בעולם של היום רילוקיישן הוא לא דבר נדיר: משרות בינלאומיות, שליחויות, לימודי דוקטורט, פוסט דוקטורט ואפילו תואר שני וראשון מעבירים אנשים רבים מישראל אל התפוצות לתקופה מוגבלת בזמן. למרות המהפכה הפמיניסטית, האמת העצובה היא שלרוב הגברים הם אלו שמובילים את הרילוקיישן המקצועי או האקדמי: הסטטיסטיקה העולמית מדברת על 80% של גברים העוברים לחו״ל ברילוקיישן מקצועי לעומת 20% של נשים בלבד.

"אף אדם איננו אי", כפי שטוענת האמרה, ולא פעם עוברת עם אותו הגבר המשפחה כולה - ובמיוחד בנות הזוג. מעבר כזה כרוך בשינוי מטלטל, מהקצה אל הקצה בחיים של הזוג או המשפחה, ובעוד למי שבגללו עוברים אל המדינה החדשה יש בדרך כלל מסגרת שדואגת לו – בנות הזוג של אותם גברים מוצאות עצמן לא פעם אבודות במידה זו או אחרת.

עוד בלימודים וקריירה:

אסנת בר יוסף, מאמנת אישית המתמחה ברילוקיישן מכירה היטב את החוויות של הנשים שמתלוות לבני הזוג שלהן בחו״ל. היא עשתה רילוקיישן בעצמה לא פחות משלוש פעמים (פעמיים הייתה מרכז השליחות, ופעם אחת חוותה את המעבר מעמדת המתלווה של בן הזוג שלה). בשלוש השנים האחרונות היא גם מנהלת את קבוצת הפייסבוק שהקימה ״פורום לנשים ברילוקיישן ובשליחות״, בה חברות יותר מ-2,000 נשים.

״החוויה של נשים שעוברות מדינה בעקבות בני הזוג שלהן היא חוויה של הליכה אל הלא נודע״, מסבירה בר יוסף. ״לא פעם נשים עוזבות קריירה מצליחה משל עצמן ועוברות מדינה בלי לדעת מה הן יעשו בחו״ל. הן אומרות 'שיהיה בסדר' ו'שקודם צריכות לדאוג ללוגיסטיקה ולילדים', ומה שקורה הוא שהמשפחה מגיעה לחו״ל, בן הזוג מסתדר בעבודה או בלימודים שלו, הילדים מתאקלמים במערכת החינוך, ויום אחד בת הזוג קמה בבוקר ושואלת את עצמה 'מה היא עושה עם עצמה עכשיו?'״.

בזכות קבוצת התמיכה הפייסבוקית והעבודה שלה עם אנשים שעושים רילוקיישן, בר יוסף מכירה היטב את הקשיים שעומדים בפני הנשים הללו: ״הקשיים הכי חזקים הם הבדידות, תחושת אי השייכות הגדולה והחסך הגדול בחברה טובה, באוזן קשבת, בהשתייכות למסגרת. יש גם את עניין השעמום, כי מי שלא עושה עם עצמה משהו מתה משעמום, וכמובן שאם אין שליטה מלאה בשפה יש פחד לעשות שגיאות, לצאת מהבית – דברים שמגיעים למצב של מעין נכות. את יוצאת מהמקום היציב והבטוח שלך ואת נזרקת למקום חדש בו את צריכה להוכיח את עצמך מחדש, אז את חווה ירידה חזקה בדימוי העצמי ובביטחון העצמי – וזה כמובן מביא לכל מיני בעיות״.

גשר ברוקלין (צילום: ap)
לא תמיד החיים בחו"ל כל כך זוהרים: "הליכה אל הלא נודע" | צילום: ap

 מה לעשות? קודם כל - לעשות

בר יוסף חולקת איתנו כמה עצות מועילות שיעשו רק טוב לכל אישה (וגבר) שעוברת לחו״ל בעקבות האהבה - בן הזוג שזכה להזדמנות של פעם בחיים בחו״ל.

זה גם הרילוקיישן שלך
״אפשר לעשות רילוקיישן בהרבה צורות״, מסבירה בר יוסף, ״אבל המיינד סט הכי טוב לנסוע איתו הוא לא כ׳בת לוויה׳, אלא כמי שעושה רילוקיישן משלה. אל תחשבי על הרילוקיישן כעל ׳אשתו של׳ אלא כעל המנוף שלך, כעל ׳מה יצא לי מזה׳״. האם תשלימי את התזה שלך ותרוויחי תואר או אולי תתקדמי מקצועית?

הגבילי את תקופת ׳החופש׳
״יש נשים שיוצאות לרילוקיישן על גבול גיל 40. יש להן ילדים קטנים והן חיו בארץ בטירוף של קריירה – לימודים - משכנתה – גני ילדים, כך שהן מגיעות לכל הרילוקיישן עם הלשון בחוץ, והן רואות הזדמנות לנוח. אבל מדובר בטעות פטאלית כי היום בו את יוצאת מדעתך מרוב חופש מגיע מהר מהצפוי״, מסבירה בר יוסף. ״זה בסדר לקחת חופש לתקופה, אבל הגבילו אותו מראש ותתכננו מה קורה בסופו. זה בסדר לארגן את הבית בחצי השנה הראשונה, אבל תדעי שאת עושה אחר כך א',ב',ג'״.

בדקי את כל האפשרויות לפיתוח מקצועי
עבדת בישראל ואת עוזבת משרה בשביל הרילוקיישן? זה הזמן לבדוק את כל האפשרויות להתקדם בתחום שלך מעבר לים. ״זה נכון שיש את כל הלוגיסטיקה של המעבר, ולמצוא בתי ספר לילדים וזה שאמא שלך בוכה – אבל אתן חייבות למצוא זמן לברר מה התחום בו כדאי לך להתמקצע״, מבהירה בר יוסף. ״לברר איך את שומרת על יתרון תעסוקתי כדי לחזור לארץ ממקום גבוה ולא נמוך, לדעת את תמונת העבודה בישראל ואת התמונה האקדמית ולברר מהם הדברים שיקדמו אותך וישימו אותך במקום אטרקטיבי למעסיקים כשתחזרי לארץ. מה הן ההשתלמויות או ההתמחויות שיתנו לך יתרון בשוק העבודה כשתחזרי?״.

בר יוסף מסבירה שנשים מוצאות את עצמן לא פעם במצב בעייתי ביותר בחזרה מהרילוקיישן לארץ: ״הן עזבו את המקצוע לשלוש או ארבע שנים, המיומנויות שלהן לפעמים נשחקו ואף אחד לא חיכה להן כאן. לא פעם הן חוזרות עשור אחורה מבחינה מקצועית ולכן כל כך חשוב למצוא את התחום בו כדאי להתמקצע כדי להחזיק ביתרון עם החזרה לארץ״. האם בתחום שלך יש מיומנות שכבר התפתחה בחו״ל ועוד לא הגיעה לישראל? או אולי טרנד חדש שאת יכולה להיות החלוצה שלו בארץ? שווה לבדוק.

זוג במעבר דירה נשען על ארגזים (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
זה גם הרילוקיישן שלך | צילום: אימג'בנק / Thinkstock

שינוי מקצועי
אם את כלואה כבר שנים במקצוע שאמא שלך רצתה בשבילך ולא בזה שאת חשקת בו – הרילוקיישן יכול להיות ההזדמנות שלך לשינוי תעסוקתי, בהנחה שעול הפרנסה לא עליך. ״זו יכולה להיות הזדמנות חיים לממש חלום״, מסבירה בר יוסף. ״אם היית עורכת דין אבל את רוצה להיות שוקולייטרית – זה הזמן בדיוק״.

להפוך תחביב למקצוע
הרילוקיישן יכול להיות גם הזדמנות להפוך תחביב למשהו שיכניס לך כסף. כשרון יצירה יכול להפוך למיזם אינטרנטי והתנדבויות במקומות שונים יכולות להפוך לקריירה באימון אישי, הילינג או כל דבר אחר. ״במידה והסיבה לרילוקיישן דואגת לצד הכלכלי, כשאת לא חייבת להביא הביתה את התלוש, יש לך זמן נקי משיפוט חברתי, יש לך לגיטימציה לנסות דברים אחרים ואת לא חייבת דין וחשבון מקצועי לאף אחד״, מסבירה בר יוסף ומספרת שאחת הלקוחות שלה, למשל, עבדה באדמיניסטרציה ועם המעבר למדינת עולם שלישי החליטה להקים חנות שתשווק מוצרים משם לארץ.

״עכשיו היא לומדת איך להקים עסק ואיך לנהל חנות״. בר יוסף מזכירה שאת יכולה גם לפתוח עסק אינטרנטי מכל מקום בעולם: ״מכירה ב-eBay, עבודה בעיצוב גרפי, הוראה אינטרנטית או שיווק באינטרנט – יש היום הרבה אפשרויות ועסקים שאפשר לנהל באינטרנט, ואת יכולה לשבת בחור הכי גדול שאת יכולה לדמיין ועדיין למכור, ללמוד ולהרוויח״.

>>איזה מקצוע הכי מתאים לכם? קבלו הכוונה אישית בחינם>>