בדוח, שפורסם בשנת 2018 על ידי הפורום הכלכלי העולמי, נבדקו 313 חברות מכל העולם, המעסיקות מעל 15 מיליון עובדים על מנת לזהות, בין היתר, מהם הכישורים הנחשקים שהתעשייה תדרוש מהעובדים בשנת 2022, וחזתה את מה שהיום כבר ברור: מעסיקים מחפשים את העובדים החדשניים והיצירתיים ביותר.

הסיבה לכך די פשוטה, בעידן מלא תחרות ועודף היצע אין פריבילגיה להסתפק בדפוסי חשיבה מקובעים. גמישות מחשבתית היא שם המשחק - היכולת לראות דבר כלשהו ממספר זוויות שונות בו זמנית, לפתור בעיות בדרכים מקוריות, להעלות רעיונות חדשים ולהוציא אותם לפועל - בקיצור, שוק העבודה מפנים את העובדה שהיצירתיות היא השחקן המרכזי ביצירת ערך וביצירת הכנסות כספיות.

למען האמת, זה כלל לא משנה האם אנו שכירים או עצמאיים. היכולת להתעמת עם אתגר ולפתור אותו בדרך מקורית היא לא רק מנוע עיקרי לצמיחה, אלא גם מקור לאושר, וגם על תחום זה נעשו מחקרים רבים. עם זאת, למרות שכולנו צמאים לרעיונות חדשים, לתובנות, לסדר ולמשמעות בעשייה שלנו, עדיין יש רתיעה מהמילה "יצירתיות". פעמים רבות יש תחושה שמדובר במתת אל השייכת רק לאומנים ואנשים יוצאי דופן, אך זו טעות גדולה.

התנאים המתאימים

יצירתיות היא יכולת שניתן לפתח בקלות ואפילו בהנאה, אך היא זקוקה לתנאים המתאימים לכך. חשוב לציין כי החיים בעולם המערבי לא בדיוק מעודדים את היצירתיות לפרוץ. החשיבה היצירתית מגיחה מתוך התבוננות, התבודדות, עשייה לשם הנאה (ולאו דווקא עבור מטרה פונקציונלית), חלומות בהקיץ, ובקיצור, זמן דגירה שמאפשר לפעילות מנטלית תת-הכרתית להתרחש עד שמגיעה ההברקה.

אנו חיים בעולם של עודף משימות, ריצה אינסופית ממקום למקום, תחושת כיבוי השריפות, והניסיון להיות הכל בו זמנית: הורה מצוין, איש קריירה מצליח, להחזיק בית למופת, והכל יחד עם פיגורה שלא מביישת כוכב או כוכבת קולנוע. המרדף, המאבק והריצה מקשים מאוד על הגילויים היצירתיים לעלות על פני השטח.
אך המסר האופטימי הוא שהיצירתיות היא שריר שניתן לפתח, ודווקא עכשיו- בתקופת אי ודאות מוחלטת של ימי הקורונה, קיבלנו הזדמנות לחדד ולהתאמן על אחת התכונות החשובות ביותר לתהליכי קבלת ההחלטות שלנו ולקבל תובנות משמעותיות עבור הקריירה שלנו בין אם אנו שכירים או עצמאיים.

שימו לב כמה קל לנו לפעול מיד מתוך המוכר: אחד הדברים שהתרחשו עוד בטרם נכנסנו להסגר בביתנו היה הצפה ברשתות החברתיות ובכלי התקשורת השונים של מדריכים מאינספור סוגים: להעסקת הילדים, לשמירה על כושר, להכנת אוכל בריא, לשמירה על זוגיות, אינספור הצעות לפעילויות, למשחקים, למתכונים ומה לא.

היה מדהים לגלות שעוד לא הספקנו להתבונן על הבעיה, לשהות בה קצת, וכבר אנו מוצפים בעשייה לשנה שלמה מראש! והנה, דווקא כעת, כשיש לנו הזדמנות להוריד לכמה רגעים את הרגל מדוושת הגז, אנחנו ממהרים לפעול על אוטומט ולהחליף עשייה אחת בעשייה אחרת. ברגע שאנו כל הזמן עסוקים בלהיות עסוקים, אנו מפספסים את ההזדמנות להיות יצירתיים באמת.  כך למשל, כמעט כל בעל עסק מכיר את התחושה של להתמודד עם ענייני היום-יום מבלי יכולת להרים את הראש מעל המים. תקופת הקורונה מאפשרת להפסיק להתמודד עם הגלים ועם אינספור המשימות שצריך לטפל בהן, להרים את הראש ולהתבונן אל האופק, לשאול שאלות שאין לנו זמן עבורן במרוץ היומיומי, וכך להגיע לתובנות משמעותיות על חיינו. 

לא בזבוז זמן

נכון, להאט, להתבודד ולחלום בהקיץ נשמע כמו בזבוז זמן או כמו משהו לא רלוונטי לעולם המהיר בו אנו חיים,  וחבל מאוד שבאף מסגרת לא מלמדים אותנו איך להיות יצירתיים באמת, אך צריך להבין - המח שלנו הוא איבר החושב בצורה מעגלית. מחקרים מעידים שבממוצע חולפות לנו בראש 60,000 מחשבות ביום, כאשר 90 אחוז מהן הן אוטומטיות, כלומר מחשבות החוזרות על עצמן. זו אוטוסטרדה מטורפת. זו הסיבה לכך שפעמים רבות אנחנו יכולים להתחבט בנוגע לסוגיה מסוימת במשך חודשים ואף שנים, כשהתחושה היא שאנו נעים במעגל סגור בו אנו חושבים ללא הרף אבל לא מגיעים לפתרון חדש.

מוחנו חושב בצורה יצירתית כשהוא במצב רפוי – ולא כשהוא תקוע בלופ של המחשבות שהוא כבר מכיר. לכן פעמים רבות פתרונות מעולים מגיעים דווקא במקלחת או אחרי שינה טובה. ולכן דווקא להרפות ולהאט, מאפשרים לרעיונות חדשים להיפתח, אבל אנחנו מפספסים את זה כי חשוב לנו להרגיש כפי שאנו מרגישים תמיד – עסוקים. בשורה התחתונה, ההאטה זו אחת הדרכים האפקטיביות להגיע להברקות יצירתיות.

ניבי אוזן
ניבי אוזן | צילום: דני כתרי

אז כיצד אפשר להפעיל את היצירתיות בחיי היום יום שלנו?

להתחיל בתרגול פשוט – להתרכז בפעולה שאנו עושים ברגע זה, ותו לו. לפתרון היצירתי יש נטייה לצוץ ברגע בו אנו מבודדים כל פעילות שאנו עושים ומתרכזים רק בה, מבלי לחשוב עשרה צעדים קדימה – בין אם זה שתיית קפה, סידור החדר או משחק עם הילד. באופן פרדוקסלי המנוגד לאינסטינקט, דווקא כאשר לא לוחצים על המוח, מרפים ומרווחים את השקט בין מחשבה למחשבה, מקבל המח אפשרות להיפתח לכיוונים חדשים. אם תתרגלו עיקרון זה, תיווכחו לגלות שבאופן טבעי גם מתפתחת נקודת מבט חודרת יותר על החיים, ומי יודע מה הסתכלות מחודשת זו יכולה להוליד – אפילו כיוון קרייריסטי מעודכן שלא העלינו קודם לכן על דעתנו.

להמעיט האזנה או צפייה בכלי התקשורת – ההחלטה למנן את כמות הצריכה התקשורתית בימים אלה היא קריטית, וכדאי מאוד לתת על כך את הדעת. כך למשל, אפשר להחליט מראש להתעדכן בחדשות שלוש פעמים ביום, ולזמן מוגבל. אז נכון, אולי זו אחת התקופות היחידות בחיינו בהן החדשות באמת מביאות משהו חדש, כי בכל פעם שמתעדכנים בידיעות מגלים טוויסט נוסף בעלילה, אבל לדפוסי השפה והאופן שבאמצעותם מוצגים הנתונים השונים בכלי התקשורת, יש השפעה מכריעה על הלך הרוח שלנו – גם אם אנו לא מודעים לכך. לכלי התקשורת אין כל אינטרס להרגיע אותנו, אלא בדיוק ההפך: אנחנו קונים יותר כשאנחנו מבוהלים – והקורונה הוכיחה לנו את זה בענק. זה בסדר גמור להיות מחוברים ולהתעדכן במה שקורה, אבל בהחלט אפשר לוותר על האינפוזיה.  מינון צריכת המסרים מהמדיה קריטי עבור שלוות הנפש שלנו, שהיא   אלמנט מכריע נוסף עבור חשיבה יצירתית.

במקום לפעול לפי לוח זמנים מוסדר על פי אינספור מדריכים, לקרוא 200 התכתבויות ווטסאפ ולשתות בקשית את החדשות, נפתחה לנו הזדמנות לקחת אחריות ולפעול ממה שרלוונטי לנו בנקודת הזמן הנוכחית. הראשוניות הזאת בלבד יכולה להספיק בשביל ליצור במוח חיבורים לא שגרתיים, ולהעניק לכל אחד מאיתנו הסתכלות רעננה ותפיסה מחודשת של הדברים. כך למעשה, נוכל לקבל הברקות יצירתיות שאפילו לא דמיינו לעצמנו.

היצירתיות מקצרת את הדרך לחיים מלאי שמחה ומשמעות, היא המנוע לצמיחה, אבל היא זקוקה לתנאים המתאימים בשביל להתרחב. הפעם קיבלנו מציאות כזאת בעל כורחנו: תנאי מעבדה ליציאה מהמרוץ, לשחות נגד הזרם ולהגיע אל מקורות היצירה שלנו. אף אחד לא יודע לאיזו מציאות נחזור ביום שאחרי הקורונה, אבל עם קצת עבודה ותרגול נוכל לשוב רגועים ונינוחים יותר, ומושחזים בכוונות האותנטיות שלנו.

הכותבת היא ניבי אוזן, מאסטר ב-NLP עם התמחות בטראומה בשיטה החדשנית "אינטואיציה מעשית" המסייעת לאמנים וכל מי שמטפח חלום יצירתי לפרוץ דרך – להתגבר על תקיעות, ולהתחבר באופן ישיר למעיין היצירה