המרוויחים העיקריים מהסכם השכר המתגבש אינם חלק ממערכת החינוך כעת. בעוד שכיום, מורה צעיר בתיכון שסיים את לימודי ההוראה מקבל שכר התחלתי של כ–6,500 שקל, הרי שלפי ההסכם, בתוך תקופה מסוימת הוא יקבל כ–8,000 שקל ברוטו, ומשם יעלה שכרו בהתאם לוותק ולהסכמי השכר שייחתמו עם ארגון המורים בעתיד. מורים בעלי ותק נמוך שכבר מלמדים, יקבלו תוספת של בין 1,000 ל–2,000 שקל, בעוד שמורים בעלי ותק גבוה יותר יקבלו תוספת שכר צנועה יותר.
המורים הצעירים במערכת החינוך מועסקים כיום בתנאים נחותים. בכל הסכם קיבוצי שנחתם במשך עשרות השנים האחרונות הם קיבלו תוספות שכר נמוכות יותר מאלה שקיבלו המורים הוותיקים, וזאת מכיוון שהתוספות תמיד ניתנו ביחס לגודל המשכורת והשפיעו יותר על בעלי השכר הגבוה. כתוצאה מכך, פערי השכר הגדולים בין המורים הוותיקים לצעירים בישראל הפכו לגבוהים במערב, ושכרם לשעה של המורים הצעירים אפילו ירד בעשור האחרון, לעומת עלייה בשכר לשעה של המורים הוותיקים ביותר. למרות זאת, במשך שנים הם לא התלוננו וכמעט לא מחו על מצבם. כעת, באופן תקדימי, הסכימו המדינה וארגון המורים להתמקד דווקא בהם ולתת תוספת שכר ביחס הפוך לוותק.
עדיין לא ברור כמה יקבלו המורים הוותיקים
בשלב זה, עדיין לא ברור לאיזו תוספת שכר יזכו מורים בעלי ותק של יותר מתשע שנים. יו"ר ארגון המורים, רן ארז, ניהל מאבק עיקש עבור תוספת השכר למורים הוותיקים — גם במחיר סיכון הישגיו הקודמים שלו בסוגיית תוספות השכר הגבוהות שהובטחו למורים הצעירים. הוא אף השבית את מערכת החינוך במחאה על תוספת השכר שהוצעה להם (כ–120 שקל לחודש), והכריז שלא ייתן לאוצר לממן את תוספת השכר לצעירים על חשבון המורים הוותיקים שנשאו בנטל במשך שנים רבות.
לאחר השביתה נראה שהושגו הסכמות להגדלת תוספת השכר למורים הוותיקים. לא ברור מהי התוספת, אם כי מסתמן שהיא תהיה נמוכה יותר מזו שיקבלו המורים המתחילים. הדס, מורה בתיכון במרכז הארץ ובעלת ותק של 25 שנה, אמרה בתגובה להסכם המתגבש כי לדעתה מדובר ב"הסכם מביש, גם מבחינה כספית וגם בגלל שאף אחד לא דן בתנאי העבודה שלנו, שבעינינו חשובים לא פחות מהשכר. בשבוע שעבר שלחתי לראש העיר תמונה של השירותים שלנו ושאלתי אם הוא היה מוכן להשתמש בהם. אין לנו חדרי עבודה, אין לנו איפה לקיים שיעורים פרטניים עם התלמידים ואין לנו מחשב. זה נהדר לתת תוספת שכר גבוהה למורים הצעירים כי המשכורת שלהם מבישה, אבל זה לא יכול לבוא על חשבוננו. לא יכול להיות שאחרי 25 שנה, אני אקבל 10,000 שקל — כ-2,000 שקל יותר ממה שקיבל מורה צעיר". ארז אמר בתגובה כי הוא מסכים: "אנחנו נאבקים בשביל כולם, עבור המורים הצעירים והוותיקים, ואם ההסכם לא יתקדם לשביעות רצוננו לא נהסס לצאת שוב במחאה".
כאשר ארז פתח בקמפיין הציבורי להעלאת שכר המורים בתיכונים, היה נדמה שדרישותיו תלושות מהמציאות. הוא בחר להתמקד בשכר הממוצע הנמוך של המורים בישראל, בהשוואה בינלאומית, אחרי עשור שבו שכר המורים עלה בשיעור הגבוה ביותר מבין מדינות OECD בעלות של מיליארדי שקלים בשנה, בתמורה לתוספת בשעות העבודה שלהם.
עם זאת, הדרישות שארז העלה בקמפיין — שכר של 8,000 שקל למורה מתחיל והתמקדות בשכר הנמוך של המורים הצעירים — קלעו למדיניות האוצר, שמנסה בשנים האחרונות לצמצם את פערי השכר בין עובדים ותיקים לצעירים במגזר הציבורי. להפתעתו של ארז, באוצר הסכימו לתוספת שכר משמעותית למורים הצעירים והמתחילים בשלב מוקדם יחסי במשא ומתן, אך בתמורה לתוספת שכר נמוכה בהרבה למורים הוותיקים — שעבורם הכריז ארז על השבתת התיכונים.
בסופו של דבר, המשבר נפתר עם הצעת פשרה להאריך את תוקפו של ההסכם לארבע שנים במקום לשנתיים. בתמורה, המורים הוותיקים יזכו לתוספת שכר משמעותית יותר, שעדיין לא ידועה. כך, משרד האוצר יצליח לממש את המדיניות שלו לצמצום פערי שכר באופן משמעותי יותר מבעבר, ויזכו גם לשקט תעשייתי לתקופה ארוכה יותר, מבלי לחרוג מהמסגרת התקציבית של הסכמי השכר המקובלים במשק. עם זאת, הדרך עוד ארוכה עד לסיום המשא ומתן, וישנן דרישות רבות שיש לדון בהן — למשל, דרישתו של ארז להפחית את שעות העבודה של מורים שלא נבנו עבורם פינות עבודה.
נתניהו, בנט וכחלון התעלמו מהמשבר
ישיבת הממשלה השבועית התקיימה על רקע השביתה בתיכונים, הראשונה מזה עשור, על נושאי שכר המורים, שביתה שכללה כ–70 אלף מורים ו–400 אלף תלמידים.
למרות זאת, ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כלל לא התייחס אליה. גם שר החינוך, נפתלי בנט, כמעט שלא היה מעורב במשא ומתן, גם לא כשהוא הידרדר אל עבר סכסוך עבודה ולבסוף שביתה, שאותה בנט אפילו לא ניסה למנוע. שר האוצר, משה כחלון, לא היה מעורב אף הוא במשא ומתן, אף שבסופו של דבר הוא יביא להפניית מאות מיליוני שקלים לתקציב החינוך מדי שנה.
נראה כאילו כל שרי הממשלה מנסים להרחיק את עצמם מהמשא ומתן הזה, שקשור לאחד הנושאים המהותיים והרגישים ביותר במדינה, וייתכן שהתנהגות זו מעידה על החשיבות הנמוכה שהם מייחסים לשיפור מערכת החינוך ולעובדי ההוראה בישראל. למרות ההישגים המסתמנים, ייתכן שהתערבות או סתם הבעת עניין של אחד מהם היתה יכולה להניב הישגים משמעותיים וארוכי טווח יותר למורים ולמערכת החינוך, שחורגים מסוגיית השכר — כמו שיפור איכות ההוראה ותנאי העבודה של המורים וצמצום הצפיפות בכיתות.
כתבה זו פורסמה במקור באתר TheMarker
כתבות נוספות שאולי יעניינו אותך:
"כשחיים במלחמת קיום יומיומית, הדבר האחרון שעצמאים חושבים עליו זה פנסיה"
מתווה חדש להעלאת גיל הפרישה לנשים: יועלה בפעימות במשך 10 שנים
