המתנות לחג שמסמלות את תקופת החגים שתחל בעוד שבוע, הן רק חלק שולי במערכת ההטבות שחלק מהעובדים מקבלים, נוסף על השכר. ההטבות הנדיבות מציינות בעיקר את תחום ההיי-טק התחרותי, שבו החברות מעוניינות להשיג את העובדים הטובים ביותר ולהשאיר אותם בחברה. הדבר אף קשור לאופי העבודה בהיי-טק: שעות ארוכות ועבודה שבמקרים רבים דורשת יצירתיות ויציאה מהקופסה.

לפי סקר שערכה יחידת המחקר של חברת ההשמה בהיי-יטק ובביוטק אתוסיה, שבו השתתפו מנהלי משאבי אנוש של חברות היי-טק וביוטק מרחבי הארץ, ההטבות השכיחות ביותר הן (בסדר יורד) קרן השתלמות, ביטוח אובדן כושר עבודה, תשלום ימי מחלה מן היום הראשון, תוכנית אופציות ורכב ליסינג (שהפופולריות שלו ירדה בשנים האחרונות עקב שינויים במיסוי). ההטבות הנדירות יותר הן השתתפות בהוצאות חדר כושר, רכב חברה ומתן מניות.

עוד בלימודים וקריירה:

לצד אלה, מצויות הטבות ה"בוטיק". בקרב חלק ניכר מן החברות הנסקרות מוקדשת מחשבה רבה לרווחת העובד בהקשר המשפחתי - ימי כיף לילדי העובדים, מתנות לעולים לכיתה א', פעילות לילדים בחופש הגדול והטבת נופש משפחתי. חלק ניכר מן ההטבות הייחודיות שייכות לתחום הקולינרי, דוגמת ארוחת בוקר, צהריים וערב, מטבחון חברה המצויד במזון טרי, ממתקים ומאפים, ואף ארוחות שף מפנקות. חברות רבות נוהגות לקיים חוגי יוגה ופילאטיס וקבוצת ריצה משותפת. חברת סאנדיסק, למשל, מעניקה לעובדים לפי בחירתם סדנת תזונה מאוזנת, סדנה לניהול פיננסי, סדנה להיכרות עם שוק ההון או סדנת בישול בריא. בנוסף מקבלים העובדים מימון לטיפול פסיכולוגי עבורם או עבור בני משפחתם.

במקום העלאה?

לדברי מיכל בשן, בעלת החברה לפסיכולוגיה ארגונית, שכר הוא מרכיב סטרילי במוטיבציה של עובדים. "כמו שאשב במסעדה, ייגשו אליי בזמן, יגישו לי אוכל והכול יתנהל כהלכה - למרות זאת, זה לא מספיק כדי שתהיה לי מוטיבציה לחזור למסעדה שוב. אבל אם ייגשו אליי ויגידו שהם מעוניינים שאהיה לקוחה שלכם ויצהירו 'הקינוח עלינו' - בוודאי שאחזור למסעדה. כך גם תגמולים שאינם כספיים: עובד מוכשר ייקלט במקום עבודה בגלל השכר הגבוה, אבל זה לא בהכרח יגרום לו להתאמץ. מה שיגרום לו זה להתאמץ זה חוג יוגה שאתן לו, הפנינג מושקע לילדים שלו או לחלופין, חופשה עם בת הזוג שלו במהלך עבודה מתישה על פרויקט".

מהסקר עולה שדווקא חברות הביוטק מעניקות יותר הטבות לעובדיהן לעומת חברות התוכנה והחומרה: בקבוצת הטבות הרכב (רכב חברה, רכב בתנאי ליסינג והחזר הוצאות רכב), 31% מחברות הביוטק מציעות הטבות אלה לעובדיהן, לעומת 23% ו-19% בלבד בתחומי החומרה והתוכנה, בהתאמה.

נעמה צור, מנהלת תחום הביוטק באתוסיה, מייחסת את הפער הניכר במתן הטבת הרכב בתחום הביוטק בכלל, והפארמה בפרט, לתפקידים הנפוצים ולתרבות הארגונית בחברות. "בתעשיית הפארמה, כ-50%-60% מהתפקידים הם תפקידי שטח, שבהם רכב משמש ככלי עבודה ולא כהטבה בלבד". הסבר נוסף מספק מנכ"ל אתוסיה, אייל סולומון: "נראה שההטבות בסקטור זה מחפות על המשכורת הנמוכה יותר מאשר בתחום ההיי-טק. ייתכן גם שהנדיבות היחסית במתן אופציות ומניות לעובדים משקפת את הסיכון הגבוה ואת משך ההבשלה הארוך האופייניים לחברות אלה, ומאפשרת לחברות שהצליחו, לחלוק את הצלחתן גם עם העובדים".

דווקא החברות הגדולות, המעסיקות יותר מ-500 עובדים, נותנות פחות הטבות לעובדיהם, בכל אחת מן הקטגוריות שנבדקו (הטבות רכב, הטבות פיננסים והטבות תנאים סוציאליים). זאת בהשוואה לחברות הקטנות, שהן ברובן סטארט-אפים (עד 25 עובדים) ולחברות הבינוניות (25-500 עובדים). לדברי סולומון, "החברות הגדולות מציעות יציבות יחסית בשוק העבודה הקדחתני של ימינו. ייתכן שיתרון זה מאפשר להן להיות גם שמרניות יותר בהטבות שהן נותנות לעובדים".

לעומת זאת, חברות גדולות רבות יחסית מחזיקות חדר כושר, כנראה בזכות יתרון הגודל: עבור חברה גדולה המעסיקה עובדים רבים, הקמת חדר כושר עבור כלל עובדי החברה היא הוצאה קטנה יחסית. תחום נוסף שבו מתבלטות החברות הגדולות הוא ימי החופשה. במיוחד בתחום ההיי-טק השוחק והכרוך בשעות עבודה ארוכות, ימי החופשה, שמאפשרים שבירת שגרה ורענון, הם צורך מרכזי. בניתוח של מספר ימי החופשה, נמצא כי עובדים בחברות גדולות (500 עובדים ומעלה) נהנים מימי חופשה רבים בהרבה מאשר עובדים בחברות בינוניות וקטנות - וזאת בכל הדרגים: עובדים זוטרים (הבדל של יותר מיומיים חופשה בשנה), עובדים בדרג הביניים ובכירים (הבדל של 3 ימי חופשה בשנה בממוצע בין בכירים בחברות גדולות לבכירים בחברות קטנות ובינוניות).

ממצא נוסף נוגע למיקום הגיאוגרפי של החברות: מספר ימי החופשה של בכירים באזור הצפון גבוה באופן משמעותי ממספר ימי החופשה של בכירים באזורים אחרים. סולומון מסביר את הממצא בקושי של חברות בצפון לגייס עובדים מנוסים בתפקידי מפתח והצורך לצ'פר עובדים כאלה באמצעות ימי חופשה.

הטבה נוספת שממנה נהנים עובדי היי-טק (וגם עובדים בתחומים אחרים) הוא דמי אש"ל. בתחום הזה סקטור הביוטק דווקא נמצא בתחתית, סקטור התוכנה בראש וסקטור החומרה באמצע. בתחום הזה לגודל החברה אין השפעה רבה על ההבדלים בין דמי האש"ל של עובדים בדרגות שונות - מלבד קבוצה אחת: עובדים בכירים בחברות גדולות. תקציב האש"ל הממוצע של בכירים אלה הוא 35.5 שקל ליום, יותר משל בכירים בחברות קטנות ובינוניות והרבה יותר משל עובדים בדרג הביניים בחברות אלה (23 שקל ליום). מעניין להבחין כי בחברות בגודל ביניים (25 עד 500 עובדים), תקציב האש"ל של עובדים מכל הדרגות הוא הנמוך ביותר - יותר מאשר בחברות קטנות (עד 25 עובדים) או גדולות (500 עובדים ומעלה).

חברות הביוטק, כאמור, הן הנדיבות ביותר במתן אופציות ומניות לעובדים. 48% מחברות הביוטק בסקר נותנות לעובדיהן אופציות, לעומת 39% מחברות התוכנה ו-34% מחברות החומרה. הטבת המניות שכיחה פחות: 20% מחברות הביוטק המיוצגות בסקר נותנות מניות לעובדיהן, לעומת 15% מחברות התוכנה. חברות החומרה, גם כאן, ממעטות ביותר במתן ההטבה - 13% מכלל החברות שהשתתפו במדגם.

"בישראל, חברות החומרה הן גדולות ומבוססות, במיוחד בתעשיית הסמיקונדקטור", אומר סולומון. "הן מציעות לעובדיהן ביטחון רב - ונראה שיתרון הגודל והיציבות מעיב על היכולת של חברות החומרה להציע כמות אופציות".

>>עוד בלימודים וקריירה: מתלבטים מה ללמוד? המומחים שלנו מחכים לייעץ לכם בחינם>>