המאמן גלעד קובו ילמד אתכם לרוץ מרתון
"גלעד קובו: "היכולת לשנות ולעשות דברים אחרים דורשת אומץ אבל מאוד מחזקת | יח``צ: אלדד רפאלי
מי אני: גלעד קובו, בן 47

מקצוע קודם: סא"ל בצה"ל, קצין קשר קצין קשר פיקודי בפיקוד העורף

מקצוע נוכחי: מאמן טריאתלון

למה החלפתי מקצוע? "ב-2008 הייתי יכול לצאת לפנסיה או להמשיך לתפקיד אחר בצבא. עסקתי המון בטכנולוגיה אבל החלטתי שמה שאני אוהב לעשות זה ספורט ולהניע אנשים. החלטתי למצוא את הדבר המקשר בין השניים ופתחתי חברה שעוסקת בספורט, עם דגש על ספורט סיבולת: ריצה, טריאתלון, רכיבה".

מתי נפלה ההחלטה? "זה לא היה רגע, אלא תהליך שהתחיל ב-2001, כשעשיתי את הטריאתלון הראשון שלי. כשסיימתי אותו הוקסמתי. הבנתי שחוץ מאימונים יש שם עוד הרבה דברים והשאר הוא היסטוריה.
קסם לי שהספורט הזה הוא לא מכון כושר או לתת תרגיל אלא להעביר אנשים טרנספורמציה. יש פה אלמנט מנטלי, תזונתי, פזיולוגי, תכנוני, אלמנטים של ניהול משברים - המון דברים מהעולם העסקי שאפשר להביא לעולם הזה. הספורט הזה לוקח את הדברים הפשוטים ומכניס בהם תכנים שהם כלים לחיים, ובכלל הספורט הזה הוא השתקפות של החיים, בתוכה, בגלל שהיא אורכת פרק זמן קצר יותר מחיים שלמים, את יכולה למצוא דברים שיש בך וללמוד על עצמך: איפה את חזקה ואיפה את חלשה? על מה את צריכה לעבוד? זה ממש בית ספר להתמדה ואין קיצורי דרך, את לומדת על אחריות, על עצמך ועל רגעי המשבר שלך, איך לנהל את הזמן שלך ואיך לתכנן מעגל אימונים".

כמה זמן לקח לעשות את השינוי? "7 שנים חייתי עם תשוקה לדבר הזה, תשוקה שהאכלתי והשקיתי ולמדתי עליה. השתחררתי בינואר או פברואר 2008 ופתחתי חברה כבר באפריל-מאי. בספטמבר כבר היה לי אתר אינטרנט ואז מתחילה העבודה האמיתית. מבחינה פורמאלית, במדינת ישראל צריך תעודת מאמן כדי לאמן, כך שעשיתי כבר בשנה האחרונה של העבודה בצה"ל קורס מדריכים של כ-3 חודשים בווינגייט, אחריו קורס מאמנים שלוקח שנה וחצי והמשכתי גם לקורס מאמנים בכירים. בנוסף, אין ספר בתחום שלא קראתי, חוברת שעוסקת בעניין הזה שלא הייתי מנוי שלה. בעיני כדי להיות מאמן טוב צריך יותר מתעודה, זה כמו שבשביל לנצח תיק בבית משפט לא מספיקה רק תעודת עו"ד. צריך גישה לאנשים, הבנה של האינדיבידואל והבנה שאולי הצד השני בא ליהנות – אבל מבחינתך זה המקצוע".

מה הדבר שאתה הכי אוהב במקצוע החדש? "לראות איך אנשים עוברים שינוי בזכות הספורט. לראות בן אדם שלא עסק בספורט ואחרי שנתיים מסיים מרתון זה אושר אדיר, זה סיפוק אדיר גם בשבילי. ההישג הוא בזכות שנינו אבל למאמן יש חלק ניכר באיך עושים את זה:  יש מתודה, סדר, דברים שמתחברים בסוף".

מה הדבר במקצוע הישן שאתה הכי מתגעגע אליו במקצוע החדש? "האווירה של השטח. הייתי הרבה בסדיר ברמת הגולן ואני אוהב אותה: תרגילי טנקים, לילות בלי שינה, קפה מהפינג'ן, האווירה, החבר'ה".

מה גילית על המקצוע שלא ידעת: "התחריתי ב-20 מרתונים והשתתפתי בחמש תחרויות איירון מן, אימנתי עשרות אנשים למרתונים ואיירון-מן והפתיעה אותי עוצמת החיבור של האנשים לדבר הזה. לא תיארתי לעצמי שמרתונים ותחרויות איירון מן מסוגלים לשנות לאנשים את החיים".

מה השינוי הכי גדול באורח החיים? "לפני זה לא הייתי איש ספורטיבי וחוץ ממשחק כדורגל עם החבר'ה מדי פעם לא עסקתי בספורט. מהרגע שעשיתי טריאתלון הפסקתי לעשן והעניין של הספורט נספג בבית. כשהתחלתי עם הטריאתלונים אשתי הסתכלה עלי כאילו נפלתי מהירח אבל לפני שנה היא התחילה לרוץ ומאז אי אפשר לעצור אותה. אם בתפקיד שלי בצבא הייתי קם בשבע, אוכל ארוחת בוקר והולך לשבת בדיונים משמונה עד חמש וחצי, היום אני קם כל בוקר בחמש, מאמן ומשם הולך לנהל עסק, לעשות פגישות, לאמן, לכתוב תכניות. היום יום העבודה שלי גמיש ואני יכול לסיים אותו בשתיים בצהרים אם אני צריך ולפעמים אני יכול לסיים אותו בעשר בלילה, אני עם הילדים יותר אבל המחיר הוא שבשבתות אני לא בבית: אני יוצא ב-5 בבוקר עם הקבוצה שלי וחוזר בסביבות 12 בצהרים. אם מישהו רואה אותי בבית בשבת בבוקר הוא חושב שאני חולה".

תגובות של הסביבה? "אנשים היו מופתעים לגמרי. העובדה שזה היה תהליך ריככה את המכה, אבל העובדה שיצאתי מהתחום הטכנולוגי ולא המשכתי איתו גרמה לאנשים להרים גבה והם יכולים להרים גבה – זה בסדר גמור. מבחינת אשתי, כשהתחלתי עם הטריאתלונים היא חשבה שהשתגעתי ושזה יעבור לי, אבל זה רק התגבר. היא רצתה שלא אמשיך עם הצבא כדי שאהיה בבית, אבל זה התחלף במשהו יותר גרוע, פתאום היא קלטה שהדבר הזה דורש שעות הרבה יותר ארוכות כי האימונים נמשכים על פני שנה שלמה במהלכה המחשבה ממוקדת לאירוע הזה, אליו המסע מאוד ארוך".

מה הדבר הכי גדול שהשינוי דרש ממך? "בצבא לימדו אותי לבזבז כסף – היה תקציב וצריך לבזבז אותו ופתאום זה הפוך ואני צריך לחשוב על איך חוסכים ואיך מכניסים כסף. הדבר הכי מהותי הוא שבצבא נכנסת לך משכורת בראשון לחודש ופה אם אין לקוחות – המשכורת לא נכנסת. זה מכניס אותך למוד אחר של תחרות, של הישגיות, של להיות הטוב ביותר, של תכנון. כל דבר הוא פתאום מבחן. מעבר לזה, כקצין בכיר בצבא החיים הרבה יותר מסודרים ופתאום, מחוץ למסגרת את צריכה לדאוג לאוטו, לשטוף אותו, למלא בו דלק – לקנות אותו בכלל! פתאום  צריך לבחור מה ללבוש בבוקר, להחליט מה ללבוש לפגישות, לבשל – הצבא הוא חממה".

מילה למתלבטים: "לכו עם הלב. שתלכו לישון בשקט בלילה ותדעו שמה שאתם עושים הוא טוב בשבילכם ושהיכולת לשנות ולעשות דברים אחרים דורשת אומץ אבל מאוד מחזקת. אם אתה רוצה לעשות את מה שאתה אוהב לעשות, אתה תעשה אותו הכי טוב  - אז לך על זה. יש הרבה סיבות למה לא אבל צריך להסתכל למה כן".

 התכנית "המרתון", אותה מוביל גלעד קובו,  תעלה ביום שני הקרוב ה- 16.9, מיד אחרי סברי מרנן