עולם הדייטינג חטף מכה רצינית בעקבות משבר הקורונה, שאילץ את הרווקים שבינינו למצוא דרכים יצירתיות להיפגש בתנאים בהם דייט בפאב הוא בגדר פנטזיה וקולנוע בכלל נחשב לפריט וינטג'. מציאות כזו - בשילוב העובדה שהפלטפורמה היחידה שמפגישה אותנו עם אנשים נוספים היא זו התעסוקתית - הפכה את מקומות העבודה לזירת היכרויות לוהטת במיוחד, שגם מצליחה לשדך לא מעט זוגות.
אז איך זה בדיוק עובד? שוחחנו עם כמה זוגות שחייבים תודה למקום העבודה שלהם על האהבה בחייהם, ויצאנו עם המלצה חמה לקוראינו הרווקים – עזבו אתכם מטינדר, רוצו להגיש קורות חיים.
"כשחושבים על זה – זה הגיוני לגמרי שזה יקרה"
היא: יוליה קרסיק (31), Performance Marketing Lead בחברת לייטריקס.
הוא: אלירן סוויסה (31), מפתח Backend בחברת לייטריקס.
סטטוס: חברים, לא נשואים, מתגוררים יחד בדירה שכורה בגבעתיים.
מי התחיל לעבוד ראשון בחברה?
אלירן: "יוליה התחילה לעבוד לפניי. אני הגעתי לחברה בינואר 2018 והיא התחילה כבר בספטמבר 2017".
אז איך הכרתם? מי התחיל עם מי?
יוליה: "אלירן התחיל איתי. היינו מבלים המון ביחד כחלק מקבוצת חברים בעבודה. משם זה התקדם לטיולים ברחבי משרדי החברה ובירושלים. מבחינתי היינו עדיין ידידים, בתוך עולה חדשה מרוסיה זה היה נראה לי די סטנדרטי. בסופו של דבר אלירן הזמין אותי למסעדה והציע שנצא למרות שאנחנו עובדים יחד. פחדתי, אבל הסכמתי".
איך היו התגובות במשרד?
אלירן: "האמת היא שלא סיפרנו לחברים במשרד, עד שהרגשנו שזה הולך למקום רציני יותר, מעט מאוד אנשים ידעו בהתחלה. אני חושב שהיינו הזוג הראשון במשרד, לפחות באופן רשמי, אבל ברגע שזה יצא לאור – כולם פרגנו ותמכו".
ציפיתם למצוא אהבה במקום העבודה או שזה תפס אתכם לא מוכנים?
יוליה: "את האמת? לא ציפיתי למצוא אהבה, אבל כשחושבים על זה – זה הגיוני לגמרי שזה יקרה. אנחנו עובדים בחברת סטראטאפ, עם הרבה אנשים צעירים וחכמים ומבלים שם את רוב שעות היום שלנו".
מה הכי מאתגר בלעבוד יחד? ומה היתרונות?
אלירן: "הצוות של יוליה הוא צרכן של המערכות שהצוות שלי אחראי עליהן, כך שאם יש לנו תקלה – זה משפיע ישירות על היכולת שלהם לעבוד. זה יתרון-חסרון, כי אני יודע על הבעיות ממש מהר, אבל גם צריך לפתור אותן ממש מהר, במיוחד אם זה באמצע הלילה. חוץ מזה יש מלא יתרונות נוספים, אנחנו מכירים יותר אנשים מהחברה, מקבלים תמונה רחבה יותר של איך דברים עובדים בכל חטיבה, והכי חשוב – אנחנו יודעים על מלא דברים שקורים".
ועכשיו, עם שנת הקורונה, איך זה לעבוד יחד גם מהבית?
אלירן: "זה לא פשוט, אבל לדבר על הדברים ולדעת לקחת את הזמן לעצמך כשצריך, זה מפתח. אה, וגם לעבוד בחדרים שונים. זה הכי חשוב. אנחנו משתדלים לאכול ביחד כל יום, לצאת להתאוורר".
"אף אחד לא ראה את זה מגיע"
היא: נתנאלה נחמיאס (39), מנהלת משאבי אנוש בחברת "טמבור".
הוא: אורי נחמיאס (36), סמנכ"ל תפעול בחברת "טמבור".
סטטוס: נשואים + 1. מתגוררים יחד בקריית אתא.
מי התחיל לעבוד ראשון בחברה?
נתנאלה: "אני, התחלתי שם שנה לפני שאורי הגיע".
אז איך הכרתם? מי התחיל עם מי?
אורי: "היינו חברים מאוד טובים ודברים התגלגלו, אבל בהתחלה נתנאלה סירבה לקבל אותי לחברה כי עצבנתי אותה בראיון העבודה".
נתנאלה: "הפגישה הראשונה כאמור הייתה בראיון עבודה. ראיינתי את אורי למשרת כלכלן מתחיל והתרשמתי ממנו שהוא אדם אינטליגנט, אבל שחצן ויהיר, ולכן המלצתי שלא להמשיך איתו בתהליך הגיוס. המנהלת הקודמת שלי שכנעה אותי לתת לו צ'אנס נוסף ולהעביר אותו הלאה לראיונות מתקדמים ומשם הכל היסטוריה".
"במרוצת הזמן הפכנו לחברים טובים שמדברים על הכל", ממשיכה נתנאלה, "אורי היה החבר הכי טוב שלי לאורך התקופות השונות, למעלה מעשור. בחלקן היינו בקשר אינטנסיבי יותר ובחלקן פחות. לבסוף בהחלטה שנראתה טבעית, ובלי הרבה דרמה מסביב, החלטנו להפוך את הקשר לרומנטי ולתת לזה הזדמנות".
איך היו התגובות במשרד?
נתנאלה: "כולם הופתעו לחלוטין, אף אחד לא ראה את זה מגיע. מלבד המנהלים הישירים שלנו להם דיווחנו, ועוד חבר קרוב אחד מהעבודה, אף אחד לא ידע אלא רק לאחר הצעת הנישואים, כשהייתי בתחילתו של הריון ראשון. ההפתעה הייתה משולשת".
ציפיתם למצוא אהבה במקום העבודה או שזה תפס אתכם לא מוכנים?
אורי: "לא תיכננו, היינו חברים טובים".
נתנאלה: "היינו נוהגים להחליף חוויות ורשמים מדייטים שהיינו יוצאים אליהם עם אחרים, לרוב בהומור ובציניות, לא חשבנו שנהיה בסוף ביחד".
מה הכי מאתגר בלעבוד יחד? ומה היתרונות?
אורי: "להפריד בין עבודה ובית זה הכי קשה, מצד שני זה יתרון שלא צריך להסביר כל אירוע שקורה בעבודה כי הדמויות והאירועים מוכרים".
נתנאלה: "שני התפקידים שלנו מזמנים לנו אתגרים ודילמות באופן תכוף. שנינו אנשים דעתניים שעובדים בממשק די צמוד, ולעיתים העבודה המשותפת גוררת חוסר הסכמות בנושאים השונים, שיכולים לגלוש מעבר לשעות העבודה. יחד עם זאת, היתרון הוא שהפרטנר שלך מכיר ומבין את מערכת האילוצים, את המשימות, את הדמויות ואז הכל נהיה קל יותר במובן שלא צריך להסביר או להתנצל".
ועכשיו, עם שנת הקורונה, איך זה לעבוד יחד גם מהבית?
אורי: "יש קושי גדול, בעיקר מבחינת לוגיסטיקה של הילד והמורכבות של תכנון הזמנים בין ישיבות לזמן בית, בגלל הזום".
נתנאלה: "זו תקופה מאתגרת כמו אצל כולם. אנחנו מנסים לשלב בין הבית למקום העבודה. כבעלי תפקידים בחברה אנחנו חייבים להיות נוכחים ופעילים, ומצד שני להמשיך ולדאוג לבן שלנו בן ה-3. בזכות הסבתות והסבים אנחנו מצליחים במשימה עד כה, אך ממשיכים לייחל לשגרה מבורכת".
"החתונה שלנו הייתה ממש כמו אירוע חברה קטן"
היא: שירית בלפר (39), מהנדסת חשמל בחברת אנבידיה (לשעבר מלאנוקס).
הוא: עודד בלפר (40), מהנדס חשמל בחברת אנבידיה (לשעבר מלאנוקס).
סטטוס: נשואים + 4. מתגוררים יחד בתל אביב.
מי התחיל לעבוד ראשון בחברה?
שירית: "אני התחלתי לעבוד בחברה בשנת 2005, בסוף השנה השנייה לתואר הראשון בהנדסת חשמל שעשיתי בטכניון. זה מסלול מאוד מקובל של כניסה לחברות טכנולוגיה גדולות כמהנדסים. התחלתי לעבוד במשרת סטודנט בקבוצת הפיתוח בסניף יקנעם. היום שנינו עובדים בקבוצת הפיתוח של עיצוב השבבים, כל אחד מאיתנו מוביל צוות אחר, אבל לפעמים יש נקודות השקה בין הצוותים".
אז איך הכרתם? מי התחיל עם מי?
עודד: "האמת שהכרתי את שירית היכרות די שטחית עוד מהימים בטכניון, הייתי מחזור מעליה. עבדתי בחברת טכנולוגיה אחרת ונורא רציתי להתחיל בחברה שבה היא עובדת. פניתי לשירית כי ידעתי שהיא שם ושהיא יכולה לעזור לי להיכנס".
שירית: "ככה יצא שאני הגשתי את קורות החיים של עודד למשרד וכמה שבועות אחר כך הוא התחיל לעבוד בסייט התל אביבי של החברה".
עודד: "אחרי ששירית קיבלה בונוס יפה בזכות הגיוס שלי, הרגשתי שיש שם משהו, והתחלתי איתה. אבל היא הייתה בזוגיות אחרת. הייתי מוכן לחכות לה".
שירית: "ידעתי כמובן שהוא מעוניין. כשהזוגיות הקודמת הסתיימה שלחתי לו הודעה ומשם הכל התחיל. התחלנו לצאת ועברתי לגור איתו בדירה בתל אביב. בהתחלה עוד הייתי עושה נסיעות ימיות ליקנעם ומהר מאוד התחלתי לעבוד במשרדים בתל אביב עם כמה גיחות ליקנעם מדי שבוע. לא מזמן חגגנו 11 שנות נישואין ויש לנו היום 4 ילדים – עמית (בן 9), נועם (בן 6), עומרי (בן 5) וליהיא (בת שנה). מהבונוס ההוא שקיבלתי עם הגיוס של עודד, נהנינו בסוף ביחד".
איך היו התגובות במשרד?
שירית: "בהתחלה שמרנו את זה ממש לעצמנו כדי לראות לאן זה הולך ואם זה אמיתי. החברה בזמנו הייתה ממש קטנה, באווירה של סטארטאפ, אז כן, החבר'ה במשרד גילו די מהר אבל הם מאוד פרגנו".
עודד: "החתונה שלנו הייתה ממש כמו אירוע חברה קטן, עם עובדים מכל המשרדים ברחבי הארץ".
ציפיתם למצוא אהבה במקום העבודה או שזה תפס אתכם לא מוכנים?
עודד: "אם היית אומרת לי שאכיר את אשתי לעתיד במסגרת העבודה, בצוות שעובד שתי קומות מעליי, לא הייתי מאמין לך. זה באמת מאוד מאוד נדיר".
שירית: "גם אצלי לא היה מדובר בשיקול. למדתי מקצוע עם רוב של גברים ביחס לנשים, והתקבלתי לחברה מעולה בתפקיד מפתח, מה שהסב לי המון גאווה. זוגיות? לא ראיתי את זה הולך לשם בכלל".
מה הכי מאתגר בלעבוד יחד? ומה היתרונות?
שירית: "זה לא שאנחנו חולקים משרד, אז בכל מקרה יש הפרדה ואנחנו גם דואגים שהיא תהיה. אני נוסעת למשרד ברכב והוא על אופניים, זה לא שאנחנו כל היום ביחד. יש גם ימים שאני ביקנעם, אז האתגר הוא בעיקר כמו כל דבר בחיים – איזון או מינון".
עודד: "היתרון מבחינתי הוא שאנחנו מכירים טוב מאוד את כל הנפשות הפועלות ומבינים ממש טוב את כל מה שעובר אחד על השנייה בעבודה. יש ממש תחושה של שיתופיות בהכל והרבה יותר קל לנהל את שיחות 'סוף היום' שלנו בבית על איך עבר יום העבודה".
שירית: "בימים שלפני הקורונה היינו מקפידים על לאנץ' לפחות פעם בשבוע, רק שנינו. אני לא מכירה עוד הרבה זוגות בגילנו עם 4 ילדים מתחת לגיל 9 שזוכים לזמן איכות כזה, אחת לשבוע. מעבר לכך, תמיד שואלים אותי איך זה אפשרי להיות מנהלת בכירה בהייטק בשילוב אמהות לקטנטנים. אז אחד הדברים החשובים זה בן זוג תומך וזה שהוא מתוך המערכת מאוד מאפשר את זה ויוצר הבנה תמידית, ללא צורך בהסברים".
שירית ועודד מציגים בטן הריונית | צילום פרטי
ועכשיו, עם שנת הקורונה, איך זה לעבוד יחד גם מהבית?
עודד: "אנחנו כמו כל ההורים, זה לא קשור למקום העבודה או לכך ששנינו מועסקים על ידי אותה החברה. כל ההורים חווים חוסר ודאות, מטלות של מסגרות וריבוי אנשים בבית, אבל אנחנו משתדלים להפיק מכל הסיטואציה ההזויה הזו את המיטב. בשעות העבודה כל אחד עובד מנקודה אחרת בבית, וגם יש פעילויות שאנבידיה מציעה לכל העובדים ולבני המשפחה – בחנוכה האחרון עלינו לפעילות הכנת סופגניות אונליין שהייתה מאוד כיפית לכולם – פחות כיף לנקות אחריה".
שירית: "אני חושבת שהעבודה המשותפת לאורך השנים דווקא הכינה אותנו יותר טוב לסיטואציה החדשה, כי אנחנו מאוד מתורגלים באיזון הזה שבין עבודה ובית, ומאוד מבינים וקשובים אחד לצרכי הקריירה של השנייה ולהיפך".
"זירת העבודה משתנה כפלטפורמה להיכרויות ויצירת זוגיות"
"זוגיות במקום העבודה היא דבר נפלא", מסבירה חדי אקסלרד, חברת סגל אקדמי בתכנית התואר השני ללימודי משפחה במכללה האקדמית תל-אביב יפו, "אנחנו נהנים משהות רבה יחד, מכירים לעומק את הסביבה היומיומית זה של זו על כל מרכיביה וחולקים הרבה דברים במשותף. יש בכך יתרונות לא מעטים, אבל גם כמה אתגרים שכדאי, ניתן וחשוב להתייחס אליהם, כדי להימנע מהשפעות שליליות פוטנציאליות".
"בקצרה ניתן לומר שהנושא העיקרי בתחום זה של עבודה משותפת של בני זוג, קשור לשמירה על מרחב אישי", היא מפרטת, "בזוגיות מתקיים מתח מתמיד בין הפן שמבקש להתאחד, להתחבר, להתקרב וליהנות ממרחב אינטימי ובטוח, לבין הפן שמבקש להישאר אינדיבידואל נפרד ושלם. עבודה משותפת, הרבה פעמים שוללת למעשה את הנפרדות הטבעית והבריאה שיש לנו כשאנחנו מנהלים את עולמנו האישי במהלך שעות היום, בהן אנחנו עובדים ומפתחים את הקריירה ואת סביבת העבודה שלנו. כדי שהמשותף לא יפגע בצרכים החשובים במרחב אישי, וכדי שלא נשתעמם ולא ניבלע זה בחייו של זו, חשוב לשים לב להיבט הזה. כדאי מאוד שבני זוג שעובדים יחד יוודאו שלמרות העבודה המשותפת, לכל אחד מהם יש את הזמן הנפרד הדרוש לו, את החברים ואת תחומי העיסוק שקשורים רק אליו, ובאופן כללי ינהל גם עולם פרטי משלו בתוך כל הקרוב והביחד".
לדבריה של אקסלרד, על פי מחקר שבוצע עוד לפני הקורונה, בשנת 2018, על ידי חברת BambooHR, נמצא כי אחד מכל ארבעה אנשים מודה כי הוא מחפש זוגיות במקום העבודה. כמו כן עלה מהמחקר כי 22 אחוזים מהזוגות שנישאו בארה"ב באותה שנה – הכירו במקום העבודה. מדובר על כמעט אחד מתוך כל חמישה זוגות.
"מקום העבודה הוא ללא ספק אחד מפלטפורמות ההיכרויות המרכזיות כיום", היא ממשיכה, "השהות המשותפת עוזרת לנו לגלות צדדים שלא היינו נחשפים אליהם אם היינו נפגשים בזירות היכרות אחרות, ואנחנו מנהלים מערכת יחסים יומיומית, אינטנסיבית וקרובה, שלאט לאט יוצרת וצוברת רגשות קרובים. במצב הנוכחי של ריחוק חברתי ושל עבודה מרחוק ובקפסולות, זירת העבודה משתנה גם במובנה כפלטפורמה להיכרות וליצירת זוגיות. זה נכון שכרגע החשיפה לבני זוג פוטנציאליים מצטמצמת במובן הפיזי, ויחד עם זאת, אני מאמינה שבסופו של יום המשמעות היא בעיקר של שינוי, של התגמשות ושל הפנמה של כללי משחק חדשים".
"גם אם אנחנו עובדים ממקומות שונים, עדיין יש את פגישות העבודה המשותפות בזום, ואנחנו עדיין מקיימים קשרי עבודה רציפים בכל המדיות הדיגיטליות. אנחנו יכולים ללמוד על הזירה הביתית של האחר, שאולי לא נחשפנו אליה קודם, מתגעגעים יותר, וצוברים ציפייה ומתח לקראת המפגש הפיזי שיגיע ממש בקרוב", היא מסכמת, "אני מאמינה שהשנה האחרונה רק הזכירה לכולנו עד כמה אנחנו חושקים בזוגיות וזקוקים לה, ושהמוטיבציה הזו יכולה רק לעזור לנו להתחבר ולמצוא את האהבה שלנו".