מורן שטיאסני-שמש (30) היא יזמת ונוודת דיגיטלית. מדי ראשון בבוקר, בעוד רוב האנשים היו נכנסים למכונית או עולים לרכבת שתיקח אותם למשרד, במשך מספר שנים מורן הייתה אורזת תיק ומשרד נייד ונוסעת לאן שהלב לקח אותה. "תמיד רציתי לטייל בעולם, לראות נופים ותרבויות, ולכן בחרתי להיות עצמאית ולעבוד בשיווק דיגיטלי, תחום שתומך בלייף סטייל שלי. כשרציתי לשלב עם חיי הנוודות שלי את הזוגיות שהתחייבתי אליה, החלטתי לנדוד בישראל. כל מה שנווד דיגיטלי צריך זה WiFiוסביבה מעוררת השראה" היא אומרת. "הייתי יושבת בפרדס, שדה או מעיין, מתחברת לטבע שמסביבי, וכל מה שהייתי צריכה זה שולחן, כיסא, לפטופ וכוס קפה. הסוללה בלפטופ הגדירה את שעות העבודה שלי, ואת ההשלמות הייתי עושה בערב בלובי של הגסט האוס".
אין ספק שזהו אורח חיים מרתק ומספק, אבל האם זה היה גם כלכלי?
"ממילא אורך הזמן שבו אנחנו פרודוקטיביים במהלך היום הוא 3-4 שעות. אם אפשר לנסוע למקום מעורר השראה זה שווה את זה. גם אם אני מוציאה כסף על דלק ואוכל מחוץ לבית, אבל אני מגייסת לקוחות כי אני מרגישה יותר טוב, זה מתאזן".
מורן מספרת כי רוב האנשים שמתעסקים היום בדיגיטל הגיעו לתחום מאותה סיבה - תמיכה באורח חיים מאפשר וחופשי. אך בפועל רק מעטים מעזים לארוז את התיק ולטוס לטייל בעולם עם לפטופ ובגד ים. "בזמן שנדדתי בארץ הבנתי שלא צריך חופים אקזוטיים, מה שממלא אותנו נמצא מתחת לאף - החיבור לטבע וניהול יום עבודה עם רגליים יחפות שמטיילות על החול או הדשא". בהמשך, מורן הקימה בלוג שסיקר את כל המקומות בהם ביקרה, כדי לתת השראה ומידע לקהילת הנוודים הדיגיטליים. נעמה, מנהלת הגסט האוס בכפר ג'סר א זרקא, שמעה על הבלוג של מורן, והזמינה אותה לכפר כדי שהגסט האוס יהפוך לנקודה על מפת הנדודים הוירטואלית של מורן. הביקור הראשון בכפר הדייגים, שנמצא על רצועת החוף, גרם למורן להתאהב במקום, שם גם נולד החזון שייקרא לימים Beachub.
הזדמנות לפרנסה ותרומה לקהילה
"בכפר הדייגים בג'סר כולם מתפרנסים מדיג ואין תשתית חשמל, זהו אחד הכפרים הכי עניים בישראל ועם זאת, המיזם התקדם ממש מהר", מספרת מורן, "ברגע שהעליתי את הרעיון הצוות בגסט האוס חיבר אותי לנימר ג'ורבאן, דייג, שהפך לשותף למיזם ולחבר טוב. אני ובעלי השקענו מהחסכונות הפרטיים שלנו, הקמתי קמפיין למימון המונים, הקמנו מערכת סולארית ותוך שלושה חודשים המקום היה קיים".
ביצ'האב הושק רשמית בספטמבר 2019, ולאחרונה נפתח שוב אחרי פגרת ארוכה בשל הקורונה. מורן גאה בעובדה שהבייבי שלה, מיזם שמאפשר לנוודים דיגיטליים לעבוד קרוב לטבע, ממלא גם תפקיד של עסק חברתי והתגלמות של דו קיום ממשי. "התחלתי לעבוד עם תושבי הכפר, לתת להם הזדמנות לפרנסה ולחבר אותם עם האקו סיסטם שהגיע מכל רחבי הארץ. אנשים מגיעים לכאן, עובדים ותורמים לקהילה המקומית. בימים אלו אנחנו בונים מודל ומנסים לראות איך אפשר להעביר מהידע הטכנולוגי לבתי הספר שבאזור".
מכל קצוות הארץ מגיעים גיימרים, מתכנתים, ואפילו מנכ"לים של חברות, כדי ליהנות מעמדות דינמיות – ערסלים, ומזרונים שפזורים במרחב העבודה, ומהבריזה שנושבת מהים. חלקם באים ליום שלם -מתשע בבוקר ועד השקיעה, וחלקם מגיעים למספר ימים וישנים בגסט האוס.
אנחנו צפויים לראות עוד מיזמים דומים?
"אני מתכננת רשת. אך כרגע כל המיזם הזה הוא כמעט וואן וומן שואו, בדיגיטל ובשיווק וגם העשייה החברתית בכפר, לשמחתי יש חברי קהילה שעוזרים לי".
מורן מספרת כי הבידוד החברתי שנכפה עלינו בימי הקורונה, הביא לכך שיותר חברות ואנשים מגיעים היום לביצ'האב. "החיבור לטבע, ולאקו סיסטם נותן מענה מדהים. אנשים מצליחים לפצח כאן אתגרים שנתקלו בהם, ולהשלים משימות. ביצ'האב יכול לתת מענה גם לחברות שסוגרות משרדים או שעוברות תהליך בתרבות הארגונית בחברה. נכון שהרבה עברו לעבוד מהבית - וזה יעיל, אך אין תחליף למפגש פנים מול פנים, וכשזה קורה בטבע, קורים עוד דברים כמו חדשנות ופרודוקטיביות".
הביצ'האב כולל ספייס ל-20 איש ובנוסף יש חדר ישיבות, שמכיל עוד 8 מקומות, אינטרנט מהיר ושקעי חשמל, ארוחות צהריים טבעוניות שמשלבות מאכלים של המטבח המקומי, וקפה שחור של נימר. עלות ליום שלם היא 85 ש"ח, יש אפשרות לרכוש כרטיסיה או מנוי חודשי שיאפשר שולחן קבוע במתחם. המקום פתוח בימים שני, שלישי ורביעי, ראשון וחמישי שמורים לחברות וארגונים שמגיעים ל'אוף סייט'. "הקונספט הוא להביא את הנוחות של המשרד לטבע" מסכמת שטיאסני-שמש. "ביצ'האב אמנם מספק חוויה אותנטית, אבל יש כאן פסיליטי'ס שיוצרים חווית עבודה מיטיבה, והנוף מהמם. חברות שמגיעות לאוף סייט מקבלות חבילות של יוגה, סדנאות חדשנות ומדיטציה, ובהמשך תהיה גם פעילות התנדבותית בכפר. המטרה לתת מענה לפן המקצועי אך גם לגוף לנפש".