המקרה הלא שגרתי התרחש לפני כ-4 שנים. א' (השם המלא שמור במערכת), בן 59, עבד כמנהל טכני באחת מתחנות הכוח של חברת החשמל. במסגרת תפקידו היא אחראי כל הנושא הלוגיסטי, המזון, הניקיון והתברואה במקום.
כמה עובדים התלוננו בפניו על צואה של חתולים הנוהגים להיכנס לתחנה, מה שלמעשה מהווה מטרד סביבתי. הם ביקשו ממנו לטפל בעניין מתוקף תפקידו. "לא נעים לנו להגיע לחדר האוכל שמלא בצואה ובשתן חתולים", הסבירו לו ואף הוסיפו: "אנחנו גם פוחדים שיתחשמלו או יגרמו נזק לציוד בתחנה", הסבירו העובדים ל-א'.
א' לקח א העניין ברצינות ובדק כיצד יוכל לפתור את הבעיה. התברר לו שכדי לטפל בנושא עליו לפנות לווטרינר מחוזי. א' הסביר למנהל הבכיר ממנו בתחנה שיש לטפל באופן יסודי במטרד החתולים ולפנות לגורמים המוסמכים לטפל בכך. ואילו המנהל הבכיר הציע להביא עובדי קבלן המתמחים בלכידת חתולים, שילכדו אותם ויוציא אותם ממתחם התחנה - דבר שאסור על פי החוק.
"התנגדתי לכך, בגלל שזה לא חוקי ופוגע בחתולים", טען א' שהתנגד למתווה שהוצע למיגור הבעיה, "ההחלטה לנקוט אמצעי לא חוקי הרגיזה אותי מאוד. אחרי שעתיים הגעתי הביתה, הרגשתי רע מאוד וסיפרתי לאשתי מה קרה". בהמשך אותו הערב א' לקה בליבו, ככל הנראה בגלל הוויכוח עם המנהל הבכיר. הוא פונה לבית החולים, שם עבר ניתוח מעקפים אשר הציל את חייו.
שופטת בית הדין האזורי קבעה: "מקרה חריג שנוצר בגלל ויכוח בענייני עבודה"
באמצעות עו"ד צילי עמיר, פנה א' למוסד לביטוח לאומי להכיר במקרה כתאונת עבודה, אבל בקשתו נדחתה בנימוק שלא הוכיח קשר בין הוויכוח לבין אירוע הלב. א', הגיש תביעה נגד המל"ל לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, ודרש להכיר במקרה שלו -המריבה בינו לבין המנהל הבכיר בעניין הטיפול בחתולים - כתאונת עבודה לכל דבר ועניין.
השופטת רחל גרוס שדנה בתביעה, קבעה כי אכן מדובר במקרה חריג שנוצר בגלל ויכוח בענייני עבודה, וכי א' הוכיח שהתקף הלב נגרם כתוצאה מחילופי הדברים עם המנהל הבכיר, בנוגע לפינוי החתולים מהמתקן.
השופטת החליטה למנות רופא מומחה מטעם בית הדין לעבודה, כדי שיבחן את העניינים הרפואיים וימסור את חוות דעתו בסוגיה זו, ולאחר מכן ייקבעו אחוזי הנכות להם הוא זכאי.