עסק משפחתי: “גורדון טורס", סוכנות נסיעות
מי אנחנו: פרויקה גורדון (59), בעל העסק ומנהל החשבונות, מנהל התיירות הנכנסת
חניתה גורדון (59), המוכרת הטובה בעולם, אחראית על נישת שיט התעלות ומכשירת העובדים.
שירי גורדון (35) נשואה ואמא ל- 2 (3.5, 5 חודשים). מנכ"ל קבוצת גורדון טורס וחברות הבת שלה ב-8 השנים האחרונות.
מאיפה אנחנו בארץ: תל אביב
מי הביא את מי: לפני 40 שנה הקים סב המשפחה, זאב, חברה להסעת תיירים בישראל. אחרי 16 שנות פעילות הצטרף לחברה בנו של זאב, פרויקה, שהגדיל את הענף המטפל בתיירות הנכנסת לישראל. כשחניתה התחתנה עם פרויקה ונכנסה גם היא לעסק המשפחתי, היא החלה לטפל בתיירות היוצאת– מישראל לעולם. הזוג הצעיר זיהה את הצורך בהתמחות בתיירות נישה וכך פיתחו מומחיות בחופשות שייט ברחבי העולם – מאירופה ועד סין ותאילנד, משייט אתגרי ועד שיט עצמי. שירי, הרכש המשפחתי האחרון של העסק, היא המנכ"לית כבר 8 שנים תמימות אבל בניגוד למה שאולי חשבתם, כניסה לחברה המשפחתית אף פעם לא הייתה בתכניות שלה: “מעולם לא הייתה אפשרות שאכנס לעסק ואם הרעיון עלה תמיד פסלתי אותו, כך שזה לא היה על הפרק", היא מספרת, “אבל אבא שלי הכניס אותי בדלת האחורית ועד שהבנתי שהוא עשה לי תרגיל – כבר נשאבתי לתפקיד". זה קרה כששירי סיימה את לימודי מנהל העסקים שלה, עם התמחות בשיווק. אבא פרויקה סיפר לה על פרויקט שיווק יעד לשוויץ והאתגר מאוד התאים לצעירה חדורת המוטיבציה כך שהיא ובן זוגה, איש קריאייטיב ופרסום, החליטו להשתתף במכרז לשיווק. “החברה שלנו זכתה בו ו'נאלצנו' לפתוח יחידה שמתמחה בשוויץ”, מספרת שירי. "אחרי הטיפול במכרז זה היה רק טבעי שאני אטפל ביחידה הזו. בהתחלה היה לי משרד משלי בתוך הסוכנות, בו עסקתי בשווייץ - ולאט לאט הבנתי שאבא עשה עלי תרגיל כי אם אני כבר שם אפשר לנצל את כוח האדם ואני יכולה לטפל בעוד דברים. כך נכנסתי לעסק המשפחתי מבלי לתכנן", היא צוחקת. שירי למדה לבנות מוצר תיירותי, לנהל את הפעילות ולקחה עוד ועוד תחומי אחריות עד שאביה הכיר לה את כל התפקידים במשרד ווידא שהיא יודעת למלא את כולם – זאת, במטרה שתוכל לנהל את החברה.
מי הבוס? במשפחת גורדון אין מחלוקות: שירי היא הבוס בחברה, היא המנכ"לית והיא הנותנת את הטון בניהול השוטף, כשלכל אחד מההורים יש את תחום המומחיות שלו: “אמא שלי עסוקה במכירות ועוזרת לסוכנים ואבא שלי מעורב מאחורי הקלעים, ביזמיות עסקיות חדשות וכמובן בודק את הספרים, את ההוצאות, ההכנסות, רואה שלא חורגים. הוא תמיד עם האצבע על הדופק”. למרות ההפרדה, שירי מודה שהיא מתייעצת עם הוריה לא מעט: ”הם אנשי מקצוע נהדרים ויש להם ים של ניסיון אז הם בהחלט נותנים את חלקם אבל אני היא זו שמנהלת את החברה ביום-יום", היא מבהירה. “ההורים שלי לא מתערבים בניהול השוטף של העסק ואני חושבת שזה הסוד של הצלחת עסק משפחתי – היכולת של בעלי העסק לשחרר ולתת לדור הצעיר לנהל את העסק. העובדה שהם נותנים לי את המושכות באופן מלא אבל נמצאים שם מאחורה לכל עזרה ושאלה היא מה שגורם להכל לעבוד כל כך טוב. הם שם בשבילי אבל אף פעם לא מתנגשים בי או נכנסים לי להחלטות, אף פעם לא מתערבים”.
איך מצליחים לבלות עם המשפחה כל הזמן בלי להשתגע? אולי במשפחה שלכם יום ארוך יחד הוא בילוי, אבל עבור רובנו זה סוג של עונש. תתפלאו, אבל לפני שנכנסה לעבוד בעסק המשפחתי, גם שירי ראתה יום ארוך עם המשפחה באותה הצורה: “חשבתי שאין סיכוי שנשב יחד באותו חדר כי בטח נתלוש את השערות. היה ברור לי ששום דבר כה לא הולך לקרות אבל אז אבא שלי הכניס אותי בערמה לעסקים מבלי שאבין, ממש בדלת האחורית. היום אני שמחה על זה". אז איך למרות החששות לא משתגעים? “האמת היא שבכלל שלכל אחד יש את התחום שלו והאחריות שלו, יש ימים שלמים שאנחנו לא מחליפים מילה כי הם באים, עובדים – וממשיכים הביתה, אבל אנחנו כן משתדלים לאכול ארוחת צהרים יחד. למעשה, אמא שלי מזכירה לי לקום לאכול צהריים כשאני שוכחת...".
מערבים ביזנס ופלז'ר? לא כל בני משפחת גורדון לוקחים חלק בעסק המשפחתי: מיכל (33) היא יבואנית אופנה וגיא (27) הוא סטודנט למנהל עסקים, שעוד מחפש את הכיוון המקצועי שלו. כשזה המצב, הגורדונים משתדלים לחסוך בסיפורי עבודה בארוחות המשפחתיות: “אנחנו משתדלים לא לשעמם את מי שזה לא התחום שלו ולהשאיר את העבודה בשעות העבודה, למרות שגם בן הזוג שלי עושה פרויקטים לחברה שלנו וגם הוא מעורב בעבודה", מסבירה שירי. אגב, הנושא היחיד ששאר בני המשפחה מוכנים לשמוע עליו בשמחה הוא הרכילות במשרד, כמובן. כך או כך, מסבירה שירי, הארוחות המשפחתיות עמוסות בילדים קטנים ומשפחת גורדון עסוקה בהם יותר מהכל.
מה הדבר הכי כיפי בלעבוד עם המשפחה שלך? "העובדה שיש על מי לסמוך היא הדבר הכי חשוב בעולם", מסבירה שירי. "אין הרבה אנשים שיכולים לסמוך על השותפים שלהם בעיניים עצומות ופה אני יודעת שלכולנו יש אותו אינטרס, אותם רצונות, אותן דאגות". וזה לא הפלוס היחיד שבעבודה עם המשפחה, כפי שמגלה שירי: “אם אני צריכה להישאר עד מאוחר לשיחת ועידה עם מנהל מלון בחו"ל אני צריכה רק לגשת למשרד לידי ולבקש מאמא שלי להוציא את הילד מהגן ואם הילד חולה עדיף לכולנו שאני אהיה במשרד ושההורים שלי יהיו איתו. יותר טבעי לי לבקש את זה כי פה הרווח למשפחה ברור, הם מבינים את התועלת ואת המשמעות של עוד זמן במשרד. זה האינטרס שלהם שאעבוד". ההורים הקולגות, אם תהיתם, הם גם אלו ששומרים על הילדים כשמנכ"לית החברה בחו"ל, בפגישות עם ספקים ובדיקת אטרקציות ויעדים חדשים, “זה חלק מהעבודה", מסבירה שירי בחיוך.
מה למדת מהמשפחה שלך, כעובדת? עם ניסיון משפחתי של 40 שנה בתחום, לשירי היה הרבה מה ללמוד מהקילומטראז' העצום שצברו הוריה: “בארבעים שנות עסקים יש כם משברים", היא מסבירה, “וההורים שלי עשו צעד חכם ובנו את העסק משני חלקים שיכולים לחפות זה על זה. למשל, אם תיירות הפנים בקשיים בגלל מלחמה, תיירות החוץ משגשגת ועובדת מספיק כדי להחזיק גם אותה. מהם למדתי לפזר סיכונים, לא לשים את כל הביצים בסל אחד ויותר מהכל: להכיר את העסק על בוריו". שירי מתכוונת לכך שכבעלים, עליה ועל הוריה להכיר כל פונקציה ופונקציה בעסק מקרוב, ברמה שיוכלו למלא את מקומה אם תחסר: “לא יכול להיות מצב בו עסק לא יוכל להסתדר בלי עובד מסוים ובזכות הנסיונות שלהם הבנתי שאני חייבת לדעת הכל, להבין כל תפקיד במערכת, כי כשהיתה מלחמה והיו חייבים להיפרד מעובדים, הם היו צריכים לעשות הכל. זו גדולה של בעלי עסק טובים – להכיר את העסק באמת".
מה היתרון של עבודה בעסק משפחתי? מה יש לעסק הזה שלאחרים אין - בזכות המשפחתיות? "האווירה בעסק שלנו היא משהו שהלקוחות מרגישים. המשפחתיות לא עוצרת בבני המשפחה אלא עוברת ביחס לעובדים וללקוחות. עבור ההורים שלי כל העובדים הם הילדים שלהם באופן אבסולוטי: היינו איתם כשהתחילו את הזוגיות, בחתונות, בניסיונות, בלידות - נולדו לנו ילדים באותו זמן והמשפחתיות שההורים שלי מקרינים מתבטאת גם אצלם. אמא שלי מצליחה לגרום לכל לקוח להרגיש שהוא בן משפחה שלה ומשדרת את זה הלאה".