חודש מרץ 2020 יירשם בספרי ההיסטוריה כחודש שטרף את הקלפים, העולם כולו נכנס לתקופה של חוסר ודאות, כאשר אחד הנפגעים המשמעותיים הוא שוק העבודה. בן לילה נכפתה מציאות ששינתה את כללי המשחק, החל מעסקים קטנים שהקפיאו את פעילותם, וכלה בארגונים גדולים שנאלצו לשנות את שיטות ודרכי העבודה שלהם. מעסיקים, עובדים, ארגונים ופרילנסרים – כולם חווים טלטלה ומבינים שעולם התעסוקה עומד בפני שינוי דרמטי. בצל המגבלות החדשות, הארגונים מנסים לחזור לסוג של שגרה ומספרים כיצד הם מתמודדים עם שגרת העבודה החדשה ואיך משפיעים השינויים על העבודה ועל העובדים.

"משבר הקורונה הוביל לכך שמעסיקים, עובדים, ארגונים ועצמאיים חווים טלטלה ומבינים שעולם התעסוקה עומד בפני שינויים דרמטיים. בתוך כך, נוצרה שגרת עבודה חדשה בארגון בצל הקורונה ובצל המגבלות, המחייבת אותנו כארגון גדול, להסתגל לעבודה תחת התו הסגול, הבא לידי ביטוי בשמירה על מרחק של שני מטרים, והפרדה פיזית בחללים בין העובדים והלקוחות" מספרת שרית בר און, סמנכ"לית משאבי אנוש בקבוצת דנאל. "ברחבי הארגון נתלו שלטים המבהירים את תוכן התקן הסגול. ריווחנו את העובדים במשרדים, במטבחים ובחללים משותפים, וכן בחדרי הישיבות על מנת למנוע התקהלות. המציאות שנכפתה עלינו קידמה אותנו לעבודה באמצעים הטכנולוגיים כאשר הדרכות מקצועיות לעובדים, ישיבות מרובות משתתפים, ואף ראיונות העבודה - נעשים באמצעות הזום. במקביל, ייעלנו את שיטת ניהול העובדים מהבית, ייצרנו פעילויות רווחה בתוך הסניפים עצמם, ואנו מעדכנים באופן שוטף את העובדים על ידי ניוזלטר בכל הנעשה בחברה בעולמות האלה בפרט. אנו רואים כי העובדים בארגון מלאי מוטיבציה לחזור לעבודה, וחשים ביטחון תעסוקתי וחוסן בתקופה מאתגרת זו".

שרית בר און
שרית בר און | צילום: יח"צ

אחד השינויים המרכזיים שבר און מצביעה עליו הוא דווקא בתחום הגיוס, "עד לפני כמה חודשים, ההתייחסות לעתיד שוק העבודה התמקדה בעיקר בטכנולוגיה, שתחליף או תשלים את האדם לכישורים הנדרשים על מנת להמשיך להיות רלוונטיים למקצועות שהיו עתידים להעלם. השוק היה באופן מובהק שוק של עובדים ומועמדים, ולא של מעסיקים. חברות נלחמו על טאלנטים, צדו אנשים שלא חיפשו עבודה באופן אקטיבי, והציעו תנאים שרק הוטבו עם הזמן. כעת, משבר הקורונה טרף את הקלפים והשוק הפך להיות שוק של מעסיקים. בעולמות הגיוס אנו חווים הרבה יותר גיוסים בתווך זמן קצר, וכן הרבה יותר מועמדים. דבר המאפשר לארגונים לדייק את העובדים הנכנסים לארגון וכן לבחור את המתאימים ביותר".

הקורונה כאן כדי להישאר

עו"ד טל אפלבאום, סמנכ"ל תפעול ופיתוח עסקי במשרד נשיץ ברנדס אמיר מספר גם הוא על השינויים שנבעו מהמשבר ומההנחיות החדשות, "כמו מרבית המשק בישראל הנחיות ותקנות הממשלה ומשרד הבריאות דרשו מאיתנו שינויים מרחיקי לכת. מיד עם התפשטות המגיפה מסין לאירופה, הבנו שזאת שאלה של זמן והמגיפה תגיע לישראל. עוד בטרם החלו המגבלות, יצרנו עומסים יזומים על רשת המחשבים באמצעות התחברות סימולטנית מרחוק ובחנו את עמידות הרשת בעת עבודה מהבית. זמן קצר לפני הטלת המגבלות, אפשרנו לכל מי שמעוניין בכך לעבוד מרחוק וצמצמנו את הגעת העובדים למינימום האפשרי. עוד בטרם הדבר היה מחויב מכוח ההנחיות והתקנות, הקמנו עמדות למדידת חום, פיזרנו בכלל הקומות אמצעי חיטוי והגברנו את ניקיון השטחים המשותפים. כצעד מניעתי, סגרנו את קומת חדרי הישיבות שלנו לפגישות עם לקוחות, ועורכי הדין הונחו לקיים את הפגישות באמצעות אפליקציית זום. לאחר שפורסמו ההקלות והחלה החזרת המשק לשגרה, החלנו על עצמנו את הנחיות התו הסגול וביצענו התאמות רבות: נאלצנו לסגור את חדר האוכל המשותף והעובדים אוכלים את ארוחת הצהריים בחדרם; כלל העובדים, הלקוחות והספקים עוברים עם הגעתם למשרד, מדידת חום ותשאול וחובשים מסיכות בעת ההסתובבות בשטחים המשותפים ובמהלך פגישות; הקמנו מחיצות בחדרים בהם יושבים מספר עובדים".

עו
עו"ד טל אפלבאום | צילום: עמי ארליך

"על אף שחשבנו שאפליקציית זום היא פתרון מצוין ויעיל לקיום פגישות עם לקוחות, אנחנו מגלים שאין תחליף לפגישות פרונטליות ולכן במסגרת המגבלות, התחלנו לאפשר, בצמצום, קיום פגישות תוך שמירה על מרחק וביצוע תשאולים ומדידת חום ללקוחות" מספר עו"ד אפלבאום . "אנו מבינים שלצערנו המציאות כפי שהכרנו השתנתה, הקורונה כאן כדי להישאר ולכן גם מחלקת משאבי האנוש שלנו, שאמונה על רווחת העובדים, ממציאה עצמה מחדש ומתחילה ליישם פעילויות להחזרת מורל העובדים ותחושת השייכות לארגון, תוך שמירה על ההוראות עד להסרת המגבלות".

יצורים חברתיים, גם במחיר הריחוק

"משבר הקורונה פרץ לחיינו בסערה ובהפתעה. הבנו כי מדובר במשבר מתגלגל שתחילתו ברורה ואת סופו לא ניתן לצפות וכיצד" אומרת שני גלבמן, מנהלת משאבי אנוש בחברת סימנס בע"מ. כארגון, בשלב ראשון היה לנו חשוב לתת למנהלים ולעובדים בהקדם האפשרי כלים להתמודדות עם הקטיעה החדה ברציפות התפקודית שכולנו חווינו בכלל האספקטים של חיינו באמצעות סדנאות חוסן, המעניקות כלים פרקטיים לעובדים ולמנהלים של תפקוד בשליטה המאפשרים לעובדים לחזור לשגרת עבודה תקינה, גם אם נעשית מהבית ולא מהמשרד. בהמשך הבנו כי יהיו השלכות רחבות יותר של המשבר על החברה בטווח הביניים והרחוק, מבחינת משמעויות העבודה מרחוק וכיצד מייצרים ומשמרים אינטימיות ולכידות עם העובדים, הלקוחות והספקים שלנו. לשם כך הקמנו קבוצת חשיבה עם נציגים מכל תחומי הפעילות העסקית והמטה שמטרתה לבחון ולהציע להנהלה מדיניות וכלים שישמשו את הארגון במשבר הבא, בין אם קורונה או כל משבר אחר שיקטע באחת את הרציפות התפקודית. הצוותים ההטרוגניים בוחנים את ההשפעות על אופן המכירה וביצועה בעידן הקורונה לצד ההשפעות על אופן הניהול והמנהיגות בעבודה מרחוק. שמנו לנו כמטרה גם להדגיש את היתרונות שבמצב החדש, כגון גמישות רבה בשעות העבודה והורדת התקורות”.

שני גלבמן
שני גלבמן | צילום: באדיבות המצולמת

תשומת הלב ניתנת גם לשימור תחושת השייכות והפרסונליזציה בין אם העובד בבית או באתר החברה. נכון לתקופה זו אנו מקפידים על חזרה פיזית למשרדים של עד 40 אחוז מהעובדים, כאשר השאר עובדים מרחוק ולכן רוב הישיבות והשיחות מתקיימות בצורה דיגיטלית. בנוסף משתדלים לשמור על פעילויות שהיו כמו Happy hour או שיחות קפה אך הפעם דרך הפלטפורמות הדיגיטליות שבה משתתפים עובדי החברה וההנהלה, בזמן זה בדרך כלל אחד העובדים מתנדב לשתף בנושא המעניין אותו. העובדים שכן מגיעים למשרד אוכלים במקום עבודתם ולא במטבח על מנת למנוע התקהלות של עובדים. כל משרד וחלל בחברה עבר אבחון לפי התקנות של משרד הבריאות ונתלו שלטים שמציינים כמה עובדים מותר בכל חלל וחלל, כולל המטבחונים בזמן הכנת הקפה. בכניסה לחברה מודדים חום וחותמים על הצהרה, יש בכל מקום ואזור חומרי היגיינה עם הוראות תלויות, וכמובן חובת לבישת מסכות בחלל הציבורי", מספרת גלבמן ומוסיפה כי "שגרת הקורונה המחישה לכולנו את היותנו יצורים חברתיים, אפילו במחיר של חבישת מסכות מגרדות או אכילה לבד בעמדה. התפתחה הוויית קורונה חדשה ונראה כי המחוברות וההערכה למקום העבודה רק גדלה. על אף המגבלות החדשות, העובדים שמחים להגיע פיזית לחברה ולפגוש אנשים, גם במחיר הריחוק החברתי."