העבודה מהבית, שנכפתה על רבים בעולם ובישראל כתוצאה מהתפשטות מגיפת הקורונה, צפויה לזרז באופן דרסטי תהליכים שאומנם החלו ללא קשר למגיפה, אך בנסיבות אחרות, היו מבשילים לאיטם לאורך שנים רבות.
מעסיקים ועובדים רבים, שנדרשים לעבודה מהבית בשל הסיטואציה החריגה, גילו את היתרונות בעבודה שאינה דורשת קימה מהספה. בין השאר את חיסכון זמן העמידה בפקקים, את האפשרות לנהל פגישות באמצעים דיגיטליים, את ההספקים הגבוהים ועוד. ברשימת היתרונות ניתן לציין גם את הבונוסים הכלל-חברתיים וסביבתיים דוגמת ההקלה בזיהום האוויר, הירידה בכמות תאונות הדרכים, צמצום הצריכה והשקט.
במקביל, מתפרסמים מחקרים ומאמרים המצביעים דווקא על התופעות הפחות חיוביות של עבודה ממושכת מהבית. ביניהם בדידות, דיכאון, וחוסר יכולת לייצר הפרדה ברורה בין מגורים לעבודה. כלומר, לאורך זמן, קשה לטעון כי האפשרות של עובד היושב בבית בפיג'מה ומתמרן בין שולחן העבודה, המטבח והילדים– הינה צורת התעסוקה האידאלית.
קרוב אבל רחוק
בשנים האחרונות פרחו ברחבי ישראל ובעולם חללי העבודה השיתופיים – מתחמי עבודה לעצמאיים ויזמים, לא בהכרח מתחום ההייטק, המבקשים סביבת עבודה גמישה ומקצועית. תופעת חללי העובדה נולדה כמענה לעצמאיים אשר אינם יכולים או שאינם רוצים לשלם שכירות עבור משרד קבוע ומאסו בישיבה בבתי קפה. חללי העבודה יצרו עבורם פלטפורמה חדשה המספקת להם את האפשרות לנדוד עם מרחב העבודה ממקום למקום, בתשלום נמוך יחסית ותוך קבלת שירותי המשרד באופן שיתופי. חללי משרדים כאלו קמו בעיקר בבניני משרדים במרכז העיר.
בעידן הפוסט קורונה, גם עולם העבודה צפוי להיראות אחרת, וכדאי כי כל העוסקים בתחום הנדל"ן , יזמים, מתכננים, משווקים וודאי קובעי המדיניות, ייערכו לכך. ביום שאחרי, צפויים עובדים ומעסיקים רבים במשק לבחון את כדאיות העבודה במשרד לעומת העבודה בבית, ולבחון את קו התפר ביחסים בין מגורים לבין התעסוקה. אחת התוצאות של בחינה זו, עשויה להיות פריחתה של צורת עבודה חדשה, שתעמוד בתווך בין העבודה במשרד, לבין העבודה מהבית.
צורת עבודה זו תתבסס על חללי עבודה קטנים שימוקמו בבנייני מגורים. כלומר, הדרישה שתעלה מציבור רוכשי הדירות תהיה לבניינים אשר יכללו מתחמי עבודה משותפים לדיירי הבניין או השכונה. מתחמי עבודה אלו ימוקמו בקומת הלובי או הגלריה של הבניין, ויכללו מספר עמדות עבודה אישיות, וחדרי ישיבות מאובזרים. זאת בנוסף ולצד הפונקציות הקיימות כבר היום בקומות קרקע ובמרתפים - מועדון דיירים, חדר אופניים, חדר כושר וכו'. בצורה זו הפרוגרמה של מבני מגורים, גם אלו שאינם ממוקמים במרכז העיר, תתפתח ותכלול בתוכה גם חללי תעסוקה.
את חללי העבודה המשותפים הללו ניתן גם לתכנן עבור מקבץ של בניינים – כלומר מתחם עבודה שכונתי, שיכניס חיים חדשים ותנועת אנשים לתכנון העירוני של שכונות מגורים.
צורת עבודה זו תיקח את היתרונות משני העולמות – העבודה מהבית ומהמשרד ואפשרות לחלק את הזמן ביניהם. מצד אחד היא תכלול את כל יתרונות העבודה מהבית – מרחוק וללא הפקקים. לצד זאת, היא תספק לעובדים את תחושת הרעננות וההפרדה הנדרשת, לאחר שיתלבשו וירדו לחלל העבודה הבנייני/שכונתי - נפרד מהבית אבל ממש קרוב.