידור וקליטה של אותות כימיים, חשמליים ואלקטרומגנטיים והיא כוללת מגוון רחב של מרכיבים בעלי משמעות קיומית. במחקרים שקיימתי עם פרופ' אריאל נובופלנסקי מאוני' בן גוריון וסטודנטים, חשפנו היבטים חדשים של תקשורת בין צמחים ומצאנו שצמחים מסוגלים לחוש ולהגיב לאותות מצוקה של צמחים שכנים. באחד המחקרים מצאנו כי זמן קצר לאחר חשיפה של צמחים ליובש, גם שכניהם שלא היו חשופים לתנאי יובש הגיבו כאילו נחשפו לעקה בעצמם. הצמחים שנפגעו מהיובש שידרו אותות מצוקה דרך מערכת השורשים שלהם, האותות נקלטו בצמחים שכנים שהגיבו למצבי המצוקה עוד לפני שהם עצמם נפגעו, מעין 'הקדמת תרופה למכה'. בנוסף, הצמחים השכנים אף הפיצו בעצמם אותות מצוקה, שנקלטו על-ידי צמחים נוספים. בדרך זו המידע הועבר והשפיע על צמחים רחוקים יותר, כמו במשחק הילדים 'טלפון שבור'. התוצאות הראשוניות של המחקר מראות כי קליטה של אותות מצוקה מקדימות מעלה את יכולתם של הצמחים לשרוד בתנאי מצוקה עתידיים. התוצאות מדגימות התאמות המבוססות על יכולות של הצמחים לתקשר ולהעביר מידע סביבתי באופנים שהיו מוכרים עד כה רק ביצורים בעלי מערכת עצבים מרכזית. תגליות אלה עשויות לאפשר פיתוח טכנולוגיות חקלאיות שינצלו את יכולות הצמחים, להגיב ולהתכונן למצבי מצוקה אליהם הם עלולים להיחשף במהלך הגידול".
ד"ר פליק מוסיף כי מעבר לתרומה המדעית במחקר, גלום גם פוטנציאל חקלאי חשוב. "כך, למשל, מצאנו כי צמחים מסוגלים לחוש כי שכניהם החלו לפרוח ולהתעורר לפריחה יחד עימם. תופעה זו מעודדת מצב בו צמחים שכנים פורחים בזמן דומה (מסונכרן), מה שעשוי לאפשר להם הצלחה רבייתית גבוהה יותר". לדבריו של ד"ר פליק, פענוח עתידי של מנגנוני תקשורת הפריחה בין צמחים שכנים צפוי לאפשר שליטה מדויקת יותר בעיתוי הפריחה במערכות חקלאיות - היבט בעל חשיבות כלכלית גדולה.
"החממה הלימודית במכללה האקדמית אחוה נועדה לתת לסטודנטים הזדמנות להתנסות במחקר אמיתי בשטח ולא רק בתיאוריה. המערכת מאפשרת למידה בלתי אמצעית של הדרכים בהן מציבים שאלות מחקר, כיצד מעצבים ניסויים מדעיים, להסתקרן, לחשוב, להיחשף לחוויה ממשית של 'לכלוך הידיים', איסוף תצפיות וניתוח נתונים מניסויים מדעיים, וכל זאת תוך כדי השתתפות ותרומה למחקר של שאלות בחזית המדע".