ילד שמפריע בכל שיעור ומוציא את המורה מדעתה, הורים שמעבירים ביקורת על המורה בקבוצת הוואטסאפ הכיתתית, ילדים שמארגנים חרם על אחת הבנות בכיתה - אלה הן רק דוגמאות בודדות למצבים מורכבים ורגישים שמורות ומורים נדרשים להתמודד איתם. מתוך הבנת מורכבות תפקידו של המורה, עוברים המורים בעת הכשרתם תהליך שאמור להכין אותם באופן הטוב ביותר בדיוק למצבים מן הסוג הזה.
גבי לנדלר-פרדו, מדריכה פדגוגית במכללת סמינר הקיבוצים, מכירה היטב את המצבים האלה: "כיום, מורים נדרשים לגלות הרבה סבלנות ורגישות. למשל, בהתמודדות מול 'ילדים בעייתיים' - לפעמים האינסטינקט הראשוני הוא להוציא אותם מהכיתה או להעניש אותם, אבל צריך לנסות ולראות את נקודת המבט שלהם ואת ההתמודדות שלהם. כך גם כשהמורה עומד מול הורים לחוצים או היסטריים. במקום להתעצבן, המורה צריך לנסות ולהבין את המקום שלהם ואת הדאגה שלהם, במיוחד כשמדובר בילד ראשון שלהם במערכת החינוך".
"הוא לא קם בבוקר והחליט לעשות דווקא"
לאור זאת, פתחו אשתקד במכללת סמינר הקיבוצים את המרכז לאמפתיה בחינוך ובחברה, מרכז ייחודי מסוגו שאותו מנהלת לנדלר-פרדו. המרכז נועד לטפח את האמפתיה אצל מורים, כמו גם לפתח שיטות שמטרתן להנחיל את האמפתיה בקרב התלמידים. "אחד הדברים החשובים בהוראה הוא הממד הבינאישי והתקשורתי, ולכן אמפתיה מהווה חלק בלתי נפרד מהשיח החינוכי", אומרת לנדלר-פרדו.
"כדי לאפשר לילד ללמוד, צריך ליצור סביבה תומכת ובטוחה, בה הוא מרגיש שמבינים אותו", היא מסבירה. "בדוגמה הקלאסית של הילד 'שמפוצץ את השיעור', באופן טבעי מתפתח כעס ותסכול אצל המורה ואף חוסר ביטחון. למורה יש דחף מיידי להרים עליו את הקול, להעיר לו או להוציא אותו מהכתה; במקום זה, אנחנו עובדים על היכולת להשהות את התגובה ולנסות לראות למה הילד מתנהג ככה, להבין אותו. הרי הוא לא קם בבוקר והחליט לעשות דווקא".
מה השתנה בחינוך בשנים האחרונות והביא לעיסוק הגובר בנושא האמפתיה?
"בשנים האחרונות התרחשו שני תהליכים במקביל. הראשון, הוא שינוי בתקשורת בין בני אדם, קודם כל בגלל הטכנולוגיה הנגישה והזמינה. היום היחסים בין המורה לבין התלמידים וההורים הם הרבה פחות הירארכיים מבעבר, לטוב ולרע. היטשטשות הגבולות, בין השאר, הולידה את הצורך לעסוק באמפתיה. התהליך השני הוא ההתפתחות של חקר החינוך וראיית הילד. היום מסכימים על כך שיש לראות את הילד ולרתום אותו דרך כבוד והערכה, לא דרך איומים והפחדות".
ד"ר יהודית וינברגר, רקטור סמינר הקיבוצים, היא בין יוזמות המרכז לאמפתיה. "המרכז לאמפתיה הוא מקום שבו מטפחים פרקטיקות ששמות את האמפתיה במוקד, ובמקביל חוקרים את התחום", היא מסבירה. "במרכז אפשר למצוא, למשל, את Story Cafe, עמדה שבה אנשים מספרים את הסיפורים שלהם, וכך המאזינים מתאמנים על להקשיב לאחר ולהבין את נקודת המבט שלו. בנוסף, ישנה יחידת סימולציה ובה מתקיימות הדמיות של אינטראקציות בינאישיות, שאותן מנתחים דרך פרספקטיבה אמפתית. כך, הסטודנטים והמורים מתאמנים לא רק על מה שהם אומרים, אלא גם על הדרך שבה הם אומרים זאת".
"צריך גם להבין את הילדים שהתחילו את החרם"
כאמור, אחד הדברים החשובים שבהם עוסק המרכז הוא פיתוח יכולת הקשבה. "הקשבה אולי נשמעת כמו דבר פשוט, אבל בפועל, כשמספרים לנו משהו, רובנו חושבים שאנחנו מבינים את הסיטואציה כבר במשפט הראשון ובטוחים שאנחנו יודעים מה כדאי לעשות. אנחנו עובדים על הקשבה עמוקה כדי להבין את האחר ואת המקום שלו, מתוך התעניינות בו כאדם שלם ובלי להתייחס לדעות הקדומות שלנו. גם אם הוא ילד, לנקודת המבט שלו יש ערך, לא משנה אם אנחנו מסכימים איתה או לא. זו מיומנות מורכבת".
אחת הסימולציות שמתרגלים במרכז, היא סיטואציה שבה הורים באים לשוחח עם מחנכת הכיתה, בנוגע לחרם נגד בנם או בתם. "כמחנכת, חשוב מאוד להבין את הכאב שלהם ולתת את המענה הנכון", מסבירה לנדלר-פרדו, "אבל, חשוב לגלות אמפתיה גם לילדים שהתחילו את החרם. ברור שהתגובה הטבעית תהיה להאשים אותם ולכעוס עליהם כי הם עשו דבר חמור, אבל כמחנכת חלה עליי האחריות להבין מה הביא אותם לעשות את זה ועם מה הם מתמודדים. גם כדי לטפל בבעיה מהשורש, וגם כדי לעזור להם להתפתח בתחום החברתי והרגשי".
ד"ר וינברגר, עד כמה אמפתיה היא יכולת מולדת או נרכשת?
"אמפתיה היא תכונה מולדת אך היא גם נרכשת. מחקרים מראים שאמפתיה היא מנגנון ביולוגי מאוד ראשוני, ולמעשה גם תינוקות מרגישים אמפתיה; למשל, אם יש שני תינוקות בחדר ואחד בוכה - בדרך כלל גם האחר יתחיל לבכות. אבל, חשוב לפתח את היכולת הזו ולטפח אותה".
"מדובר בתחום מעניין מאוד", מסכמת ד"ר וינברגר. "החשיבות של המרכז לא עומדת רק בפיתוח האמפתיה אצל המורים, אלא גם ביכולת לחנך לאמפתיה אצל ילדים ובני נוער. האינטראקציות החיוביות בגן או בכיתה משפיעות על דפוסי ההתנהגות של הילדים לא רק במרחב החינוכי, אלא גם במשפחה ובקהילה. ככל שנטפח את האמפתיה, כך יהיה טוב יותר".