התיישבת בראיון לעבודה נחשקת, עבדת קשה כדי להגיע למעמד, התכוננת לשאלות אפשריות ועשית חזרות על התשובות. ואז הגיעה השאלה: "את מתכוונת להיכנס להריון?". לא רק שהשאלה לא לגיטימית, היא אסורה על פי חוק.

השאלה המאוד לא נוחה הזו היא לא היחידה שאסור לשאול בראיון עבודה. למעסיק או מעסיקה פוטנציאליים אסור לשאול אודות נטייתכם המינית, על טיפולי פוריות ועל היותכם הורים. בנוסף אסור למעסיקים לשאול אודות גילכם, דתכם, ארץ המוצא, מקום המגורים, השקפה פוליטית או שירות במילואים.

יתרה מכך – גם אם נידבתם מידע זה בעקיפין מיוזמתכם – למעסיק אסור להסתמך עליו בעת קבלת ההחלטה אם לקבל אתכם לעבודה או לא.

חוק שוויון הזדמנויות בעבודה הוא מקור האיסורים וניסיון העבר מראה שמעסיקים עוברים על חוק זה, לפעמים גם בלי לדעת על כך.

אם נשאלתי שאלה לא חוקית, האם אפשר לתבוע?

במידה ונתקלתם בשאלות שכאלו, אתם יכולים להגיש תביעה בבית הדין לעבודה ועליכם להוכיח שנשאלתם שאלה שמעידה על הפליה. ולא, לא מדובר בשגיאת כתיב - הפליה היא אפליה לטובה או לרעה על חשבון אדם אחר.

במצב כזה, המעסיק הוא זה שיצטרך להוכיח שלא קיבל אתכם לעבודה שלא בגלל הפליה – כלומר נטל ההוכחה יעבור למעסיק ולא יהיה עליכם.

עורך דין גלעד סער
עורך דין גלעד סער | צילום: אורן קאן
נכון, יש מקרים שהתפקיד עצמו מכיל בתוכו הפליה נדרשת, דבר שעשוי להיחשב לגיטימי. לדוגמה, למעסיק אסור לוודא מהי השקפתכם הפוליטית, אבל אם מדובר במשרה עם זיקה פוליטית מוגדרת, כמו למשל עבודה במפלגה כזו או אחרת, ייתכן שאי קבלה לעבודה בשל השקפה פוליטית מסוימת, לא תחשב להפליה. החוק גם אוסר על מעסיק לקבוע קריטריונים מופרכים, שמראש מייצרים קושי למועמדים מסוימים – כך למשל למעסיק אסור להציג מבחנים פיזיים לתפקיד שאינו דורש עבודה פיזית, כדי למנוע מנשים לקבל את התפקיד.

איך תשמרו על זכויותיכם?

שם המשחק כאן הוא על מי נטל ההוכחה - על העובד או על המעסיק? צריך לזכור שהנטל להוכיח שלא התקיימה הפליה עובר למעסיק, רק אם העובד הוכיח שהוא נשאל שאלה מפלה.

ראיה חזקה לכך שנשאלתם שאלה מפלה ניתן להשיג באמצעות הקלטה. ההקלטה צריכה להיות כזו שניתן לזהות בה את הדוברים ושלא נעשתה בה התערבות חיצונית. בנוסף ייתכן ויבחנו גם מה היו המניעים של המקליט - שלא פעל בחוסר תום לב ועל מנת להוביל את הצד השני לאמירת דברים שישרתו אותו. במידה ויוחלט שהופלתם, בית המשפט רשאי לקבוע פיצוי בגין עוגמת נפש.

הכותב עורך דין גלעד סער עוסק בפתרון סכסוכים עסקיים ודיני עבודה.