תמונת אילוסטרציה | למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: By Dafna A.meron, shutterstock)
עורכת דין | צילום: By Dafna A.meron, shutterstock

בעוד קצת יותר משבוע תתחיל עבור סטודנטים למשפטים התקופה המטורפת של הראיונות להתמחות. רגע לפני שאתם נכנסים למירוץ ומתחילים להתראיין ל-4-5 משרדים ביום, לעו"ד ברקת שמאי - מנכ"לית חברת Jobit העוסקת בהשמה וייעוץ קריירה לבני דור ה- Y, יש כמה דברים להגיד לכם בנוגע לזה:

  1. המשמעות של בחירת התמחות להמשך הקריירה – קשה להפריז בהשפעה של מקום ההתמחות על המשך הקריירה המשפטית שלכם. הסבה מקצועית בתוך התחום המשפטי היא אפשרית ברמה התיאורטית. בפועל, תחום ואופי ההתמחות משפיעים דרמטית על הקריירה של רוב עורכי הדין, שממשיכים לרוב באותו התחום מספר שנים לאחר ההתמחות מכוח האינרציה, ובשלב הזה כבר הרבה יותר מורכב לבצע הסבה, במיוחד לעולמות תוכן שאינם משיקים לתחום העיסוק הנוכחי. בשלב הזה הקושי לבצע הסבה בתוך המקצוע לפעמים כל כך מורכב, שעורכי הדין מעדיפים לפנות לחלופות מחוץ לתחום המשפטי ולמעשה נוטשים את המקצוע בשל אותו מסלול שהתוו לעצמם בעת בחירת ההתמחות. לכן חשוב להשקיע מחשבה רבה בבחירת התחום ואופי העבודה המתאימים לכם, ולהוסיף לכך את שיקול המקום (בחירה בין משרדים דומים) כשיקול משלים בלבד.
  2. המרחק בין אקדמיה לפרקטיקה – מה היה הקורס הכי מרתק שלמדתם בפקולטה? משפט חוקתי? דיני חוזים? עונשין? נזיקין? חברות? זה לא אומר שאתם צריכים ללכת להתמחות בתחום הזה. האקדמיה היא דרך יפה להכיר את הבסיס התיאורטי בכל תחום, אבל היא לא מלמדת יותר מדי על היום-יום של עורכי הדין שעוסקים בתחום. תעשו לעצמכם טובה – לפני שאתם מחליטים איזה תחום מעניין אתכם, דברו עם מישהו שעוסק בו, תשאלו אותו במה הוא מתעסק ביום-יום, ותשאלו את עצמכם אם זה מתאים לכם או לא.
  3. "המשרד קולט 80% מהמתמחים שלו כעורכי דין לאחר ההתמחות" – בואו נפרק רגע את ההצהרה הזאת: נגיד שמדובר באחד מעשרת משרדי עוה"ד הגדולים בארץ, עם מחזור של 40 מתמחים בכל שנה. אז הוא קולט בכל שנה מעל 30 עורכי דין חדשים למשרד מבין המתמחים ועוד 5-10 עורכי דין מבחוץ. אף משרד לא גדל בקצב של 35 עורכי דין לשנה, לכן גיוס מאסיבי כזה צריך להדליק נורת אזהרה ולא בהכרח מדובר בסימן חיובי. מקום שקולט הרבה יותר עובדים מגודל הצמיחה שלו עלול להעיד על עזיבה המונית של עובדים בצד השני של המשוואה.
  4. ריבוי ראיונות – ריבוי דאגות - אין צורך להתראיין ל-20 מקומות התמחות שונים. הניסיון לתמרן בין 4-5 ראיונות ביום נועד לכישלון, והכי גרוע – עלול להוביל לנפילה דווקא במקומות שאתם הכי רוצים. אי אפשר להתכונן כמו שצריך למספר גדול של ראיונות ביום, ועיכובים לא צפויים (אך נפוצים) בראיונות עלולים להכניס אתכם לסחרור של מרדף אחרי לו"ז ראיונות צפוף ובלתי אפשרי. כבר קבעתם 20 ראיונות? לא נורא, יש עוד אפשרות לבטל, והמשרדים יעדיפו שתבטלו מאשר שתשרפו להם ולכם את הזמן בראיון במקומות שאינם בעדיפות גבוהה עבורכם. תעדפו את 5-6 מקומות ההתמחות המועדפים עליכם, תוסיפו עוד 2 מקומות בשביל להרגיש שאתם "הולכים על בטוח", תיערכו לכל ראיון בנפרד ובצורה מעמיקה, תגיעו בפוקוס ורעננים לכל ראיון – ואתם מסודרים.
    עו"ד ברקת שמאי (צילום: סיון פרג')
    עו"ד ברקת שמאי | צילום: סיון פרג'
  5. יש הזדמנות למקצה שיפורים – מצאתם את עצמכם בסוף תקופת הראיונות עם בחירה שאתם לא שלמים איתה? מתהפכת לכם הבטן מהחשש שבחרתם לא נכון ועשיתם טעות ענקית שתשפיע על כל הקריירה שלכם? יש לכם עוד שנה או שנה וחצי לשפר עמדות. שינויים ארגוניים כמו הגדלת תקני מתמחים לצד ביטולים של הרגע האחרון של מתמחים אחרים מייצרים הזדמנות למקצה שיפורים בסמוך למועד תחילת ההתמחות. בנקודת הזמן הזאת המעסיקים לחוצים מאוד לאייש את התקן הפנוי, ומכיוון שהמיון מתבצע בנפרד משבוע הראיונות המסורתי בחודש מרץ, הוא עובר בדרך כלל מתחת לרדאר של הסטודנטים, כך שהתחרות על המשרות האלה הרבה פחות קשה. אז אם אתם מתלבטים או מתחרטים – תהיו ערניים לפרסומים של משרות התמחות מעכשיו לעכשיו, תיעזרו ביועצי הקריירה בפקולטה שלכם, ואתם יכולים אפילו לפנות ישירות למשרד שמעניין אתכם – תופתעו לגלות כמה הזדמנויות כאלה נפתחות בסמוך לתחילת כל מחזור התמחות.