רפורמה בלימודי הדוקטורט בישראל: המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) תאפשר לראשונה לימודים לתואר שלישי גם במכללות ותנסח את התנאים הדרושים מהמכללות להענקת דוקטורט.
כחלק מהתוכנית ייפתחו בישראל תוכניות לימודים מקוצרות לתואר שלישי לסטודנטים מצטיינים במדעי החברה והרוח, שיזכו לפטור מלא משכר לימוד ולמלגת קיום. בנוסף, המל"ג תאפשר לראשונה לפתוח מסלולי לימוד לתואר שלישי בתחומי האמנות, המוסיקה והיצירה המעשית (למשל, עיצוב, מחול, קומפוזיציה), שלא היו קיימים עד כה.
המל"ג תיישם את התוכנית כפיילוט בשנת הלימודים הקרובה שתיפתח באוקטובר, ומתכננת להרחיב אותה כחלק מתוכנית החומש החדשה של מערכת ההשכלה הגבוהה ב–2016. במקביל ליישום הפיילוט, הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה (ות"ת) תבחן את מספר הסטודנטים לתואר שלישי באוניברסיטאות, ואם הוא תואם את צורכי המשק והאקדמיה. במסמך שהפיצה המל"ג למוסדות הלימוד נכתב כי קיום קיימת אי התאמה בין מספר הסטודנטים לתואר שלישי בחלק מתחומי הלימוד וליכולת שוק התעסוקה והאקדמיה לקלוט אותם עם קבלת התואר. מ–6,070 סטודנטים לתואר שלישי ב–1998 זינק מספר הסטודנטים ליותר מ–10,600 ב–2013.
התוכנית יוצאת לדרך לאחר שבשנים האחרונות הופנו כלפי המל"ג שורה של טענות לגבי איכות הלימודים בלימודי התואר השלישי, היעדר תמיכה כלכלית בסטודנטים ומשך הזמן הארוך מתחילת הלימודים ועד לקבלת התואר (ראו מסגרת). זאת, לצד בקשות חוזרות ונשנות של מכללות לפתוח מסלולי לימודים לתואר שלישי, שכיום מתקיימים רק בשבע אוניברסיטאות המחקר - אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בר אילן, אוניברסיטת חיפה, הטכניון, מכון ויצמן ואוניברסיטת בן גוריון.
במסגרת שלב הפיילוט ייפתחו בישראל 2–4 תוכניות לימוד מקוצרות ללימודים תואר שלישי, בזמן מוקצב של חמש שנים, בתחומי מדעי הרוח והחברה הרחבים, הכוללים משפטים, מינהל עסקים, עבודה סוציאלית וחינוך, ובהמשך גם באמנויות. הלימודים בכל תוכנית יהיו באחריות של כמה מוסדות השכלה גבוהה, שיגישו למל"ג הצעה לתוכנית הלימודים משותפת (כמאגד).
מדובר בבחינה של מעבר למתכונת הלימודים המקובלת בארה"ב (Graduate Schools), שבמסגרתה סטודנטים העומדים בתנאי הקבלה לומדים ברצף לתואר הדוקטור משלב סיום התואר הראשון, ולא לימודים של התואר השלישי כיחידה נפרדת, כפי שנהוג בישראל, המבוססים על כתיבת תזה על ידי הסטודנט בהנחיית איש סגל.
פרופ' מנואל טרכטנברג (צילום: דודו בכר)
בשלב זה, המל"ג הקצתה תקציב של עד 100 מיליון שקל למימון תוכניות הלימוד בשמונה השנים הקרובות, כשעלות כל תוכנית מוערכת ב–24–31 מיליון שקל. המל"ג תממן 80% מתקציב התוכניות, והמוסדות השותפים לכל תוכנית יממנו 20% מעלותה, במשך שלושה מחזורים. לאחר מכן, יידרשו המוסדות לממן את התוכניות באופן עצמאי. את התוכנית מובילה מטעם המל"ג ד"ר ליאת מעוז, ראש היחידה לפרויקטים ותכנון ותקצוב בוות"ת.
עד 80 סטודנטים מצטיינים בשנה
לפי התוכנית, כ–15–20 סטודנטים מצטיינים יתקבלו מדי שנה ללימודים בכל תוכנית. הם ילמדו לקראת התואר השלישי, כשהתואר השני יינתן במהלך הלימודים, ולאחר מכן יתחילו לכתוב את עבודת התזה. הקורסים הקשורים ליכולת שהסטודנטים יידרשו להפגין במהלך התואר השני, כמו כתיבה וקריאה אקדמית, יינתנו סמוך למועד שבו יידרשו לכתוב את התזה.
לפי המל"ג, אחת ממטרות התוכנית היא לאפשר לסטודנטים גישה לאנשי הסגל המובילים ביותר בכל תחום במוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל. במסגרת הלימודים הסטודנטים יזכו לפטור משכר לימוד ולמענק קיום מלא של כ–60 אלף שקל בשנה, כדי לאפשר להם להתרכז בלימודים עד לסיום התואר השלישי.
המל"ג פנתה באחרונה למוסדות האקדמיים בהצעה להגיש הצעות משולבות לפתיחת התוכניות. בין היתר, המועצה מאפשרת לראשונה למכללות להיות שותפות לתוכנית, כך שגם מכללות ציבוריות או פרטיות יוכלו להגיש הצעה בשיתוף אחת האוניברסיטאות, ובכך לאפשר לסטודנטים במכללות מסלולי לימוד לתואר שלישי. לפי התוכנית, הסטודנטים במכללות שישתתפו באחד מהמחזורים יקבלו את התואר השלישי מטעם המכללה שבה הם לומדים.
כיום רק אוניברסיטאות המחקר רשאיות להעניק דוקטורט, בעוד המכללות הציבוריות והפרטיות לא רשאיות לפתוח מסלול לימודים לתואר שלישי. במסגרת התוכנית, המכללות הציבוריות והפרטיות שישתתפו במאגדים יוכלו להעניק תואר שלישי מטעמן לסטודנטים שהשתתפו בתוכנית, אך רק אם יעמדו בקריטריונים שינוסחו על ידי המל"ג וכוללים את ותק ההכרה במוסד על ידי המל"ג, מספר אנשי הסגל המועסקים בו, איכות המחקר של חברי הסגל בו ושיתופי פעולה עם מוסדות בישראל ובחו"ל.
"במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל יש כיום מגוון גדול של מוסדות, שביחד נותנים מענה לספקטרום הרחב של יעדי ההשכלה הגבוהה בישראל, כל מוסד בהדגשיו הוא", אמרה פרופ' חגית מסר ירון, סגנית יו"ר המל"ג. "פיילוט הדוקטורט יאפשר לראשונה שיתוף פעולה ממוסד בין מוסדות ויחידים ממוסדות שונים למיצוי ההון האנושי האקדמי בתחומים נבחרים. נעקוב מקרוב אחרי הפיילוט ונלמד ממנו איך למנף שיתופי פעולה בין־מוסדיים להעצמת מערכת ההשכלה הגבוהה ולמען החברה בישראל".
"במדעי החברה הלימודים נמרחים"
כיום לומדים במערכת ההשכלה הגבוהה כ–10,500 תלמידים לתואר שלישי, וכ–1,500 סטודנטים מסיימים את התואר מדי שנה. השיעור הגדול ביותר של סטודנטים לתואר שלישי (22%) הוא בתחום מדעי הטבע - תחום שבו במערכת ההשכלה הגבוהה מעריכים כי יש הצפה של בוגרים. תחום מבוקש נוסף הוא מדעי הרוח (19% מהסטודנטים). כ–14% מהסטודנטים לתואר שלישי לומדים באחד מתחומי מדעי החברה, ורק 2% מהסטודנטים לתואר שלישי לומדים מינהל עסקים ו–3% רפואה.
לפי נתונים שנאספו במועצה, שיעור בעלי הדוקטורט בישראל הוא מהגבוהים במערב. הם מהווים 1.095% מכוח התעסוקה בישראל - שיעור נמוך יותר מזה שבבריטניה (1.27%) ובשווייץ (3%), אך גבוה בהרבה מאשר בארה"ב (0.46% מכוח העבודה), בגרמניה (0.86) ובספרד (0.36%). במל"ג מעריכים כי אחד ההסברים לשיעור הגבוה של בעלי תואר שלישי בישראל הוא העלייה מחבר המדינות בשנות ה–90, שבמסגרתה עלו לישראל עולים רבים בעלי השכלה אקדמית.
"חלק מהדוקטורנטים הישראלים מעולים - הם מצליחים להשתלב במשרות פוסט־דוקטורט במוסדות המחקר המובילים בעולם, והם מבוקשים מאוד במוסדות בחו"ל. כשהם חוזרים לישראל, הם מקבלים מענקי מחקר בינלאומיים בשיעור חסר תקדים - כך שאנחנו יודעים שבכמה תחומים יש כאן הצלחה אדירה", אמר ל–TheMarker יו"ר הוות"ת, פרופ' מנואל טרכטנברג. "לעומת זאת, יש תחומים אחרים שבהם משך הזמן עד לסיום התואר נמשך ונמרח על פני שנים, ומצאנו גם שונות גדולה מאוד בטיב הלימודים. יש טובים יותר וטובים פחות. בתחומי מדעי החברה והרוח, הלימודים לתואר שלישי ספורדיים יותר ופחות מובנים.
"הלימודים במדעי החברה והרוח מתבצעים ללא מסגרת מובנית, אלא אחד על אחד מול המרצה, והסטודנטים מתמודד עם קשיים רבים יותר ועם מחסור במקורות מימון. יש בעיה ביכולת להנפיק דוקטורנטים טובים במערכת שאינה מובנית כמו בתחומי החברה והרוח".
טרכטנברג הוסיף כי בישראל קיימת כיום בעיה של "מסה קריטית" של מרצים בתחומי ההוראה בתואר שלישי, במיוחד במדעי החברה והרוח. "אם תלך לעשות דוקטורט בכלכלה בתל אביב, מי שיעמוד לרשותך הם המרצים של אוניברסיטת תל אביב", אמר. "אתה שואל אם זה מספיק כדי להעניק לך הכשרה ברמה בינלאומית? התשובה היא שקרוב לוודאי שלא. זה המצב גם בירושלים. האוניברסיטאות הצטמצמו, היתה פגיעה חמורה במיוחד במדעי החברה והרוח. בתחומים רבים אין מספיק חוקרים ומרצים ברמה גבוהה מאוד, שמכסים מספיק תחומים בתוך הדיסציפלינה".
לפי נתונים שהוצגו על ידי המל"ג, בעלי תואר שלישי בישראל מבוגרים באופן משמעותי בהשוואה בינלאומית: 95% מבעלי תואר דוקטור בישראל הם בגיל 35 ומעלה, ורק 5% מהם צעירים יותר. שליש מבעלי התואר השלישי בישראל הם בגילאי 55–64. בארה"ב, למשל, ל–10.9% מהדוקטורים עדיין לא מלאו 35, וכך גם לכ–22% מבעלי התואר השלישי בגרמניה ובהולנד.
"יש בעיה רצינית גם בגלל המחסור במלגות קיום, במיוחד בתחומי מדעי החברה והרוח, ולכן הלימודים נמתחים כמו מסטיק. הסטודנט צריך לעבוד ולדאוג למשפחה שלו, ואין לו זמן להקדיש ללימודים", אמר טרכטנברג. "כתוצאה מכך, דוקטורנטים בישראל מתחילים את הלימודים בגיל מאוחר ומסיימים בגיל מאוד מאוחר. זה הפסד עצום למדע בישראל ולצעירים האלה בפרט.
פרופ' חגית מסר ירון (צילום: דניאל בר און)
"אנחנו נשפר את איכות הלימודים באמצעות מעבר למודל האמריקאי ובאמצעות שיתופי פעולה, כך שנוכל לקחת את הטובים ביותר בסגל שיש בכל מוסד, ולייצר מעגל של סגל מעולה, שיעטוף את הסטודנט ויעניק לו חינוך ראוי לצד מערך של מלגות לטובת הסטודנטים".
"לחץ בלתי סביר ללימודי דוקטורט"
בניגוד לכללים הנוגעים לתואר ראשון ושני, המתנים פתיחת תוכנית לימודים רק לאחר בדיקת התוכנית ואישורה במל"ג, כשאוניברסיטה רוצה לפתוח מסלול לימודים לתואר שלישי, היא כלל לא זקוקה לאישור המל"ג. במקרה כזה, היא רק צריכה להודיע למועצה על כוונה לפתוח את המסלול ולפתוח את התוכנית.
ההליך המזורז הזה מונהג מכיוון שמאז הקמתן היו האוניברסיטאות מופקדות על מחקר, וכתוצאה מכך על הכשרת דוקטורנטים, ומעולם לא נוסחו קריטריונים שקבעו מי רשאי להעניק תואר שלישי פרט לאוניברסיטאות.
כתוצאה מכך, נמנעה המל"ג במשך שנים רבות מלאשר מסלולי לימודים לתואר שלישי במכללות שפנו אליה בנושא, ולא ניסחה עד כה קריטריונים המאפשרים בדיקה מוסדות הזכאים לפתוח מסלולי לימודים לתואר שלישי.
כך למשל, המרכז הבינתחומי בהרצליה פנה למל"ג כבר לפני שנים בבקשה לאשר לו לפתוח מסלול לימודים לתואר שלישי, ומאז פנה למל"ג ולוות"ת בדרישות חוזרות ונשנות בנושא. כבר לפני כמה שנים המרכז הגיש למועצה בקשה להקים מסלול לימודים לתואר שלישי במשפטים בשיתוף עם האוניברסיטה העברית, אך זו עדיין לא נבחנה.
עם זאת, הקריטריונים שהמל"ג תציב בפני המכללות שיבקשו להצטרף לתוכנית, יהיו נוקשים וידרשו מהן לעמוד בסטנדרטים הדומים לאלה שנהוגים באוניברסיטאות מבחינת היקפי הסגל, איכות המחקר ומספר תחומי הלימוד בכל מוסד, ותכלול גם הערכת איכות הלימודים במוסד על ידי ועדת מומחים בינלאומית. לפי הערכות, רק מכללות בודדות יעמדו בתנאי הסף ויוכלו להשתתף בתוכנית.
"כדי שמוסד יוכל לגדל דוקטורים, הוא צריך לספק מעטפת אקדמית נרחבת מאוד, שכוללת חוקרים, מרצים מחו"ל, שיתופי פעולה, סמינרים וסדנאות - כל מה שחושף את הסטודנטים לידע שנמצא בחזית המחקר, ולא לידע מיושן", אמר טרכטנברג. "הלחץ הזה ללימודי הדוקטורט הוא בלתי סביר ומוביל לזילות בתואר. מצד שני, אם יש מכללות ציבוריות או פרטיות איכותיות, אז לא נפעל לפי תגיות ונגביל אותן, ולכן נקבע קריטריונים ללימודי התואר. ואולם הקריטריונים יבטיחו שהלימודים לדוקטורט יהיו איכותיים ביותר".
טרכטנברג הוסיף כי הוות"ת תתמרץ בתקציב של 10 מיליון שקל מכללות שישימו דגש על שילוב ערבים וחרדים בלימודי ההשכלה הגבוהה ועל פיתוח מחקר יישומי לטובת התעשייה. לדבריו, "להשכלה הגבוהה יש כמה תפקידים נוספים, כמו הנגשת ההשכלה לאוכלוסיות שונות או מחקר יישומי שמסייע לתעשייה ופיתוח של אמצעי למידה חדשים. אנחנו רוצים שלכל מוסד יהיה חזון שנוכל לתגמל ולתמרץ. הרעיון הוא שהמכללות יתפתחו לכיוונים אחרים, אבל אם כמה מהן יצליחו - אז צריך לפתוח בפניהן את הדלת".
המל"ג: ליקויים בלימודי הדוקטורט במדעי הרוח ובמדעי החברה
לימודי התואר השלישי במדעי הרוח והחברה סובלים מבעיות רבות, המשפיעות על איכות הלימודים ותנאי הלימוד של הסטודנטים - כך קובעת המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) בקול הקורא שהפיצה בקרב מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל.
במל"ג טוענים כי קיימות בעיות שונות שהופיעו בפניות שהתקבלו במועצה וגם בדו"חות של הערכת האיכות של תחומי האיכות בישראל, שנכתבו על ידי ועדות של מומחים מחו"ל לבקשת המל"ג. בלחצי האוניברסיטאות, קיים קושי לדרג בין איכות הלימודים באוניברסיטאות על סמך דו"חות ועדות האיכות,
אך בכל הדו"חות שפורסמו בשנים האחרונות עולות בעיות שונות הקשורות לאיכות ההוראה בתחומים רבים. בנוסף, במל"ג מציינים כי "בחלק מתחומי הלימוד קיימת אי התאמה בין מספר בוגרי תואר דוקטור לבין יכולת שוק התעסוקה, באקדמיה ומחוצה לה, לקלוט אותם ולמנף את הכשרתם".
לפי המל"ג, הלימודים לתואר שלישי, בעיקר במדעי הרוח והחברה, סובלים ממחסור באנשי סגל ולעתים גם במחסור בסטודנטים בתוכניות שונות, ממחסור במלגות ומקורות לתמיכה בסטודנטים, מהיעדר שיתופי פעולה בין האוניברסיטאות וגופים בינלאומיים, וכן "נטייה ברורה" של האוניברסיטאות לקלוט סטודנטים שהם בוגרי האוניברסיטה.
בקול הקורא שפירסמה המל"ג נכתב כי יש לבחון את "איכות לימודי הדוקטורט ותנאי הלימודים המוצעים לסטודנטים לדוקטורט בתחומים שונים, ובפרט במדעי הרוח והחברה - סוגייה שעולה בבהירות מדו"חות רבים של ועדות בינלאומיות להערכת איכות ומבכירים באוניברסיטאות בישראל, ומשתקפת גם בנתונים שבידינו".
אחד הפרמטרים למדידת איכות ההוראה בתואר הוא היחס שבין אנשי הסגל הבכיר לסטודנטים בתוכנית, והיחס הזה הידרדר בעשור האחרון, כתוצאה מגידול במספר הסטודנטים וירידה במספר אנשי הסגל. ב–1997, היחס עמד על מרצה אחד לכל 1.3 סטודנטים לתואר שלישי, ואילו ב–2010 הוא עלה ל–2.4 סטודנטים לאיש סגל בכיר.
פרופ' מנואל טרכטנברג, יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב של המל"ג (ות"ת), אמר ל–TheMarker כי בשלב זה, הוות"ת מתרכזת בהעלאת איכות הלימודים בתואר שלישי ולא בשינוי מספר הסטודנטים. "התקציב שמועבר לאוניברסיטאות לדוקטורנטים, מתוקצב באופן תחרותי בסכום קבוע", אמר. "האוניברסיטאות מתחרות על סכום קבוע, ולכן אם מספר הדוקטורנטים עולה, אז התקצוב לכל סטודנט יורד. אנחנו כרגע מכוונים לשפר את איכות הלימודים, ולא עובדים על כמות הסטודנטים".
הכירו את האפליקציה שתעזור לכם ללמוד שפות בזמן הגלישה באינטרנט
"החזרה ללימודים מדכאת - איבדתי חודש מהחיים האקדמיים"
עוד ב-mako לימודים וקריירה: