הטלטלה הגדולה במשק לא פסחה על שוק ההייטק - עובדים פוטרו, הוצאו לחל"ת, קוצצו באחוזי משרה ועוד. אפילו קבוצת הפייסבוק ההומוריסטית "צרות בהייטק", שהפכה לסמל של תרבות השפע המאפיינת את מגזר ההייטק, הפכה לבמה לדיונים רציניים יותר על חל"ת, על קשיים של עבודה מרחוק, ועל איך מנהלים משא ומתן על העלאות שכר בתקופת הקורונה. למרות זאת, על פי נתוני סקר שנערך לאחרונה על ידי חברת ,see.V המתמחה בגיוס טאלנטים בתחומי התוכנה לסטרטאפים וחברות הייטק, מצבם של עובדי ההייטק בישראל הוא עדיין טוב באופן יחסי.

הסקר נערך בהשתתפות קרוב ל-400 אנשי ונשות הייטק, רובם במקצועות התוכנה, ובדק כיצד משבר הקורונה השפיע על שוק העבודה בהייטק ושינה את דפוסי החשיבה של העובדים המבוקשים ביותר במשק הישראלי. 

רק 15% מהעובדים ספגו ירידה בשכר ו/או ירידה באחוזי המשרה, מעל 17% דווקא שיפרו את תנאי התעסוקה שלהם בעיצומה של מגיפה עולמית. הנפגעים הגדולים היו נשים ועובדי הייטק בגילאי 50 פלוס. ומי שהכי פחות נפגעו מהמשבר היו עובדי הייטק בגילאי 30 פלוס.

 "משבר הקורונה חד משמעית פגע גם בעובדי הייטק", אומר רונן אנגלר מנכ"ל see.V, "כך למשל כ-15% ממשתתפי הסקר העידו כי ספגו ירידה בשכר ו/או אולצו לרדת באחוזי המשרה בעקבות המשבר. מהצד השני, מעל 17% ממשתתפי הסקר מעידים כי שיפרו את תנאי העבודה שלהם במהלך משבר הקורונה, ואנו יודעים מסקרים אחרים שערכנו שהשכר הממוצע בתחומי התוכנה עלה".

"לצערי, עולה מהנתונים כי האוכלוסיות שספגו את הפגיעה הקשה יותר בעקבות המשבר, הם נשים ואנשי הייטק מבוגרים יותר בגילאי 50 פלוס", הוא מוסיף, "59% מהעובדים שספגו ירידה באחוזי משרה הן נשים, בעוד שנשים מהוות 33% בלבד מקרב משתתפי הסקר. שיעור הפיטורים בקרב עובדי הייטק בגילאי 50+ הוא פי 3 משיעור הפיטורים בקרב עובדי הייטק בגילאי 30+. על פי הנתונים שלנו, אם אתה מפתח תוכנה בשנות השלושים לחייך, קרוב לוודאי שצלחת את המשבר בשלום".

 
[הגרפים באדיבות חברת ,see.V]

חוששים יותר לגבי העתיד הכלכלי; מחויבים יותר למקום העבודה – מעל שליש ממשתתפי הסקר מודים: "אופן ההתמודדות של הארגון עם המשבר חיזק את רמת המחויבות למקום העבודה".

עוד עולה מנתוני הסקר כי המשבר ערער את ביטחונם העצמי של עובדי ההייטק בישראל, וכיום הם הרבה יותר חוששים לעתידם הכלכלי מבעבר. אבל גם במקרה הנוכחי, יש פגיעים יותר ופגיעים פחות; מנתוני הסקר עולה כי נשים וצעירים חסרי ניסיון חוששים יותר: 50% מהנשים שהשתתפו בסקר הביעו חשש לגבי העתיד, זאת לעומת 39% בלבד מקרב הגברים. החברה בחנה גם את מידת החשש ביחס לוותק המקצועי, ומהנתונים עולה כי שיעור החוששים לגבי העתיד בקרב הג'וניורים, בעלי שנה עד 3 שנות ניסיון הוא הגבוה ביותר ועומד על 50%, ואילו שיעור החוששים בקרב בעלי 3 עד 5 שנות ניסיון הוא הנמוך ביותר ועומד על 35%.

"משבר בסדר גודל כזה, באופן טבעי מעורר חרדות ומערער את ביטחונם של עובדים ומעסיקים כאחד, ונתוני הסקר שערכנו משקפים את זה", אומר אנגלר, "החשש הזה מיתרגם לנאמנות גדולה יותר למקום העבודה, במיוחד כאשר הארגון מקבל ציון גבוה בהתמודדות עם המשבר. מעל שליש ממשתתפי הסקר שלנו מעידים כי אופן התמודדות של הארגון עם המשבר, חיזק את רמת המחויבות שלהם למקום העבודה. במקביל, אנחנו רואים ירידה בשיעור מחפשי העבודה באופן פאסיבי, אני מתכוון לאנשים שיש להם עבודה והם אפילו מרוצים ממנה, אבל מוכנים לשמוע על הזדמנויות חדשות, ולשפר את התנאים באמצעות מעבר לעבודה חדשה. כלומר הם לא רק מעידים שהם מחויבים יותר למקום העבודה, הם גם מגבים את זה בהתנהגות שלהם ומוותרים על חיפוש פאסיבי של הזדמנויות חדשות".

[הגרפים באדיבות חברת ,see.V]

מהסקר ניכר כי קיים קשר בין גודל החברה לבין שיעור המחפשים באופן פאסיבי: מהנתונים עולה כי עובדים מגלים פחות נאמנות לחברות קטנות, אולי כי הם לא בטוחים באיתנות הכלכלית של החברה. "על פי הנתונים שלנו 53% מהעובדים בחברות קטנות, בגודל של 11 עד 20 עובדים, יחפשו עבודה באופן פאסיבי, זאת לעומת 25% מהעובדים בחברות בגודל של 101-200 עובדים", מציין אנגלר.

44% מהעובדים: "המשבר הנוכחי שינה את אופן ניהול הקריירה שלי; 23% החליטו ללמוד ולרכוש מיומנויות וכלים נוספים על מנת לפתח את כיוון הקריירה הנוכחי או לשנות/להוסיף כיוון בקריירה.

 עוד נשאלו המשתתפים בסקר האם וכיצד שינה המשבר את אופן ניהול הקריירה שלהם. 44% ממשתתפי הסקר העידו כי הם שינו את אופן ניהול הקריירה שלהם, כאשר 19% שינו את סדרי העדיפויות שלהם בחיפוש מקום עבודה, 14% הקדישו את התקופה הזאת ללימודים ופיתחו את מסלול הקריירה הנוכחי ו-9% החליטו לשנות או להוסיף כיוון בקריירה. נשים שינו את אופן ניהול הקריירה יותר מגברים וצעירים בשנות ה-20 שלהם שינו את אופן ניהול הקריירה יותר מאשר אנשי הייטק בשנות ה-30 וה-40 שלהם.


[הגרפים באדיבות חברת ,see.V]

"כמעט רבע ממשתתפי הסקר שלנו ממשיכים לפתח את עצמם ואת הכישורים שלהם תוך כדי המשבר. כלומר גם אם הגורם הזה הפך לפחות חשוב משכר או איזון בית-עבודה בבחירת מקום העבודה הבא שלהם, זה עדיין צורך משמעותי, אולי אף יותר מבעבר, כי זה צורך הישרדותי, והם מוצאים את הדרך להמשיך ולעשות זאת גם באופן עצמאי", מסכם אנגלר, "אני חושב שזאת בשורה טובה. כבר לפני מספר שנים וכחלק מההיערכות לשוק העבודה העתידי, ארגון ה-  OECDציין את הצורך ב-'למידה מתמשכת לכל אורך החיים', ועובדי ההייטק בישראל מיישמים זאת בפועל".
[הגרפים באדיבות חברת ,see.V]