תהליכי האוטומציה המהירים המתרחשים כבר כמה עשורים ובפרט מתחילת המילניום, מקרבים אותנו במהירות למהפכה התעשייתית הרביעית - עידן דיגיטלי המשנה את שוק העבודה והופך אותו למבוסס מכונות ואלגוריתמים. טכנולוגיות כמו בינה מלאכותית (AI), האינטרנט של הדברים (IOT) ומציאות רבודה (VR), יהפכו את החיים שלנו למבוססי טכנולוגיה, והצורך באדפטציה אנושית מהירה למציאות החדשה יגבר. גם מגפת הקורונה העולמית שהפציעה בחיינו קידמה תהליכים אלו והאיצה את המעבר לעבודה מבוססת טכנולוגיות מתקדמות.

בדו"ח האחרון על עתיד עולם העבודה של פורום הכלכלה העולמי, הוערך כי עד שנת 2025 כ-85 מיליון משרות עשויות להיעלם, בעוד שעשויים להופיע כ-97 מיליון תפקידים חדשים עקב השינויים בחלוקת העבודה בין האדם למכונה. למעשה, כ-40% מכישורי הליבה של העובדים יצטרכו להשתנות.

נשמע מפחיד? לא בהכרח. בהרצאת טד שנשא קאי פו-לי, בכיר באפל ובגוגל לשעבר ומומחה בינלאומי ל-AI, הוא מסביר שהתפתחות הבינה המלאכותית תביא להחלפת האדם בעבודות רבות, אבל היא תאפשר פתח לעבודות חלופיות שידרשו כישורים אחרים. לדבריו, כאשר הפערים בין האדם למכונה אט-אט נסגרים, ההבדל המשמעותי בין האדם לאלגוריתם המתקדם ביותר היא ביכולת הרגשית להעניק אהבה, אמפתיה וחמלה. בעצם, בעולם בו ה-AI תיקח מהאנושות את העבודות הרוטיניות ותייצר בשבילה חישובים מורכבים מתוך הררי מידע, היתרון של עובד אחד על פני אחר יהיה לפני הכל האינטליגנציה הרגשית והחברתית שלו.

"עד שנת 2025 כ-85 מיליון משרות עשויות להיעלם, בעוד שעשויים להופיע כ-97 מיליון תפקידים חדשים"

כך, כשאנו רוצים להכשיר בני-נוער וצעירים לעולם העתידי, עלינו לצייד אותם בכישורים תוך-אישיים ובינאישיים מתקדמים שיאפשרו להם לייצר קשרים משמעותיים, להביע רגשות, ולקבל החלטות נבונות בסיטואציות חברתיות מורכבות. באמצעות חיזוק האינטראקציה המילולית והשיח הרגשי בתוך קבוצה יחד עם עידוד עבודה בצוות ושיתוף פעולה, נוכל להקנות לבני-נוער יכולת אינטרוספקציה ונלמד אותם להקשיב ולשתף, להתחשב באחרים ובעמדותיהם ולפעול בהקשרים חברתיים מגוונים.

אולם השינויים לא נגמרים באוטומציה ובאינטליגנציה רגשית, הם ממשיכים בגלובליזציה ובאינטליגנציה תרבותית. ההרוואד ביזנס ריוויו הגדיר כבר ב-2004 את האינטליגנציה התרבותית (CQ) כיכולת הכרחית להצלחה בעולם התעסוקה החדש והגלובלי, בכך שהיא מאפשרת להתמודד עם מצבים רב-תרבותיים ולעבוד ביעילות בתרבויות שונות. בני-נוער של היום גדלים בסביבה יחסית הומוגנית, ונפגשים עם אנשים מקהילות שונות רק בחייהם הבוגרים, אם בכלל. כדי לפתח אצלם היכרות ומודעות תרבותית, כדאי להפגיש אותם כבר מגיל צעיר עם בני-נוער ודמויות מקהילות ותרבויות אחרות, ולהסביר את החשיבות של למידה על הבדלים וערכים תרבותיים, על מנת להצליח בעסקים בסביבה בינלאומית ומגוונת.

היכולת ליזום ולחדש

הקורונה עצמה חיזקה את תהליכי הגלוקאליות כאשר ניתן להיפגש בו זמנית בארץ ובאונליין עם אנשים מחו"ל. שבירת המחסומים הגיאוגרפיים מייצרת הזדמנות לאינטראקציה שוטפת בין העולם הגדול לקהילות מקומיות ועשויה לחזק מיומנויות אלו.  

מיכל אחרק ויין - עמותת יוניסטרים (צילום: יוניסטרים)
מיכל אחרק ויין - מנהלת מחלקת תוכן ופיתוח ידע בעמותת יוניסטרים | צילום: יוניסטרים

ואולי הדבר החשוב ביותר בעולם המשתנה ללא הרף היא היכולת ליזום ולחדש. כישורי יזמות כוללים יצירתיות ומקוריות, עצמאות, יוזמה, רתימה ואג'יליות. יזם הוא בראש ובראשונה מי שבוחן את המציאות ומגיב לה באופן תדיר, תוך רכישת כישורים מגוונים שמאפשרים לבצע שינויים מקצועיים או לעסוק בתחומים מגוונים בו זמנית.

כך למשל ביוניסטרים, עמותה המקדמת יזמות בקרב בני-נוער בפריפריה, אנו חושפים את בני-הנוער לתחומים מגוונים ומכשירים אותם לעולם העתיד באמצעות תרגול אומנות היזמות יחד עם שאר מיומנויות ההווה והמחר, ומבטיחים שהמעבר לעתיד שלהם ושל כולנו יהיה טוב יותר.

הכותבת היא מנהלת מחלקת תוכן ופיתוח ידע בעמותת יוניסטרים