מתחילת השנה נפגעו עשרות עובדים בתאונות עבודה בענף הבניה בישראל - שרובן אפילו כלל אינן מוזכרות בתקשורת – כאשר הבולטת שבהן היא תאונת המנוף שקרס ביבנה וקיפח את חייהם של ארבעה אנשים. גם בענפים נוספים אירעו אסונות, כמו למשל תאונת העבודה במתחם האירוויזיון, כאשר פועל שעבד במקום נהרג במהלך פריקת משאית ציוד שנפלה מאחת מעגלות התאורה.

אלה כמובן מקרים קיצוניים, אך מצער לדעת כי תאונות עבודה מתרחשות מדי יום ועשויות לקרות בכל תחומי העבודה, כאשר פעמים רבות המעסיקים חשופים לתביעה מצד העובד, והעובדים, מצידם, יכולים לתבוע את המעסיקים ולזכות בפיצויים אך הם אינם מודעים לזכויותיהם.

אז מהן בכלל "תאונות עבודה"? עו"ד ורו"ח נמרוד רטנר, סמנכ"ל חשבונתון (המרכז לחשבי שכר ומנהלי חשבונות), מסביר כי בהתאם לסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, ישנם שני תנאים מרכזיים להכרה בתאונה כ"תאונת עבודה": אם התאונה קרתה לעובד "תוך כדי עבודתו", או אם היא התרחשה לעובד "עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו".

אז באילו תנאים כדאי לתבוע? מתי יש לעובדים "קייס" מול המעסיק? החלטנו לבדוק את העניין דרך דוגמאות שעלולות לקרות לכולנו:

אנחנו לקראת הקיץ, ומקומות עבודה רבים יוצאים עם עובדיהם ל"נופש חברה". לצערי, במהלך החופשה שברתי את היד וכעת איני כשיר לעבוד. האם לתבוע את מקום העבודה?

"כלל אצבע לבחינה האם פגיעה במהלך נופש חברה תוכר כתאונת עבודה, הינו אם לפעילות שהעובד נפגע בה יש לה זיקה ישירה לעבודה - כמו למשל השתלמות מקצועית או פעילות משותפת של העובדים במסגרת הנופש", מסביר עו"ד רטנר, "אם מדובר בפעילות אישית הנתונה לבחירתו של העובד - למשל, אם העובד נפצע במהלך פעילות שקיים בזמן החופשי שהוקצה במהלך החופשה - היא לא תוכר כפגיעה בעבודה".

יצאתי להפסקת צהריים או להתרעננות קצרה, ונפגעתי במהלכה. האם הפציעה מוגדרת כתאונת עבודה?

"בית הדין לעבודה קבע כי במידה ופעילות שנערכה בזמן ההפסקה במהלך יום העבודה שבמהלכה נפגע העובד, הייתה סבירה וחיונית לביצוע העבודה - כדוגמת משחק כדור לאחר ישיבה ממושכת או יציאה ממקום העבודה כדי לקנות ארוחת צהריים - זו פעילות סבירה וחיונית להמשך ביצוע העבודה".

עברתי תאונת דרכים בדרך מהבית לעבודה (או מהעבודה אל הבית). האם זו נחשבת לתאונת עבודה?

"ככלל, תאונה בדרך לעבודה הינה תאונת עבודה", קובע עו"ד רטנר אך מסייג: "אולם, אם העובד החליט לסטות מדרכו או הפסיק את דרכו המקובלת שלא לשם מילוי חובותיו כלפי מעסיקו (למשל, הקפיץ את בן/בת הזוג למקום עבודתו או ליווה את אמו לבדיקה רפואית) – במקרה כזה תאונה לא תיחשב לתאונת עבודה".

"יוצא מן הכלל הוא אם הסטייה מהדרך היא לבקשת או בהוראת המעסיק. למשל, אדם שסיים את יום העבודה שלו והבוס מבקש ממנו בדרך הביתה לעבור דרך סניף הדואר הקרוב ולאסוף את דברי הדואר של העבודה - ובדרך לשם נפגע העובד. במקרה הזה העובד מבוטח, כי הסטייה נדרשה על-ידי מעסיקו. אם היה סוטה בדרכו לצרכים פרטיים, לא היה מבוטח".

תאונת דרכים
תאונה בדרך לעבודה? היא מוגדרת כתאונת עבודה | אילוסטרציה: Shutterstock

"בנוסף, החוק החריג תאונות שאירעו כאשר סטה העובד כדי לעשות אחד מאלה:
א. להתפלל תפילת בוקר בציבור בבית התפילה שהוא נוהג להתפלל בו.
ב. ללוות את ילדו אל גן הילדים או אל מעון הילדים או כדי להחזירו משם.
אם העובד/ת נאלץ לשנות את הדרך הרגילה לעבודה בשל אחד מאלה, הוא מבוטח. לעומת זאת, עובד שחזר מעבודתו ובדרך עצר להתפלל באותו בית כנסת תפילת ערבית ונפגע, הפגיעה לא תיחשב כתאונת עבודה".

ואם לא ישנתי בבית שלי ונסעתי לעבודה ממקום אחר, האם זה משנה משהו?

"בגדול, זה לא משנה. הדרך ‏לעבודה הינה הנסיעה מהמקום הפיזי בו שהה ונמצא העובד במשך הלילה למקום העבודה. כל עוד העובד נסע ממקום הלינה ישירות למקום עבודתו, כל תאונה שתתרחש בדרך תוגדר כתאונת עבודה. כך, למשל, אם העובד שהה ליד מיטת חוליו של אביו בבית חולים כל הלילה, ומשם יצא בבוקר ישירות לעבודתו - הוא מכוסה. גם אם ביליתי במסיבה אצל חברים, נשארתי לישון אצלם ונסעתי בבוקר ישירות לעבודה - גם אז אני מבוטח".

יצאתי להשתלמות מקצועית מטעם העבודה ונפגעתי במהלכה. איך הפסיקה מתייחסת לכך?

"על מנת שתאונה בזמן השתלמות תוכר כתאונת עבודה, היא צריכה להתרחש תוך כדי פעילות שהיא חלק אינטגרלי מתכנית הפעילויות, כדוגמת פעילות קבוצתית או מגבשת, שיש למעסיק עניין בקיומה", מסביר עו"ד רטנר, "אולם אם התאונה התרחשה בעת פעילות פרטית, בזמן הפנוי של העובד/ת (כמו למשל בזמן מקלחת או פעילות ספורט מעבר לשעות השתלמויות) - אין לראות בכך תאונת עבודה".

"לאחרונה, אירע מקרה שבו עובדת יצאה לשני ימי השתלמות בים המלח מטעם עמותה שסובסדה על ידי העירייה שבה עבדה. בגין ההשתלמות קיבלה העובדת שכר, על אף שתכני ההשתלמות לא נגעו באופן ישיר לעיסוקה. במהלך היום הראשון נכנסה העובדת לאמבטיה בחדרה שבבית המלון, החליקה ונחבלה. לאחר מכן היא הגישה תביעה למוסד לביטוח לאומי בבקשה להכיר בתאונה כפגיעה בעבודה. העובדת תבעה פיצויים, אך המוסד לביטוח לאומי דחה את טענותיה ולא נתן לה פיצויים, וטען (בין היתר) כי התאונה קרתה לעובדת בשעות הפנאי, בזמן שהייתה לבדה בחדרה ולא תוך כדי פעילות מתוכננת מטעם ההשתלמות".

עברתי תאונת עבודה והחלטתי לתבוע פיצויים. למי אני פונה?

עו
עו"ד רו"ח נמרוד רטנר, סמנכ'ל חשבונתון | צילום: תמר מצפי

"עובד או עובדת שנפגעו צריכים לפנות לביטוח הלאומי כדי לקבל פיצויים. כדי לתבוע תשלום יש למלא ולהגיש טופס שנקרא 'פגיעת עבודה' (נמצא באתר הביטוח הלאומי)", מסביר עו"ד רטנר.

"דמי הפגיעה לרוב משולמים החל מהיום השלישי לאחר הפגיעה, אולם אם העובד אינו מסוגל לעבוד 12 ימים לפחות (בנוסף ליום הפגיעה) - הביטוח הלאומי ישלם לו דמי פגיעה החל מהיום הראשון. הזמן המקסימלי לתשלום דמי פגיעה על ידי הביטוח הלאומי הוא 91 ימים, לאחר מכן הקטגוריה משתנה ל'נכות מעבודה'".

מהו הפיצוי שאוכל לקבל?

"המוסד לביטוח לאומי משלם לזכאים דמי פגיעה ליום בגובה 75% משכרם הרגיל (שכרם בשלושת החודשים שקדמו לפגיעה מחולק ב-90), כאשר התשלום המקסימלי אותו ניתן לקבל הוא 1,111 ש"ח ליום עבודה. שימו לב כי התשלום מותנה בכך שהעובד לא היה מסוגל לעבוד בשום עבודה במהלך ימי ההחלמה. במידה שהעובד נעדר למעלה מ-91 ימים ממקום העבודה, הוא יהיה זכאי לבקש קצבת נכות מביטוח לאומי בהתאם לאחוזי הנכות שייקבעו לו על ידי הרופאים מטעם המוסד לביטוח לאומי".