רק לפני כמה חודשים נפרדנו מהעשור הקודם והתקדמנו נרגשים אל עבר עשור חדש. 2020 סומנה כשנה של שינויים וכהתחלה של עשור שישנה את העולם שהכרנו, אך אף אחד לא תיאר לעצמו איך זה יקרה וכמה מהר, ובטח שלא דמיינו לעצמנו שמגפה עולמית תהיה מעורבת בזה.

"עולם התעסוקה היה צפוי לעבור שינוי משמעותי, גם באופן העבודה, במקצועות ובאופי הלמידה, אומר עודד רוז מנכל לשכת המסחר ישראל אמריקה. "משבר הקורונה האיץ תהליך שנמצא כבר בעיצומו - פרויקט Outsight שיתמודד עם אתגר התעסוקה העתידי, בייחוד בעולם של אחרי הקורונה".

הפרויקט המדובר הוא פרויקט לאומי המתכלל את שיתוף הפעולה הבין מגזרי- 250 חברות, לרבות החברות הגדולות במשק (אמדוקס ישראל, גוגל, טבע, אינטל, סיטיבנק, KPMG, תעשייה אווירית ועוד) יחד עם משרדי הממשלה והגופים האזרחיים ובהובלת לשכת המסחר ישראל אמריקה. "הפרוייקט מתמקד בשילוב כוח אדם רב ככל הניתן בתפקידים חדשים הנוצרים כתוצאה מהתפתחות טכנולוגית מואצת ותמיכה בהשתלבות כל כוח האדם הצעיר של ישראל בעולם העבודה המשתנה דרמטית" מסביר רוז. "אנו צופים שכעת גם בעקבות המשבר, שינויים טכנולוגיים מואצים יביאו להיעלמות או לשינוי מרבית המקצועות".

למידה בלתי פוסקת

"הרבה מעבר לעולם התעסוקה, העולם החדש שלפתחו אנו עומדים יהיה חלק בלתי נפרד מאורח חיים חדש- למידה בלתי פוסקת. אנשים יצטרכו להתעדכן ולעדכן את עצמם" אומר רוז. "תפתח בפנינו מניפה חדשה של מושגים -בעולם התעסוקה השיח יהיה יותר סביב המיומנויות והכישורים שהעובד מביא איתו ופחות ניסיון וידע טכני".

אחת הדוגמות שהוא מביא הם 'מיקרו תארים'- שמאפשרים למידה של כמה חודשים בתחומים יותר גמישים. להערכתו, מוסדות הלימוד גם יאפשרו גמישות במקצוע ובאופן הלמידה. "העובד החדש שלא יפסיק ללמוד, יצפה גם מהאקדמיה שתתאים את עצמה לצרכיו. וזה כולל לימודים בלו"ז גמיש, למידה אונליין, מבחר יותר רחב של מעבר בין קורסים ותארים ועוד."

מבחינת עולם העבודה של אחרי הקורונה, טוען רוז, "אנחנו צופים שאותם שינויים איטיים כעת יקרו מהר יותר. אופי העבודה המקוונת, ההבנה שלא כל העובדים צריכים לעבוד במשרה מלאה ושיש משרות שכבר אינן נחוצות, יפתחו בפנינו עולם תעסוקה שונה." 

עודד רוז
עודד רוז | צילום: באדיבות המצולם

"יש לכך לא מעט יתרונות. ראשית, השייכות הארגונית תשתנה- אדם יוכל לעבוד בכמה חברות במקביל, או בכמה מקצועות שונים ולקבל תלוש משכורת אחד. הדור הצעיר כיום רוצה ליהנות מהתנאים של ארגון גדול, אבל גם להתנסות באתגרים של סטארט-אפ; לצבור ניסיון ולהתקדם מהר, אבל גם להשפיע על העתיד דרך פיילוטים טכנולוגיים; להיות חלק מצוות ולהיות משמעותי, אבל גם להכיר אנשים חדשים ולשלב בין עבודה וכו'" מסביר רוז.

"אחד ממיזמי Outsight מציע לדוגמא מודל תעסוקה חדש שמספק גמישות תעסוקתית ומענה לדרישות העבודה והחיים של הדור הצעיר הידוע גם כדור ה-Z. במודל זה ארגונים והחברות הגדולות במשק יציעו משרות מסוימות כמשרות גמישות. כך למשל, העובד יכול לבחור לעבוד בארגון א' שלושה ימים ובארגון ב' יומיים. ניתן יהיה לאפשר גם ניוד לפי פרוייקטים וזמנים מוגדרים (כל חצי שנה).  מדובר בפלטפורמה דיגיטלית דו-כיוונית- הארגונים מזרימים משרות, העובדים מזינים חיפוש לפי עניין וחתכי זמן רצויים. המערכת, לאחר היתוך מידע, מוציאה פלט משרות או הצעות של חבילות עבודה אפשריות בשכר הנקוב."

לדבריו, גם אופי העבודה עתיד להשתנות, כאשר מקצועות טכניים יוחלפו על ידי הטכנולוגיה, "מה שניתן יהיה לבצע מרחוק על מנת לחסוך בזמן נסיעה, ייעשה מרחוק. אחראי חדשנות ופתרון בעיות, יזמים, מנהלי קהילות ועוד, יהפכו ככל הנראה למקצועות מבוקשים. חברות יחפשו את אותם אנשים שחושבים מחוץ לקופסא, שהגדרת תפקיד עבורם היא משהו די שולי כי הם כל הזמן רוצים ללמוד ולהתפתח, את האנשים שרואים בעיה ורוצים לפתור אותה". לטענתו האקדמיה, מערכות החינוך וצה"ל יצטרכו להתאים את עצמם לעולם הזה- ללמד סקרנות, יזמות ויכולת להסתגל לשינויים במהירות.

"המשבר גרם לכל המשק לערוך חשיבה מחודשת, חברות עסקיות מבינות שהן יכולות להמשיך לעבוד באמצעים טכנולוגיים מרחוק באותה תפוקה ומצד שני הן מבינות שיש מקצועות שכבר לא נחוצים להן. בנוסף, המשבר יצר המון בעיות בירוקרטיות גם לחברות פרטיות כמו גם למשרדי ממשלה, דבר שהפך את אותם יזמים ואנשי האסטרטגיה לנחוצים יותר. "

מקצועות חדשים ומבוססי יזמות וחדשנות

גם ד"ר אורי ברטל, ראש התואר העיוני בתרבות חזותית וחומרית, בבצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, מסכים כי האקדמיה צריכה להתאים את עצמה לעולם התעסוקה החדש. "עולם בו צריך יותר יזמים, אנשים בעלי גמישות מחשבתית, משבר הקורונה האיץ משמעותית את הצורך באותם 'פותרי בעיות'". בהתאם לכך ייפתח בשנה"ל הבאה בבצלאל תואר עיוני ראשון מסוגו בתרבות חזותית וחומרית שיעניק את הכלים הדרושים להשתלב בעולם התעסוקה העתידי ויסייע לסטודנטים להיות חלק מהעולם המשתנה.

להערכתו של ד"ר ברטל ההגדרה של מקצועות העתיד תשתנה, ומקצועות שהיום פחות מוכרים לנו ילכו ויצברו תאוצה, ביניהם לדוגמה:

  • מנהלי קהילות ויזמים חברתיים
  • חוזי טרנדים- בעתיד בכל חברה יהיה מישהו שהתפקיד שלו זה לצפות מה הדבר הגדול הבא בכל תחום.
  • אסטרטג חדשנות לפתרון בעיות- איך משרד הבריאות יכול לפתור את בעיית החיסונים? איך תל אביב תתמודד עם בעיית שכירויות במסגרת משבר האבטלה? איך אפשר לחבר בין מי שאין לו עבודה לחברות הקימנואות שדווקא צריכות? עיריית תל אביב למשל מצטיינת בפתרון בעיות בין היתר בשל התקן החדש שפתחה- אדם שפותר בעיות מסוג זה.
  • מפתח חדשנות בתוך החברה- אדם שתפקידו לוודא גמישות מחשבתית בתוך הארגון ולהציע מהלכים חברתיים שישפרו אותו.
אורי ברטל
אורי ברטל | צילום: באדיבות המצולם

"הסטודנט בעולם החדש יחפש תואר שמעניק את אותם הכלים שמעסיקים עתידיים יחפשו: סקרנות אינטלקטואלית, גמישות, חשיבה יצירתית ומיומנות טכנולוגית עדכנית, השכלה רחבה וביקורתית, המשלבת היכרות מעמיקה עם התרבות הגלובלית והמקומית, חשיבה גמישה ויצירתית ושליטה מעשית במדיומים החזותיים, החומריים והדיגיטליים, וכל זאת בתוך מעטפת של יוזמה, חדשנות ורצון להשפיע לטובה על החברה" אומר ד"ר ברטל.

לטענתו, "לא רק התוכן, אלא גם מבנה הלימודים עתיד להשתנות, מתוך הבנה שהקרייריסט הבא יצטרך ללמוד בלי הפסקה ולהסתגל לשינויים, המקצוע שלו לא יהיה מוגדר וגם אם כן- לא מדובר כבר באותן הגדרות שאנחנו מכירים וזוכרים. אותם אנשים שחושבים אחרת יהיו המבוקשים בעתיד ולאו דווקא מי שיש לו תואר ספציפי במקצוע מסוים."