דילוגים וחורים
אי-רצף תעסוקתי, כמו "חור" בין שנים מסוימות בקורות החיים, מטריד את מנוחתו של המראיין. אם תישאלו לסיבת הדבר, תוכלו להשיב באופן אותנטי, ענייני וישיר, אם אכן נסיבות מוצדקות ולגיטימיות גרמו לחור בקורותיכם (לידה, לימודים וכדומה). אולם היזהרו בכנותכם, תשובות סתומות המרמזות על מצבים אישיים שליליים, עלולות לגרום לסקרנות רבה מצד המראיין והוא עלול להפליג בדמיונו על מצבים בעייתיים שהם מנת חלקכם, ושבגללם יתכן שלא כדאי להעסיק אתכם.
כדי להשיב בצורה מקדמת, חשבו על מה שעשיתם במהלך תקופה זו שתרם לניסיונכם. אם ישנם כאלה, התחילו בהם, ובכך תבטלו את הדאגה שזנחתם את עיסוקכם המקצועי. לאחר מכן תוכלו להוסיף את הסיבה שבגללה נאלצתם לקחת הפסקה בעבודה, למשל: "עשיתי הפסקה לצורך סיום עבודת התזה, חקרתי בה את... כדי שאוכל לתרום בתפקידים כמו זה".
אם אין לכם דבר לספר על מעשיכם בתחום עיסוקכם במהלך ההפסקה, הציגו את הסיבה שגרמה לה בענייניות והסבירו שהיא אינה משמעותית, משום שדאגתם להמשיך להתעדכן במתרחש בתחומכם, בין אם בלימודים רשמיים ובין אם בקריאה עצמאית. במקרה כזה, יהיה עליכם להיות באמת מוכנים עם מידע עדכני כמו מחקרים מתחומכם, שכן אחרת לדברים לא יהיה תוקף ממשי.
ציפיות שכר
כבר כתבתי כאן בעבר על שאלת ציפיות השכר – אחת השאלות הקשות והמלחיצות ביותר בריאיון, והסכמנו שהדבר הכי גרוע, שרבים חוטאים בו בגלל הלחץ, הוא הימנעות מתשובה ישירה וניסוח תשובה מתחמקת כמו: "אני לא יודע" או "זה תלוי בכם". תשובה כזאת משמעה העברת האחריות לצד השני, מה שעלול להשפיע לרעה, מבחינתכם, על הצעת השכר שתקבלו.
התשובה הנכונה לשאלת ציפיות השכר היא תשובה מספרית. עליכם לקבוע סכום הנגזר מהשכר הנהוג בתפקידכם, בתחומכם, בחברה המגייסת אתכם, בשנות הוותק שלכם, ובמדיניות השכר של החברה (נסו לגלות זאת דרך מכרים, קולגות וכמובן מהאינטרנט). לסכום שקיבלתם הוסיפו 10% נוספים, כדי להתחיל בנקודת פתיחה טובה יותר במשא ומתן.
אל תמעיטו בערכם ואל תישארו רק באזור התיאורטי: הציגו למראיין הוכחות אובייקטיביות מהישגיכם בארגון הקודם, שיכולים להצדיק את השכר שאתם מצפים לו.
כישלון, והתמודדות עמו
אתם עשויים להתבקש לתאר סיטואציה של כישלון מהעבודה הקודמת, ולספר איך התמודדתם עמה. המעסיקים הפוטנציאליים שלכם רוצים להבין איך אתם מתמודדים עם מצבים של תסכול ואכזבה: האם אתם מאבדים עשתונות? האם אתם נוטלים אחריות? האם פעלתם לתיקון הסיטואציה? האם למדתם מהכישלון, באופן שימנע את הישנותו בהמשך?
לטובת תשובתכם חשבו על פרויקט שלכם שלא צלח, ושהתמודדתם עמו בהצלחה עד כדי תיקון המצב. אם אין כזה, חשבו על מקרה דומה, והפגינו הבנה כי כישלון הוא הזדמנות ללמידה ולצמיחה, בכך שתספרו איזה לקח הפקתם מהמאורע.
היו בטוחים בעצמכם ובתשובתכם (לא באופן מופרז, שירתיע את המראיין), והימנעו מהתנערות מאחריות ומהטלת האשמה על אחרים, מה שעלול לגרום למראיין להסיק שאתם לא נוטלים אחריות על חלקכם בכישלונות, ונוטים שלא להסתדר עם הסובבים אתכם.
עזיבת העבודה הקודמת
המראיין שלכם יהיה מעוניין לדעת אם עזבתם או פוטרתם ומדוע. אולי, למשל, לא הסתדרתם עם מנהלכם, ומכאן שאינכם מתמודדים עם יחסי סמכות? המראיין ירצה לברר גם את מידת יציבותכם כעובדים, את המידה שבה אתם נוטלים אחריות על מה שקורה לכם, ואת צבע המשקפיים שדרכם אתם מביטים על העולם: בצבע ורוד, כלומר אם תספרו על עזיבתכם בצורה חיובית ונינוחה, או שמא שחור אם תספרו על כך בנימה עצבנית, כעוסה או עגמומית, תתמקדו באשמים ספציפיים, ותתעכבו על הנושא יתר על המידה.
כדי לא ליפול לאחד מהמכשולים הללו – האשמה, אי השלמה עם הסוגיה או קונפליקט עם המנהל – השיבו בענייניות ככל האפשר, בלי להתעמק בפרטי הפרטים של מה שקרה. התמקדו בנסיבות בצורה עניינית והשתדלו לשדר חיוביות.
כך למשל, בין אם התמזל מזלכם ולא פוטרתם אלא התפטרתם (או שפוטרתם במסגרת קיצוצים) ובין אם פוטרתם בשל חילוקי דעות, הוסיפו אמירה חיובית: "למדתי מהמאורע המון על איך להבין את הצד של המנהל ולא להיות שקוע רק בעצמי", או "נפרדנו ברוח טובה ובהבנה הדדית".
דריכה במקום
אם ניכר מקורות החיים שלכם שנשארתם באותו תפקיד או באותו ארגון למשך זמן רב מבלי להתקדם, הדבר עלול לעורר סימני שאלה בקשר לאיכויותיכם, לרמת המקצועיות שלכם, ליחסי האנוש שלכם ולמידת השאפתנות והמוטיבציה שלכם בקריירה.
אם אכן נשאלתם לסיבה שבגללה "נתקעתם", החוכמה במקרה כזה תהיה הצגת המצב כנקודה לזכותכם. למשל, העובדה שאיישתם תפקיד בדרג גבוה מלכתחילה, או שהיו מרוצים מהתפקוד שלכם, ולכן העלו את רמת השכר שלך עם השנים, וכן הגדילו את שטחי האחריות שלכם, מבלי לשנות את תפקידכם רשמית. כדי להפגין מוטיבציה ונמרצוּת, תוכלו להוסיף גם שדווקא בגלל משך הזמן הרב שתפקדתם באותה חברה, אתם מצפים בקוצר רוח לפתוח בדרככם החדשה.
שאלות?
מראיינים אוהבים לקנח בשאלה זו, אך היא לא תמיד נובעת מנחמדותם או מרצונם לתת לכם מענה לכל מה שיטריד את מנוחתכם. במקרים רבים, הם בוחנים את תשובתכם, שתעיד, למשל, אם אתם מתעניינים כעת בתפקיד עצמו, מבחינה מקצועית, או שמא בתנאים ובשכר שתקבלו. בהתאם לכך, אפשר יהיה להבין מהם המניעים שלכם, ומהי רמת העניין והתשוקה המקצועית שלכם.
לכן, הקפידו לשאול קודם כל שאלות הקשורות לתוכן העבודה ולפועלה של החברה, ורק אחר כך עברו לשאלות הקשורות להיבטים החומריים. ככלל, היזהרו עם שאלות חומריות בשלב מוקדם יחסית של תהליך הגיוס, כדי שלא תצטיירו כבעלי עניין רק בנושאים אלה, וכחסרי מוטיבציה מקצועית אמיתית.
בוסים קודמים
מראיינים מתעניינים גם ביחסי המועמד עם מנהלו הקודם, ומנסים להסיק מכך לגבי יחסי האנוש שלו בכלל ולהתמודדותו מול סמכות בפרט.
הכלל באשר לשאלה זו הוא פשוט ובהיר: לא מדברים על קונפליקטים. קונפליקטים עם המנהל הקודם יכולים להצביע הן על בעיה בין-אישית והן על בעיה מקצועית, שהרי פעמים רבות עימותים נוצרים על רקע הישגים מקצועיים נמוכים. נוסף על כך, חשוב שלא לתאר את המנהל באור שלילי, ולהתייחס ככל האפשר להיבטים החיוביים בקשר אליו. גם אם קשה לכם לאתר נקודות לחיוב, התאמצו ומצאו אחת לפחות ("למדתי ממנו המון", "הוא אדם מקצועי מאוד").
אוהב, לא אוהב
"האם אהבת את עבודתך הקודמת?" זו שאלה פתוחה וכללית, אך אפשר להסיק ממנה רבות. למשל, אם תספרו שלא נהניתם בעבודתכם משום שאתם מעדיפים לעבוד בצוות, המראיין עשוי להבין מכך שאתם מתאימים יותר לעבודת צוות. ובמקרה שהתפקיד המיועד הוא תפקיד של "שחקן בודד", יתכן שאינכם מתאימים לו.
כדי לא ליפול למכשול הזה, נסו למצוא בעבודתכם הקודמת היבטים שאהבתם, ושהם תואמים היבטים מהתפקיד החדש. לשם כך תצטרכו לחקור על אודות התפקיד המיועד. וככלל, עדיף שגם כאן תדגישו חוויות חיוביות, ותוותרו ככל האפשר על עיסוק בשליליות, שלא יועיל למטרתכם.
חולשות וחסרונות
המראיינים המקשים מנסים באמת לאתר בעיות אפשריות בתפקודכם העתידי. הסוד הוא לבחור בתכונות שהן חסרונות אמיתיים שלכם, אך שאינן רלוונטיות לתפקוד מוצלח במשרה שאליה אתם מתראיינים. כך למשל, קושי של עובד סוציאלי בחישוב נתונים כמותיים לא צפוי להשפיע על תפקודו המוצלח. תוכלו גם להסביר במפורש מה הופך את החיסרון שלכם ליתרון. למשל: "הספקנות שלי סייעה לי לא פעם לאתר בעיות במקום שבו אנשים ראו רק טוב, וגורמת לכך שעבודתי תהיה יסודית".
ביקורת
שאלת החסרונות נשאלת לעתים במסווה. למשל: "איזו ביקורת הפנו כלפיך קולגות וממונים?", ולאחר מכן – "האם הסכמת עם הביקורת?". המראיין מנסה להבין דרך שאלה זו אילו חסרונות נוספים יש לכם, האם ביכולתכם להתמודד עם ביקורת ולהתפתח לאורה, ואם ביקורת היא עניין רגיש מבחינתכם. מכך יוכל להסיק לגבי התמודדותכם העתידית עם ביקורת שתקבלו בעבודתכם החדשה.
כדי להשיב בצורה מקדמת, ספרו גם כאן על ביקורת שהיא חיסרון המשתמע ליתרון, והראו כי הפנמתם וקיבלתם אותה, וכי שיפרתם את דרככם בעקבותיה. כך יוכל המראיין להסיק כי תשכילו להתמודד עם ביקורת כשזו תגיע, תלמדו ממנה, ותשתפרו.
יעל מהודר היא יועצת ארגונית ומומחית לקריירה ולניהול. מוזמנים לדבר עם יעל במייל yaelmehoudar@gmail.com או בפייסבוק.