באוגוסט האחרון, ערכה חברת מייקרוסופט יפן- אחת המדינות הידועות בעומס העבודה המאסיבי שלה, ניסוי בו קוצר שבוע העבודה ל-4 ימים, במסגרת מהלך של החברה לקידום איזון בין העבודה לשעות הפנאי. התוצאה היתה הצלחה מסחררת - זינוק של 40 אחוז בפריון העבודה לעומת אוגוסט 2017. בנוסף לכך, חיסכון במשאבים של חשמל ונייר. לאור ההצלחה, תבצע החברה קיצור שבוע עבודה נוסף במהלך החורף הקרוב.

"העלייה החדה בתפוקה בעקבות קיצור שבוע העבודה מוכרת כבר בעולם התעסוקה מחברות כמו LLP -  חברה אמריקאית של רו"ח שבמשך שלוש שנים מיישמים פתרון כזה ביולי אוגוסט, וגם שם הנתונים מאוד דומים", אומרת מלי אלקובי, מומחית לאיזון בין עבודה לחיים פרטיים וחווית עובד, "זה התחיל משום שעובדים מדור ה-Y עזבו אותם, וראו שסיבת העזיבה מספר אחת היא עומס יתר. הם יצרו פתרון אישי והבינו שהם אמנם לא יכולים להוריד יום משבוע העבודה בתקופות שיא, אבל כן יכולים בקיץ. המהלך הצליח, הם הפכו להיות בין החברות הנחשקות בקרב חברות בינוניות לרואי חשבון, יצרו מיתוג מעסיק יפה וקיבלו המון יחסי ציבור, גם המהלך של מייקרוסופט קיבל סיקור רחב".  

"צמצמתי את ימי העבודה וההכנסות שלי עלו"

אלקובי, בעלת עסק עצמאי, החליטה לקצר את שבוע העבודה שלה ונוכחה בעצמה בהשפעה החיובית על פריון העסק שלה. "החל מינואר 2019 קיצרתי את שבוע העבודה שלי, עברתי לעבוד בימי ראשון מהבית, כלומר לא סגרתי ייעוץ או סדנה בימי ראשון, ובימי חמישי לקחתי יום חופש, מינואר עד מאי. ראיתי שהיה שיפור משמעותי מבחינת יעילות, בעסק כמו שלי ארגונים סוגרים הרצאות מראש. בעבר לא הייתי מתקשרת לוודא אם ההרצאות יתקיימו או לא, והיו לי לפעמים ביטולים ברגע האחרון. בגלל שקיצרתי לשלושה ימי עבודה מחוץ לבית וצמצמתי את האופציות, התחלתי להתקשר כדי לוודא את קיום ההרצאה, דבר שצמצם ביטולים ויצר הכנסה בטוחה. ברגע שאתה שם את עצמך מול אילוץ, אתה יותר אפקטיבי וכל דקה מנוצלת מבחינה עסקית בחוכמה," היא אומרת, "האפקטיביות הזו היא רלוונטית גם לשכיר וגם לעצמאי. האפקט החיובי השני שהיה הוא שמשום שלא עבדתי כל יום, רמת השחיקה ירדה, נשאר יותר מרחב ליצירתיות ויכולתי לתכנן מוצרים חדשים, וכפועל יוצא להגדיל את הפרנסה. בשורה התחתונה, העליתי הכנסות למרות שעבדתי פחות. אני מאמינה שחייבים לקצר את שעות העבודה, בכל תחום, בכל ארגון. כדי להיות יצירתי ויצרני חייבים מנוחה, כשאנשים עובדים כל יום כל היום, ואין להם זמן לנשום, החיים שלהם פחות איכותיים והם חולים יותר".

לדברי אלקובי, על מנת שארגון יוכל ליישם באופן מוצלח מהלך של צמצום שעות עבודה, עליו לעשות זאת בתקופה רגועה יחסית מבחינת העונתיות של העסק. מצד שני, עליו לעשות מהלך קיצוני בדומה לחברת מייקרוסופט יפן שנתנה ארבעה ימי חופש לעובדים באוגוסט על חשבון החברה. "מהלך כזה מייצר באז ומשפיע לטובה על שביעות רצון העובדים הקיימים וגם על אלה שיגיעו. בנוסף, ברגע שאף אחד לא מגיע למשרד זה חוסך כסף מבחינת העלויות של הפעלת משרדים, מונע פקקים, זיהום אוויר ותורם לסביבה, זה פן נוסף שאפשר ליחצ"ן אותו".

מלי אלקובי
שיפור משמעותי מבחינת יעילות, אלקובי | צילום: רמי זרנגר

יש אפשרות ששבוע עבודה מקוצר דווקא יפגע בפריון העבודה?

"קיצור שעות עבודה תמיד מעלה את פריון העבודה, אם עושים את הצעד הזה בצורה חכמה. כאשר זה ייעשה בשיא העומס ולא יהיה הון אנושי, זה עלול לפגוע", אומרת אלקובי.

באילו חברות או תפקידים קיצור יום עבודה אפשרי?

"בכל חברה אפשר ליישם את הפתרון שמתאים לה, כפי שבעבר החליטו להפחית את העבודה בימי שישי במשרדי ממשלה, וראו שמהלך כזה אפשרי. מדינות אירופה, ובעיקר הגוש הסקנדינבי וניו זילנד הן המדינות המובילות באימוץ איזון חיי עבודה וחיים פרטיים וקיצור שעות העבודה. פינלנד כולה עברה לפיילוט של ארבעה ימי עבודה בשבוע. הצעירים ששייכים לדור ה-Y וה-Z יכתיבו את הסגנון של שוק העבודה".

כשעובדים 6 שעות ביום, הכול מתוקתק ולא מורחים את הזמן

עדי סקופ כרמון, מייסדת the 6 movement לקיצור יום העבודה לשש שעות, היא אקטיביסטית ששואפת להעלות את הנושא למודעות הציבור. עדי עוסקת בעולם הטכנולוגי של ביטקוין ואמא לשלושה ילדים. "אני דוגמה חיה לזה שאפשר לעבוד 6 שעות ביום ועדיין להתפתח ולהתפרנס יפה", אומרת עדי ומוסיפה שבמהלך שבע השנים שבהם היא עובדת 6 שעות ביום, הייתה עצמאית, שכירה, ואף הקימה סטארטאפים.  

עדי מכירה מקרוב את עולם ההייטק ואת שעות העבודה הארוכות שהוא תובע מעובדיו. בעבר עבדה בחברת ההימורים באינטרנט 888 ובילתה את סופי השבוע והערבים בעבודה. "כמו בכל חברת הייטק אחרת, הייתי צריכה להקדיש את כל כולי לעבודה. אך תכננתי שלאחר שנתיים יהיו לי ילדים ולא הצלחתי לראות איך החיים שלי כהורה יכולים להשתלב עם טיפוס בסולם הדרגות בחברת הייטק. כל הנשים שם חזרו לעבוד מיד אחרי חופשת לידה, ולא יכולתי לראות אופק מאוזן". הבנת המחיר שהיא תיאלץ לשלם הובילה את עדי לעזוב את החברה ולהקים סטארטאפ בעולם המטבעות הקהילתיים. "לאחר הגיוס של הכסף הראשוני נכנסתי להיריון וכשילדתי היינו בחברה רק 4 עובדים – היזמים. לאחר הלידה התחלתי לעבוד 6 שעות וכך עבד גם הצוות שלי, שכלל רק נשים. לא כולם הסכימו עם הפילוסופיה שלי, ושאר החברה עבדה יותר שעות".

התקופה שבה עדי והצוות שלה עבדו 6 שעות הוכיחה לה את המעלות הרבות שיש בקיצור יום עבודה. "הצוות שלי תקתק עבודה והספיק את כל המשימות, הן הגיעו לעבודה בפוקוס, כולן הגיעו בתשע ויצאו בשלוש, ללא הפסקות צהריים ארוכות או מריחות של זמן".

מאז ועד היום ממשיכה עדי לעבוד 6 שעות ביום. בתחילת 2016 הקימה את תנועת the 6 movement – "הרגשתי קריאה פנימית להעלות את הנושא. אני יודעת שמנגנונים גדולים עובדים באופן לא יעיל, הפסקות צהריים ארוכות הן רק דוגמא אחת לחוסר היעילות", אומרת עדי ומוסיפה כי גם כשכירה עבדה רק 6 שעות.

הארגונים בהם עבדת כשכירה קיבלו את התנאי בהבנה?

"הנושא של 6 שעות עבודה מזוהה איתי. הם ידעו שאם רוצים לעבוד איתי זה התנאי. אין עוד אלפי אנשים שמבינים בתחומי הידע שלי, יש לי מוניטין, ואם רוצים אותי יודעים שזה הולך עם שש שעות עבודה, כמובן שאני משתכרת כמו במשרה מלאה".

בשנת 2017 החברה הניו זילנדית לניהול צוואות ונכסים, פרפצ'ואל גארדיאן, החליטה לערוך ניסוי: היא הפחיתה את ימי העבודה ל-240 עובדיה לארבעה ימים בשבוע בלבד, כשהם עדיין קיבלו משכורת זהה לחמישה ימי עבודה. המנכ"ל אנדרו בארנס דיווח על עלייה בפריון העובדים, אשר בילו פחות זמן ברשתות חברתיות או בעניינים שאינם קשורים ישירות בעבודה, ועלייה במחויבות העובדים למקום העבודה. התוצאה: תפוקה גדולה יותר, איזון טוב יותר בין חיי העבודה לחיים הפרטיים ורמת מתח נמוכה יותר, לאור התוצאות החיוביות, החליטה החברה לקצר באופן קבוע את שבוע העבודה.

"היום זה יותר לגיטימי לצאת במהלך כמו זה וכמו שעשתה חברת מייקרוסופט יפן", אומרת עדי, "ועדיין אין הרבה חברות שמיישמות אותו. על אף המחקרים והניסויים המוצלחים, העובדה שמהלך כזה יטיב עם החברה בכל הנוגע לחשיפה וליח"צ, לגיוס עובדים, הון אנושי ומניעת השחיקה של העובד, עדיין יזמים של סטארטאפים מפחדים לעשות את הצעד הראשון ולגעת בדבר שהוא בתולי".

עדי מספרת על חיים מאוד פעילים מאז שקיצרה את שעות העבודה שלה, "העבודה שלי מתומצתת בזמן שאני בעבודה, יש לי קריירה משגשגת ואני מרוויחה טוב אבל אני גם מעורבת בחיי הילדים שלי, נמצאת איתם מארבע וחצי בכל יום, מסיעה לחוגים, משחקת איתם, מבלה איתם בגינת השעשועים, אני בוועד של הגן והכיתה, בקבוצת הכדורשת של המושב, הקמתי טיולי משפחות במושב. אך חשוב לי להדגיש שלא רק אימהות צריכות קיצור שעות עבודה, גם אבות רוצים להיות מעורבים וגם רווקים מעוניינים בחיי פנאי פעילים, הנושא הזה חשוב גם למנהלים וליזמים. כיזמית, הראש שלי תמיד עובד, ואני כל הזמן מפתחת את עצמי מבחינה מקצועית, קוראת ספרים בנושא בערב, רואה סרטונים להעשרה עצמית, אבל אני לא נמצאת בשיחות וועידה כל היום והלילה, יש לזה זמן מוגדר".

עובד יושב על שעון
בישראל עובדים מסביב לשעון | אילוסטרציה: Shutterstock

בקרוב בישראל?

"אנחנו במיקום הרביעי מהסוף ב-OECD," אומרת מלי אלקובי. "בארץ עובדים הרבה, כי אין גבולות וברגע שיתנו פתרון כמו ימי ראשון חופשיים זה ייתן מענה הולם לתרבות ישראלית. לקצר יום עבודה לשש שעות זה דרמטי אבל לא יישמו את זה בכל מקומות העבודה, לדעתי במשרדי הממשלה יש סיכוי שיישמו את השינוי, ובארגונים פרטיים פשוט ישלמו יותר על שעות נוספות. כיום יש חברות שלא מצמצמות שעות עבודה אלא מתגמשות בשעות העבודה ומאפשרות לעבוד מהבית".

שעות עבודה מרובות קשורות לירידה בפריון, ואף גורמות לשחיקת עובדים. אחד הביטויים של השחיקה הוא ימי מחלה מרובים ותחלופה גבוהה של עובדים. "אני רואה את זה כל הזמן בשוק העבודה בישראל. עלות ההחלפה של כל עובד שעוזב עלולה להגיע לחצי שנה עד שנתיים עבודה, תלוי בוותק העובד, הארגונים מפסידים כספים, ועדיין רבים מהם לא הפנימו דרכים יעילות למניעת השחיקה של העובדים".

מתוך היכרות עמוקה עם שוק העבודה הישראלי, אלקובי סבורה כי הפחתה של יום עבודה היא פתרון אפשרי יותר מאשר קיצור יום העבודה. "יש בארץ תרבות של אינטנסיביות, אנשים חושבים "הגענו כבר לעבודה, אז נישאר כאן", בניגוד לתרבות האירופאית שבה יש כבוד לחיים הפרטיים, בארץ אוהבים לעבוד ומאוד מחויבים לעבודה. קיצור שעות עבודה פחות יעבוד לנו, אבל יכול להוות פתרון נקודתי למי שצריך לצאת מוקדם כמו הורה, כפתרון גורף יום עבודה ארוך וקיצור שבוע עבודה יהיה הרבה יותר טוב. הפחתה של יום תשפיע אחרת על המשק, אם כל ארגון יבחר את יום החופש שלו ביום שונה, זה גם יווסת את הפקקים".

"לחברות גדולות יש בעלי מניות ותרבות ארגונית מסוימת, מבחינתן קיצור יום עבודה זו לקיחת סיכון גדול מדי, לעומתן בחברות סטארטאפ קטנות, קיימת תרבות של 'טוחנים עבודה' 24/7 אין תקציב, אין חיים - כך במשך כמה שנים וכולם מחכים לרגע האקזיט. אף אחד לא מנסה ליצור שינוי בתרבות הארגונית ולבנות משהו אחר," אומרת סקופ כרמון. "עובדי הייצור של תעשיית הידע כמו המפתחים עובדים שעות ארוכות, אבל מה עם האחראים על השיווק, הפרסום, האופרציה, ההנהלה? אין הצדקה להישאר עד 8-9 בערב, הם עייפים, לא יעילים ולא מרוכזים בעבודתם".

סקופ כרמון עדיין מאמינה שיש סיכוי שזה יקרה בישראל, בעיקר בשל היותה מעצמת סטארטאפים. "יזמי מילנייאנס בני 30 מסתכלים על החיים בצורה הוליסטית וקוראים תיגר על מסגרות חשיבה ישנות, לדעתי ליזמים יש פוטנציאל לעצב את פני העתיד ופני מקום העבודה. במשך 7 שנים אני זורעת את הזרעים ומרגישה שאנחנו על סף מהפכה, הנושא הזה היה כל הזמן מתחת לפני השטח ועכשיו הוא בוער".

בניגוד לתפיסתה של מלי אלקובי, הרעיון של שבוע עבודה מקוצר לא יהיה פתרון יעיל בעיני עדי סקופ כרמון. "אם נעבוד שבוע עבודה מקוצר, ונמשיך לעבוד שלושה ימים או ארבעה ימים במשך 9 שעות ביום זה לא יהיה יעיל ופרודוקטיבי. לא נוכל לנהל אורח חיים התואם לשגרה של יתר בני הבית, ועם הרצון להתכנס עם המשפחה בבית ולהיות עם הילדים בפעילות אחר הצהריים. אנחנו חיים בחוסר שפיות טוטאלי, ויצרנו צהרונים כדי שהילדים שלנו יהיו במשך 8-9 שעות עם החברים בגן. אין בזה הגיון ואנחנו חיים בפורמט שלא מתאים לרובנו".

רוצים לקצר את יום העבודה ולהרוויח יותר? כך תעשו את זה יעיל - הטיפים של עדי סקופ כרמון:

  • מומלץ לארגונים ועובדים עצמאים להגדיר ימי פגישות וימי עבודה שקטה- רק כך אפשר להזיז משימות גדולות, ולא כשקופצים בין סייטים שונים של עבודה. 
  • לעבוד בסייקלים של 52 דקות ו-17 דקות מנוחה - מחקרים הוכיחו כי אנחנו יכולים להיות מרוכזים במשך 52 דקות לכל היותר, כשנמשיך לעבוד ללא הפסקה מעבר לזה, נהיה פחות אפקטיביים.
  • לתכנן ולהגדיר מבנה יום - לעשות את הדבר הכי חשוב בבוקר, וככלל לפני ארוחת צהריים לעשות את כל המשימות שדורשות ריכוז וחשיבה, כשהיום לא מוגדר הוא זולג ומתארך.
  • לחפש דרכים יעילות לקידום המשימות-  למשל לנצל את הפקקים כדי לקיים שיחות טלפון.
  • תסתכלו על הממוצע השבועי ותאזנו אותו – 6 שעות יומיות הן 30 שעות בשבוע, אם יש ימים שבהם יש יותר עבודה, לא זורקים את העיפרון והולכים אלא מפצים ביום אחר שבו תעבדו פחות שעות, כדי לאזן.
  • לקבוע יעדים שתלויים בתוצאות- ארגונים צריכים ליצור מבנה של יום עבודה ולקשור את יעדי החברה ליעדי העובדים, כולם צריכים לעבוד לפי יעדים שאינם מדידים בשעות עבודה אלא בתוצאות.