שנת 2020 שינתה את המושג "עבודה" מקצה לקצה. מיד עם פרוץ המגפה עברו חברות ברחבי העולם למתכונת עבודה היברידית, בניסיון לשמר את הפעילות העסקית על רקע המציאות החדשה. עסקים רבים פנו לפתרונות טכנולוגיים והטמיעו אותם במהירות, בקנה מידה משמעותי, כדי לאפשר לעובדים להמשיך לתפקד גם מרחוק. כעת, כשהאבק מתחיל לשקוע, התעשייה כולה יכולה לעצור לרגע ולבחון את הדברים שעבדו - כמו גם את אלו שפחות עבדו - במסגרת המעבר לעבודה מרחוק שהיה למעין "ניסוי כלים". כך יוכלו החברות להבין מה עליהן לעשות אחרת, בשעה שהעבודה מרחוק הופכת לנורמה החדשה.

רגע לפני ששנת 2021 מתחילה, אנחנו בפייסבוק כבר רואים לנגד עינינו את שוק העבודה חדש, שיתבסס על תפיסות עבודה חדשניות ובמיוחד על שימוש בטכנולוגיות מתקדמות. הנה חמש מגמות שלדעתנו צפויים לשנות לטובה את עתיד העבודה בשנים הקרובות – ויהיו לטובת כולם.

עובדי הקו הראשון יעברו למרכז קבלת ההחלטות

העבודה מאז ומתמיד שיחקה תפקיד חשוב בחייו החברתיים של אדם, אך בימים של מגפה עולמית הפכה המסגרת למשמעותית יותר מאי פעם. חודשים ארוכים של סגרים ומגבלות גבו מחיר נפשי מרבים; הטכנולוגיות שאפשרו ליצור קשר אחד עם השני מרחוק היו אלה שעזרו לעובדים להרגיש קרובים יותר זה לזה, גם כשהיו רחוקים פיזית.

עם זאת, יש עוד הרבה שאפשר וצריך לעשות במסגרת התנאים החדשים. השינויים שעוד נדרשים רלוונטיים במיוחד לעובדי הקו הראשון – עובדים חיוניים כמו מורים, רופאים, מוכרים ועובדי ייצור. למרבה הצער, העובדים במקצועות הללו לרוב הכי פחות מחוברים לחברות שמעסיקות אותן, על אף שבימי המגפה התגלו כמי שחשופים יותר מכל לווירוס ולהשלכותיו. לעובדי הקו הראשון אין גישה לאותן טכנולוגיות מתקדמות שבהן משתמשים עמיתיהם לחברה. במקרים רבים אפילו אין להם כתובת מייל של החברה או שולחן משלהם.

העובדים בקו הראשון הם לרוב אלו שנמצאים בממשק הישיר ביותר עם המוצר, השירות והלקוחות – כעת, החברות השונות מתחילות להבין את הערך הייחודי שיש לתובנותיהם ואת האופן שבו הם יכולים לתרום לארגון. עסקים רבים "התעוררו" ומנסים כעת לשפר את שגרת העבודה של העובדים הללו בדרכים שונות. אנחנו מאמינים שכבר בעתיד הקרוב חברות ייתנו משקל רב יותר לעובדים אלו, ויציידו אותם בכלים הדרושים כדי ליצור קשר ולשתף פעולה עם שאר חלקי החברה. כתוצאה מכך, העובדים ירגישו מועצמים וקרובים יותר לעסק. החלטות משמעותיות, שעשויות להשפיע על התנהלות החברה כולה, יגיעו דווקא מקרב עובדי הקו הראשון.

ויקי האף, סגנית היו"ר של פירמת ראיית החשבון PwC בארה"ב שמובילה את החדשנות והמיזמים הגלובליים מטעם החברה, מדגישה את תפקידם של הפתרונות הדיגיטליים בהקשר זה: "חברות שרוצות לשגשג ב-2021 חייבות להציב את העובדים במרכז התפיסה של מרחב העבודה שלהן. ההתמקדות בחוויית העובד תאפשר למעסיקים לשפר את תפוקת העבודה, לחזק את מעורבות העובדים וליצור כוח אדם יעיל ומחובר יותר. כדי להצליח לעשות זאת, חברות צריכות לשלב פתרונות דיגיטליים שיותאמו אישית לעובדים, כחלק ממערך הטכנולוגיות הקיים של החברה".

הבריאות והרווחה יהיו למדדי הביצועים המרכזיים החדשים של ארגונים

כיום, חברות מודעות יותר מאי פעם לרווחת העובד, ומבינות שעובד מרוצה הוא עובד שמרגיש שלעבודתו יש השפעה גם מחוץ לכותלי הארגון. מחקרים רבים כבר הצביעו על כך שתחושת התכלית והמשמעות היא שיוצרת את הסיפוק בעבודה; מנהלי העסקים יודעים שהנעת העובדים תלויה בשילוב שבין תחושת המימוש העצמי של העובד לבין הגעה ליעדים העסקיים של החברה.

למרות זאת, עובדים רבים מוצאים את עצמם בעומס של משימות ומרגישים שנדחקים לקצה, נוכח שגרת העבודה התובענית. מחקרים אף העידו שהעובדים הם לא היחידים – בסקר שנערך לאחרונה על-ידי Oracle-Workplace Intelligence, בו השתתפו 12,000 עובדים ומתוכם יותר מרבע שהינם מנהלים בכירים, ראו כיצד גם המנהלים הבכירים נתונים ללחצים מקצועיים שמעמיסים עליהם: 71% מהמנהלים הבכירים אמרו ששנת 2020 הייתה השנה המלחיצה ביותר בעבודתם ו-53% מהם העידו שהם מתמודדים עם מצוקות נפשיות שקשורות בעבודה.

העיסוק ברווחת העובדים הוא לא רק הדבר הנכון לעשות – מדובר במהלך עסקי לכל דבר, שיוביל לביצועים טובים יותר. זו הסיבה שחברות מחפשות אחר שיטות וכלים שיעצימו את תחושת הסיפוק מהעבודה, יתמכו בבריאות הפיזית והנפשית של העובדים וישאפו לאיזון בין החיים פרטיים לעבודה, בעזרת הסדרי עבודה גמישים.

קראנדיפ אנאנד, סגן נשיא Workplace בפייסבוק העולמית (צילום: פייסבוק,  יח"צ)
קראנדיפ אנאנד, סגן נשיא Workplace בפייסבוק העולמית | צילום: פייסבוק, יח"צ

טכנולוגיות מבוססות בינה מלאכותית עשויות לשחק תפקיד משמעותי בעולמות הללו. אותו מחקר מצא ש-75% מהעובדים סבורים שבינה מלאכותית תוכל לסייע בשיתוף מידע חיוני ובתהליכי אוטומציה של מטלות – וכתוצאה מכך תעזור להורדת סף הלחץ.

במקביל, יותר ויותר חברות נעזרות בפלטפורמות לבניית צוותים עבור פעילויות קבוצתיות וחברתיות, שלא קשורות לעבודה בצורה ישירה. אלו משמשות את העובדים לתרגולים משותפים של יוגה ומדיטציה, החלפת מתכונים, שיתוף תמונות של חיות מחמד, טיפים או אפילו סתם שיחות על כוס קפה – בדומה לשיחות המסדרון שנאבדו בעידן הקורונה.

ככל שעסקים משקיעים מאמצים רבים יותר ברווחת העובדים, העובדים מצפים ליחס שכזה ממעסיקיהם. המחקר גם מצא ש-76% מהעובדים סבורים שהמעסיקים שלהם צריכים לקחת יותר אחריות על הרווחה הנפשית של העובדים. העסקים שיעמדו בציפיות הללו יזכו ליתרון משמעותי בכל הנוגע לנאמנות העובדים, לשימור כוח האדם ולשמירה על ביצועים גבוהים ופרודוקטיביות.

טכנולוגיות ה-AR/VR ישמשו למטרות הכשרה, שיתוף פעולה ושיפור הקשר עם הלקוחות

טכנולוגיות האוטומציה תופסות נתח הולך וגדל מהעבודה בארגונים ובכך פותחות חלון הזדמנויות משמעותי לצמיחה כלכלית. נתוני דו"ח "עתיד העבודה", שערך הפורום הכלכלי העולמי, מעידים ש-54% מהעובדים בארגונים הגדולים נדרשים להכשרה נוספת בכדי להשתמש בטכנולוגיות הללו ולמנף אותם לכדי אותה צמיחה רצויה. לשם כך דרושים כלים חדשים, שיוטמעו באופן רחב ויאפשרו הכשרה מקצועית יעילה של מיליוני עובדים לביצוע עבודתם בעתיד. טכנולוגיות של מציאות מדומה ומציאות רבודה (AR/VR) מאפשרות לארגונים להעביר את תכני ההכשרה בצורה מתוחכמת, פשוטה וחסכונית יחסית – מה שהופך אותן לאידיאליות לצורך אותה המטרה. דו"ח של CCS Insights חוזה שיותר מחצי מיליון עסקים בינוניים וגדולים (בקרב הכלכלות המתקדמות), יאמצו טכנולוגיות AR/VR כחלק משגרת העבודה עד לשנת 2025.

היתרונות של הטכנולוגיות הללו לא מסתכמים ביעילות ובחסכוניות. המציאות הרבודה והמציאות המדומה יודעות, בראש ובראשונה, לספק חוויית תקשורת "מלאה" יותר לעובדים שמשתמשים בהן. טכנולוגיות הוידאו שקיימות כיום ומשמשות את הארגונים להכשרות לא באמת מצליחות ללכוד את הרגשות ואת הלך הרוח של המשתתפים. לעומתן, טכנולוגיות של מציאות רבודה ומדומה מציגות גוף מלא, תופסות את הניואנסים הקטנים ונותנות לדברים הקשר – ובכך מגשרות על הפערים התקשורתיים והרגשיים שעובדים רבים חווים נוכח האינטראקציה הווירטואלית. הטמעה של טכנולוגיות מסוגים אלו תיצור חוויות מפגש וירטואליות חדשות, שירגישו כמו מפגש אמיתי לחלוטין.

בשנה שעברה השקנו בפייסבוק פלטפורמה חדשה של Oculus for Business, שכבר משמשת חברות מובילות בעולם עבור משימות חיוניות, כמו הכשרת צוותים ושיפור התכנון הקמעונאי. כמוהם,  גם שירותי העבודה הממשלתיים בארה"ב נעזרים במציאות המדומה, כדי להכשיר מובטלים ולהניע אותם לעבר מסלולי קריירה חדשים ורווחיים.

נוסף על כך, המציאות המדומה היא טכנולוגיה אידיאלית לפיתוח ולביסוס של מיומנויות בעולמות המנהיגות והניהול. PwC השוותה בין עובדים שהוכשרו באמצעות מציאות מדומה לעובדים שעברו הכשרות מסורתיות, ומצאה שהעובדים שהוכשרו בעזרת הטכנולוגיות רכשו את הכלים באופן מהיר פי ארבעה. אותם עובדים הביעו ביטחון רב יותר ביישום הכישורים החדשים, חשו חיבור רגשי חזק יותר למשימה והיו ממוקדים יותר פי ארבעה. אותו מחקר מצא שהכשרה באמצעות ה-VR הינה חסכונית יותר, ככל שהיקף ההכשרה מתרחב.

איך המציאות המדומה תשפיע על שוק העבודה (צילום: By G-Stock Studio, shutterstock)
כשעסקים משתמשים במציאות מדומה ורבודה, העובדים מרגישים מחוברים יותר | צילום: By G-Stock Studio, shutterstock

ויקי האף מ-PwC הסבירה שעל רקע המשבר, חברות רבות מתמודדות עם דילמות בתחום ההכשרות. העובדים נדרשים לרכוש כישורים חדשים ולשדרג את היכולות הקיימות יותר מאי פעם, אך בשל המגבלות רבים מהם לא יכולים לעבור את ההכשרות לצד עמיתיהם – ומתקשים לעשות זאת לבד. לדבריה, המציאות המדומה כבר הוכיחה את עצמה כאפקטיבית בכל הנוגע להקניית מיומנויות טכניות מקצועיות וכי כעת ניתן לצפות שהחברות יאמצו את הטכנולוגיות גם לטובת כישורים רכים יותר, כמו מנהיגות, גמישות מחשבתית וניהול בתקופות של שינוי ומשבר. "המחקר שלנו הראה שהמציאות המדומה עוזרת למנהלים לשפר את הכישורים של העובדים שלהם באופן מהיר יותר, בייחוד בתקופה שבה מצמצמים את תקציבי ההכשרה והאפשרות של הכשרה אישית לא באה בחשבון," אמרה האף.

בינתיים, יותר ויותר עסקים מאמצים את המציאות הרבודה לשיפור חוויית הצרכן ולמשיכת קהלים חדשים. מוסדות תרבות ברחבי העולם, כמו ארמון ורסאי בצרפת וגלריה טייט בבריטניה, כבר משתמשים בפלטפורמה כדי לשדרג את תצוגתן של יצירות אמנות, מוצגי מדע ותכני תרבות. בפייסבוק אנחנו עוזרים גם לניו-יורק טיימס להעלות סטוריז חדשותיים תוך שימוש במציאות רבודה באינסטגרם. מותגים ברחבי העולם מציעים פיצ'רים של מציאות רבודה שמסייעים בקניות המקוונות.

כשעסקים משתמשים במציאות מדומה ורבודה, העובדים מרגישים מחוברים יותר, ללא כל קשר למקום מגוריהם, וכתוצאה מכך הם פרודוקטיביים יותר. כפי שהשימוש במחשבים ובסמארטפונים הניעו יצירתיות בקרב שוק העבודה, גם הטכנולוגיות הללו יביאו ליישומים חדשים ולמשרות חדשות בהתאמה.

הגישור על הפער הדיגיטלי יפחית מחשיבות המיקום הגיאוגרפי

כשהמגפה אילצה עסקים לעבור בין לילה לעבודה מרחוק, רבים מאיתנו חשבו שמדובר בשינוי זמני. כיום מתבהרת תמונת מצב אחרת – חברת גרטנר חוזה כעת כי 47% מהחברות יאפשרו לעובדים לעבוד מהבית במשרה מלאה גם אחרי המגפה, ואילו 82% יאפשרו זאת במשרה חלקית.

מודל העבודה מרחוק יכול להיות יעיל ביותר כשהוא מנוהל כמו שצריך, ובכך לחסוך זמן וכסף לכולם. כדי להפיק את המיטב מהמודל החדש, החברות נדרשו (ויידרשו) לאמץ לחיקן טכנולוגיות חדשות שישרתו את הצוותים לעבודה בשלט רחוק, ויהפכו את שיתוף הפעולה למהיר ונוח יותר. בתוך כך, אותן החברות צריכות להתקדם מפלטפורמות הוידאו הסטנדרטיות אל עבר כלים שיספקו חוויה רחבה יותר - מכשירי וידאו צ'אט מתוחכמים דוגמת Portal או טכנולוגיות של מציאות מדומה.

עסקים ברחבי העולם מאמצים את העבודה מרחוק, שמתבררת כאחת מההזדמנויות הכלכליות הגדולות ביותר של העשורים האחרונים. חברות שמוותרות על שטחי משרדים גדולים חוסכות לעצמן משאבים עצומים, בשעה בה העובדים יכולים להפחית את עלויות המחיה ולעבור לאזורים פחות יקרים. שעות ארוכות של עמידה בפקקים נחסכות גם הן. ה"ביזור" של אזורי העושר וההשפעה יחזק קהילות ברחבי העולם ויניע שינויים כלכליים וחברתיים בהיקפים חסרי תקדים.

אך חשוב לזכור שהיתרונות הרבים של העבודה מרחוק זמינים כרגע רק לחלק מסוים מהאוכלוסייה. הפערים הדיגיטליים ממשיכים להוות בעיה אקוטית וחמורה, כאשר ל-3.7 מיליארדי אנשים בעולם כלל אין חיבור לאינטרנט. תפיסת העבודה החדשה רק מחזקת את כך שאסור לנו להשאיר את האוכלוסיות הללו מאחור – בשנים הקרובות סביר שנהיה עדים להשקעה רבה יותר בתשתיות הרשת, במטרה לגשר על הפער הדיגיטלי ולהפוך את העבודה מרחוק למציאות שאפשרית עבור כולם.

האוטומציה של המשימות היומיומיות תקצה עבודה מספקת יותר לעובדים עצמם

כבר שנים שאנשים מוטרדים מכך שהטכנולוגיות האוטומטיות ייקחו מהם את המשרות שלהם. המציאות בשטח מתגלה כהרבה יותר אופטימית – האוטומציה לא מבטלת את המשרות המאוישות, אלא מתמקדת בשיפור הביצועים של אותם אנשים.

חברות יודעות שעובדים מקדישים יותר מדי זמן למטלות פשוטות וסיזיפיות ומעט מדי זמן בעבודה הממשית. בשל כך, יותר ויותר חברות בוחרות בפתרונות אוטומטיים, מבוססי "בוטים", שמבצעים את אותן מטלות שגרתיות כמו מילוי דיווחים על תקלות, חתימה על מסמכים ושליחתם, סידור משמרות ועוד. בזכות האוטומציה, ארגונים מקדישים יותר זמן ותשומת לב לתרבות העבודה, במטרה לוודא שהעובדים שבעי רצון מעבודתם.

במבט לעתיד, תהליכי האוטומציה הם חלק ממגמה חיובית עבור התעסוקה והכלכלה – בדו"ח "עתיד העבודה" של הפורום הכלכלי העולמי, עולה שטכנולוגיות האוטומציה ייצרו 133 מיליוני משרות חדשות עד 2022 – הרבה מעל ל-75 מיליון משרות שתיאורטית יוחלפו במכונות ובאלגוריתמים. הזדמנויות תעסוקה לעובדים שירצו לרכוש כישורים חדשים יהיו זמינות ובשפע.

בעודנו מתקדמים לעבר 2021, גם החברות וגם העובדים יחויבו להכיר בכך שהעבודה לא תחזור להיות כפי שהייתה לפני המשבר. מי מהם שיאמץ את הטכנולוגיות ויסגל לעצמו את תפיסות העבודה החדשניות, יהפוך ליעיל ולאפקטיבי יותר מאי פעם – ובכך, יוביל את התעשייה כולה לשגשוג.