בעולם ההייטק כולם כבר יודעים, ששם המשחק הוא לא רק המשרה או השכר, אלא גם התנאים. פינוקים בעבודה והטבות שונות הפכו כבר מזמן לחלק בלתי נפרד מהתנאים המוצעים לעובדים ולכלי המיקוח שלהם בבואם לדון בתנאי העסקתם.

בדיקה שנערכה לאחרונה על ידי הסטארט אפ Gloat (לשעבר Workey) חשפה את ההטבות החשובות להייטקיסטים הישראלים בישראל בהשוואה לעמיתיהם בארצות הברית.

על פי הנתונים, נראה כי ההטבה החשובה ביותר לעובדים בארץ היא "תן ביס" או "סיבוס" (61%). בעוד ההטבות הכי פחות חשובות הן שרותי בייביסיטר (0%) וחדר משחקים (20%). כמעט ממחצית העובדים בארץ ציינו כי יעדיפו מקום עבודה שיתחשב בהיותם הורים (45%), כשלעובדים בארצות הברית זו דווקא בין הדרישות הנמוכות (19%). הדרישה הגבוהה ביותר עבור עובדים בארצות הברית היא הדרישה לביטוח רפואי (82%) ולהון אישי בחברה (51%).

דווקא בכל הנוגע להטבות של חופשה, נמצא כי בשתי המדינות ישנן העדפות דומות (23% בישראל ו21% בארצות הברית). גם הדרישה למקומות עבודה ידידותיים לכלבים די דומה (29% בישראל ו23% בארצות הברית).

 "התפקיד והאתגר עדיין משחקים תפקיד מרכזי"

"באופן כללי, נושא ההטבות הפך בשנים האחרונות למוטיב מרכזי בתהליך ניהול הקריירה של מועמדים", מסביר נועם מרדכי, מנהל פיתוח עסקי ב-Gloat - פלטפורמה חכמה המחברת בין מחפשי עבודה לחברות הייטק בצורה המבוססת על בינה מלאכותי. "הם שואלים את עצמם לא רק מה יהיה השכר והתפקיד, אלא גם כיצד תתייחס החברה לרווחה שלהם. זה נכון לאופן שבו נראים המשרדים אליהם הם מגיעים כל בוקר, לתזונה שלהם, ליחס להורים ועוד. בגלל זה חברות יותר ויותר קשובות לצרכים, מתגאות בהטבות ובתנאים ומפרסמות אותן כחלק מתהליך הגיוס. זו כבר לא בושה".

ההצהרה הזו גורמת לרגע לחשוש שההשלכות של ההתנהלות החדשה על שוק העבודה יגרמו לשטחיות ולגרידיות בקרב המועסקים, אבל מרדכי ממהר להרגיע: "למרות כל העניין הזה, חשוב להגיד שאופי התפקיד, האתגר ועולם התוכן של החברה עדיין משחקים תפקיד מרכזי בשיקולים של המועמדים לבחור בעבודה מסוימת. ההטבות לבדן לא יספיקו, אבל במצב של התלבטות בין משרות דומות – מועמדים בהחלט יעדיפו חברות עם הטבות שיותר רלוונטיות אליהם".

תמונת אילוסטרציה | למצולמים אין קשר לכתבה
"יש יותר מודעות לשמור על איזון בין העבודה לבית" | צילום: kateafter | Shutterstock.com

גם אור בורוכוב, בעלים של חברת R&O לייעוץ ארגוני ופתרונות משאבי אנוש מתקדמים, מאשש את העובדה כי ההטבות הופכות ליותר ויותר משמעותיות בסל השיקולים של המועמדים לעבודה. "היום מועמדים בודקים היטב על החברה - בודקים מה האווירה, את אפשרויות קידום ואת התחום עצמו".

"המועמדים לא מסתנוורים רק מהכסף הגבוה או מרכב חברה שמוצע להם, אלא יש להם יותר מודעות לשמור על איזון בין העבודה לבית", הוא מוסיף, "המשכורת היא כבר לא הנושא המרכזי, אמנם אנחנו עדיין לא באירופה אבל ללא ספק יש שינוי מגמה".  

"העובדים בישראל מבוגרים יותר וזה משפיע על הצרכים"

מעבר לנתונים המדהימים, שלא לומר מנקרי עיניים, של ההטבות אותם דורשים (ולרוב גם מקבלים) עובדי ההייטק, עוד עניין בולט בנתונים הוא הפערים בין הדרישות של עובדי ההייטק בישראל לעומת מקביליהם בארצות הברית.

לדוגמה, בעוד מרבית העובדים בישראל (61%), מייחסים חשיבות רבה לכרטיסי מזון או תכנית הסעדה אחרת, בארה״ב רק 39% מהעובדים סימנו את הנושא הזה כנושא משמעותי עבורם.

גם בנושא היחס להורים נרשם פער משמעותי כאשר 19% מהעובדים בארה״ב סימנו זאת כהטבה מועדפת בהשוואה לקרוב למחצית מהעובדים בישראל (45%). ביטוח רפואי, כצפוי, היה מקור נוסף לפער בין המדינות ובו 82% מהנשאלים האמריקאים בסקר העידו כי יעדיפו מקום המקנה להם ביטוח רפואי, בהשוואה ל-39% מהישראלים.

"הפערים בין ארה"ב לישראל נעוצים בסיבות אובייקטיביות כמו גיל ומעמד משפחתי, אך גם בסיבות תרבותיות", מסביר מרדכי, "למשל עובדים ישראלים מעידים, בפער משמעותי בהשוואה לאמריקאים, כי חשוב להם לעבוד בחברה ידידותית להורים. אין לי ספק כי הפער הזה נגזר מפער הגילאים בין המדינות. העובדים בישראל מבוגרים יותר משום שהם מתחילים לעבוד, בדרך כלל, לאחר שירות צבאי ולימודים אקדמיים - בעוד עובדים אמריקאים מגיעים לשוק העבודה צעירים".

"מאותה סיבה בדיוק, נראה שלעובדים אמריקאים חשובים פחות סידורי הסעדה למיניהם", הוא מוסיף, "כשאין לך משפחה לדאוג לה, והמשכורות גבוהות יחסית, זוהי הטבה שאפשר לוותר עליה. ביטוחים רפואיים לעומת זאת, סומנו כאחת ההטבות המשמעותיות לאזרחים אמריקאיים לעומת ישראלים, פער שנעוץ כמובן במדיניות הרווחה והבריאות האמריקאית לעומת זו הישראלית". 

עובדים במשרד
"הפערים בין ארה"ב לישראל נעוצים בסיבות אובייקטיביות כמו גיל ומעמד משפחתי" | צילום: kateafter | Shutterstock.com

לדעת בורוכוב, חלק מהחשיבות שמעניקים עובדים למידת הסובלנות כלפי הורים, נעוצה גם במספר ימי החופש הנהוג במקומות עבודה שאינו תואם את החופשים של הילדים מהמסגרות. "יותר מזה, המסגרות המוצעות לילדים מסתיימות בשעות שאינן מתכתבות עם חלק מהדרישות של מקומות העבודה - ולכן זה הופך ממש לעניין קריטי", הוא מוסיף.

גם בנוגע לפערים בחשיבות שהנשאלים בסקר מייחסים למעורבות חברתית, יש למרדכי תיאוריה מעניינת: "בעוד יותר משליש מהנשאלים האמריקאים סימנו כי חשוב להם לעבוד בחברה שמבצעת פעילות למען הקהילה, רק 27% מהנשאלים האמריקאים סימנו זאת בעדיפות. ייתכן שהמקור לפער הזה הוא תרבותי. החברה האזרחית בארה״ב היא חברה מעורבת, ופעילות למען הקהילה נחשבת לעניין טבעי ואפילו הכרחי".

ובאשר לנושא ההסעדה, לבורוכוב יש תיאוריה מאוד ישראלית: "זה סוג של 'לדפוק' את המערכת", הוא מסביר, "'כרטיסי תן ביס' או 'סי בוס' למיניהם מוכרים כהטבת מס וככה אנשים אוכלים במסעדה ומשלמים פחות מס - שזה מאוד ישראלי".