שני עשורים לאחר הקמתה, הפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר-אילן הפכה לאחת מהפקולטות המתקדמות והמעודכנות ביותר בעולם. לדברי פרופ' זאב זלבסקי, דקן הפקולטה להנדסה, מבחר התחומים והמסלולים שהפקולטה מציעה לסטודנטים הם סוד כוחה. אלו מתאפשרים, בין היתר, בזכות אנשי סגל צעירים ומצטיינים שהתנסו והתמחו בנושאי המחקר הכי חמים בעולם.
"צוות המרצים שלנו מורכב מחוקרים זוכי פרסים ומענקי מחקר שמגיעים לאחר מחקר התמחות של פוסט דוקטורט מהאוניברסיטאות המובילות בעולם כמו סטנפורד, פרינסטון וקיימברידג' ", הוא מסביר.
תוכניות לימוד חדשניות של הפקולטה להנדסה: "מה שהשוק זקוק לו"
רק בשנתיים וחצי האחרונות, הפקולטה פתחה תוכנית לימוד חדשה וייחודית להנדסת תעשייה ומערכות מידע ובשנת הלימודים הקרובה יפתחו עוד שלוש תוכניות לימוד נוספות שאושרו לאחרונה על-ידי המל"ג: התכנית להנדסת מדעי הנתונים, התוכנית להנדסת תוכנה והתוכנית להנדסת חומרים.
לדברי פרופ' זלבסקי, שתי התוכניות הוותיקות להנדסת חשמל והנדסת מחשבים חודשו אף הן ע"י פתיחת 3 מגמות התמחות חדשות. לתוכנית להנדסת חשמל נוספו התמחויות בהנדסת קוואנטים, והתמחות בנוירו הנדסה. לתוכנית להנדסת מחשבים נוספה התמחות בחומרת מחשבים ותכנון שבבים.
"מטרת הפתיחה של תוכניות הלימוד וההתמחויות החדשות היא התאמה של חומרי הלימוד ותוכניות הלימוד למה ששוק ההייטק זקוק לו כיום. אנחנו באינטראקציה שוטפת ודינמית מול תעשיית ההייטק, מבינים מה הצרכים שלה ומה היא מחפשת בבוגרים שמגיעים אליה ולפי זה אנחנו מתאימים את ההכשרה שלנו.
"למשל, תוכנית ההתמחות הייחודית שלנו בחומרת מחשבים ותכנון שבבים היא צורך לאומי. יש מחסור גדול במהנדסים בתחום הזה שנוגע לכל תחומי החיים ובין השאר לביטחון היות וכאשר אנחנו קונים חומרה אנחנו לא יודעים עד כמה היא בטוחה".
מהם הדגשים בכל תוכנית לימודים והמרכיבים החדשניים בה?
"בהנדסת חשמל הדגשים הם על תחומים חדשניים כמו בניית מעבדים שעובדים על אור, ועל רכיבי ננו-אלקטרוניקה דלי הספק, על אלגוריתמיקה לעיבוד אות חדשנית, תחום הקוונטום ונוירו הנדסה – המפגש בין יכולות חישה ורכיבים הנדסיים לבין מערכות נורונליות ופעילות המוח.
"בהנדסת מחשבים אנחנו נותנים הכשרה בנושאים חמים כמו סייבר – בחומרה ובתוכנה, תכנון שבבים וכן ברשתות מחשבים ובחישוביות. תוכנית הנדסת תעשייה ומערכות מידע נותנת דגש לחקר ביצועים, ייצור ותפעול, אופטימיזציה של תהליכים תעשייתיים וניהול מידע של מערכות תעשייתיות, ועוד. כלומר זה כולל לא רק את הצד המתמטי של מערכות מידע, אלא גם הצד התפעולי של הנדסת תעשייה הקשור לפיתוח מוצרים. תוכנית הנדסת מדעי הנתונים מתמקדת בעיקר בנושאים של עיבוד וניתוח מידע (למידת מכונה ובינה מלאכותית ועוד), ראיה ממוחשבת וגרפיקה, אופטימיזציה ואלגוריתמיקה אבטחת מידע ויישומים תעשייתיים.
בהנדסת חומרים יש לנו דגש לתחום המתפתח של קיימות – וחומרים סביבתיים הכולל לימוד על טכנולוגיות וחומרים להפקת והמרת אנרגיה וכן במדע חומרים חישובי ובתוכנית להנדסת תוכנה, הדגש הוא על אבטחת המידע המקוון, ועל מערכות תוכנה תוך הבנת המכלול של מערכות המחשוב שקיימות (חישוב מבוזר ועוד) ".
במה הבוגרים יוכלו לעסוק לדוגמה, מהם היישומים המוחשיים לאותן תוכניות?
"יש מבחר מאוד גדול אז אתמקד בדוגמאות בודדות בלבד לשם ההמחשה. למשל בתכנית הנדסת חשמל, אחד מכיווני ההתמחות זה אופטיקה. מבחינה פרקטית ההכשרה מאפשרת לעסוק בפיתוח סנסורים אופטיים בתחום הביו-רפואה כדוגמת, מצלמה משולבת לייזר, היכולה למדוד פרמטרים ביו-רפואיים בבית חולים, כמו חום או לחץ דם, ללא מגע יד אדם. בהנדסת נתונים ניתן לעסוק בעיבוד אותות, נגיד לצורך סינון רעשים בשיחה או הפרדת אותות המגיעים ממספר דוברים. בהנדסת תעשיה ומערכות מידע בהקשר של בינה מלאכותית עסקית, ערים חכמות ויש עוד דוגמאות רבות מהתחומים הכי חמים שקיימים בשוק כיום. עבודה בתחום אבטחת המדע והסייבר הן בחומרה והן בתוכנה בתוכנית של הנדסת מחשבים וגם בתוכנית של הנדסת תוכנה ועוד".
הנדסה או תואר אחר ? השאלה שיש עליה תשובה
"יש שוני מהותי בין מה שתואר בהנדסה נותן אל מול מה שתארים אחרים במדעים מדויקים נותנים", מדגיש פרופ' זלבסקי. "תואר במדעי המחשב או תואר במתמטיקה למשל, הם תארים במסלול לימוד תלת-שנתי לעומת תואר בהנדסה שהוא תואר ארבע-שנתי. מבנה תוכנית הלימודים וההכשרה בהנדסה מאוד שונים ביחס לתואר תלת-שנתי.
"למעשה, תואר בהנדסה מתחלק לשלושה חלקים. בחלק הראשון מקבלים כלים מתמטיים ופיזיקליים לדיסציפלינות החישוביות. בחלק השני לומדים ראייה וכלי ניתוח מערכתיים, שזה כבר משהו ייחודי להנדסה. כאשר אדם ניגש להתמודד עם בעיה בתעשיית ההייטק הוא נדרש לראייה מערכתית כדי לספק פתרון אופטימלי: להבין מרכיבים שונים במערכות, לדעת מה משפיע על מה ולבצע אופטימיזציה גלובלית. למשל בהקשרים של הנדסת מחשבים הראיה וההבנה המערכתית נותנת כלים להבנת התוכנה אבל גם החומרה של המחשבים והתקשרות בין יחידות החישוב ועוד.
"החלק השלישי בתואר בהנדסה הוא ההתמחות שמספקת הכשרה נקודתית לעומק בתחום שהסטודנט בוחר כהכי מעניין עבורו. אותה התמחות כוללת פרויקט גמר גדול שנתי, במהלכו הסטודנטים מתמודדים עם בעיות אמיתיות ומחקריות שמגיעות מתוך שוק ההייטק ומביאים את הכלים התיאורטיים שלמדו לשלב המעשי והישומי".
תעשיית ההייטק לא מחפשת מתכנת
פריצות הדרך בעולם הבינה המלאכותית, שכולנו נחשפים אליהם כעת, הם עוד שיקול לטובת לימודי הנדסה, על פי פרופ' זלבסקי. בעיקר בתחום בו כתיבת קוד מועברת לידי מכונה ומקומו של המתכנת משתנה.
"אדם שלמד הנדסה לא מגיע לעבודה 'רק' על מנת לתכנת - לשבת מול טרמינל ולייצר קוד. זה לא מה שההייטק מחפש", אומר פרופ' זלבסקי. "היום ישנם כלים של בינה מלאכותית שיודעים לייצר את אותם תוצרי קוד, כלים כמו צ'אט GPT. בוגר הנדסה מגיע עם ידע באלגוריתמיקה ובעיבוד אות ובחומרה, בתקשורת בין מחשבים, במערכות שתלויות באלפי יחידות חישוב ועוד. את הראייה המערכתית הזאת מקבלים רק בלימודי הנדסה".
הפקולטה להנדסה הרבה מעבר ללימודים
עוד יתרון משמעותי של הפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר-אילן , ועל כך יעידו משובים רבים, הוא היחס לסטודנטים.
"זה באמת ייחודי לנו. אנחנו נותנים דגש לאינטראקציה האישית מול הסטודנט ושומרים על מדיניות 'הדלת הפתוחה' כדי שהסטודנטים שלנו ירגישו שהפקולטה מלווה ותומכת בהם. יש לנו אחוזי נשירה מאוד נמוכים. אנחנו מפעילים ועדות ואנשי סגל שהתפקיד שלהם הוא לזהות ולטפל בקשיים ואתגרים של סטודנטים בשלבים מוקדמים בין אם מדובר בלחץ בלימודים, בעיות אקדמיות, מצבים בעייתיים רפואית או כלכלית. ולעזור בלפתור קשיים אלו.
"אנחנו עושים הרבה פעילויות עבור הסטודנטים - מארגנים האקתונים עם אנשי תעשיית ההייטק, ועוד המון פעילויות חונכות ופעילויות גיבוש. מעבר לכך, אנחנו מקיימים קשר עם הבוגרים שלנו שנים לאחר שהם סיימו את הלימודים ואנחנו תמיד כאן בשבילם".
האופק התעסוקתי של בוגרי הנדסה
"הבוגרים שלנו מאוד מבוקשים ומשתלבים במקומות הכי מובילים שיש", מתגאה פרופ' זלבסקי, "בתעשיות הכי גדולות ומבוססות כמו אפל, אנבידיאה, אינטל, אלביט, רפאל ועוד, וכן בתעשיות סטארט אפ. יש לנו בוגרים שהקימו סטארט-אפים בעצמם ואף עשו אקזיט.
"חשוב להבין שיש רמות שונות של תפקידים הנדסיים בהייטק. אפשר לדוגמה לתכנת אלגוריתם, אבל השאלה היא מי המציא את אותו אלגוריתם. אנחנו מנסים לתת מענה לכל מגוון מרכיבי התפקידים ההנדסיים שיש בשלבי הפיתוח השונים בתעשיית ההי טק, גם לשלב ה Engineering של הפיתוח הטכנולוגי אבל גם לשלב ה Research וה Development הדורש מהמהנדס כושר המצאתי רב יותר.
"שלב המחקר הוא הכי חשיבתי ואתגרי, שלב הפיתוח קצת פחות, ושלב ההנדסה הוא כולל יותר מימוש הנדסי של משהו שמישהו אחר עשה והמציא. עבודה שהיא יותר "שחורה". כל העבודות הן הנדסיות, השאלה היא באיזה מרכיב מבין השלושה אתה משתלב. ההכשרה שלנו מייצרת סטודנטים היכולים גם להשתלב בעבודה ההנדסית היותר מאתגרת, יצירתית ומספקת.
"בסופו של דבר, הנדסה היא העתיד של כולנו. עולם ההייטק הוא מאוד דינאמי ואנחנו מצליחים להתאים את תוכניות הלימוד שלנו ואת תכני ההכשרה שלנו לצרכים העכשוויים ולעתיד לבוא בצורה הכי מהירה שיש. עבור הבוגרים שלנו זה אומר שכל הדלתות וכל ההזדמנויות בחוץ פתוחות עבורם".
נשמע לכם מעניין? השאירו פרטים או צרו עמנו קשר למידע נוסף והרשמה:
טל: 03-5317733, שלוחה 1
וואטסאפ: 052-8745042 או 052-3956306
מייל Engineering.Faculty@biu.ac.il