איש עסקים שמח
התקבלתם? מצוין. עכשיו ודאו שהזכויות שלכם מעוגנות בחוזה. | צילום: istockphoto
במקומות עבודה רבים תזכו כיום לחוזה עבודה אישי, כזה שמסדיר את הזכויות והחובות שלכם ואת היחסים ביניכם לבין המעסיק. לרוב הוא מוגש לכם בפנים חמורות סבר ואתם מתבקשים להחזיר אותו בהקדם – חתום. אתם לוקחים אותו איתכם, קוראים אותו – אבל ביננו – לא באמת מבינים מה הוא אומר: דופקים אתכם או מפרגנים לכם? האם הבוסית החדשה בעצם מפנקת וכדאי לקפוץ על המציאה או שעדיף לחדד את הציפורניים כי יש לכם קרב עם בוסית תחמנית? בדיוק בשביל הרגע הזה הכנו עבורכם את המדריך לבדיקת חוזה העבודה – הדברים שכדאי לבדוק לפני החתימה כדי להבין איפה בדיוק אתם עומדים.

רגע לפני שנצלול לסעיפים, נסביר שהחוזה האישי הוא רק הקצה של פירמידת זכויות שמגיעות לנו ושחשוב לבדוק שהוא לא סותר את הבסיסים של הפירמידה הזו: הסכמי עבודה קיבוציים, צווי הרחבה וחוקי המדינה. במקרה של סתירה, תשמחו לדעת שההסכמים הקיבוציים, צווי ההרחבה וחוקי המדינה גוברים על החוזה האישי.

"כדאי לנו לבדוק באתר של משרד התמ"ת (הכלכלה) אם על מקום העבודה שלנו חלים הסכמים קיבוציים או צווי הרחבה שמעניקים לנו זכויות שונות. זה נכון, למשל לתחום האבטחה או הניקיון, לתעשייה האווירית וגם לגבי הפנסיות שלנו, שניתנות לכל עובד בזכות צו הרחבה", מסבירה עורכת הדין מיה קליימן-רוזנטל, שותפה במשרד עורכות הדין אורנה לין. “זו פירמידה במובן הזה שחוזה עבודה אישי לא יכול לגרוע מזכויות שניתנות מתוקף הסכם קיבוצי או צו הרחבה, ואלה לא יכולים לגרוע מזכויות שניתנות מתוקף החוק".

מעבר לזכויות שלנו, לפעמים מסתתרים בחוזה סעיפים שמשפיעים על השכר והתנאים שלנו. אז מה כדאי לבדוק רגע לפני שחותמים? עורכת הדין קליימן-רוזנטל מסייעת לכם לבדוק שכל מה שחייב להופיע בחוזה שלכם – אכן נמצא שם:

1.תאריך תחילת העבודה – בכל חוזה צריך להיות מצוין תאריך תחילת העבודה שלכם.

2.קצוב או בלתי מוגבל – החוזה צריך לציין האם נשכרתם לעבודה לתקופה קצובה (מתאריך זה עד תאריך זה) או שנשכרתם לזמן לא מוגבל, ואז החוזה יצהיר כך. יש לזה השפעות משפטיות.

3.תיאור התפקיד – שימו לב שבחוזה שלכם יש הגדרה של התפקיד אותו תמלאו. לפעמים ייכתב גם למי אתם כפופים בחברה. כדאי לשים לב לזה כדי שלא ייווצר מצב בו אתם חושבים שאתם הולכים לבצע משרה מסוג אחד אך חתומים על אחרת.

4.שכר העבודה – שימו לב שהמעסיק שלכם לא משלם לכם פחות ממה שהחוק מעניק לכם. זה יכול להיות שכר המינימום, או השכר על פי הסכם קיבוצי שקובע דרגות שכר ספציפיות.

5.אורך יום העבודה – אורך יום העבודה, כלומר כמה שעות תעבדו בכל יום, צריך להיות מצוין בחוזה. בחוזה שלכם לא כתוב כלום? אל דאגה, אם כך החוק מגדיר את אורך יום העבודה שלכם, שעל פי חקיקת המגן, יעלה על 8 שעות ביום, לעובדים 6 ימים בשבוע.

6.שעות נוספות – החוזה שלכם צריך לציין מה אופן התגמול על שעות נוספות בעבודה. אין סעיף כזה בחוזה? גם כאן החוק תקף: לפי החוק, התשלום עבור שעתיים נוספות ראשונות הוא לא פחות מ-125% מהתשלום על שעת שכר ועל כל שעה נוספת להן, התשלום יהיה לא פחות מ-150% מהתשלום על שעת שכר. אם אתם שוטרים, יורדי ים ואנשי צוות אוויר, החוק מחריג אתכם – וחלים עליכם חוקים אחרים.

7.אופציונאלי: תשלום גלובאלי עבור שעות נוספות – לפעמים המעסיק יבחר להעריך את שעות העבודה הנוספות הממוצעות שלכם ולהוסיף אותן באופן קבוע לחוזה ולשכר. שימו לב שהתשלום הזה צריך לשקף את השעות הנוספות שאכן תעבדו בפועל, כך שאם השעות הנוספות שאתם עובדים היו נספרות מדי חודש – הייתם זוכים לתשלום דומה. אתם מקבלים תשלום עבור 20 שעות נוספות אבל עובדים 50? מדובר במצב לא תקין וכדאי שתדעו את זה.

8.שווה לשים לב: ויתור על חוק שעות עבודה ומנוחה – זהו סעיף שחשוב לשים לב אליו כי הוא נועד במקור לתפקידי ניהול בכירים ומשרות אמון, אבל הופך ליותר ויותר פופולארי בקרב מעסיקים. מדובר בסעיף בו העובד והמעסיק מצהירים שחוק שעות עבודה ומנוחה לא חל על העובד. הסעיף הזה מופיע בחוזה שלכם? שאלו את עצמכם אם אתם אכן בתפקיד הנהלה בכיר או במשרת אמון ואם לא – החליטו איך לפעול.

9.דמי מחלה – חוק דמי מחלה קובע לכמה ימי מחלה אתם זכאים ואיך תקבלו את התגמול עליהם, אז שווה לבדוק שהחוזה שלכם לא מעניק לכם תנאים פחותים מאלו שמעניק לכם החוק. דמי המחלה, אם תהיתם, הם הסכום שניתן לעובד מהמעבידה כשהוא נעדר מהעבודה מפאת מחלה ואת חלקם אפשר לקחת בגלל מחלת ילד/ה, הורה או בן/בת זוג. בדרך כלל, מדובר ביום וחצי מחלה על כל חודש של עבודה במשרה מלאה. הימים הללו ניתנים לצבירה של מקסימום 90 ימי מחלה וימי מחלה שלא נוצלו ולא יכולים להיצבר – נמחקים ולא זוכים לכל תשלום. בדקו בחוזה שאתם לא מקבלים פחות מזה ובדקו באתר משרד התמ"ת אם יש הסכם קיבוצי בזכותו אתם עשויים לקבל יותר ימים. הסעיף הזה לא מופיע בחוזה שלכם? החוק חל עליכם בכל מקרה.

10. חופשה – דמי החופשה הם הסכום שהעובד מקבל מהמעסיק בימים בהם הוא עושה בטן-גב ביוון או לחילופין, רץ אחרי שלושת הילדים שלו ברחבי הסופרלנד – בקיצור, בחופש. חוק חופשה שנתית מקנה לעובדים ולעובדות ימי חופשה בהתאם לוותק שלהם, כך שבכל אחת מ-4 השנים הראשונות לעבודה שלכם אצל המעסיק תקבלו 10 ימי חופשה (במידה ואתם עובדים 5 ימים בשבוע) ועם הוותק במקום העבודה – תזכו ליותר ימים. אם לא הצלחתם לצאת לחופשה אל תתייאשו – יש נקודת אור: בדרך כלל אפשר לצבור את ימי החופשה לשנה הבאה, ובעוד שימי מחלה שלא מנוצלים אובדים, על ימי החופשה שלא ניצלתם תוכלו להזדכות בכסף במועד סיום העבודה שלכם אצל המעסיקה. שימו לב שמדובר על מועד סיום העבודה ולא על סוף השנה, שלא יהיו בלבולים. כן? וגם חשוב לשים לב איך חוזה העבודה שלכם מתייחס לצבירת ימי החופשה. יכול להיות שאתם יכולים לצבור רק חלק מהימים לשנה הבאה ואז לא תזדכו עליהם כלל.

11. דמי נסיעה – החוזה שלכם צריך לפרט את הזכאות שלכם להחזר נסיעות. המילים הללו לא מופיעות בשום מקום? אם כך, דמי הנסיעה שלכם ישולמו על פי "צו הרחבה בדבר השתתפות על הוצאות הנסיעה לעבודה וממנה" שמתעדכן כל הזמן, כך שכדאי לבדוק באתר האינטרנט מה התעריף העכשווי. נכון ל-2012, משלמת המעסיקה לעובד על עלות הנסיעה בפועל ולא יותר מ-25.20 ש"ח ליום עבודה.

12. הודעה מוקדמת – חוזה העבודה שלכם צריך להגדיר את הזמן בו צריך להודיע מראש על פיטורים או על התפטרות. הצדדים לא יכולים לקבוע תקופה יותר קצרה מזו שקובע החוק, שמתייחס למצב של חוזה חודשי וגם למצב של חוזה שבועי, יומי או שעתי. כך או כך, זמן ההודעה המוקדמת נע בין יום אחד לחודש עבודה בחצי השנה הראשונה לעבודה – ועד 30 ימי הודעה מוקדמת – לפי הותק. בחוזה שלכם אפשר לקבוע שתקבלו הודעה מוקדמת ארוכה יותר מזו המוגדרת בחוק.

13. פיצויי פיטורים – מדובר בסכום הכסף שמשולם לעובד אם הוא מפוטר ממקום העבודה כדי שיוכל לכלכל את עצמו בזמן שהוא מחפש עבודה חלופית. כמה כסף? גובה המשכורת האחרונה של העובד, כפול מספר שנות העבודה אצל המעסיק. לפי החוק, הזכאות לפיצויים היא ניתנת למי שעבד שנה - ומי שלא עבד במקום העבודה שנה, לא זכאי לפיצויים, כמו גם מי שהתפטר מהעבודה. גם כאן, כמו בסעיפים קודמים: אם לא כתוב כלום בחוזה שלכם – חל עליכם החוק של מדינת ישראל.

14. סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים – החוזה שלכם מצהיר ש"הצדדים מחילים על עצמם את סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים"? יש לזה משמעות שכדאי שתבינו: הסעיף הזה, שהולך ונהיה נפוץ, אומר שתקבלו פיצויי פיטורים גם במקרה בו אתם תחליטו להתפטר. נחמד, נכון? ובכן, כמו בכל דבר בחיים יש לו יתרונות וחסרונות, כי בעוד תרוויחו באמצעותו פיצויים גם אם אתם תהיו אלו שעוזבים את מקום העבודה – גובה הפיצויים מחושב לפי הסעיף הזה בצורה שתעניק לכם פחות כסף מהאופציה הרגילה. רוצים ללכת על זה בכל זאת? כדי להחיל את ההסדר הזה צריך שיתקיימו תנאים מסוימים: לחוזה שלכם צריך להצטרף עותק מאישור כללי שהוציא שר הכלכלה להסדר, ציון של גובה ההפרשות לפנסיה וגם ויתור של המעביד על זכותו למשוך כספים מגובה ההפרשות לפנסיה. הסעיף הזה חשוב למי שיודע שירצה להתפטר בקרוב ויזדקק לכספי הפיטורים - וגם למי שרוצה להתקדם בחברה ומתכנן להישאר שם שנים – ובמקרה כזה תנאיו דווקא נפגעים.

15. פנסיה – הדבר האחרון שכדאי לבדוק הוא סעיף חשוב ביותר – הפנסיה שלכם. אם בעבר לא היה זכאי כל עובד לפנסיה, כיום קובע צו ההרחבה להסכם הפנסיוני, שמי שאין לו הסדר מיטיב מכוח משהו אחר – יזכה להסדר פנסיוני לפי הצו, שקובע סכומים שחייבים להפריש להסדר פנסיוני עבור העובד. יש כמה סוגים של הסדרים: ביטוח מנהלים, קופת גמל וקרנות פנסיה – והמעבידה חייבת להפריש לפחות את מינימום ההפרשות שיש בצו ההרחבה, לטובת העובד. היא כמובן יכולה להעניק לו הפרשות גדולות יותר מאלו המצוינות בחוק. את הכספים הללו, להם אתם זכאים על פי החוק, תוכלו להתחיל ולהפריש אחרי חצי שנה בעבודה. התחלתם להפריש לפנסיה במשרה אחת ואז עברתם לעבודה חדשה? אין בעיה. ידעו את מקום העבודה ואחרי 3 חודשי עבודה בלבד, תקבלו הפרשות רטרואקטיביות, מהיום הראשון בו התחלתם לעבוד. כדאי שתדעו שהעובד זכאי לבחור את סוג ההסדר הפנסיוני: ביטוח מנהלים, קרן פנסיה או קופת גמל ושהוא יכול להעביר אותן מסוג הסדר אחד לאחר. בחוזה העבודה שלכם יהיה כתוב שההפרשות הן בהתאם לצו ההרחבה - או לחילופין, את גובה ההפרשות ולאיזו קופה הן מועברות. חשוב מאוד לבדוק מהו השכר לפיו תקבלו את ההפרשות לפנסיה. האם הוא כולל שעות נוספות גלובאליות? האם בשכר החודשי שלכם יש מרכיבים אחרים שאתם לא מקבלים עליהם הפרשה לפנסיה? ההפרשות לפנסיה אמורות להיות מוענקות לנו על כלל שעות העבודה וכלל האצבע הוא שהן יורכבו מכל השכר, כולל כל התוספות הקבועות והלא משתנות. כלומר: שעות נוספות ראוי שיהיו בפנים, אבל החזר הוצאות על ארוחה – החזר משתנה ולא קבוע – יושאר מחוץ למשוואה. עניין נוסף שצריך לדעת הוא שלפי צו ההרחבה, המעסיק מפריש לפנסיה על פי השכר הממוצע למשק ולא חייב להעניק לכם הפרשה על כל השכר. פרט אחרון וחשוב הוא שההפרשות לפנסיה הן גם של העובד וגם של המעביד, כך שגם אתם משלמים בשביל העתיד שלכם.

>> מחפשים עבודה?

רוצים להתייעץ? הכנסו למתחם פרקליטי IL
לייעוץ משפטי לחצו
 כאן